בעל חמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעל חמון
𐤁𐤏𐤋 𐤇𐤌𐤍
בעל חמון, לראשו נזר נוצות, יושב על כס עשתרת; המאה ה-1 לפנה"ס, מוזיאון בארדו
בעל חמון, לראשו נזר נוצות, יושב על כס עשתרת; המאה ה-1 לפנה"ס, מוזיאון בארדו
תרבות כנענים, פיניקים, ממלכת שמאל
בן או בת זוג תנת
מצבת נדר המוקדשת ”לאדן לאלן לבעל חמן”, בראשה בולט סמל הסהר וגלגל הלבנה המלאה
פסל של בעל חמון מהמאה ה-2 לפנה"ס; אוסף מוזיאון קרתגו, תוניס

בעל חמוןפיניקית: 𐤁𐤏𐤋 𐤇𐤌𐤍) היה אל ירח פיניקי, שנעבד בכנען - בממלכת שמאל ובעיר חמון (אנ'), במושבות הפיניקיות ובתדמור. יחד עם תנת, הוא היה האל המרכזי של קרתחדשת.

בעל חמון החל בתור בעל מקומי של העיר חמון (שבמקדשיה נמצא סמלו[1][2]), וממנה התפשט פולחנו לכנען ולעברי הים.[3][4] סמלו של בעל חמון, יחד עם מוטיבים נוספים הקשורים בפולחנו, נמצאו במקדש בחצור מהמאות ה-14-13 לפנה"ס קשורים, אולי, להתהוותו הראשונית של האל.[5] בכתובת מהעיר חמון[6] מוזכר האל כ"אל חמן", ובכתובת מצובה משנת 221 לפנה"ס נזכר הן כ"בעל חמן" והן כ"אל חמן".[7] האל נזכר גם בכתובות מתדמור,[8] וכן בשם תיאופורי מכתובת מצור.[9] בעל חמון היה האל של במה (אנ') מלך שמאל.[10] במצבות הפיניקיות הקדומות מעברי הים נזכר בעל חמון לבדו, ומהמאה ה-5 לפנה"ס נזכר יחד עם תנית.[8] תוארו הנפוץ היה "האדון בעל חמון"[8], כפי שנזכר בכתובות שפנו אליו: ”לאדן לבעל חמן”[11] אך נמצאו כתובות בהן עוטר שמו בתארים נוספים כגון ”לאדן לאלן לבעל חמן”,[12] ”לאדון לבעל חמון מלך אדם[13] ו”לאדון לאלן אקדש בעל חמן”.[14]

סמלו של בעל חמון היה סהר עם גלגל הלבנה המלאה. סמל זה הופיע הן במצבות מלכי שמאל (כמו מצבת כלמו, בה גם מוזכר בעל חמן בתוכן הכתובת), ובאלפי מצבות נדר מהמושבות הפיניקיות.[15] מן הסמל מוסק שבעל חמון היה אל ירח.[4] במצבות ממושבות הפיניקים, הסמל מופיע בראש מרבית הכתובות בהן נזכר בעל חמון יחד עם תנת, וכן במרבית המצבות המוקדשות לבעל חמון בלבד; והוא כמעט אינו מופיע על מצבות המוקדשות לתנת בלבד.[16]

כינויה הנפוץ של האלה תנת "פני בעל" מצביע על היותה פניו של בעל חמון, ושממנו שאוב כוחה.[16] מסכות פנים שנמצאו ועליהן סמל בעל חמון מרמזות על כך שתנת נעבדה ממש כפניו של בעל חמון.[17]

בתדמור נעבד "בל[א] חמון", והוקדשו לו מקדשים.[18]

קיימת דעה, המבוססת בעיקר על מקורות יווניים ורומיים, לפיה ייתכן שפולחנם של תנית ושל בעל חמון לווה בהקרבת ילדים. מנגד, קיימים היסטוריונים המתייחסים לכך בביטול ומייחסים את מקורו של המידע להטייה היסטורית מצד הרומאים והיוונים.[19] בתי קברות לילדים נמצאו בתופת של שלמבו ובעיר מוטיה בסיציליה.[דרושה הבהרה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בעל חמון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 34 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
  2. ^ ראו relief (AO 4901) באתר מוזיאון הלובר
  3. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 36
  4. ^ 1 2 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 50
  5. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 60-62
  6. ^ CIS I 8
  7. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 44
  8. ^ 1 2 3 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 52
  9. ^ KAI 284
  10. ^ KAI 24 (מצבת כלמו)
  11. ^ CIS I 2511 ועוד אלפים כמותה
  12. ^ RÉS 328
  13. ^ RÉS 339
  14. ^ RÉS 327
  15. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 36
  16. ^ 1 2 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53
  17. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 58
  18. ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 56
  19. ^ דיון אקדמי בסוגיית הקרבת ילדים פיניקית באתר Encyclopedia Phoeniciana

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בל היא הצורה התדמורית לתיבה האלוהית "בעל", כמו בירחבל
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.