בעלים ונשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעלים ונשים
Husbands and Wives
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי וודי אלן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רוברט גרינהאט עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט וודי אלן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סוזן מורס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים וודי אלן
ג'ודי דייוויס
מיה פארו
ג'ולייט לואיס
סידני פולאק
ליאם ניסן
מוזיקה גוסטב מאהלר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום קארלוס די פלומה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי טריסטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי אוריון
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בספטמבר 1992 (הפצה מורחבת)
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, קומדיה רומנטית, דרמה קומית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 20 מיליון דולר
הכנסות 10,555,619 דולר (בארצות הברית בלבד)
הכנסות באתר מוג'ו husbandsandwives
פרסים פרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעלים ונשיםאנגלית: Husbands and Wives) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת קומדיה-דרמה בבימויו של וודי אלן. מלבד אלן עצמו בסרט משחקים גם מיה פארו, סידני פולאק, ג'ודי דייוויס, ג'ולייט לואיס וליאם ניסן. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר; שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור דייוויס והתסריט המקורי הטוב ביותר עבור אלן. הסרט יצא מעט אחרי פרידתם של אלן ושל פארו בעקבות הרומן של האחרון עם ביתה המאומצת של פארו, סון-אי פארווין, וכך היה סרטם האחרון ביחד לאחר שיתוף פעולה ב-13 סרטים. צלם הסרט, קארלו דה פאלמה השתמש בטכניקות ייחודיות לסרט כמו מצלמת יד תוך כדי ניסיון לדמות לסרט פן דוקומנטרי. זהו סרטו הראשון של אלן כבמאי בחברת ההפקה "סרטי טריסטאר", לאחר עבודה ארוכת שנים עם החברות "יונייטד ארטיסטס" ו"סרטי אוריון" (שכעת התאחדו ל"מטרו גולדווין מאייר").

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורם של שני זוגות; ג'ק (סידני פולאק) וסאלי (ג'ודי דייוויס), וגייב (וודי אלן) וג'ודי (מיה פארו). עלילת הסרט מתחילה כאשר ג'ק וסאלי מודיעים לגייב ולג'ודי שהם החליטו להיפרד. האחרונים לוקחים זאת קשה, אך הם בכל זאת יוצאים לבלות עימם. לאחר מספר שבועות, סאלי הולכת לדירה של עמית שביחד הם מתכננים לצאת לאופרה ולמסעדה. בדירה היא מתקשרת לג'ק ומגלה תוך כדי שיחה שהוא החל לצאת עם מישהי חדשה. סאלי מאשימה אותו בניהול רומן במהלך נישואיהם.

ג'ק מציג את חברתו החדשה, סאם (לייסטי אנתוני), בפני גייב וג'ודי. בזמן שג'ודי ושסאם נכנסות לחנות, גייב מכנה את סאם כ"מלצרית" וגוער בג'ק על פרידתו מסאלי לטובת סאם. לאחר שבוע, סאלי מציגה בפני ג'ודי את החבר החדש שלה, מייקל. מייקל הוא עמית בעבודתה של ג'ודי שנראה שגם היא מעוניינת בו. למרות שמייקל אדיב כלפי סאלי, היא לא מרוצה ממערכת היחסים ביניהם.

בינתיים, גייב מפתח חברות עם אחת הסטודנטיות שלו, ריין (ג'ולייט לואיס). הוא נותן לה לקרוא נובלה שהוא החל לכתוב. היא מחמיאה לו על עבודתו, אך לא חוסכת ביקורת מליקויי היצירה. גייב מגיב בהתגוננות כלפי הביקורת של ריין.

מאוחר יותר, ג'ק מגלה על הרומן של סאלי עם מייקל, מה שגורם לו התקף זעם. הוא נפרד מסאם לאחר מריבה קשה, ונוסע לביתו ששם הוא מוצא את סאלי ואת מייקל במיטה ביחד. הוא מפציר בסאלי לתת הזדמנות מחודשת לנישואיהם, אך היא מסרבת ומורה לו לעזוב את הבית.

פחות משבועיים לאחר המאורע, סאלי וג'ק מחליטים לחזור אחד לשנייה. הם נפגשים לארוחת ערב אצל גייב וג'ודי. לאחר מכן, גייב וג'ודי רבים על חוסר רצונה של ג'ודי לחלוק עם גייב את השירה שהיא כותבת. לאחר הוויכוח, ג'ודי מגלה לגייב כי היא לא חושבת שמערכת היחסים ביניהם יכולה להחזיק. בעקבות זאת, גייב עוזב את הדירה וג'ודי מתחילה לצאת עם מייקל.

גייב נותן לריין מתנה ליום הולדתה, אך כשהיא מבקשת ממנו לנשק אותה הוא מסרב. כשהוא חוזר לביתו הוא מבין שמערכת היחסים בינו לבין ג'ודי נהרסה. בינתיים, מייקל אומר לג'ודי שהוא זקוק לזמן לבד ושהוא עדיין חש רגשות כלפי סאלי. ג'ודי יוצאת בזעם מהדירה של מייקל, אך הוא מצליח לשכנע אותה להישאר עמו. לאחר שנה וחצי, הם מתחתנים.

בסוף הסרט, הקהל רואה שג'ק וסאלי חוזרים להיות ביחד למרות הבעיות במערכת היחסים שלהם. גייב עדיין נשאר לבד עקב סירובו להתחיל לצאת. הסרט מסתיים כאשר גייב פונה לקהל בלתי מוגדר, ושואל "אני יכול ללכת? זה נגמר כבר?".

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט שיחקו גם בתפקידי משנה רון ריפקין ובליית' דאנר.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן לראשונה ב-18 בספטמבר 1992 והכניס בשבוע הראשון להקרנתו 3,520,550 דולר ב-865 תיאטראות (4,070 דולר ביחס לכל תיאטרון). במשך כל הקרנות הסרט, הוא הכניס כ-10.5 מיליון דולר בארצות הברית בלבד, מה שהפך אותו לכישלון קופתי ביחס לתקציב שעמד על 20 מיליון דולר. הסרט גם הוקרן בפסטיבל הסרטים בטורונטו.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מהללות של המבקרים, וביניהם; רוג'ר איברט מה"שיקגו סאן-טיימס", פיטר טראבס מה"רולינג סטון" ווינסנט קנבי מ"הניו יורק טיימס". הסרט קיבל ציון של 97% מהאתר "Rotten Tomatoes" על בסיס 37 ביקורות עם ציון ממוצע של 8.2/10.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]