בעקבות סוד המגילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Sodmegila.jpg

בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992. הספר בעריכת סיגל תירוש (היום סיגל לאה רוה) נכתב על ידי צוות כותבים: סיגל תירוש, לאה טל וישראל פיבקו קומיקס מאת אורי פינק. ראשון בסדרה "בעקבות סוד החגים". הספרים נוצרו בתהליך עבודה של צוות מקצועי. הסדרה זכתה לשבחי הביקורת בעיתונים המובילים בעיתונות החילונית, הדתית והחרדית. הספר היה בשוק במשך כ-10 שנים ולפי ההערכה נמכרו כמה אלפי עותקים. בעקבות סגירת ההוצאה לאור - לא ניתן כיום להשיג את הספר בחנויות.

מבנה הספר ותוכן העניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הספר שואב את השראתו מדפי התלמוד. בכל דף יש את עלילת הקומיקס, את טקסט מגילת אסתר ושאלות ותשובות המבארות ונותנות מידע ופעמים רבות הסתכלות חדשה על סיפור פורים.

  • פרק א: ובו מסופר על משתה ועוד משתה ועוד משתה ועוד.
  • פרק ב: ובו מסופר על נערה יתומה יפהפייה שהופכת למלכה...
  • פרק ג: ובו מופיע הרשע, הפור מופל ונגזר הגורל...
  • פרק ד: ובו מסופר על המלכה ועל תוכניתה...
  • פרק ו: ובו מסופר על נדודי השינה של המלך, ומה שקרה בעקבותיהם...
  • פרק ז: ובו מסופר על המשתה ועל המלכה הנחלצת לעזרת עמה...
  • פרק ח: ובו מסופר על הגלגל שהתהפך, על הטוב שעלה ועל הרע שנפל...
  • פרק ט: ובו מסופר על החלשים המתגוננים ועל חגיגות הניצחון...
  • פרק י: ובו מסופר על הסוף הטוב...

ועוד על

  • מה נעלם ומסתתר במגילת אסתר?
  • המקום והזמן שבהם מתרחש הסיפור
  • כל מה שרצית לדעת על פורים ולה היה לך את מי לשאול
  • חידון ושעשועים לפורים
  • מפתח למילים, למושגים וגם לרגעים הדרמטיים שבקומיקס
  • לכל המתעניינים הרוצים לדעת יותר על מגילת אסתר (מקורות ציטוטים ומראי מקום).

מקטעי פרשנויות על מגילת אסתר מתוך הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ויהי בימי אחשורוש..." ממתי קוראים למלך בשמו הפרטי וללא תואר כבוד?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע המספר אינו קורא לו "המלך אחשוורוש" כראוי למלך? זו הפעם היחידה במגילה בה אחשוורוש מוזכר ללא התואר 'המלך'. האם יש כאן נימת זלזול? או אולי מעמדו של אחשוורוש המלך עדיין אינו מבוסס? רק "בשנת שלוש למלכו" (א2) מתחיל אחשורוש להיקרא "המלך אחשורוש" ייתכן כי כינויי כבוד אלו רומזים על תהליך ההתבססות של שלטון המלך אחשוורוש. גם במדרש מתייחסים לעניין זה, לפי אחד המדרשים: "אחשורוש מלך ראשית על שבע מדינות, לאחר מכן על עשרים ולבסוף על מאה".[1][2] ספקות לגבי הדיוק ההיסטורי בתיאור זה עולות מתוך השוואה עם כתבי הרודוטוס.[3]

מי היא ושתי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מוצאה ומעמדה של ושתי אין המגילה מרחיבה את הדיבור. אך במדרש[4][5] מסופר כי ושתי היא בתו של המלך בלשצר בן נבוכדנצר. לפי מדרש זה, דריווש הפרסי ניצח והרג את אביה של ושתי והשיאה לבנו, אחשוורוש. כלומר, בתהליך הכיבוש של בבל על ידי פרס, המעצמה העולה, הושמד בית המלוכה הבבלי, ועל בת המלך המובס היא להינשא לבנו של המלך הכובש. 'שידוך' מעין זה היה דבר מקובל בעולם העתיק.

"ותמאן המלכה ושתי לבוא..." איך מעזה המלכה לסרב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הספר "בעקבות סוד המגילה" - מלך ומלכה במשתה מלכותי תבליט מאסיה הקטנה

ידיעה מרעישה כזו מזמן לא הייתה בשושן! כותרות סנסציוניות היו בוודאי מדגישות את סירובה של ושתי: המלך פוקד "לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ--בְּכֶתֶר מַלְכוּת" אחד המדרשים מוסיף כי הדרישה לבוא "בְּכֶתֶר מַלְכוּת" פירושה רק בכתר מלכות, כלומר בעירום. "אחשוורוש שהיה מלך טפש אמר להן (לשרים) אין נאה כמות ושתי המלכה ואל תאמרו בשביל שהיא לובשת בגדי מלכות היא נאה אלא אין כמותה אמרו לו אם כן תבוא ערומה לכן נאמר בכתר מלכות בלבוש מלכות אין כתוב כאן אלא בכתב מלכות בלבד, כיון שנכנסו הסרסים (המשרתים) אמרו לה כן אמרה שהן אמרו לו (לאחשוורוש) שוטה אם ביינך יצא לבך, דע לך שאני ושתי המלכה בתו של בלשזר בת בנו של נבוכדנצר שהיה מתקלס (מבורך) במלכים... ולא היית כדאי לרוץ לפני מרכבתו של אבא..." (אגדת אסתר, ז ע"ב) אבל המלכה, בתוקף תוארה המלכותי, מסרבת לבוא: "ותמאן המלכה ושתי"! זו הפעם הראשונה, והאחרונה, שהתואר "המלכה" בא לפני שמה של מלכה כלשהי במגילה! תואר מלכות לפני שמה מראה על היותה חשובה בזכות עצמה, כשווה למלך. לפי המדרש, ושתי היא בת מלך, וגאוותה נובעת ממוצאה וממעמדה. היא יודעת כמה מסוכן לסרב למלך, למרות זאת, ושתי מעזה ובוחרת שלא לוותר על כבודה כאשה וכאדם! על כן, יש נשים שרואות בה את "הפמיניסטית הראשונה".

ממוכן הוא המן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אחד המדרשים ממוכן הוא המן.[6] לממוכן (והמן) יש כישרון נדיר להפוך בעיות אישיות לבעיות כלל ממלכתיות. הסכסוך האישי בין ושתי לאחשורוש הופך, בדברי ממוכן, לסכסוך כלל-עולמי בין כל הגברים לכל הנשים.

"ותילקח אסתר אל בית המלך" – מדוע צריך לקחת אותה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר עונה על כל הקריטריונים של 'המכרז' ויותר מכך – היא לא רק "טוֹבַת מַרְאֶה" אלא גם "ַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר". אך מי ממליץ עליה לתחרות? אולי מרדכי, המודע לפוטנציאל הטמון באסתר? האם הדוד חושב על התועלת שעשויה לצמוח מקשרים עם השלטון במקרה שאסתר תיבחר למלכה? פרשנים רבים אינם סבורים כך. המדרש אומר כי מרדכי כיהודי, לא רצה כלל כי בת חסותו תילקח אל המלך הגוי. אם כך הדבר, מי מוסר את שמה וכתובתה של היפהפייה היהודייה למארגני התחרות? ואם מרדכי מנסה להסתיר את אסתר, מדוע אין הכתוב מספר על כך? שאלות אלו נשארות בגדר תעלומה. בראשית רבא, א י"א

" וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" – האם היא היחידה שנלקחה אל המלך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שאר הנערות נאמר " בְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ..." "הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל-הַמֶּלֶךְ" חמש פעמים מופיע הפועל בוא בפסוקים י"ב-ט"ו. מסתבר מתוך הכתוב, כי הנערות באות אל המלך מתוך רצון. דווקא משום כך בולטת העובדה כי אסתר נלקחת אל המלך. שנה שלמה באווירת התחרות העזה לא שינו את הנערה ה" נֹשֵׂאת חֵן, בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ". אסתר אינה רוצה לבוא אל המלך. דומה שנפשה סולדת מן הרעיון שעליה לנסות לפתות אותו למצוא חן בעיניו. יש לזכור זאת היטב, שכן הבנת יחסה זה של אסתר אל המלך אחשוורוש מסייעת להבין א המשך העלילה.

מתי נלקחת אסתר אל המלך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלפו שנים. הדחתה של ושתי מתפקידה כמלכה מתרחשת באמצע השנה השלישית למלכת אחשוורוש, ואילו אסתר נלקחת אל המלך, "בִּשְׁנַת-שֶׁבַע, לְמַלְכוּתוֹ" שלוש שנים וחצי המלך עסוק לילה לילה בבחינת הבתולות הבאות לפניו. מקץ שלוש שנים וחצי (ואלך ומאתיים נערות!) מגיע תורה של אסתר.

מדוע אוהב המלך את אסתר מכל הנשים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתוב אומר, " וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר מִכָּל-הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל-הַבְּתוּלוֹת" היו שראו באסתר את החן – היופי. היו – כמו הגי הסריס המומחה לנשים – שהבחינו בחסד שבאישיותה, אך המלך ראה את השלמות שבה: " וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו". אין מדובר כאן רק על תשוקה אל נערה יפה (הכתוב יכול היה להגיד: ויחשוק בה המלך מכל הבתולות). המלך אוהב את אסתר בשל ייופיה ואופיה כאחד. אם זאת עולה מן הפסוק כי אהבתו של המלך לאסתר הייתה חד צדדית. בכל אופן, בשום מקום לא נאמר מה חשה אסתר כלפי אחשוורוש.

למה קוראים לחג 'פורים'?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הספר "בעקבות סוד המגילה" - תרשים של אבן פור. אשור המאה התשיעית לפסה"נ

שם החג נועד להזכיר לעם ישראל את נס הפורים: "עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל-שֵׁם הַפּוּר" הפור הוא הגורל שהפיל המן כדי לקבוע מתי להשמיד את היהודים. ביום זה התהפך גורל היהודים בממלכה הפרסית ו" נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה". . השם פורים מתאים לחג גם בגלל תהפוכות הגורל העוברות כחוט השני בסיפור המגילה. ייתכן גם כי שם החג בא להזכיר לכל את גורל היהודים בגלות: חיי היהודים בגולה עלולים להיות תלויים בקוביית גורל הנזרקת על ידי שונא יהודים כמו המן.

ביקורות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים ינון לוי, כ"ט בניסן תשע"ז 25-4-17 פנייה אל ועדת פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל על הספרים "בעקבות סוד המגילה" ו"בעקבות סוד ההגדה": "הספרים הנ"ל יונקים משורשי החשיבה היהודית ומהמקורות. בדיאלוג בין דורי הם מעוררים ומלכדים, לאור הגותם של פרשנים מסורתיים, ושל אנשי חינוך בני ימינו... ברור לכל מה כוחה של תרבות משותפת. זהו אתגר ליצור מציאות שבה ילדים ממגוון זרמים ימשיכו לקרוא ספרים מארון הספרים היהודי המשותף, ולחלוק חוויות דומות, גם במסגרת המשפחתית. ההישג שהסדרה זכתה לו, להגיע ולרגש קהלי יעד של חילונים ודתיים בכל הגילאים ראוי לתשומת לב ולהערכה."

"7 ימים" ידיעות אחרונות אודטה א. דנין[7] 30-3-92 "אני עדין מחכה למאיר שלו, שכתב את 'תנך עכשיו' הנפלא שלו – שיטפס על מגילת אסתר, באותו נוסח. כי אין, אין בשום מקום סיפור ג'וסי כזה. ועד שהספר הזה ייצא, אני מסתפקת בספר 'בעקבות סוד המגילה' (הוצאת יקינתון), שהוא יופי של דבר. הראשון, כך אומרים לי, בסדרת 'בעקבות סוד החגים'..." "זהו ספר לכל המשפחה שכל מנעד הגילים ימצא שם משהו כלבבו. גירוי אינטלקטואלי וויזואלי נהדר, שמלמד אותך בלי כאבים 'מסורת'."

הספר קיבל ביקורות משבחות גם ב'מעריב' סמדר שיר 13.3.92[8] 'דבר' 16.3.92[9] 'על-המשמר' 20.3.92[10] 'הצפה' 9.3.92[11] "היום השישי" 20-3-92[12] ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר צביה צפריר "'מגילת אסתר' ו'מגילת רות' כטקסטים מיטים, מתוך 'בארי' פרקים במדעי הרוח החברה והחינוך. מכללת בית ברל, תשמ"ט 1988, עמ' 81–90

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגילה יא ע"א ד"ה "אמר רב המולך"
  2. ^ רש"י: כשבת המלך אחשוורוש וג'ו' ... כשנתקיים המלכות בידו.
  3. ^ הרודוטוס ספר שביעי פסוקם 1-9.
  4. ^ מדרש פנים אחרים נוסח ב'
  5. ^ ילקוט אסתר, סימן תת-ר"נ
  6. ^ מגילה י"ב ע"ב
  7. ^ [ http://cafe.themarker.com/media/t/341/292/0/file_0.jpg "7 ימים" ידיעות 30-3-92 אחרונות אודטה א.דנין]
  8. ^ [ http://cafe.themarker.com/media/t/341/292/1/file_0.jpg מעריב ], סמדר שיר 13.3.92 "לפעמים, כשנדמה שאין חדש תחת השמש, נוחתת עליך הפתעה מהממת ומותחת על שפתיך חיוך רחב. החידוש של השנה הוא מגילת פורים עם ציורי קומיקס משגעים של אורי פינק, פרשנות מודרנית וחידודי לשון עכשוויים לצד הנוסח המקורי."
  9. ^ 'דבר' 16.3.92 זהו ספר ראשון בסדרה 'בעקבות סוד החגים' ויש לו טעם של עוד".
  10. ^ [ http://cafe.themarker.com/media/t/341/292/3/file_0.jpg 'על-המשמר' 20.3.92 ] "הספר נכתב על ידי צוות מקצועי, וזה מורגש".
  11. ^ [ http://cafe.themarker.com/media/t/341/292/4/file_0.jpg'הצפה' 9.3.92] "ספר יפהפה ומקורי"
  12. ^ [ http://cafe.themarker.com/media/t/341/292/5/file_0.jpg "היום השישי" 20-3-92 ] "פירוש מקיף וחדשני"