בצלאל לנדוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים

בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד[1], 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.

נולד ללוי יצחק לנדא, חי ונפטר בירושלים. הוא אחיו הצעיר של הלמדן הירושלמי הרב משה יהושע לנדא, מתלמידי החזון איש. חיבר עשרות ספרים ומאמרים, והיה בעל טור קבוע בעיתון "המודיע" במשך עשרות שנים. בנו יעקב אהרן לנדוי מילא את מקומו בכתיבת טורים ב"המודיע".

ספריו נושאים בדרך כלל אופי היסטוריוגרפי; מלבדם כתב גם מבואות רבים לספרים, שהיה שותף לעריכתם.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבעש"ט ובני היכלו: דרך חייו ופעלו לדורו ולדורות. בני ברק: נצח, תשכ"א.
  • הרבי ... אלימלך מליזענסק: דרך חייו ופעלו לדורו ולדורות. ירושלים: אור החסידות, תשכ"ג.
  • הגאון החסיד מווילנא: זה ספר תולדות רבינו אליהו זצ"ל, הוא הגר"א. דרך חייו ופעלו לדורו ולדורות. ירושלים: אושא, תשכ"ה.
  • הגאון מטשעבין[2]: רישומי זיכרון לדרך חייו ופעלו, בתוספת אגרות קודש וחידושי תורה מכת"י שלא נדפסו. ירושלים: אושא, תשכ"ז.
  • בן שלוש עשרה למצוות, ירושלים, תשנ"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי: גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית, ח"ב, 288. לפי כתבת האבל על פטירתו בעיתון המודיע, יום לאחר פטירתו, י"ז באייר תשנ"ו, תאריך הלידה הוא שנה קודם לכן, י"ד בטבת תרפ"ג.
  2. ^ רבי דב בריש וידנפלד.
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.