בראשית (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בראשית[1]
מודל הגשושית אשר הוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
מודל הגשושית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
מידע כללי
מפעיל SpaceIL, התעשייה האווירית לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 22 בפברואר 2019
משגר פלקון 9
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל כן שיגור 40 עריכת הנתון בוויקינתונים
live.spaceil.com
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה ים הרוגע
תאריך נחיתה 11 באפריל 2019
משך המשימה כחודשיים
מידע טכני
משקל בשיגור 585 ק"ג
משקל 164 ק"ג
קוטר 1.49 מטר במצב שיגור
2.288 מטר בנחיתה
גובה 1.535 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 44049
מאגר המידע הלאומי 2019-009B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראשית הייתה גשושית מסוג נחתת שפותחה על ידי עמותת SpaceIL במטרה להיות הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח בידי גורם פרטי. שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019.[2]

במהלך נחיתת החללית ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה.[3] למרות הכישלון להשיג נחיתה רכה, העמותה היא הארגון השביעי מבין מדינות וסוכנויות חלל, אשר הצליח להקיף את הירח ולהביא אובייקט אל פני השטח.

בנוסף לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי, שאפו מפתחי "בראשית" להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי חקר החלל והמדעים, במה שהמפתחים כינו "אפקט אפולו".[4]

בתאריך 13 באפריל, יומיים לאחר התרסקות הגשושית, הכריז נשיא SpaceIL מוריס קאהן, כי בכוונתו להקים צוות לבניית בראשית 2.[5]

הקמת המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 של המאה ה-20 היו שיאם של המאבק על כיבוש החלל. בחודש פברואר 1966, הייתה ברית המועצות המדינה הראשונה שהנחיתה בהצלחה גשושית, שכונתה לונה 9, על הירח. היה זה הישג משמעותי במרוץ לחלל. כעבור כמה חודשים, ביוני 1966, הייתה ארצות הברית המדינה השנייה שהנחיתה את סרויור 1 על הירח (ראו תוכנית סרוויור). ב-1976 הנחיתו הסובייטים את לונה 24 ולאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה בנחיתות על הירח. ב-2013 הייתה סין המדינה השלישית שהנחיתה גשושית.[6] בנוסף להן יפן (הגשושית היטן), הודו וסוכנות החלל האירופית (הגשושית סמארט-1) שלחו מקפות שהתרסקו על פני הירח.

SpaceIL היא עמותה ישראלית שהוקמה במטרה להנחית גשושית על הירח, ובכך להפוך ישראל למדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,[7] בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.[8] העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של מוריס קאהן.[9]

בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח[10] והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.

מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח.[11] שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.

ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.[12] אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו.[13]

ניסויים וציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרת הלוט מדגם הגשושית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע אופיר אקוניס, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.

ב־2011 בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט הגשושית בבקעת בית שאן. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה לגובה של כ־300 מטרים ועליה מטען ייעודי (מטע"ד). הרקטה הצניחה מצלמה ומשדר, כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני גובה מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת SpaceX שישגר את הגשושית באמצעות משגר הלוויינים והחלליות פאלקון 9. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.[14]

בשנת 2016 התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. בספטמבר 2017 החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.[15] בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - המנוע והדלק - בשטח מפעל מבת־חלל של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. במאי 2018 בוצע בכפר טרומן ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות החיישנים של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות עגורן הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך כיול וביצוע התאמות.[16] בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.[17] באותו חודש בוצע גם ניסוי הרעדה שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.[18] כל הניסויים הוכתרו בהצלחה.

תהליך הבקרה על מסלול הגשושית כלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים על מנת לוודא שהם יעברו בהצלחה, ולאחר מכן עבר למעבדה היברידית בה התבצעה אמולציה של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה.[דרוש מקור]

ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית בדצמבר באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־22 בפברואר 2019. במקביל נפתחה בסוף אוגוסט 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.[19] כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".[20]

בתחילת אוקטובר 2018, במהלך כנס החלל העולמי (IAC) שנערך בגרמניה, נחתם הסכם בין SpaceIL וסוכנות החלל האמריקאית, על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, המקפת לסקר הירח של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, שפעולתו דומה למחזיר אור, שהיה אמור לסייע לאתר את מיקומה של הגשושית על הירח.[21]

מאפיינים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממדים והנעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם סופי בגודל מלא של "בראשית"
כפי שהוצג ביום השיגור בכיכר הבימה בתל אביב
Beresheet model on Habima Square 20190222 01.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 02.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 03.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 04.jpg

במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של בקבוק ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם. בהמשך, מאחר ולא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).[22] לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן השיגור לחלל), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על איזור מסויים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו אוקסידנט (נוזל בעל תכולת חמצן גבוהה), ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים[23]. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.

מערכת ההנעה פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, המנוע הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת Nammo שבווסטקוט בבריטניה, שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש במגן חום מטיטניום אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.

מחשוב וצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשב המשימה של "בראשית" פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, במיוחד עבור לוויינים זעירים. הוא זהה למחשב ששוגר בלוויין הזעיר הישראלי BGUSAT, ועוצמת החישוב שלו דומה לזו של טלפון חכם.[24] מעבד המחשב הוא בעל ליבה כפולה מדגם GR712RC מתוצרת חברת רמון־צ'יפס הישראלית, אשר שולב גם בגשושית היפנית "היאבוסה 2"[25] בתור מערכת על שבב.[26] השבב יכול לפעול בטמפרטורת שבין 55- מעלות צלזיוס ל־125 מעלות צלזיוס, ולהגיע לביצועים של עד 200 MFLOPS.[27]

על בראשית הותקנו שבע מצלמות למשימות שונות. שש מתוכן היו מדגם B3320[28] בעלות רזולוציה של 8.2 מגה פיקסל עם רגישות לאור ברמה של 1 לוקס. חמש מצלמות נועדו לצלם את אדמת הירח בכיסוי פנורמי, ומצלמה אחת שהוצבה על רגל הגשושית, נועדה לצילום סלפי וכוונה שתקלוט בעדשתה את רגל הגשושית, את דגל ישראל וחלק מאדמת הירח. מצלמה שביעית הייתה מצלמת וידאו. כל המצלמות היו עמידות לפעולה בטמפרטורות שבין 40- ל־85+ מעלות צלזיוס.[29][30] שיוט הגשושית בחלל היה בתנועה סיבובית במהירות זוויתית של מעלה לשנייה. מצב זה, יחד עם העובדה שמפאת קצב העברת הנתונים התמונות אינן מגיעות מידית ולא ניתן לדעת בזמן אמת מהו כיוון המצלמה - נשלחת מראש פקודה לצילום שש תמונות רצופות בהפרש זמן קבוע, כך שאחת מהתמונות לפחות תצא כאשר כדור הארץ נראה ברקע.[31] לשם צילום דגל ישראל בחלל, בלי שיתנדף ושייראה צבע הכחול בתנאי הריק ועוצמת אור השמש השוררים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, פיתח צוות מדעני המשימה צבע עמיד בעל הרכב מיוחד.[32]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסך הטלמטריה הראשי בחדר הפיקוד

התקשורת של "בראשית" עם כדור הארץ נעשה באמצעות מקמ"ש (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת Space Micro, במקור עבור גשושית ירח בשם לאדי של סוכנות החלל האמריקאית. הציוד פעל בתחום תדרי S-Band,[33] והוא נבנה במהלך שנת 2015.[34] עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי תחנות ממסר שסופקו על ידי חברת SSC השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות אוסטרליה, צ'ילה, הוואי, דרום אפריקה וגרמניה.[35] כמו כן נעשה שימוש ברשת חלל עמוק של נאס"א.[36] חוזה התקשורת מול החברת הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.[37]

התקשורת עם הגשושית, התנהל ממרכז הבקרה שבתעשייה האווירית במטה יהוד, דרך מרכזי התקשורת. הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעים, כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן היא נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר השמש לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת.[38] הגשושית שידרה חזרה כ-5000 נתונים שונים (על מצב המכשור, התוכנה, חיישנים, טלמטריה, וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם קיבלו עדכון על מצבה, ולפיהם התקבלו החלטות על המשך מסע הגשושית.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משימה מקורית - במסגרת תחרות "גוגל לונאר אקס פרייז" נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ברכב חלל נוסף שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה" - הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות שבחסות גוגל, בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה רק המטרה של נחיתה על הירח. לאחר השלמת המשימה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח. דרישה נוספת במסגרת התחרות הייתה צילום ושליחת וידאו מפני הירח. על אף ביטול ההשתתפות בתחרות צילום הווידאו נכלל במשימותיה של הגשושית, משימה שלא בוצעה לבסוף עקב ההתרסקות[32].
  • משימה מדעית - משימתה המדעית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי) דרך חקר הסלעים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל חוקר החלל, פרופסור עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע. לדבריו, בשונה מכדור הארץ שיש לו שדה מגנטי גלובלי, לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. השערות החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת אסטרואידים גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור הגאולוגי שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.[39] למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית במגנטומטר שנבנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.[40] הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס למכתשים ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.

המסע אל הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגור הטיל פלקון 9 עליו "בראשית" יחד עם לוויין תקשורת אינדונזי ולווין מדגים טכנולוגיות של חיל האוויר האמריקאי
מסלול השיגור של פאלקון 9 ועליו "בראשית"

הגשושית שוגרה על גבי משגר פלקון 9 מספר B1048 של חברת SpaceX. היא נעה במסלול כבידתי אליפטי בעל אקסצנטריות גדולה (מרחק של בין 215 ל-60,000 קילומטר מפני כדור הארץ). זמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות.[47] בנקודה הקרובה ביותר במסלולה סביב כדור הארץ (הפריגיאה), הפעילה הגשושית את המבערים וצברה מהירות. בכך היא הלכה והאריכה את המסלול האליפטי שלה.[48][49] לאחר חמישה תמרונים, המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ (אפוגיאה) גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ.

כשחלפה בסמוך לירח, הפעילה את שמונת המנועים הרקטים שלה כדי לשנות זווית. לאחר מכן הפעילה גם את המנוע הראשי, כדי להאט ולהילכד בשדה הכבידה של הירח. כשנלכדה, הקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה.[47] לקראת הנחיתה איתרו חיישנים נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה תוכננו להאט מהירות עד לעצירה מוחלטת והפסקת פעולת המנועים בגובה חמישה מטרים מעל קרקע הירח. יתרת הדרך תוכננה כנפילה חופשית בתנאי הכבידה של הירח.[50] בסיום מסלולה, סך כל הדרך שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר. זהו המרחק הארוך ביותר שעשתה גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח.[51]

לבקשת אחד מחברי צוות הפיתוח, חיבר הרב גדעון בנימין תפילת הדרך, שנאמרה בשעת שיגור הגשושית.[52]

נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול בראשית סביב כדור הארץ (מיקומה במסלול לאחר התמרון השני)

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 (שעון ישראל), שוגרה הגשושית בהצלחה מקייפ קנוורל שבפלורידה. בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ התנתקה מהמשגר ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.[53]

בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן עוקב הכוכבים, המערכת עדיין מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות האנרגיה הסולרית.

ב־24 בפברואר בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים, בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).[54]

ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון[55][56] עקב השפעת מעבר דרך חגורות ואן אלן על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.

ב־28 בפברואר בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.[57]

ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות (שעון ישראל), בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה חלק מגוף הגשושית, כשעליה שלט עם הכיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams" (=מדינה קטנה. חלומות גדולים). ברקע נראה כדור הארץ (בזווית של חלק מיבשת אוסטרליה) ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים.[58]

ב־7 במרץ בשעה 15:11 (שעון ישראל), בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ.[59]

ב־19 במרץ בשעה 14:30 (שעון ישראל), בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה, במסלולה החדש חצתה הגשושית את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע (אנ') שמיצב את תנועת הגשושית כדי שזוויתה וכיוונה לא ישתנו עקב טלטולה משכשוך הדלק שנתמעט במכלים.[60]

ב־1 באפריל בשעה 9:00 (שעון ישראל), בוצע תמרון חמישי. המנועים הופעלו למשך כ־72 שניות והביאו את הגשושית למסלול אחרון ומדויק (על פי סימולציה) לפני תמרון לכידת הירח.[51] במהלך השיוט התקרבה הגשושית בפעם האחרונה לכדור הארץ (בפריגיאה של 1,700 קילומטר), וצילמה אותו ממרחק של כ־16,000 קילומטרים.

סביב הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול הגשושית בראשית סביב לירח

בליל ה־4 באפריל הגשושית נכנסה להשפעת הכבידה של הירח. על מנת להישאר במסלול סביב הירח, כלומר להילכד בשדה הכבידה שלו (שכן מהירותה השאירה אותה במסלול סביב כדור הארץ), היא נדרשה לבצע תמרון לכידה.

ב־4 באפריל בשעה 17:17 (שעון ישראל), בוצע תמרון ללכידה בשדה הכבידה של הירח. תמרון זה היה הקריטי ביותר במסעה של הגשושית אל הירח. אם תמרון זה היה נכשל, הגשושית הייתה מתרסקת על הירח עוד לפני תאריך הנחיתה, או שהייתה נלכדת במסלול סביב השמש. במהלך התמרון, המנוע הראשי הופעל למשך כשש דקות על מנת להאט את הגשושית ממהירות של 8,500 קילומטר לשעה עד למהירות של 7,500 קילומטר לשעה ביחס לירח. קצב ההאטה היה 324 מטר לשנייה. בסיום המוצלח של התמרון, הגיעה בראשית למרחק הכי קרוב במסלול סביב הירח (הפרילונה) של כ־500 קילומטר מפני הירח.[61]

במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.

ב־7 באפריל בשעה 04:36 (שעון ישראל), בוצע התמרון הראשון סביב הירח. כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 קילוגרם של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 קילומטר באפולונה (Apolune) לגובה של 750 קילומטר מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 קילומטר מעל פני הירח.[62]

ב-8 באפריל בשעה 07:48 (שעון ישראל), בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 קילומטר.[63]

ב-9 באפריל בשעה 08:34 (שעון ישראל), בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 קילוגרם. בראשית נכנסה למסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטר עם זמן הקפה של שעתיים.[64]

ב-10 באפריל בשעה 19:40 (שעון ישראל), בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כחמישה קילוגרם. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים.[65]

נחיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית: נחיתה רכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הנחיתה שיועד לגששית בראשית בים הרוגע מסומן בנעץ צהוב.
הדמיית הגשושית על אדמת הירח

נחיתת הגשושית תוזמנה לשעות הבוקר הירחי. יממה ירחית נמשכת קרוב ל־28 יממות ארציות ובמהלכה משלים הירח הקפה סביב עצמו. טמפרטורת פני הירח עולה ליותר מ־120 מעלות צלזיוס בצהרי-הירח, ויורדת לכ־170 מעלות מתחת לאפס בלילה. על מנת לנצל באופן מיטבי את זמנה של הגשושית על הירח, תוזמנה הנחיתה לזמן שהטמפרטורה אידאלית: גבוהה מספיק כדי לאפשר ייצור אנרגיה סולארית בעזרת מערכי התאים הפוטו-וולטאיים הקטנים של הגשושית, אך לא גבוהה מידי שתשבית את מערכות האלקטרוניקה. מצב זה נמשך כשלושה ימי ארץ.[50] לפי התכנון, לאחר הנחיתה התעתדה הגשושית למדוד את השדה המגנטי שעל פני הירח, לצלם את עצמה, לצלם תמונות פנורמיות של אתר הנחיתה באיכות גבוהה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ בין עשר דקות לשעה מעת הנחיתה. לו הייתה נוחתת הגשושית בתנוחה מאוזנת, שמערכי התאים הפוטו-וולטאיים לא היו מוסתרים על ידי סלע או מכתש, היה מתאפשר ייצור אנרגיה סולרית הנדרשת לשליחת וידאו שהיה מתקבל בכדור הארץ למחרת הנחיתה.[39][44][66][50]

ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל ים הרוגע בירח. תמרון זה נועד להאט את מהירות הגשושית מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות. תמרון הנחיתה כלל סדרת פעולות; הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ונחירי הפליטה של המנועים פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 קילומטר מעל פני הירח הופעלו מנועי המשנה. דחף גזי הפליטה נגד כיוון התנועה, בלם את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לנקודת הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה לתאוצה ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה, תמורת ההליום שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי מערכת הבקרה האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על נחיתה או על דחיית תוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה שהראתה תקינות של המערכות, התקבלה החלטה להמשיך.

בהתאם להחלטת האוטונומית, החל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה האופקי לנפילה בקשת אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע. כדי להאט את הנפילה, הופעלו המנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של חמישה מטרים מאדמת הירח, היה דחף המנועים אמור להאט את תנועת הגשושית עד לעצירה כמעט מוחלטת. המנועים תוכננו להיכבות והגשושית הייתה צונחת בעדינות במשך 2.5 שניות[67] על קרקע הירח.[68][66]

בפועל: נחיתת התרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ביחידת המדידה האינרציאלית (IMU) השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה, ואבדה תקשורת הטלמטריה למרכז הבקרה באמצעות רשת החלל העמוק של JPL. הגשושית איבדה גובה במהירות ונטתה בזווית לא אופטימלית לנחיתה. לאחר מספר דקות, בגובה 10 קילומטר, חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל, והחללית המשיכה לאבד גובה. לאחר אתחול מחשב הגשושית, חזר המנוע לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשר מהירות נפילת הגשושית הייתה כ-500 קמ"ש והבלימה כבר בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על כ-150 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.[68] לפיכך לא התבצעה נחיתה רכה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.[69][70][71]

במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.[66] תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה לוחית ובה דגל ישראל, הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", וסמלי הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.[72] בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ומכתש הפגיעה היפאטיה(אנ').[73][68] התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.[74][75]

ניתוח ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.[76][77][78]

תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה העלה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית, שלאחריו לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים[79] של הגשושית.[75][80][81]

אתר ההתרסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצף תמונות לפני-אחרי של אתר התרסקות החללית בראשית. צולם על ידי המקפת לסקר הירח(LRO)

ב-15 במאי 2019, כחודש לאחר ההתרסקות, פרסם מרק רובינסון, חוקר ראשי בצוות משימת הצילום של המקפת לסקר הירח של נאס"א (LROC), תמונות של אתר ההתרסקות, מתוך שלוש זוגות תמונות שצולמו על ידי צמד מצלמות הזווית הצרה (NAC) של המקפת ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר ההתרסקות. בתמונות נראה בבירור כתם כהה בקוטר של כעשרה מטרים, המוסבר כשטח מחוספס בנקודת התנגשות הגשושית באדמת הירח, שאינו נראה בתמונות שצולמו בהקפה קודמת של המקפת. עיבוד תמונה המשווה בין התמונות הללו חושף כתם בהיר סביבות הכתם הכהה, בקוטר של כ-30-50 מטרים, וממנו חורגת דרומה קרן בהירה באורך של כמאה מטרים, המוסברים כדפוסים של התפרצות חלקיקים(אנ') עדינים או גזים שהתרחקו במהירות מנקודת ההתנגשות, חשפו את השכבה העליונה של רגולית הירח ופיזרו חלקיקי קרקע עדינים משכבה תחתונה בהירה יותר.[82]

הגשושית נעה בנחיתתה מצפון הירח לדרומו, והנמיכה תוך כדי מעוף בקשת רחבה כלפי קרקע הירח. עקב תקלת הבלימה ואי התייצבות הגשושית בזווית אנכית לקרקע אותר מיקום ההתנגשות דרומית לאתר הנחיתה המיועד. נקודת הציון, קואורדינטות סלנוגרפיותהערך המילוני "סלנוגרפיה" באתר ויקימילון ‎32.5956° צפון, 19.3496° מזרח, הוערכה באמצעות השוואת התמונות שצולמו ב-22 באפריל לשבע תמונות שצולמו מוקדם יותר, במרווח טעות של 95%, כעשרים מטרים בקו הרוחב ושמונה בקו האורך.

קנה המידה של התמונות גדול מכדי לקבוע האם הכתם הקטן הינו מכתש שנוצר במקום הפגיעה, או שמא פגיעת הגשושית השבירה בתאוצה גבוהה ובזווית נמוכה לאדמת הירח (פחות מעשר מעלות) מנעו יצירת צורת מכתש.[83]

עלות הפרויקט ומימונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלות הפרויקט הכוללת הייתה כ־95 מיליון דולר. להלן פירוט חלקי של העלויות, בדולרים[32]:

תכנון, הנדסה וייצור: 39 מליון. שיגור: 19 מליון. דלק: 500 אלף. תאים פוטו-וולטאיים: 830 אלף. סוללה חשמלית: 130 אלף. גלגל תנע(אנ')[84]: 155 אלף. עוקב כוכבים לניווט בחלל: 410 אלף. יחידות מדידה אינרציאליות (IMU) למדידת תנועה ומיקום עבור ניווט בעת הנחיתה: 5 מיליון ו-600 אלף. מחשבי המשימה: 300 אלף. קופסת ממשקים אלקטרוניים[79]: 845 אלף. שימוש ברשת תקשורת החלל של SSC: מיליון. מערכת תקשורת: מיליון ו-220 אלף. ממסרי תקשורת: 130 אלף. התקן דחיסת ואחסון מדיה עבור המצלמות: 325 אלף. עדשות צילום: 510 אלף. מגנומטר: 240 אלף.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי התחרות המקורית אסרו על תקצוב ממשלתי גבוה, מה שהשפיע על היכולת הטכנית האפשרית, ועל מחיר הפיתוח הנמוך ביחס למשימות מקבילות במימונים ממשלתיים. השותפה המרכזית לפרויקט היא התעשייה האווירית לישראל. הנדבן ואיש העסקים מוריס קאהן הוא התורם העיקרי של הפרויקט ותרם כ־100 מיליון ש"ח מתוך כ־320 מיליון השקלים, עלותו הכוללת, שאף שימש כיו"ר הדירקטוריון ומאז 2017 כיהן כנשיא העמותה.[85] כמו כן התורמים המרכזיים לפרויקט הם קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון שתרמו באפריל 2014 כ־16 מיליון דולר למיזם.[86]

כמו כן תרמו גם סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ובעלי הון נוספים. בעזרת מימון המונים[87] שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל מייל בדרך לירח. סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ־9.5 מיליון ש"ח.[88] בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות,[8] אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, והמשיכה בגיוס משאבים.

הפרויקט יצר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות גם את מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

שיאים ותקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הייתה הגשושית הירחית הראשונה שנבנתה ביוזמה פרטית, ולא כפרויקט ממשלתי.[89][50]
  • הייתה הגשושית שנבנתה בלוח זמנים הקצר אי פעם.[89]
  • הייתה הגשושית הזולה והחסכונית ביותר ששוגרה לירח. עלותה עומדת על כ־100 מיליון דולר.[53]
  • הייתה הגשושית הקלה ביותר ששוגרה לירח (585 קילוגרם כולל מערכת ההינע והדלק. 165 קילוגרם כשהיא ריקה), ועם הכי מעט דלק (כ-400 קילוגרם).[53][90][39]
  • הייתה הגשושית הקטנה ביותר ששוגרה לירח. ממדים: גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר משני מטרים.[91]

בראשית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באפריל 2019 הכריז נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, כי יוקם פרויקט חדש לשם שליחת גשושית נוספת לירח.[92]

עלות הפרויקט נאמדת בין 60 ל-80 מיליון דולר.[93] קאהן הצהיר כי גם הפעם הציבור ישתתף במימון הפרויקט ולא יתבססו על תמיכה ממשלתית. העמותה 'לונאר אקס פרייז' של גוגל, שבמסגרתה החל פרויקט בראשית הראשון, הודיעה כי תתרום מיליון דולר, בעקבות הצלחתה היחסית של הגשושית הראשונה, על אף שלא הצליחה לנחות כמתוכנן.[94] הצפי הוא שבניית הגשושית תושלם תוך שנתיים.[95]

ב-5 במאי 2019 הכריז משרד המדע והטכנולוגיה, כי יספק תקציב של 20 מיליון שקלים להשתתפות במימון הגשושית בראשית 2[96].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בראשית בוויקישיתוף

סיקור עיתונאי:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. 
  2. ^ מערכת ערוץ 20, היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח, באתר ערוץ 20, 21 בפברואר 2019
  3. ^ אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ
  4. ^ סרטונים יאללה, Lets get to the moon, סרטון באתר יוטיוב
  5. ^ עמית לגו‏, מוריס קאהן מכריז: פרויקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר וואלה! NEWS‏, 13 באפריל 2019
  6. ^ רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  7. ^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  8. ^ 8.0 8.1 SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
  9. ^ רוני קרצנר, ‏עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום, באתר "פורבס ישראל", 28 במרץ 2019
  10. ^ על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, ‏24 בינואר 2018
  11. ^ אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
  12. ^ הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר, 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.
  13. ^ https://www.xprize.org/articles/xprize-awards-1m-moonshot-award-to-spaceil
  14. ^ מור קומפני, הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
  15. ^ החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
  16. ^ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף, באתר SpaceIL
  17. ^ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה, באתר SpaceIL
  18. ^ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה, באתר SpaceIL
  19. ^ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?
  20. ^ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!
  21. ^ נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה, באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018
  22. ^ שירות הידען, ‏חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL, באתר "הידען", 11 בפברואר 2013
  23. ^ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!, באתר SpaceIL
  24. ^ משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  25. ^ סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי, בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014
  26. ^ GR712RC, באתר רמון־צ'יפס(באנגלית)
  27. ^ GR712RC Product brochure, באתר Cobham Gaisler
  28. ^ Beresheet, www.planetary.org (באנגלית)
  29. ^ IMPERX B3320 CCD Camera, Imperx Website (בAmerican English)
  30. ^ http://www.karmel.co.il/שונות/בראשית-צילום-בחלל-וסלפי-על-הירח פורטל הכרמל - בראשית צילום בחלל וסלפי על הירח
  31. ^ סתיו נמר, ‏תמרון מוצלח נוסף לחללית הישראלית, צפו בענני הגשם מעל ישראל, באתר מעריב השבוע, 1 באפריל 2019
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 גויכמן, רפאלה (9 במאי 2019). "הדרך של בראשית מפרויקט אנונימי למאמי לאומית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2019. 
  33. ^ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה, באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014
  34. ^ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!, באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015
  35. ^ First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission, SSC - Swedish Space Corporation, ‏2019-04-05 (בAmerican English)
  36. ^ Jonathan O'Callaghan, SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon, Forbes (באנגלית)
  37. ^ מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון
  38. ^ ראיון עם נועם לייטר - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 איתי נבו, צעד ענק למדינה קטנה, מכון דוידסון, ‏2019-02-21 (בעברית)
  40. ^ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית, באתר SpaceIL
  41. ^ ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה, באתר ערוץ 20
  42. ^ http://kids.spaceil.com/drawings/=SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!
  43. ^ https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית "בראשית"
  44. ^ 44.0 44.1 ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון כפר חב"ד גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019
  45. ^ https://www.space.gov.il/news-space/131428=סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן
  46. ^ The Lunar Library: Genesis, Arch Mission Foundation (בAmerican English)
  47. ^ 47.0 47.1 איתי נבו, ‏צעד ענק למדינה קטנה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2019
  48. ^ באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer (אנ')
  49. ^ בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול, הידען, ‏2019-04-13 (בhe-IL)
  50. ^ 50.0 50.1 50.2 50.3 איתי נבו, איך מטיסים חללית לירח?, מכון דוידסון, ‏2019-03-28 (בעברית)
  51. ^ 51.0 51.1 מייקי לוי‏, "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2019
  52. ^ תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 אודי עציון, החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2019
  54. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019
  55. ^ ירון דרוקמן, תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2019.
  56. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019
  57. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019
  58. ^ בר חיון, החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 במרץ 2019
  59. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019
  60. ^ ירון דרוקמן, תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ, באתר ynet, 19 במרץ 2019
  61. ^ ירון דרוקמן, החללית הישראלית נלכדה בכוח המשיכה של הירח, באתר ynet, 4 באפריל 2019
  62. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 7 באפריל, 2019
  63. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 7 באפריל, 2019
  64. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 9 באפריל, 2019
  65. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 10 באפריל, 2019
  66. ^ 66.0 66.1 66.2 עדכון - המנוע הראשי הפסיק לפעול, ככל הנראה נחיתת ריסוק, הידען, ‏2019-04-11 (בhe-IL)
  67. ^ נפילה אטית יחסית, היות שכוח הכבידה של הירח הוא שישית מכוח הכבידה של כדור הארץ.
  68. ^ 68.0 68.1 68.2 SpaceIL (11 באפריל 2019), LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land., בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2019 
  69. ^ עידו סולומון ואסף יחזקאלי, ‏"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח, באתר ‏mako‏‏, ‏11 באפריל 2019‏
  70. ^ בר חיון, החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי, 11 באפריל 2019, אתר סוכנות החלל הישראלית
  71. ^ ניצן סדן, התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-04-12
  72. ^ Israel To The Moon, [https://twitter.com/TeamSpaceIL/status/1116421301541978112 22 kilometers from the Moon!
    1. IsraelToTheMoon #SpaceIL #Beresheetpic.twitter.com/uw1wAFmt0S], @TeamSpaceIL, ‏2019T12:22 (באנגלית)
  73. ^ Israel To The Moon, About last night: we didn't complete a soft landing but got to the Moon. This is an incredible achievement—only 7 nations have ever entered its orbit. #Beresheet was the 1st private spacecraft to make this journey, which will forever change space travel.#IsraelToTheMoon #spaceilpic.twitter.com/3GiFFr55mq, @TeamSpaceIL, ‏2019T5:21 (באנגלית)
  74. ^ Israel To The Moon, [https://twitter.com/TeamSpaceIL/status/1118430821520683008 This is the last picture that Beresheet took, at a distance of 15 kilometers from the surface of the Moon.
    1. Beresheet #SpaceILpic.twitter.com/fGhNkvg5Qd], @TeamSpaceIL, ‏2019T1:27 (באנגלית)
  75. ^ 75.0 75.1 SpaceIL, www.facebook.com (בעברית)
  76. ^ Israel To The Moon, Preliminary technical information collected by the teams shows that the first technical issue occurred at 14 km above the Moon. At 150 meters when the connection with #Beresheet was lost, it was moving at 500 km/h, making a collision inevitable. #IsraelToTheMoon #SpaceIL, @TeamSpaceIL, ‏2019T7:18 (באנגלית)
  77. ^ Israel To The Moon, Our engineers think that a technical glitch in one of the components caused the main engine to shut down - making it impossible to slow the spacecraft’s descent. By the time the engine was restarted its velocity was too high to land properly. #Beresheet #SpaceIL #IsraelToTheMoon, @TeamSpaceIL, ‏2019T7:18 (באנגלית)
  78. ^ מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח, בעמוד הפייסבוק של SpaceIL, ‏12 באפריל 2019
  79. ^ 79.0 79.1 רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.
  80. ^ אהוד קינן, ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?, mako, ‏2019-04-17
  81. ^ ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית., הידען, ‏2019-04-17 (בhe-IL)
  82. ^ ד"ר רונה אורן, סימני ההתרסקות של בראשית, מדע גדול, בקטנה, ‏16/05/2019 (בhe-IL)
  83. ^ Beresheet Crash Site Spotted! | Lunar Reconnaissance Orbiter Camera, lroc.sese.asu.edu
  84. ^ סוג של גלגל תנופה המסייע לייצוב הגשושית ומקל על השליטה בתנועתה.
  85. ^ רפאלה גויכמן, צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2017
  86. ^ "Israel space project gets million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  87. ^ יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏mako‏‏, ‏25 ביוני 2014‏
  88. ^ ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ושני מיליון דולר הושקעו כבר קודם לכן - בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017
  89. ^ 89.0 89.1 איתי נבו, ‏לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2019
  90. ^ אבי בליזובסקי, ‏בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019
  91. ^ שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
  92. ^ פרוייקט בראשית 2 יוצא לדרך, חדשון, ‏14 באפריל 2019
  93. ^ עמרי ברק, ‏המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2", באתר ‏mako‏‏, ‏14 באפריל 2019‏.
  94. ^ נשיא SpaceIL: מתחילים את העבודה על בראשית 2, באתר גיקטיים, ‏14 באפריל 2019
  95. ^ עמרי ברק, ‏המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2", באתר ‏mako‏‏, ‏14 באפריל 2019‏
  96. ^ דיווח באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 05.05.2019