יצחק בן אבא מרי

**יצחק בן אבא מרי**
לידה	1122
פטירה	1193 (בגיל 71 בערך); מרסיי, צרפת
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	?–1193

רבי יצחק בן אבא מרי (ד'תתפ"ב 1122 - ד'תתקנ"ג 1193) היה רב ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת. ידוע בעיקר על שם ספרו העיטור, ובכינוי "בעל העיטור", ויש גם המכנים אותו "בעל הדברות", על שם חיבורו "עשרת הדברות" הנספח לספר העיטור.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק נולד למשפחה מיוחסת מחכמי פרובאנס. אביו היה גדול בתורה, וכמה מפסקיו ופירושיו כלולים בספר העיטור. כפי הנראה ייצג האב את יהודי עירו בפני השלטונות. רבי בנימין מטודילה כתב על העיר של-גיל (אנ') הסמוכה ללוניל שמצא בה (בשנת 1160 בערך) "קהל יהודים כמו מאה חכמים... ושם הנשיא רבי אבא מארי בר רבי יצחק, והוא פקיד השלטון", ולדעת גרץ זהו אבי בעל העיטור.^[2] אולם יש משערים ששם אביו של רבי יצחק כלל לא היה "אבא מארי", אלא זהו כינוי של בן לאביו ("אבא מארי" = אבי מורי).^[3] גם קרובים אחרים של בעל העיטור מצוטטים בספרו: כמה פעמים הזכיר את "חביבי" (דודי, בלשון התלמוד), וכן את "הרב החסיד קרובנו", ולא התברר מי הם.

מגיל צעיר מאוד נחשב רבי יצחק לגדול בתורה. בהקדמתו לספר ציין שאת הלכות שחיטה וטרפות כתב לבקשת אביו בהיותו בן שבע עשרה בלבד. לאחר מכן הוסיף לכתוב את ספרו במשך עשרות שנים: במהלך הספר פזורים תאריכים שונים (ד'תתקל"ט, ד'תתקמ"ט), בהקדמתו ציין שהוא "במעלה השישית", כלומר, בעשור השישי לחייו,^[4] ובמקום אחר ציין שסוגיה מסוימת נתבררה לו ארבעים שנה קודם לכן.

רבי יצחק קיים קשרים עם חכמי דורו. הוא התכתב עם רבינו תם, ועם "חכם דורנו" רבי אברהם בן רבי יצחק, בעל "ספר האשכול", המכונה "ראב"י אב"ד". את הלכות ציצית כתב רבי יצחק על פי בקשה מיוחדת של "הנשיא רב ששת", הידוע ממקורות אחרים כרופא מנכבדי ברצלונה.^[5]

זיקתו לתורת הנסתר משתקפת מההקדמה לספרו, ששלובה בציטוטים מספר יצירה. עם זאת, המשא ומתן ופסקי ההלכה בספר יונקים מסוגיות התלמוד בלבד.

המחבר התמחה בצעירותו גם בכתיבת פיוטים. בסוף הדיון בנושא מודעא צירף שיר שקול המתמצת את הסוגיה, וציין שחיבר אותו ארבעים שנה קודם לכן.^[6]

חיבור נוסף של בעל העיטור הוא מאה שערים - מאה הערות (ממוספרות באותיות) על ספר ההלכות של הרי"ף בסדר נשים ובסדר נזיקין. ההערות הודפסו בש"ס וילנא בסוף כל כרך בסדרים אלו, אחרי ספר ההלכות והמרדכי.

בנו של רבי יצחק, רבי אברהם, מוזכר בספר "המנהיג". ידוע גם על אחיינו, רבי משה בן רבי שמואל, שחיבר את הספר "מנהג מרשלייאה", המסכם את מנהגי התפילה במרסיי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן אבא מארי, דף שער בספרייה הלאומית

כתב יד, עטור סופרים, מינכן, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שיבולי הלקט, וממנו גם לספר האגור והבית יוסף.
^ דברי ימי ישראל ד עמ' רסו
^ הרב מאיר יונה ש"ץ, מהדיר ספר העיטור, בהקדמתו לחלק ראשון. הוא אף מציין שקיימת הקבלה בין דברים המובאים בעיטור בשם "אבא מארי" לבין המופיע בתוספות (מסכת בבא בתרא, דף ה', עמוד א', ד"ה ארבעה) בשם "רבי אברהם". אם כי, כפי שציין בעצמו, השם "יצחק בן אבא מארי" מופיע גם בכתבים קדומים המצטטים את הספר, לרבות ספר "המנהיג", שמזכיר את "קרובי רבי יצחק בן הרב אבא מרי".
^ על פי פירוש "שער החדש", ושם הסבר נוסף לביטוי.
^ ראו אודותיו במבוא לראבי"ה מאת אביגדור אפטוביצר עמ' 421 וב"אוצר הגדולים" חלק ט עמ' פג-פד.
^ העיטור, מהדורת רבי מאיר יונה, חלק א עמ' 108

[1] שיבולי הלקט, וממנו גם לספר האגור והבית יוסף.

[2] דברי ימי ישראל ד עמ' רסו

[3] הרב מאיר יונה ש"ץ, מהדיר ספר העיטור, בהקדמתו לחלק ראשון. הוא אף מציין שקיימת הקבלה בין דברים המובאים בעיטור בשם "אבא מארי" לבין המופיע בתוספות (מסכת בבא בתרא, דף ה', עמוד א', ד"ה ארבעה) בשם "רבי אברהם". אם כי, כפי שציין בעצמו, השם "יצחק בן אבא מארי" מופיע גם בכתבים קדומים המצטטים את הספר, לרבות ספר "המנהיג", שמזכיר את "קרובי רבי יצחק בן הרב אבא מרי".

[4] על פי פירוש "שער החדש", ושם הסבר נוסף לביטוי.

[5] ראו אודותיו במבוא לראבי"ה מאת אביגדור אפטוביצר עמ' 421 וב"אוצר הגדולים" חלק ט עמ' פג-פד.

[6] העיטור, מהדורת רבי מאיר יונה, חלק א עמ' 108

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

הראשונים לפי אזור גאוגרפי
אשכנז	רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקר • ריב"א • ראב"ן • רבי אליעזר ממיץ • ראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרוע • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • המרדכי • הגהות מיימוניות • תשב"ץ קטן • רבי אליעזר מטוך • רבי יצחק מדורא • האגודה • מהר"ם ס"ל • מהרא"ק • מהר"י טירנא • מהרי"ל • מהר"י וייל • תרומת הדשן • ראשונים נוספים
צרפת	רש"י • בעלי התוספות (רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז • יצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץ • חכמי איוורא • רבי שמשון מקינון • ראשונים נוספים
אנגליה	תוספות חכמי אנגליה • רבנו תם מאורליינש • רבי משה מלונדריש • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
פרובאנס	בעל האשכול • יוסף אבן פלאת • בעל העיטור • בעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלוניל • המנהיג • בעל שיטת ריב"ב • בעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההר • המאירי • רבי אהרון הכהן מלוניל • ראשונים נוספים
ספרד	ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגיד • רי"ץ גיאת • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רי"ף • ר"י מיגאש • רמ"ה • רבי שמואל הסרדי • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבנו ירוחם • מהר"ם חלאווה • אבודרהם • רבי יעקב בעל הטורים • ר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה	רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • ראשונים נוספים
צפון אפריקה	ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רבי יוסף אבן עקנין • שמואל אבן ג'אמע • רבי זכריה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה הלוי • רבי אפרים אנקוה
תימן	בעלי אלשרח (רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי • רבי דוד עדני • רבי אברהם בן שלמה
מצרים	רבי שמריה בן אלחנן • רבי שמואל בן חנניה הנגיד • רמב"ם • רבי חננאל בן שמואל • רבי אברהם בן הרמב"ם • רב יוסף ראש הסדר • רבי פרחיה בן ניסים • רבי דוד הנגיד • רבי תנחום הירושלמי • רבי יהושע הנגיד • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד • ראשונים נוספים
ראשונים נוספים תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים