בסקיאט (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסקיאט
Basquiat
Basquiat film.png
בימוי ג'וליאן שנאבל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לך מייברסקי, Peter M. Brant, Joseph Allen עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'וליאן שנאבל, לך מייברסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מייקל ברנבאום עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דייוויד בואי (אנדי וורהול)
וילם דפו
ג'פרי רייט
פול בארטל
טייטום אוניל
וינסנט לרסקה
כריסטופר ווקן
פארקר פוזי
קלייר פורלני
קורטני לאב
בניסיו דל טורו
סם רוקוול
דניס הופר
מייקל וינקוט
גארי אולדמן
וינסנט גאלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ון קייל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Ron Fortunato עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מירמקס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מירמקס, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 בדצמבר 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט עצמאי, סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו basquiat
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בסקיאט (Basquiat, בצרפתית יש לבטא "בסקייה", אך השם הנפוץ לסרט הוא "בסקיאט") הוא סרט ביוגרפי אמין למחצה ובדיוני למחצה משנת 1996, המגולל את חייו של הצייר ז'אן-מישל בסקיה שנפטר ב-1988. במאי ותסריטאי הסרט היה ידידו של בסקיה ג'וליאן שנאבל. לדברי מבקרת האמנות מיטל רז, סייע הסרט לבניית "המיתוס על ילד הרחוב חסר הפרוטה שהתנכר למשפחתו, ברח מהבית והפך כמעט בן לילה ליקיר סצנת האמנות ולעשיר כקורח."[1]

את דמותו של בסקיה גילם השחקן ג'פרי רייט, שאף זכה על תפקידו במועמדות לפרס אינדפנדנט ספיריט בעבור הופעת הבכורה הטובה ביותר. עוד מופיעים בסרט דייוויד בואי המגלם את אנדי וורהול, גארי אולדמן בתפקיד אלברט מילו (בן-דמותו של שנאבל הצעיר) ודניס הופר בתפקיד סוחר האמנות ברונו בישופברגר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בדמותו של אמן גרפיטי אפרו-אמריקאי חסר בית המגיח כמו ונוס מקופסת קרטון שמשמשת לו בית בפארק טומפקינס סקוור באיסט וילג' במנהטן תחתית. זהו "סאמו" (SAMO), הכינוי בו חותם בסקייה על ציוריו הנפרשים ברחבי ניו יורק של ראשית שנות השמונים. הסרט מגולל את סיפור גילויו ואימוצו של האמן הצעיר על ידי אושיות כמו האמן אנדי וורהול (המגולם בסרט על ידי הזמן דייוויד בואי, שאף הכיר את וורהול אישית), המצרף את בסקיאט ל"מפעל" (factory) שלו, אמנים עמיתים, בעלי גלריות וסוחרי אמנות התופסים אותו ומשווקים אותו כ"הדבר החם הבא". במקביל להתפתחותו כאמן ולהתעשרותו ממכירת ציוריו נפרסת גם מסכת חייו הרומנטיים עם חברתו הלבנה הצעירה ג'ני (קלייר פורלני) בה הוא בוגד עם פאם פאטאל בגילומה של קורטני לאב והתמכרותו להרואין עד מותו בגיל 27.

הסרט מציג את חיי האמנות של ניו יורק בשנות השמונים כגן עדן שהוא בד-בבד גם גיהנום לאמנים יוצרים. מקום שבו סוחרי אמנות ובעלי גלריות מנצלים כישרונות צעירים להתעשרות מהירה, המלווה בהרבה סקס וסמים, ללא תמיכה רגשית וחברית מספקת. התמיכה של החברה הלבנה בבסקיאט האפרו-אמריקאי מוצגת אף היא כדו-פרצופית, מצד אחד התעלות מעל גזענות ומאידך שימוש בדעות קדומות. עם זאת, שנאבל ביקש להציג את אנדי וורהול כחבר שתמך בבסקיה ולגאול אותו מן התדמית שצטיירה לו לאחר מותו של בסקיה, של "ערפד" שהשתמש בבסקיה והשליך אותו. לדברי שנאבל הסרט הוא רקוויאם הן לבסקיה והן לוורהול.[2]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט מורכב מקטעים ושירים, שהשפיעו והושפעו מסצנת האמנות האוונגרדית בניו יורק של שנות השמונים. בהם "Fairytale of New York" ו-"Summer in Siam" של להקת The Pogues,‏ "Lust for Life" של איגי פופ, "Waiting on a Friend" ו-"Beast of Burden" של האבנים המתגלגלות, "Flamenco Sketches" מתוך Kind of Blue של מיילס דייוויס, "Who Are You This Time" ו-"Tom Traubert's Blues" של טום וייטס, "A Small Plot of Land" של דייוויד בואי, "Ko-Ko" ו-"April in Paris" של צ'רלי פארקר ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]