לדלג לתוכן

בסיס תל נוף

בסיס חיל האוויר תל נוף – בח"א 8
RAF Aqir
סמל הבסיס
סמל הבסיס
סמל הבסיס
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 18/36 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי.
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 18/36 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי.
נתוני השדה
קוד IATA
קוד ICAO
LLEK
סוג השדה צבאי
תקופת הפעילות 1941–הווה (כ־85 שנים)
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה רחובות, גדרה
קואורדינטות 31°50′22″N 34°49′18″E / 31.83944°N 34.82167°E / 31.83944; 34.82167
גובה מעל פני הים 59 מטר (193 רגל)
בסיס תל נוף, באתר גלובל סקיוריטי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
15R/33L7,8352,388בטון אספלט
15L/33R7,8302,387בטון אספלט
18/367,8802,402בטון אספלט

בסיס חיל האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8, "שדה עקיר" לשעבר) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי הממוקם דרומית לרחובות, קריית עקרון ומזכרת בתיה, מזרחית למושב בית אלעזרי וצפונית לגדרה. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. באופן מסורתי מתמנה לתפקיד טייס קרב ולסגנו מתמנה איש צוות אוויר בדרגת סגן-אלוף. מפקד הבסיס המכהן הוא תת-אלוף ש'.

בסיס תל נוף
תל נוף
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג בסיס טיסה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 17 באוגוסט 1948 – הווה (77 שנים)
פיקוד
יחידת אם חיל האוויר הישראלי
יחידות בת

טייסת 210 טייסת 106 טייסת 133

טייסת 118
דרגת המפקד תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
מפקד נוכחי תא״ל ש'

טייסות ויחידות הבסיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות מחוץ לחיל האוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס שוכנת חטיבת המרום, הכפופה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי, במחנה משה לוי. ב־1951 הועבר בית הספר לצניחה לבסיס, ולידו הוקמה חטיבת הצנחנים.[2]

תקופת המנדט הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-30, מרבית האדמות שעליהן הוקם הבסיס היו בבעלות ראובן שיינצויט (Schenzvit), סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. שיינצויט שיווק את הקרקעות באזור כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף" על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה. שיינצויט, שהסתבך בפרשת רצח שהסעירה את היישוב באותם ימים, כלל לא תכנן להקים עיר על אדמות אלו אלא רק להרוויח הון ממכירתן.[3]

בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקם שדה התעופה בעבור חיל האוויר הבריטי תחת השם "RAF Aqir", כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לו עד למלחמת העצמאות. "שדה עקיר" הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ, במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). לאורך מספר חודשים בשנת 1946, הוצבה ב"שדה עקיר" טייסת 621 (אנ') של החיל האוויר הבריטי, שהפעילה מטוסי אוורו לנקסטר ועסקה בפטרולים אוויריים ובמשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols); שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn". כל טיסת פטרול נמשכה יותר מ-12 שעות. טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון, בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין.[4] בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתת כוחות של צבא ארצות הברית.

ב-28 בינואר 1946 ניסה ארגון האצ"ל לבצע פעולת תפיסה של נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית ובג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזויפות. הם ניגשו מיד למחסן ובאיומי אקדח כפתו את הבריטים שהיו בו, והחלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא הייתה אפשרות לחלצה. כדי להימלט במהירות מהבריטים, נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום.[5]

במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז,[6] והוא נרכש על ידי דוד נוטמן בשם הקרן הקיימת.[7] באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס, והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו[8] והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".

מלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה, ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האווירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון" או "בסיס עקרון".

ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר", "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, תחמושת, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון.[9] מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים, ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.

ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור ג'סר איסדוד (גשר אשדוד), הגשר ששמו בהווה הוא גשר עד הלום.

פתיחת בסיס תל נוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל. יוצא דופן הוא הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.[10]

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 ("העטלף") שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 115 ("הדרקון המעופף") וטייסת 116 ("הכנף המעופפת", לימים שונה שמה ל"מגיני הדרום") שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 ("דורסי הלילה") שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 ("טייסת הסופר פרלון", לימים שונה שמה ל"מובילי הלילה") שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 ("החרב המתהפכת") שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.

הגעת מטוסי ה-F-15

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם, והסתיים בסמוך לכניסת השבת. עקב כך, חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.

שנות ה-80 של המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדל פיקוח בבסיס תל נוף

בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.

ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.

בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.

העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום – טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).

ביולי 2023 נסגרה טייסת 114 ואוחדה עם טייסת 118, עד לפתיחתה מחדש כטייסת מסוקי "פרא".[11]

במתקפה האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר 2024 פגעו טילים בליסטיים בבסיס וגרמו לנזק קל.[דרוש מקור]

סמלי הבסיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי הבסיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שםתקופת כהונההערות
אלכס זילונימאי 1948 – אוקטובר 1948
בנימין בונה (בוניסלבסקי)אוקטובר 1948 – אוקטובר 1949
ויליאם כץאוקטובר 1949 – יוני 1950
אל"ם גדעון אלרום (גורדון)יוני 1950 – פברואר 1951
אל"ם שלמה להט (לנדאו)פברואר 1951 – אוקטובר 1951תקופת פיקוד I
יוסף גירוןאוקטובר 1951 – מאי 1952
גדעון שוחטמאי 1952 – יוני 1953תקופת פיקוד I
אליהו גלעדיוני 1953 – פברואר 1954
גדעון שוחטפברואר 1954 – אוגוסט 1955תקופת פיקוד II
סא"ל יוסף (ג'ו) רענןדצמבר 1955 – פברואר 1957
אל"ם שלמה להט (לנדאו)פברואר 1957 – אוגוסט 1958תקופת פיקוד II
אל"ם עמוס טוריןספטמבר 1958 – אוגוסט 1959
אל"ם אברהם יפהאוגוסט 1959 – ספטמבר 1963
אל"ם מנחם ברספטמבר 1963 – מאי 1965
אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן)מאי 1965 – מרץ 1967
אל"ם שמואל שפר (שטופר)מרץ 1967 – יולי 1970מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים
אל"ם דוד עברייולי 1970 – אפריל 1973לימים מפקד חיל האוויר, סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה לביטחון לאומי ושגריר ישראל בארצות הברית
תא"ל רן רונן (פקר)אפריל 1973 – פברואר 1977מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל
תא"ל עמוס עמירפברואר 1977 – ספטמבר 1979
תא"ל אביהו בן-נוןספטמבר 1979 – פברואר 1982לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל יפתח ספקטורפברואר 1982 – אוקטובר 1984
תא"ל גיורא רוםאוקטובר 1984 – פברואר 1987
אל"ם אביאם סלעפברואר 1987 – אפריל 1987נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד
תא"ל צבי קנוראפריל 1987 – יולי 1990
תא"ל בנימין צינקריולי 1990 – אוקטובר 1992
תא"ל עוזי רוזןנובמבר 1992 – ספטמבר 1995
תא"ל חיים גופןספטמבר 1995 – יולי 1998
תא"ל ישראל (רליק) שפיריולי 19982001
תא"ל אמיר אשל20012003לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל בנימין צוקר20032006מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה
תא"ל רונן דן20062009מפקד הבסיס במבצע עופרת יצוקה
תא"ל עמיקם נורקין20092012לימים ראש אג"ת ומפקד חיל האוויר
תא"ל תומר ברפברואר 2012 – יוני 2014לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל אורי זייפרטיוני 2014 – 17 בספטמבר 2017
תא"ל פלג ניאגו17 בספטמבר 2017 – 24 בספטמבר 2019
תא"ל עודד כהן24 בספטמבר 2019 – 14 בספטמבר 2022
תא"ל דרור לוי14 בספטמבר 2022 – 6 באוגוסט 2023
תא"ל אריאל דיין6 באוגוסט 2023 – 2 בספטמבר 2025הראשון בתפקיד המגיע ממערך המסוקים; מפקד הבסיס במלחמת חרבות ברזל
תא"ל ש'[14]2 בספטמבר 2025 – הווהמפקד הבסיס במלחמת חרבות ברזל

שיכון משפחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחנה תל נוף
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית ברנר
סוג יישוב שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה תל נוף, הנמנה עם יישובי המועצה האזורית ברנר. בשיכון פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

פארק הפסלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח המחנה ממוקם גן פסלים, ובו 13 פסלי ברזל ופסל סביבתי המורכב מארבעה סלעי בזלת. מרבית הפסלים נצרו בסוף שנות ה-80. בין היוצרים נמנים אמנים ישראלים בולטים:

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק הפסלים בתל נוף בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס תל נוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 70 שנות הגנה אווירית, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, יוני 2018, עמ' 74
  2. רוית הכט, שייפתח עלי, שייפתח, במחנה, 21 בינואר 2000
  3. נתן דונביץ', "אריות ברחוב הירקון", עמ' 121-115
  4. The RAF in Palestine
  5. מנחם מלצקי: אמת אחת ולא שתיים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 92–95, 1995
  6. מכירת רכוש הצבא וחיל התעופה המלכותי בא"י, על המשמר, 5 במרץ 1948
  7. יוסף ויץ, שינוי ערכין בדרכי התנחלותינו בתש"ח, דבר, 3 באוקטובר 1948
  8. העיתונים הערביים מודיעים על קרב לכבוש עקיר, מעריב, 17 במרץ 1948
  9. אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50–52
  10. דייויד סלע, ראש מלא תחבולות ואוצר של גרוטאות: כך נולד חיל האוויר הישראלי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2023
  11. מיכל פומרנץ, סופה של תקופה: טייסת 114 אוחדה עם טייסת 118, באתר חיל האוויר הישראלי, 5 ביולי 2023
  12. לדוגמה: גלגל השיניים צריך להיות סימטרי ושיניו צריכות להיות רבועות.
  13. בסיס תל-נוף, באתר חיל האוויר הישראלי, מאורכב בארכיון האינטרנט
  14. בסיס לכל מעגל: מפקד חדש לבסיס תל נוף, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 בספטמבר 2025
  15. מיכאל גרוס, באתר פרס ישראל