בצר (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העיר המקראית בצר בתחומי נחלת שבט ראובן במפת ערי המקלט

בֶּצֶר, היא עיר מקראית, אחת מערי הלויים. שמה מוזכר שלוש פעמים בתנ"ך ובשלושתן מופיעה כבֶּצֶר בַּמִּדְבָּר.[1]

לשבט לוי לא ניתנה נחלה. בצר היא אחת מארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. בספר יהושע, פרק כ', פסוקים א'-ט', מסופר שישראל הקדישו שישה ערי מקלט: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את שְׁכֶם בהר אפרים, ואת קִרְיַת אַרְבַּע (חברון) בנחלת שבט יהודה, בנוסף לבצר בתחומי נחלת שבט ראובן את רָאמוֹת, וגּוֹלָן, שבעבר הירדן המזרחי. חז"ל מבארים כי "שלוש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלוש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם, חברון ביהודה כנגד בצר במדבר, שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד, קדש בגליל כנגד גולן בבשן".[2]

המשנה מבארת כי בצר שכנה במישור מידבא. יש המשערים כי בצר היא 'אום אל-עמד' שנמצאת מזרחית למידבא.[3] בצר מוזכרת במצבת מישע .[4] מנגד יש הסוברים כי היא העיר בצרה ששמה מוזכר ב ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק כ"ד השוכנת אף היא צפונית למידבא.[5]

מבצע בצר, במלחמת העצמאות נערך בתל אביב נקרא על שם העיר המקראית בצר ששימשה כעיר מקלט. מטרת המבצע הייתה תפיסתם של משתמטים ועריקים משירות צבאי וגיוסם המיידי לצה"ל. המבצע לא הצדיק את התקוות שתלו בו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ח', ספר דברים, פרק ד', פסוק מ"ג, ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"ג
  2. ^ תוספתא, מכות, ג', ב'
  3. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 191
  4. ^ יחזקאל קויפמן, ספר יהושע, ירושלים, קריית ספר, 1963, עמ' 231,
  5. ^ יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיהו כ"ו-נ"ב, ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 793