בראשית (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בראשית[1]
20151014 SPACEIL MODEL.jpg
מודל הגשושית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
מידע כללי
מפעיל SpaceIL, התעשייה האווירית לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 22 בפברואר 2019
משגר פלקון 9
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל כן שיגור 40 עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים הירח
משך המשימה חודשיים (מתוכנן)
מידע טכני
משקל בשיגור 585 ק"ג
משקל 164 ק"ג
קוטר 1.49 מטר במצב שיגור
2.288 מטר בנחיתה
גובה 1.535 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 44049
מאגר המידע הלאומי BERESHEET
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראשית היא גשושית מסוג נחתת שפותחה על ידי עמותת SpaceIL במטרה לנחות על הירח. עמותת SpaceIL הוקמה בשנת 2011 ומטרתה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח ולחולל בקרב ילדי ישראל את 'אפקט אפולו' - השראת והסערת דמיונם של הילדים והנוער ומשיכתם לתחומי חקר החלל והמדעים על מנת לשמר ולמנף את מעמדה של מדינת ישראל כאומת הסטארט אפ כפי שתוכנית אפולו של נאס"א השפיעה על דור שלם בארצות הברית[2].

הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח, המפותחת על ידי גורם פרטי.

שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019[3]. הגשושית צפויה לנחות על ים הרוגע שבירח ב-11 באפריל 2019.

הקמת המיזם

עד 2019 רק מעצמות הנחיתו גשושית על הירח: ארצות הברית, ברית המועצות וסין[4]. בנוסף להן יפן, הודו וסוכנות החלל האירופית שלחו מקפות שהתרסקו על פני הירח.

שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית שמצליחה להנחית גשושית בנחיתה רכה על הירח ו"בראשית" היא הגשושית הראשונה במימוש השאיפה הזו.

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז[5], בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר[6]. העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, אך ממשיכה במאמצי גיוס המשאבים במקביל.

בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח[7] והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.

מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח[8]. השנייה תהיה הגשושית HHK1 של הצוות Team Indus ההודי.

ציוני דרך

הסרת הלוט מדגם הגשושית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע אופיר אקוניס, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.

ב־2011 בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט הגשושית בבקעת בית שאן. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה מטע"ד לגובה של כ־300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני גובה מהקרקע.

באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL ציון דרך משמעותי בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל, באמצעות משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX. בטקס חגיגי להכרזת החתימה על הסכם השיגור של הקבוצה, שנערך במעמד נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, הוצג מודל חדש לגשושית[9].

מאז 2016 התבצעו בדיקות של כל מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה.

בספטמבר 2017 החל השלב הקריטי של הרכבת מבנה הגשושית[10] (אינטגרציה), שבו שולבו כל מערכות המשנה השונות של הגשושית לכדי יחידה אחת, לקראת בדיקות עמידות נוספות.

בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - המנוע והדלק בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל. הגשושית נבנתה בשטח מפעל מבת־חלל של התעשייה האווירית לישראל, ונכנסה לשלב של בדיקות וניסויים, לבדיקת מוכנותה לתנאי חלל.

במאי 2018 בוצע בכפר טרומן ניסוי לבדיקת מערכות שונות של הגשושית, ובמיוחד חיישנים המשמשים בתהליך הנחיתה. במהלך הניסוי החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית והועלו באמצעות עגורן לגובה של עשרות מטרים במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי נותחו והושוו לצורך כיול וביצוע התאמות[11]. בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל[12]. באותו חודש בוצע גם ניסוי הרעדה שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור[13].

ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנון לשיגור הגשושית בדצמבר 2018, תאריך השיגור נדחה מאז ל־22 בפברואר 2019. בסוף אוגוסט 2018 נפתחה תחרות לבחירת שם לגשושית[14], השם שנבחר עבורה הוא "בראשית".

בתחילת אוקטובר 2018 פורסם כי נחתם הסכם בין SpaceIL וסוכנות החלל האמריקאית שעל פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי, והמקפת לסקר הירח תנסה לצלם את הגשושית הישראלית כשהיא תנחת על הירח[15][16]. לצורך כך הותקן בגשושית רפלקטור לייזר, שפעולתו דומה למחזיר אור, שיסייע לנאס"א לאתר את מיקומה על הירח.

מאפיינים טכניים

הדמיית הגשושית על אדמת הירח

התכנון ההנדסי הראשוני[17] כלל גשושית בגודל של בקבוק ליטר וחצי[18], במחשבה להוזיל עלויות ולהפחית במשקלה. מאחר שאין בנמצא בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, תכננו בהמשך גשושית בגודל 72 × 72 × 96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בלבד בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק)[19].

בעיצובה הסופי היה משקל הגשושית 585 ק"ג בשיגור לחלל (164 משקל יבש), גובהה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות. הגשושית נושאת מעט דלק, לכן שוקלת מעט, דבר המוביל לתכנון מסלול ארוך יותר עד לירח.

מחשב המשימה של "בראשית"[20] הוא מחשב זהה לזה ששוגר בלוויין BGUSAT ועוצמת החישוב שלו דומה לזה של טלפון חכם. המחשב פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל והוא מיועד במיוחד עבור לוויינים זעירים. שבב בעל ליבה כפולה מדגם GR712RC מתוצרת חברת רמון־צ'יפס הישראלית, אשר שימש בגשושית היפנית "היאבוסה 2" ישמש גם בין הרכיבים של בראשית[21] ויפעל כמערכת על שבב[22] כשהוא יכול לפעול בטמפרטורת שבין 55- מעלות צלזיוס ל־125 מעלות צלזיוס, ולהגיע לביצועים של עד 200 MFLOPS[23]. ציוד התקשורת של "בראשית" עם כדור הארץ פותח במיוחד על ידי חברת Space Micro עבור גשושית ירח בשם לאדי של סוכנות החלל האמריקאית. הציוד יפעל בתחום תדרי ה־S-Band[24] והוא נבנה במהלך שנת 2015[25].

תהליך הבקרה על מסלול הגשושית נעשה באמצעות פקודות המשודרות למקוטעים ממרכז הבקרה ביהוד דרך מרכזי תקשורת לעבר הגשושית. בכל פקודה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה) בסיומן נכנסת למצב שיוט הכולל פנייה לעבר השמש לטעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת[26].


המשימה

במסגרת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ברכב חלל נוסף שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני.

עם ביטול התחרות בחסות גוגל, בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה המטרה לנחות על הירח. למשימת הגשושית נוסף ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי). הניסוי מתוכנן בשיתוף עם מכון ויצמן למדע, וצפוי למדוד את השדה המגנטי של הירח החל ממרחק של 600 ק"מ מהירח, כשהגשושית תהיה במסלול סביב הירח, ולהמשיך למדוד את השדה במהלך הירידה לנחיתה, בזמן הנחיתה ובזמן השהייה על אדמת הירח[27].

לאחר שתשלים את משימתה תישאר הגשושית על הירח.

משימה מדעית

לגשושית יש גם משימה מדעית, שאותה יזם ומוביל פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע. החוקרים מנסים להבין בחקר הירח, איך נוצרו הסלעים הממוגנטים על פני הירח ומה אפשר ללמוד מכך על תהליכי היווצרותו.

אהרונסון צוטט "בקרום של הירח יש סלעים ממוגנטים, כמו סלעים על כדור הארץ, אבל בניגוד לכדור הארץ שיש לו שדה מגנטי גלובלי בגלל ליבת הברזל, לירח אין שדה גלובלי כזה, לכן זו תעלומה איך נוצרו הסלעים הממוגנטים ומתי זה קרה. אפשרות אחת היא שבעבר היה לירח שדה מגנטי גלובלי, אבל הוא דעך ונעלם. אפשרות אחרת היא שהשדות המגנטיים נוצרו מההשפעות של פגיעת אסטרואידים גדולים בירח. אם נוכל לזהות את גיל הסלעים המגנטיים ואת המקור הגיאולוגי שלהם, נדע טוב יותר איזו אפשרות היא הנכונה, ונוכל לנסות להבין את התהליכים שהובילו אליה" ([28]).

בראשית מצוידת במגנטומטר קטן שמשקלו פחות מקילוגרם בעזרתו תמדוד את השדה המגנטי של הסלעים. המגנטומטר נבנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ויבצע מדידות של השדה המגנטי כבר בהקפות שלפני הנחיתה, בנחיתה עצמה ואחריה. את גיל הסלעים ומקורם אפשר להעריך גם לפי צילומים של הגשושית, מפות גאולוגיות קיימות של הירח ומיקומם, ליד מכתשים למשל. את הנתונים ינתח צוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות המתמחה בחקר השדה המגנטי של הירח ובתום הניתוח יופץ המידע לכלל הקהילה המדעית.

קפסולת זמן

בגשושית הותקנה בדצמבר 2018 "קפסולת זמן" עם דיסקים מיוחדים הכוללים מידע רב בקבצים דיגיטליים : אנציקלופדיית ויקיפדיה[29], מילונים ב־27 שפות, ציורי ילדים, סמלים יהודיים וישראליים כגון העתק מגילת העצמאות, התנ"ך, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, שירים, מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה SpaceIL שייצרה ושיגרה את הגשושית.

תקוותם היא שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית.

המסע אל הירח ומסלולו

שיגור הטיל פלקון 9 עליו "בראשית" יחד עם לוויין תקשורת אינדונזי
מסלול השיגור של פאלקון 9 ועליו "בראשית"

הגשושית שוגרה על גבי משגר פלקון 9 מספר B1048 של חברת SpaceX למסלול כבידתי אליפטי בעל אקסצנטריות גדולה שנע בין מרחק של 215 קילומטר ועד 60 אלף קילומטר מפני כדור הארץ, וזמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות[30].

על ידי הפעלת מבערים בנקודת הפריגיאה (באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer (אנ')) הגשושית צוברת מהירות, וכך המסלול האליפטי שלה הולך ומתארך. לאחר מספר הקפות המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ יגדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה יחצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. כשהיא תחלוף בסמוך לירח עצמו היא תפעיל את המנועים הרקטים שלה כדי להאט, להילכד בשדה הכבידה שלו, ולהקיף אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שתגיע לנתיב הנחיתה[30].

באם הגשושית תשלים את משימתה, אורך הדרך הכולל שבראשית תעבור יהיה 6.5 מיליון ק"מ, וזה יהיה המרחק הארוך ביותר של גשושית לנחיתה רכה על לירח[31]. לקראת הנחיתה, חיישנים יאתרו נקודת נחיתה מתאימה על הירח אליה יכוונו את הגשושית. מנועיה ידומו 5 מטרים מעל הקרקע ויתרת הדרך תהיה נפילה חופשית.

הירח משלים סיבוב הקפה סביב עצמו במעט פחות מ־28 יום (יממה ירחית שווה באורכה למעט יותר מ־27 יממות ארציות), היות שבצהרי הירח הטמפרטורות מגיעות ליותר מ־120 מעלות ובליל הירח הטמפרטורה יורדת ל־170 מעלות, לכן על מנת לנצל מצד אחד את השעות הקרירות על הירח כדי לתת לגשושית לפעול על הירח, בטרם תאמיר הטמפרטורה בצהרי הירח ואז מערכות הגשושית לא יוכלו לפעול, ומצד שני כדי לאפשר לגשושית לנצל את השמש לייצור אנגריה בעזרת קולטי השמש הקטנים יחסית שלה, לכן בראשית תנחת על פני הירח בשחרו של בוקר ירחי שאורכו כ־48 שעות. החללית אמורה לפעול על אדמת הירח כשלושה ימים, בזמן זה היא צריכה (להמשיך למדוד את השדה המגנטי של הירח בזמן השהייה על אדמת הירח) לשלוח לארץ הנתונים המדעיים שאספה, ולהעביר תמונות פנורמיות וצילומים של הירח. וכאשר מתחיל צהרי הירח, ינסקו הטמפרטורות, ומערכות האלקטרוניקה של הגשושית יפסיקו לפעול[28][32].

חוזה התקשורת מול חברת התקשורת[33] שהקצתה את ערוץ התקשורת לקשר עם הגשושית יסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.

נקודות ציון במסע בחלל

לאחר מספר תמרונים, והקפות אליפטיות, הגשושית צפויה לנחות על ים הרוגע בירח ב־11 באפריל 2019.

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית בהצלחה מקייפ קנוורל שבפלורידה, התנתקה מהמשגר, ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ[34].

ב־24 בפברואר בשעה 13:29, בוצע תמרון ראשון עם התחשבות בבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים. המנוע הראשי הופעל לראשונה למשך 30 שניות והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ בהצלחה.

ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני אך הוא בוטל עקב אתחול לא רצוני של מחשב הגשושית.

ב־28 בפברואר בשעה 21:30, בוצע התמרון השני. המנועים הופעלו למשך 4 דקות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־131,000 ק"מ מכדור הארץ.

ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות, בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה שלט ובו: כיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country Big dreams". כן נראה בתמונה כדור הארץ ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים (חלק מיבשת אוסטרליה), וחלק מגוף הגשושית[35].

ב־7 במרץ בשעה 15:11, בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־270,000 ק"מ מכדור הארץ.

תקלות

חיישן עוקב כוכבים

בתהליך ניווט רכב החלל אל יעדו הוא עושה שימוש במערכת ניווט מבוססת עוקב כוכבים. עוקב כוכבים סורק ומצלם את החלל ומשווה את תמונת מיקום הכוכבים המתקבלת לתמונות שנטענו לזיכרון המערכת טרם צאתה למשימה כך שרכב החלל והמנטרים אותו בתחנת הקרקע יכולים לדעת את מיקומו ואת נטייתו במרחב.

בבדיקות התקינות הראשונות למערכות "בראשית", לאחר התנתקותה מהטיל המשגר, התברר שעל אף קיומו של קונוס (buffle) שמגן עליו, עדיין עוקב הכוכבים מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה הכוון הגשושית מותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גורעת מיעילות האנרגיה הסולרית.

אתחול אוטונומי של מחשב הגשושית והתמרון השני שבוצע באיחור

הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכולים לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה.

ביומה החמישי של המשימה הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. הגשושית הייתה אמורה לבצע הפעלת מנועים נוספת, כדי להעביר אותה למסלול שחלקו הגבוה רחוק עוד יותר מכדור הארץ. ההפעלה הייתה אמורה להתבצע בחלקו הקרוב של המסלול, הפריגיאה, במרחק של כ־600 ק"מ מכדור הארץ, באזור שבו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע, כך שהיא תוכננה להתבצע באמצעות רצף אוטומטי של פקודות. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל בעצמו את התמרון[36] כתוצאה מהשפעת מעבר דרך חגורות ואן אלן על הרכיבים האלקטרונים. מהנדסי הגשושית פתרו הבעיה וב־28 בפברואר בוצע התמרון השני בהצלחה.

מימון הפרויקט

דגם בגודל מלא של "בראשית"
כפי שהוצג ביום השיגור בכיכר הבימה בתל אביב
Beresheet model on Habima Square 20190222 01.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 02.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 03.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 04.jpg

עלות הפרויקט היא כ־95 מיליון דולר. השותפה המרכזית לו היא התעשייה האווירית לישראל.

הנדבן ואיש העסקים מוריס קאהן הוא התורם העיקרי של הפרויקט ותרם כ־100 מיליון ש"ח מתוך כ־320 מיליון השקלים, עלותו הכוללת, שאף שימש כיו"ר הדירקטוריון וכיום מכהן כנשיא העמותה. כמו כן התורמים המרכזיים לפרויקט הם קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון שתרמו באפריל 2014 כ־16 מיליון דולר למיזם[37].

כמו כן תרמו גם סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ובעלי הון נוספים. בעזרת מימון המונים[38] שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל מייל בדרך לירח. סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ־9.5 מיליון ש"ח[39]. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות[6], אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, והמשיכה בגיוס משאבים.

הפרויקט יצר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות גם את מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

תנאי התחרות המקורית היו ללא מימון ממשלתי, וזה השפיע על היכולת הטכנית האפשרית, ועל מחיר הפיתוח הנמוך ביחס למשימות מקבילות, אך במימונים ממשלתיים.

שיאי בראשית

  • זוהי הגשושית הזולה והחסכונית ביותר ששוגרה לירח. עלותה עומדת על כ-100 מיליון דולר[34]
  • זוהי הגשושית הקלה ביותר שתנחת על הירח. ושטסה עם הכי פחות דלק לירח. כל הגשושית שוקלת 585 ק"ג, מתוכם מערכת ההינע כולל הדלק שוקלת 400 ק"ג, והחללית עצמה כשהיא ריקה שוקלת 165 ק"ג[34][40][28]
  • הגשושית שנבנתה בלוח זמנים הכי קטן אי פעם[41]
  • זוהי הגשושית הקטנה ביותר גובהה 1.53 מטר, משקלה כ-600 קילו ורוחבה מעט יותר מ 2 מטרים[42]
  • בראשית היא הגשושית הירחית הראשונה שנבנית ביוזמה פרטית, ולא כפרויקט ממשלתי[41]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בראשית בוויקישיתוף

סיקור עיתונאי:

הערות שוליים

  1. ^ "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. 
  2. ^ סרטונים יאללה, Lets get to the moon, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ מערכת ערוץ 20, היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח, באתר ערוץ 20, 21 בפברואר 2019
  4. ^ רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  5. ^ רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  6. ^ 6.0 6.1 SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
  7. ^ על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, ‏24 בינואר 2018
  8. ^ אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
  9. ^ מור קומפני, הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
  10. ^ החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
  11. ^ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף, באתר SpaceIL
  12. ^ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה, באתר SpaceIL
  13. ^ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה, באתר SpaceIL
  14. ^ היא קטנה, חכמה ותביא לנו המון גאווה!, הפרסום בפייסבוק
  15. ^ נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה, באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018
  16. ^ נאס"א תשתף פעולה במשימת הגשושית הישראלית הראשונה לירח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2018
  17. ^ אתם בחרתם - כך יקראו לגשושית הישראלית הראשונה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
  18. ^ גודל של כ־10 × 10 × 35 ס"מ, ומשקל של כ־1.5 ק"ג
  19. ^ שירות הידען, ‏חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL, באתר "הידען", 11 בפברואר 2013
  20. ^ משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  21. ^ סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי, בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014
  22. ^ GR712RC, באתר רמון־צ'יפס(באנגלית)
  23. ^ GR712RC Product brochure, באתר Cobham Gaisler
  24. ^ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה, באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014
  25. ^ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!, באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015
  26. ^ ראיון עם נועם לייטר - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019
  27. ^ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית, באתר SpaceIL
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 [1]
  29. ^ ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה, באתר ערוץ 20
  30. ^ 30.0 30.1 איתי נבו, ‏צעד ענק למדינה קטנה, מדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2019
  31. ^ מייקי לוי‏, "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2019
  32. ^ ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרוייקט, שבועון כפר חב"ד גליון 1797, עמוד 38, כ"ג אדר א' 2.28.2019
  33. ^ מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 אודי עציון, החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2019
  35. ^ בר חיון, החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 במרץ 2019
  36. ^ ירון דרוקמן, תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2019.
  37. ^ "Israel space project gets $16 million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  38. ^ יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏mako‏‏, ‏25 ביוני 2014‏
  39. ^ ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ו־2 מיליון דולר הושקע כבר קודם לכןבדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017
  40. ^ אבי בליזובסקי, ‏בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019
  41. ^ 41.0 41.1 איתי נבו, ‏לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח, מדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2019
  42. ^ שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019