בצ'יי

בֶּצֶ'יי
Бечеј
סמל בצ'יי
סמל בצ'יי
בניין העירייה
בניין העירייה
בניין העירייה
מדינה סרביהסרביה סרביה
פרובינציה וויבודינה
מחוז באצ'קה הדרומי
שטח 226.7 קמ"ר
גובה 84 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 23,895[1] (2011)
 ‑ במטרופולין 37,351 (2011)
 ‑ צפיפות 114 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 45°37′05″N 20°2′6″E / 45.61806°N 20.03500°E / 45.61806; 20.03500
אזור זמן UTC +1
http://www.becej.rs/sr

בֶּצֶ'יי וגם סְטָארִי בֶּצֶ'יי[2]סרבית בכתב קירילי: Бечеј וכן Стари Бечеј, בסרבית בכתב לטיני: Bečej וכן Stari Bečej) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד ליישוב במקום קיים החל משלהי המאה ה-11 עת נשלט על ידי ממלכת הונגריה. ב-1551 נכבש היישוב על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) עברה בצ'יי לחזקת ממלכת הבסבורג שתחת האימפריה הרומית הקדושה. במהלך המאה ה-19 נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרית ובהמשך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר האזור לחזקת ממלכת יוגוסלביה.

באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה למספר אזורי כיבוש ואזור בצ'יי נמסר לחזקת הונגריה. באוקטובר 1944 שוחררה העיירה על ידי צבא השחרור העממי של יוגוסלביה ולאחר המלחמה נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה בצ'יי בשטחי סרביה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים הגיעו לבצ'יי ככל הנראה בראשית המאה ה-19. במחצית המאה ה-19 הוקם בית עלמין וב-1883 הוקם בית הכנסת של הקהילה.[3][4] ב-1880 התגוררו בבצ'יי 570 יהודים ובראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 676 נפשות.[5]

לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו לבצ'יי פליטים יהודים ואוכלוסיית הקהילה גדלה לכדי 745 נפשות ב-1921. בעיר נרשמה פעילות ציונית ובה פעלו סניף של ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה וסניף תנועת ויצו. במהלך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית במספר בני הקהילה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בבצ'יי 253 יהודים.

לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר סְרְבֹּוֹבְּרָאן(אנ'). קהילה נוסדה שם בשלהי המאה ה-19. הוקם בית עלמין לקהילה וב-1900 בית כנסת. הקהילה חרבה בשואה. ב-1956 נהרס מבנה בית הכנסת.[3] נכון ל-2002 עמדו שרידי בית העלמין היהודי בשטחי הכפר. המקום לא היה מגודר ולא מתוחזק ונגרמו בו נזקים רבים. חלק מהמצבות נבזזו לשימוש משני.[6] לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר בָּאצְ'קוֹ גְרָאדִישְטֶה(אנ'). קהילה נוסדה שם במהלך המאה ה-19. ב-1890 הוקם בית כנסת דו מפלסי שעוטר בשני צריחים.[7] הקהילה חרבה בשואה. ב-1955 הרסו השלטונות את מבנה בית הכנסת. בית העלמין היהודי עדיין קיים בשטח הכפר. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמה בו אנדרטה להנצחת הקהילה.[8]

לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, סופח האזור להונגריה. בשלהי ינואר 1942 ערכו חיילים הונגרים בסיוע בני הפולקסדויטשה פוגרום בבצ'יי כחלק מהטבח בדרום באצ'קה ובו נרצחו 110 יהודים וכן 102 אזרחים ממוצא סרבי. בהמשך, הובלו שאר בני הקהילה למחנות ההשמדה במקביל להשמדת יהדות הונגריה. הניצולים המעטים עלו לישראל והקהילה לא חידשה את פעילותה.[9] ב-1963 נהרס מבנה בית הכנסת. בראשית המאה ה-21, עדיין קיים היה בית העלמין היהודי בשטח העיר, ובו כ-200 מצבות ומהן כשליש שבורות. בית העלמין הוקף בחומת אבן.[3]

אוכלוסיית יהודי בצ'יי 1940-1880

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בצ'יי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-14 במרץ 2015 (בסרבית).
  2. ^ בצ'יי הישנה או הקדומה להבדיל מהעיר הסמוכה נובי בצ'יי.
  3. ^ 1 2 3 אתרי מורשת בוויבודינה, באתר jewish-heritage, אוחזר ב-14 במרץ 2015 (באנגלית).
  4. ^ צילום בית הכנסת בבצ'יי, באתר המרכז לאמנות יהודית.
  5. ^ קהילת בצ'יי, באתר jewishgen.org, אוחזר ב-14 במרץ 2015 (באנגלית).
  6. ^ צילום בית העלמין היהודי בסרבובראן (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.
  7. ^ צילום בית הכנסת בבאצ'קו גראדישטה.
  8. ^ בית העלמין היהודי בבאצ'קו גראדישטה, באתר המרכז לאמנות יהודית.
  9. ^ הקהילה היהודית בבצ'יי, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 85.
  10. ^ A Belügyminisztérium 1891. évi 44193. sz. rendelete.
  11. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 119/1933. folyószáma alatt.