בעל (משפחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעל הוא השותף הגברי בנישואים. חובותיו, זכויותיו וסמכותו של הבעל ביחס לבת-זוגו הרעיה, או לבן-זוגו בנישואים חד-מיניים, משתנים בהתאם לתרבות ולחוק.

במערכות יחסים מונוגמיות, הבעל יכול להיות נשוי לאישה אחת בלבד בכל עת, והרעיה יכולה להיות נשואה לגבר אחד בלבד בכל עת. לעומת זאת, במערכות יחסים ביגמיות ופוליגמיות (פוליאנדריות ופוליגניות) ניתן שלבעל ו/או לרעיה יהיו שני בני זוג, שתי בנות זוג או יותר בכל עת.

מסורתית, ברוב התרבויות, הבעל נחשב כראש משק הבית וכמי שאחראי על פרנסת בני הבית.

גם לאחר סיום הקשר, אם על ידי פטירת הבעל או גירושים, בתרבויות רבות, בת זוגו לשעבר מוגדרת כאלמנה, או כגרושתו והוא כגרושהּ, עם משמעויות שונות – חוקיות ותרבותיות.

בעת העתיקה, לבעל הייתה סמכות רבה על אשתו ועל צאצאיו, ובמידה רבה נחשבו לרכושו.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בעל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]