בעלות צולבת

בעלות צולבת היא מושג בכלכלה בעלת מספר משמעויות בתחום ההגבלים העסקיים. במשמעות אחת, המושג מתייחס למצב בו חברות המתחרות זו בזו בשוק אחד הן בעלים משותפים במיזם אחר. במשמעות אחרת, המושג מתייחס למיזוג אופקי בשווקים משיקים, כלומר למצב בו חברה משקיעה במתחרה שלה, בשוק משיק, ובמיוחד בתחום התקשורת. לרוב, המושג "בעלות צולבת" מתייחס למקרים בהם שיתוף הפעולה בין החברות בבעלות משותפת היא מינורית, למשל מכיוון שהבעלות באחת החברות היא חלקית.

במחקר על שוק הטלפון הסלולרי בארצות הברית בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, נמצא מתאם חיובי בין קיומו של בעלות משותפת בשוק אחר לבין התנהגות קרטליסטית.

בתקשורת

ענף התקשורת הוא תחום רגיש ציבורית מבחינת הפעלת מונופול או קרטל. מצד אחד, יש המאמינים שלשליטה של אנשים מעטים על ענף התקשורת יש משמעויות שליליות לגבי חופש המידע. למשל, נטען שפוליטיקאים יחששו להביע דעות נגד בעלים של כלי תקשורת מפחד שכלי התקשורת יתייחסו אליהם באופן שלילי. מצד שני היכולת להעמיד תכנים באיכות גבוהה דורשת משאבים רבים ולכן יש בענף רק מעט שחקנים.

בארצות הברית נקבעו כללים המונעים בעלות משותפת של עיתון ותחנת טלוויזיה מקומית באותו אזור.

בישראל קיימים חילוקי דעות לגבי אפשור בעלות צולבת בתקשורת, במיוחד על מצב בו אדם או חברה הוא הבעלים של עיתון וגם של ערוץ טלוויזיה. התומכים טוענים שנתינת השליטה בערוצי הטלוויזיה בידי העיתונים תבטיח שהם יספקו תכנים באיכות גבוהה וכי ישתמשו בניסיונם המקצועי למנוע כניעה ללחץ של בעלי אינטרסים. המתנגדים טוענים, לעומת זאת, שהיכולת להשפיע על מספר כלי תקשורת כאשר מספר השחקנים נמוך נותן בידי הבעלים כוח רב מידי אשר יכול לשמש לגניזת כתבות בלתי רצויות לבעלים ושליטה בדעת הקהל. לטענתם, הסכנות בבעלות צולבת נמצאות גם במצב של "שכירות צולבת", מצב בו אותו עיתונאי עובד במספר כלי תקשורת וב"מימון צולב", מצב בו אותו בנק מממן מספר כלי תקשורת.

לקריאה נוספת

• ירון אזרחי, זוהר גושן, שמואל לשם, בעלות צולבת - שליטה ותחרות בשוק התקשורת הישראלי היבטים כלכליים ומשפטיים והשלכותיהם על הדמוקרטיה הישראלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2003.