בעל חמון
 | |
| בעל חמון, לראשו נזר נוצות, יושב על כס עשתרת; המאה ה-1 לפנה"ס, מוזיאון בארדו | |
| תרבות | כנענים, פיניקים, ממלכת שמאל |
|---|---|
| בן או בת זוג | תנת |
בעל חמון (בפיניקית: 𐤁𐤏𐤋 𐤇𐤌𐤍, בפיניקית מאוחרת מתועתקת לאותיות יווניות: ΒΑΛ ΑΜΟΥΝ[1]) היה אל ירח פיניקי, שנעבד בכנען – בממלכת שמאל ובעיר חמון, במושבות הפיניקיות ובתדמור. יחד עם תנת, הוא היה האל המרכזי של קרתחדשת.
בעל חמון החל בתור בעל מקומי של העיר חמון (שבמקדשיה נמצא סמלו[2][3]) או בהרי אמנוס (הרי "חמן"), וממנה התפשט פולחנו לכנען ולעברי הים.[4][5] סמל בעל חמון, יחד עם מוטיבים נוספים הקשורים בפולחנו, נמצאו במקדש בחצור מהמאות ה־14–13 לפנה"ס קשורים, אולי, להתהוותו האל הראשונית.[6] בכתובת מהעיר חמון[7] מוזכר האל כ"אל חמן", ובכתובת מצובה משנת 221 לפנה"ס נזכר הן כ"בעל חמן" והן כ"אל חמן".[8] האל נזכר גם בכתובות מתדמור,[9] וכן בשם תיאופורי מכתובת מצור.[10] בעל חמון היה האל של במה (אנ') מלך שמאל.[11] במצבות הפיניקיות הקדומות מעברי הים נזכר בעל חמון לבדו, ומהמאה ה־5 לפנה"ס נזכר יחד עם תנת.[9] תוארו הנפוץ היה "האדון בעל חמון"[9], כפי שנזכר בכתובות שפנו אליו: ”לאדן לבעל חמן”[12] אך נמצאו כתובות בהן עוטר שמו בתארים נוספים כגון ”לאדן לאלן לבעל חמן”,[13] ”לאדון לבעל חמון מלך אדם”[14] ו”לאדון לאלן אקדש בעל חמן”.[15]
סמל בעל חמון היה סהר עם גלגל הלבנה המלאה. סמל זה הופיע הן במצבות מלכי שמאל (כמו מצבת כלמו, בה גם מוזכר בעל חמן בתוכן הכתובת), ובאלפי מצבות נדר מהמושבות הפיניקיות.[16] מן הסמל מוסק שבעל חמון היה אל ירח.[5] במצבות ממושבות הפיניקים, הסמל מופיע בראש מרבית הכתובות בהן נזכר בעל חמון יחד עם תנת, וכן במרבית המצבות המוקדשות לבעל חמון בלבד; והוא כמעט אינו מופיע על מצבות המוקדשות לתנת בלבד.[17]
כינויה הנפוץ של האלה תנת "פני בעל" מצביע על היותה פניו של בעל חמון, ושממנו שאוב כוחה.[17] מסכות פנים שנמצאו ועליהן סמל בעל חמון מרמזות על כך שתנת נעבדה ממש כפניו של בעל חמון.[18]
בתדמור נעבד "בל[א] חמון", והוקדשו לו מקדשים.[19]
קיימת דעה, המבוססת בעיקר על מקורות יווניים ורומיים, לפיה ייתכן שפולחן תנת ובעל חמון לווה בהקרבת ילדים. מנגד, קיימים היסטוריונים המתייחסים לכך בביטול ומייחסים את מקור המידע להטייה היסטורית מצד הרומאים והיוונים.[20]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות בעל חמון ופולחנו באתר Encyclopedia Phoeniciana
- חואנחו מארי קאסאנובה, עדויות חדשות לפולחן בעל חמון באיבשם, באתר Academia.edu (בספרדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ KAI 175; ראו Cyrus H. Gordon, Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 289 doi: 10.2307/597203
- ^ Nicholas Vella, Defining Phoenician Religious Space: Oumm el-'Amed Reconsidered, Ancient Near Eastern Studies 37, 2000, עמ' 34 doi: 10.2143/anes.37.0.1081
- ^ ראו relief (AO 4901) באתר מוזיאון הלובר
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 36
- ^ 1 2 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 50
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 60-62
- ^ CIS I 8
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 44
- ^ 1 2 3 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 52
- ^ KAI 284
- ^ KAI 24 (מצבת כלמו)
- ^ CIS I 2511 ועוד אלפים כמותה
- ^ RÉS 328
- ^ RÉS 339
- ^ RÉS 327
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 36
- ^ 1 2 יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 53
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 58
- ^ יגאל ידין, על סמלי האלים בשמאל (זינג'ירלי), בקארתאגו ובחצור, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ל"א, 1967, עמ' 56
- ^ דיון אקדמי בסוגיית הקרבת ילדים פיניקית באתר Encyclopedia Phoeniciana
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |
| בעלי תפקידים | כהנים • קדשים | |
