בקבוק מעבדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקבוקי ארלנמייר

בקבוק מעבדה הוא כלי קיבול מעבדתי, אשר עשוי מזכוכית או פלסטיק. גודל הבקבוק נמדד על פי הנפח אותו הוא יכול להכיל. ישנם צורות רבות ונפחים שונים לבקבוקי מעבדה, אך המשותף לכולם זהו גוף רחב וצוואר צר (לעיתים יותר מאחד), שבראשו נמצא פתח הבקבוק. ניתן לאטום את הפתח באמצעות פקק ייעודי, כגון פקק שעם או זכוכית המתאים לפתח. לעיתים ישנה הברגה בצוואר הבקבוק המאפשרת הברגת פקק מתאים, לרוב עשוי מפלסטיק.

הבקבוק משמש למגוון מטרות, ובהן הכנת תמיסות, אחסון, איסוף, מדידת נפחים ועוד. הבקבוק משמש גם לתגובות כימיות ותהליכים נוספים, כגון ערבוב, חימום, קירור, המסה, שיקוע, זיקוק ואנליזה.

סוגי בקבוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפך ביכנר יחד עם טבעת ביכנר ובקבוק ביכנר וצינור יניקת אוויר

ניתן לסווג את הבקבוקים על פי ייעודם.

  • בקבוקים המיועדים לתגובות, הם לרוב בעלי תחתית כדורית, ובעלי צוואר שיכול להתחבר במהירות ובאופן הדוק לכלים אחרים (כגון משפך מפריד). הם עשויים לרוב מזכוכית עבה, דבר המאפשר לבצע תגובות בריק ובלחץ גבוה. ישנם וריאציות נוספות, כגון בקבוקים המכילים מספר צווארים, אשר משמש לתגובות כימיות מורכבות הדורשות ערבוב מבוקר של חומרים כימיים רבים.
  • בקבוקים המיועדים לזיקוק, אשר מיועדות להכיל הן את התמיסה המיועדת לזיקוק והן את תוצרי הזיקוק. בקבוקים אלו הם לרוב בעלי צוואר אחד ארוך ודק, ולרוב עשויים מזכוכית דקה המקלה על החימום שנעשה בתהליך הזיקוק.
  • בקבוקים המיועדים לאחסון, לרוב בעלי תחתית שטוחה. הם אינם עמידים לשינויים בלחץ ובטמפרטורה, בגלל לחצים הנוצרים מצורת התחתית. לרוב הבקבוקים מסוג זה ישנה התאמה לפקק ייעודי.

הגבלים חוקתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשתמש בבקבוקי מעבדה לצורך ייצור סמים. כדי להגביל את נגישות הבקבוקים, ישנן מדינות בארצות הברית אשר אסרו את השימוש בבקבוקי מעבדה בבתי ספר, אלא אם קיבלו היתר מיוחד לכך. מגבלה זו גם כוללת חומרים גלם אשר משמשים לייצור סמים.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקבוק מעבדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]