בצ'אטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בצ'אטה (Bachata) הוא סגנון מוזיקה וריקוד לטיני פופולרי, שמקורו ברפובליקה הדומיניקנית, וכיום מוכר ברחבי העולם ובישראל. הוא נחשב רומנטי ואינטימי יותר מריקודי זוגות לטיניים אחרים כגון סלסה.

מוזיקת הבצ'אטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת הבצ'אטה מנוגנת במקצב 4/4, לרוב בליווי שירה בספרדית, ומקורה ברפובליקה הדומיניקנית, אולם כיום קיימים גם אמנים ממדינות שונות, כולל ישראל, השרים בסגנון הבצ'אטה בשפות שונות וכן ישנם גם רמיקסים וקאברים של שירים בסגנון הבצ'אטה המבוססים על שירים בשפות שונות כגון אנגלית.

מקור המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבצ'אטות המוקדמות ביותר נוגנו במחצית הראשונה הראשונה של המאה ה־20. שנים מאוחר יותר, האמן חוזה מנואל קלדרון הקליט את שיר הבצ'אטה הראשון שלו - "Condena (qué será de mi)”, בשנת 1962, שיצא בתקליטון 45 סיבובים לדקה. הסגנון שילב את הסוגה הלטינית המוכרת - בולרו עם אלמנטים מן הסוגה - הסון. במשך רוב שנות קיום הבצאטה, האליטה ברפובליקה הדומיניקנית התעלמה ממנה וזיהתה אותה עם אזורים לא-מפותחים, ועם פשע. בשנות השמונים הבצ'אטה עדיין נחשבה לסגנון וולגרי, גס וכפרי מכדי להיות משודרת בטלוויזיה או מנוגנת ברדיו, אולם בשנות התשעים כלי הנגינה התחלפו מגיטרה ספרדית ומראקס מסורתיים לכלי מיתר חשמליים וגווירה (המזוהים עם הבצ'אטה המודרנית). עם התחלפות המילניום, הבצ'אטה ראתה התפתחויות נוספות, שהולידו את יצירתם של סגנונות ב'צאטה עירוניים על ידי הרכבים כגון מונצ'י ואלכסנדרה ואבנטורה.

כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת בצ'אטה אופיינית כוללת: רקינטו (גיטרה מובילה), סגונדה (גיטרה משנית), גיטרה בס, בונגוס וגווירה. הגיטרה המשנית משמשת להוספת סינקופות למוזיקה. המוזיקה כוללת מרכיבים מבולרו, כאשר הגיטרה המובילה מנגנת ארפג'יו עם אקורדים חוזרים בשילוב של אלמנטים מסגנון המרנגה, שבהם נגן ההקשה יעבור מהבונגו לתוף טמבורה. בשנות ה־60 ובשנות ה־70 נעשה שימוש במרקס במקום הגווירה, והשינוי שנעשה בשנות ה־80 לשימוש בגווירה הפך את המוזיקה למתאימה יותר לריקוד.

היסטוריה של המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מידע מסודר על הבצ'אטה בתקופת שלטונו של רפאל טרוחיו ברפובליקה הדומיניקנית עד 1961, שבה הייתה צנזורה שחסמה מידע על הסגנון. לאחר הפתיחה של 1962 הקליטו אמנים נוספים מוזיקת בצ'אטה, אולם אז הסגנון נחשב עדיין נחשב לווריאנט של הבולרו. המונח "בצ'אטה" למוזיקה, שפירושו -'מסיבה כפרית פרועה', הוצג דווקא על ידי אלו שלא אהבו את הסגנון, וכאמור המעמדות הגבוהים בחברה הדומיניקנית ראו בה מוזיקה שמייצגת נחשלות תרבותית ולכן לא הקשיבו לה או רקדו איתה. זה השתנה מאוד מאז, אולם היא לא הגיעה לפופולריות של הריקוד הלאומי הדומיניקני – מרנגה. כאמור גם הסגנון נתפס כבעל מילים חושניות במיוחד, אולי כתוצאה מכותבים שלא היו בעלי השכלה מוזיקלית או אקדמית, וכך גם סגנון הריקוד. בשנות השבעים הסגנון טרם היה מקובל, ונוגן באופן מחתרתי בעיקר, אולם בתחילת שנות השמונים התרחש שינוי, כאשר תחנות הרדיו התחילו להשמיע את הסגנון בגלל ביקוש מהקהל, והופעות בצ'אטה נכנסו לתוכניות טלוויזיה. בנוסף, הצליל הפך למודרני יותר עם השימוש בגיטרות חשמליות. בתחילת שנות התשעים התבלטו שני כוכבים צעירים: לואיס ורגאס ואנטוני סנטוס, אשר ניגנו הן מרנגה והן בצ'אטה, אבל נתפסו למעשה כאמני פופ מקומיים. הפריצה הגדולה של הסגנון הייתה עם יציאת האלבום Bachata Rosa של מי שנחשב הזמר הלאומי של הרפובליקה, חואן לואיס גרה, בשנת 1992 אשר זכה גם בגראמי, אשר כלל את שיר הנושא Bachata Rosa ואת השיר Burbujas de Amor. בתחילת המאה ה־21 פרצה להקת "אבנטורה" שהוקמה על ידי אחים ממוצא דומיניקני בארצות הברית, ביניהם אנטוני (רומאו) סנטוס (לא הזמר שהוזכר קודם), והעניקה לבצ'אטה את הצליל המוכר כיום, תוך שימוש באפקטים מודרניים של גיטרה חשמלית וטכניקות באס והשפעות של היפ-אופ ו־R&B. השיר Obsesión שיצא בשנת 2002, נוגן ברשתות הרדיו ובמצעדים בכל העולם במשך השנים שלאחר מכן. הלהקה הוציאה שירים רבים בתקופה זו ולמעשה הגדירה את הסגנון. במקביל אליהם בלטו גם הצמד מונצ'י ואלכסנדרה בעשור הראשון של המאה-21. שני ההרכבים התפצלו בתחילת העשור לאחר מכן.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מוזיקת הבצ'אטה מנוגנת במועדונים ובפסטיבלים לטיניים בכל העולם. האמנים הבולטים בסגנון הם כיום: פרינס רויס, ג'יורי, פרנק רייס, רומאו סנטוס (יוצא להקת אבנטורה), להקת אקסטרמה, הקטור אקוסטה, לואיס וארגאס, יוסקר סרנטה (נפטר ב־2019), בצ'אטה הייטס, ראולין רודריגז, טובי לאב, דניאל סנטקרוז, גרופו אקסטרה ודני ג'יי בנוסף לאמנים הוותיקים אנטוני סנטוס וחואן לואיס גרה. אחד השירים שהתפרסמו בשנים האחרונות הוא Deja Vu (פרינס רויס).

כיום מוקלטות גרסאות כיסוי (קאברים) של שירי פופ, רגאטון, סלסה ומרנגה גם בסגנון הבצ'אטה, וכמו כן תקליטנים שונים נוהגים להפיק רמיקסים של שירים בסגנונות אלה במקצב הבצ'אטה. לעומת זאת יש המותחים ביקורת על מוזיקה זו, ומעדיפים את הבצ'אטה ה"אותנטית" בסגנון הדומיניקני המקורי. מדי שנה מוענק פרס ה"גראמי הלטיני" בקטגוריה מיוחדת לאלבום הבולט בסגנון מרנגה ובצ'אטה.

הריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקוד הבצ'אטה הוא ריקוד לטיני זוגי הכולל "מוביל" (בדרך כלל גבר) ו"עוקב" (בדרך כלל בחורה). במשך רוב הריקוד הם אוחזים ידיים באחת הצורות: אחיזה פתוחה שבה אוחזים ידיים במקביל, אחיזה סגורה (הדומה לאחיזה הסגורה, או אחיזת הטנגו ברוב הריקודים הלטיניים). צעד הבסיס של הריקוד מורכב כאשר המוביל מבצע מארבעה צעדים שמאלה: שלושה הכוללים העברת משקל, שמאל פותחת פיסוק, ימין סוגרת, שמאל פותחת שוב פיסוק, וימין סוגרת תוך ביצוע "טאפ" (צעד על קצות האצבעות ללא העברת משקל). לאחר מכן ארבעה צעדים ימינה: שוב שלושה צעדים עם העברת משקל, ימין פותחת פיסוק, שמאל סוגרת, ימין שוב פותחת פיסוק ימינה ושמאל סוגרת עם "טאפ". המובלת מבצעת באותו זמן צעדים מקבילים ברגליים הנגדיות, תחילה בתנועה ימינה ואחר כך שמאלה, כך שהם נותרים תמיד זה מול זה. בנוסף, הריקוד כולל סיבובים ותנועות שונות.

בצ'אטה חושנית (Sensual Bachata)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורקה אסקלונה וג'ודית קורדקו, רקדנים ספרדים מקדיז (במחוז אנדלוסיה) יצרו בתחילת המאה ה-21 סגנון אחר של בצ'אטה, הכולל תנועות גוף בעלות מראה חושני: הצמדת מקומות שונים בגוף הגבר והאשה, תנועות גוף סיבוביות, תנועות גלים, אחיזה צמודה יותר ועוד. סגנון הבצ'אטה החושנית הפך לסגנון פופולרי, נלמד ונרקד במקומות רבים בעולם מאז 2010, וקיימים רקדנים רבים בסגנון זה בכל העולם ואולם הרקדנים הבולטים ביותר בתחום זה הם מספרד. קיימים כיום אירועים ופסטיבלים רבים בעולם בהם רוקדים בצ'אטה, וכך גם תחרויות עולמיות בהן BachataStars.

בצ'אטה אותנטית (Authentic Bachata)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקדנים דומיניקנים המשיכו לפתח את ריקוד הבצ'אטה במאה ב-21 בהמשך ישיר לסגנון הדומיניקני המקורי, והוסיפו בו עבודת רגליים ואלמנטים נוספים. סגנון זה מכונה כיום "בצ'אטה אותנטית".

קיימים סגנונות נוספים בריקוד הבצ'אטה, כגון הבצ'אטה המודרנית, סלונית ובצ'אטנגו המשלב צעדי בצ'אטה וטנגו.

בצ'אטה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הבצ'אטה מוכר בישראל משנת 2000 בערך, מושמע ונרקד במועדונים הלטיניים. אולם הפופולריות עלתה משמעותית בעשור האחרון, שבו רוב מועדוני הסלסה בישראל החלו ללמד גם את סגנון הבצ'אטה החושנית. זוגות ישראלים רבים החלו להשתתף בתחרויות בצ'אטה עולמיות ולהגיע למקומות גבוהים ואף ראשונים. רוב הפסטיבלים הלטיניים בישראל החלו להקדיש רחבה ייעודית לריקוד הבצ'אטה וכך גם מועדונים רבים.

בשנים האחרונות החלו מספר אמנים ישראלים להקליט שירים בסגנון הבצ'אטה, לעיתים בשילוב של עברית וספרדית. כך למשל הזמר רותם כהן לדוגמה בשיר "כל כך יפה לך"[1], הזמרת עינת יוספיאן בשיר "לאהוב בלי לדבר"[2] והזמר נתי חן. כמו כן קיימים מספר תקליטנים ישראלים העורכים שירים ורמיקסים בסגנון הבצ'אטה, שחלקם מנוגנים במקומות רבים בעולם. בישראל קיימים מספר מועדונים שניתן להתנסות בהם בריקוד בצ'אטה או ללמוד בהם קורסים ייעודיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]