ברברה טיילור ברדפורד
 | |
| לידה |
10 במאי 1933 לידס, יורקשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 2024 (בגיל 91) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Barbara Taylor |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
רומן רומנטי |
| יצירות בולטות |
A Woman of Substance |
| תקופת הפעילות |
1948–2023 (כ־75 שנים) |
| בן או בת זוג |
Robert E. Bradford (24 בדצמבר 1963–2 ביולי 2019) |
| פרסים והוקרה |
קצינה במסדר האימפריה הבריטית (2007) |
| אתר רשמי | |
  | |
ברברה טיילור ברדפורד (באנגלית: Barbara Taylor Bradford; 10 במאי 1933 – 24 בנובמבר 2024) הייתה סופרת בריטית-אמריקאית. רומן הביכורים שלה, אשה של חומר, פורסם ב-1979 ונמכר ביותר מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם[1] במשך שנות פעילותה כתבה 40 רומנים, כולם היו לרבי מכר בבריטניה ובארצות הברית.
חיים מוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברברה טיילור נולדה ב-10 במאי 1933 במחוז ארמלי שבלידס, לפרדה ווינסטון טיילור.[2][3] אביה היה מהנדס, שאיבד את רגלו בזמן שירותו במלחמת העולם הראשונה.[4] היא למדה בבית הספר היסודי Christ Church Upper Armley CofE בפרבר באפר ארמלי לצד הסופר אלן בנט.[4]במהלך מלחמת העולם השנייה, בעודה ילדה, ערכה מכירה בבית ספרה ותרמה את ההכנסות לקרן "סיוע לרוסיה". מאוחר יותר היא קיבלה מכתב תודה בכתב יד מקלמנטין צ'רצ'יל, אשתו של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל.[5]
אחיה הגדול ויויאן מת מדלקת קרום המוח לפני שנולדה. מאוחר יותר תיארה את אמה כמי ש"הכניסה את כל אהבתה המתוסכלת לתוכי".[6] נישואי הוריה מומצאים ברומן מעשה רצון, שחיברה ב-1986.[4]
בצעירותה קראה ברברה טיילור את צ'ארלס דיקנס, האחיות ברונטה, תומאס הארדי וקולט.[7] בגיל עשר החליטה להיות סופרת לאחר ששלחה סיפור שהתפרסם במגזין. עבור הסיפור היא קיבלה שבעה שילינגים ושישה פני (בריטי), בהם קנתה להוריה מטפחות ואגרטל ירוק.[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיילור עזבה את בית הספר בגיל 15. לאחר שעבדה זמן קצר כחלק מהקלדניות בעיתון, הפכה לכתבת בעיתון Yorkshire Evening Post. שם עבדה לצד קית' ווטרהאוס.[4] בגיל 20 עברה טיילור ללונדון, שם הפכה מאוחר יותר לעורכת האופנה של המגזין Woman's Own ובעלת טור בעיתון London Evening News. היא כתבה טור בנושא עיצוב פנים שהתפרסם בכ-183 עיתונים.[4] טיילור הכירה את בעלה, מפיק הסרטים האמריקאי רוברט אי ברדפורד בשנת 1961 לאחר שהתסריטאי האנגלי ג'ק דייוויס הכיר ביניהם.[4][8] הם נישאו ב-1963 ועברו לארצות הברית.[3]
ההתנסויות הראשונות שלה בכתיבה היו ארבעה רומני מתח בדיוניים, ז'אנר שלימים נטשה.[4] ברדפורד אמרה לאחר מכן כי "הייתי בסוף שנות השלושים לחיי. חשבתי: מה אם אגיע לגיל 55, ומעולם לא כתבתי רומן? אני הולכת לשנוא את עצמי. אני הולכת להיות אחד מאותם סופרים מרירים וחסרי הגשמה".[4] רומן הביכורים שלה, אשה של חומר, היה לרב מכר על פני תקופה ארוכה, ולפי רויטרס הוא מדורג כאחד מעשרת הרומנים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.[9] אחריו הגיעו 39 רומנים נוספים שהוציאה. כולם היו לרבי מכר בבריטניה ובארצות הברית.
ברדפורד ראתה בהיסטוריון והסופר האירי קורנליוס ריאן את המנחה הספרותי שלה. ריאן עודד את כתיבתה והיה האדם הראשון (מלבד אמה) שסיפרה לו על שאיפותיה הספרותיות.[10] המחברים האהובים עליה מבני זמנינו היו פ.ד. ג'יימס, ברנרד קורנוול ורות רנדל.[5]
במהלך שנות פעילותה ברדפורד כתבה 40 רומנים; האחרון שבהם, The Wonder Of It All, פורסם בשנת 2023.[11]
בראיון לניו יורק טיימס ב-1979, ברדפורד הרהרה בקריירה שלה ובמורשתה הצפויה: "אני לא הולכת להיכנס להיסטוריה כדמות ספרותית גדולה. אני סופרת מסחרית – "storyteller". אני מניחה שתמיד אכתוב על נשים חזקות – אני לא מתכוונת לנשים קשות, אלא לנשים עם ישות חזקה.
קווי עלילה חוזרים ונושאים משותפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דפוס נפוץ ברומנים שלה הוא של אישה צעירה מרקע צנוע שעלתה לגדולה לאחר שעסקה במשך שנים בעבודה קשה, לעיתים קרובות תוך הקרבה עצמית עצומה. היא צוטטה באמרה: "אני כותבת בעיקר על נשים רגילות שמשיגות, וממשיכות להשיג, את היוצא דופן".[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברדפורד קיבלה תוארי כבוד מאוניברסיטת לידס, אוניברסיטת ברדפורד, מכללת מאונט סנט מרי, מכללת סיינה ומאוניברסיטת פוסט.[4][13] היא הוכתרה לקצינה של מסדר האימפריה הבריטית על ידי המלכה אליזבת השנייה, כחלק מטקס חגיגות יום הולדת המלכה ב-2007, על תרומתה לספרות. כתבי היד המקוריים שלה מאוחסנים בספריית ברטרטון שבאוניברסיטת לידס, לצד אלה של האחיות ברונטה.[14][13] בשנת 2017, ברדפורד טיילור הוכרה כאחת מתשעים "בריטים דגולים" לציון יום הולדתה ה-90 של המלכה.
הונה של ברדפורד הוערך בין 60 ל-166 מיליון פאונד. היו שמועות כי בבעלותה 2,000 זוגות נעליים ושהמים באגם של ביתה לשעבר בקונטיקט היו מחוממים עבור הברבורים שלה.[4][15][16] היא התייחסה לשמועות בראיון משנת 2011 – לשמועת הנעליים כבדיחה, ואת העניין של האגם המחומם הסבירה בכך שבעלי הבית הקודמים התקינו את החימום, על מנת למנוע את קפיאת מי האגם בחורף.[17][18][6]
ברברה קיבלה באופן רשמי אזרחות אמריקאית בשנת 1992.[13][4] בעלה, רוברט ברדפורד, נפטר בשנת 2019. ב-24 בנובמבר 2024, בגיל 91, היא נפטרה בביתה זמן קצר לאחר שחלתה.[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברברה טיילור ברדפורד (באנגלית)
ברברה טיילור ברדפורד, ברשת החברתית Goodreads
ברברה טיילור ברדפורד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ברברה טיילור ברדפורד, באתר MusicBrainz (באנגלית)- הסופרת הבריטית-אמריקאית ברברה טיילור ברדפורד הלכה לעולמה בגיל 91, באתר ynet, 25 בנובמבר 2024
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Barbara Taylor Bradford". HARDtalk. BBC News. 23 בספטמבר 2009. נבדק ב-27 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thomson, Liz (25 בנובמבר 2024). "Barbara Taylor Bradford obituary". The Guardian. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 McFadden, Robert D. (25 בנובמבר 2024). "Barbara Taylor Bradford, Whose Sagas Were Best Sellers, Dies at 91". The New York Times. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Cooke, Rachel (8 באוקטובר 2006). "You can never be too rich". The Guardian. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Slater, Jessica (22 באוקטובר 2009). "The World of Barbara Taylor Bradford". The Daily Telegraph. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wintle, Angela (15 במרץ 2013). "My Family Values – Barbara Taylor Bradford". The Guardian. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Booky Ramblings Interviews Barbara Taylor Bradford". Blogspot. 14 בפברואר 2014. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bradford, Barbara Taylor (22 בדצמבר 2013). "Barbara Taylor Bradford: my golden husband". The Daily Telegraph. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Goldsmith, Belinda (9 בינואר 2007). "Author Bradford attributes success to stamina". Reuters. אורכב מ-המקור ב-28 ביולי 2011. נבדק ב-11 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morris, Sophie (25 בספטמבר 2006). "My Mentor: Barbara Taylor Bradford on Cornelius Ryan". The Independent. נבדק ב-21 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Goldbart, Max (25 בנובמבר 2024). "Barbara Taylor Bradford Dies: 'A Woman Of Substance' Author Was 91". Deadline Hollywood. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Roy, Amit (22 בנובמבר 2019). "Prequel to A Woman of Substance". www.telegraphindia.com. נבדק ב-11 במרץ 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Barbara's Biography". Random House. נבדק ב-9 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Barbara Taylor Bradford Archive". Special Collections. Leeds University Library. נבדק ב-3 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Macdonald, Marianne (20 ביולי 1997). "The BTB Effect". The Independent. נבדק ב-20 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kean, Daunta (26 בספטמבר 2010). "Sapphires and steel: The glittering life of global bestseller Barbara Taylor Bradford". The Independent. נבדק ב-20 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jarvis, Katie (11 באוקטובר 2011). "Cotswold Character: Barbara Taylor Bradford". Cotswold Life. נבדק ב-20 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Evans, Greg (5 ביולי 2019). "Robert E. Bradford Dies: Film & TV Producer, Husband of Novelist Barbara Taylor Bradford Was 92". Deadline Hollywood. Penske Media Corporation. נבדק ב-12 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taylor Bradford Death News: 'A Woman Of Substance' fame writer Barbara Taylor Bradford passes away at 91". The Times of India. 25 בנובמבר 2024. נבדק ב-25 בנובמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה)