ברגהיין
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מועדון טכנו  |
| על שם |
פרידריכסהיין-קרויצברג |
| כתובת |
heating and power plant Rüdersdorfer Straße |
| מיקום |
פרידריכסהיין-קרויצברג |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – דצמבר 2004 |
| תאריך פתיחה רשמי |
דצמבר 2004 |
| קואורדינטות | 52°30′40″N 13°26′35″E / 52.5111°N 13.4431°E |
|
www | |
|
(למפת ברלין רגילה)   ברגהיין | |
  | |
ברגהיין (בגרמנית: Berghain, /bɛɐ̯k.haɪn/) הוא מועדון לילה מפורסם בברלין בירת גרמניה. מקור שמו נקבע בשילוב שמות שני הרבעים בקרבתם הוא ממוקם, קרויצברג ופרידריכסהיין בעיר[1]. פיליפ שרבורן כתב בשנת 2007: "זוהי כנראה בירת הטכנו העולמית"[2], ועל פי המגזין הנחשב "DJ Magazine"[3] והניו יורק טיימס[4] הוא נחשב למועדון הלילה הטוב בעולם (נכון לשנת 2009).
בחודש ספטמבר 2017 הושק בושם בריח ברגהיין[5]
המבנה והעיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועדון ממוקם במבנה של תחנת כוח ישנה ליד תחנת הרכבת אוסטבנהוף, לא רחוק מחומת ברלין. הבניין מתאפיין בממדים גדולים, התקרה מגיעה לגובה 18 מטר והוא מאפשר תפוסה של 1500 בליינים. המועדון מעוצב באופן מינימליסטי בפלדה ובטון.
בקומה הכניסה ישנו חלל גדול ובו מקום לשמירת חפצים ופינת ישיבה. החלל הבא שנחשף אלינו מלא בפינות ישיבה וישנו בר וחדרי חושך (מקומות חשוכים לגמרי לקיום יחסי מין). מתוך אותו חלל עולה גרם מדרגות ברזל אשר מוביל לקומה הראשונה בה ממוקמת רחבת הריקודים המרכזית של הברגהיין ושמה כשם המועדון. ישנו בר אשר ממוקם בצידה של הרחבה אך עם מעין חוצץ מזכוכית ובצד השני של הרחבה ממוקם עוד בר ופינת ישיבה ושני ושירותים אשר רק באחד מהשירותים קיימות משתנות. עד שנת 2010 כלל החלל המרכזי גם פינות ישיבה בצידי הרחבה בהן קוימו לעיתים יחסי מין גלויים.
משני צידי הרחבה המרכזית ניתן לעלות בגרמי מדרגות נוספים לקומה העליונה שבה ממוקמת רחבת ריקודים נוספת קטנה יותר ויותר רגועה אשר נקראת הפנורמה בר. במעברים שבין הקומות ממוקמים מספר ברים וחדרי שירותים, ניסתרים, ותאי התבודדות ללא דלת או וילון. המקום מקושט בתצלומים וחלונות ענק מהם ניתן לראות את מזרח ברלין[1][2][6][7][8]. כל חדרי השירותים במבנה מיועדים לשני המינים, בחדרי השירותים כמו גם במבנה כולו לא ניתן למצוא מראות או חפצים מחזירי אור.
כל החדרים במבנה מוחשכים לחלוטין ולבליינים אין קשר עם המתרחש מחוץ למועדון עד ליום שני בבוקר בו נפתחים תריסים חשמליים ענקיים הממוקמים בתקרת המבנה ומאפשרים לאור להיכנס.[9]
כמו מועדונים רבים בברלין, האירועים בברגהיין ארוכים מאוד. בסופי השבוע המועדון נפתח ביום שבת בערב ונסגר ביום שני בשעות הבוקר.[10]
ישנו חלק בין שתי קומות הרחבות שיש בו חלון פנורמי אשר משקיף על העיר, מכאן נובע שמה של רחבת הפנורמה בר.
בקומת המרתף, אליה הכניסה היא מצדו השמאלי החיצוני של הבניין, ממוקמת הסאונה "Laboratory" הפועלת בכל ימות השבוע, ומיועדת לגברים בלבד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברגהיין הוא גלגולו של מועדון קודם שפעל בשנים 1998 ועד 2003[2][7][8] המועדון החל דרכו כמועדון מסיבות פטיש לגברים בלבד שהתקיימו במקומות שונים עד שנמצא לו מקום קבוע. עם הצלחתו החל לכבד את כניסתם של כל המינים בכל האירועים. המועדון נסגר ב-6 ינואר 2003 באירוע פרידה שנמשך 30 שעות, ומחסן הרכבת בו שכן המועדון נהרס.
המועדון נפתח בשמו החדש "ברגהיין" בשנת 2004[8][11],
בשל שינוי בחוק הגרמני המחייב תשלום לזכויות יוצרים בגין המוזיקה המושמעת בו כנגזרת של כמות הבליינים במועדון (ולא תשלום חד פעמי ליום), התקבלה החלטה לסגור את המועדון בתחילת שנת 2013. לאחר הפגנות וערעורים מצד הנהלת המועדון בוצעו שינויים והקלות בחוק ונכון לאוקטובר 2012 נדחתה ההחלטה.[12]
הקהל והסלקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לברגהיין מוניטין של מקום בילוי המאפשר ומעודד נהנתנות קיצונית. הבניין מכיל חדרים חשוכים שהוקצו במיוחד למטרה זו וצילום בכל חלקי המועדון אסור בהחלט.[2][13]. המועדון מקיים מדיניות סלקציה מדוקדקת בכניסה במטרה למקסם את תחושת החופשיות של הבלניינים. ההערכה היא שכ 40% מהממתינים בתור (כ-5000 איש בסוף השבוע) לא יכנסו[14], בסופי השבוע התור יכול להגיע לכ-300 איש בשעות השיא ולשעתיים של המתנה. סביב המבנה ובתוכו מצלמות רבות לסריקת הקהל הממתין.
מיום הקמתו של המועדון המחליט המרכזי בעניין הכניסה הוא סוון מרקרט (Sven Marquardt),[15] צלם אופנה גרמני בעשור החמישי לחייו המכונה גם "איש הברזל" בשל הפירסינגים הרבים המעטרים את פניו. כשיגיע בליין לראשית התור יקבל את אחת התשובות הבאות: הזמנה להיכנס, בקשה לגשת חזרה לסוף התור (משמעותה סיכוי נוסף להיכנס) ובקשה לעזוב את המקום (ללא אפשרות לחזור לסוף התור). על אף מדיניות הסלקציה המדוקדקת, אין כניסה מיוחדת לאח"מים או אזורים מוגבלים לסלבריטאים בלבד. ניתן לצאת מהמועדון ולחזור אליו לאחר הטבעת חותמת על היד ללא תשלום חוזר, אך לאחר מעבר סלקציה מחדש.
שימוש בסמים, אקסהיביציוניזם, וקיום יחסי מין לעיני כל בתוך המועדון מתקבל באדישות. אומנם כל אורח נדרש לבדיקה ביטחונית בכניסה אך בתוך המועדון אין אנשי האבטחה מתערבים בנעשה כלל[16].
המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיקה בעיקרה טכנו, טכהאוס, דטרויט טכנו ומינימל, אבל גם בסגנונות האוס ואלקטרו האוס.
מערכת הסאונד בברגהיין מתקדמת מאוד[17], ועוצמתה חזקה מאוד כך שכמעט ולא ניתן לקיים שיחה ברחבה המרכזית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברגהיין (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של ברגהיין (באנגלית)
ברגהיין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- Ostgut Ton באתר Discogs
- מידע על מועדון ה lab.oratory (ארכיון)
- DJ Magazine
- זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2009
דורון חלוץ, מועדון ברגהיין: הצצה נדירה למקום שמותר לעשות בו מה שרוצים, חוץ מלצלם, באתר הארץ, 18 ביולי 2013- אבנר שפירא, אתר חדש מסייע להתכונן לסלקציה במועדון "ברגהיין" בברלין, באתר הארץ, 7 ביוני 2016
- תומר קנאפ, "סקס, סמים וסלקציה": ישראלי במועדון שהכי קשה להיכנס אליו בעולם, באתר וואלה!, 17 באוגוסט 2017
- אלכסנדר אוסנג, דר שפיגל, לראות את הברגהיין ולמות: התיירת שלא חזרה מהמועדון הטוב בעולם, באתר הארץ, 3 במאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Panoramabar: Berlin's Underworld | XLR8R
- ^ 1 2 3 4 Sherburne, Philip (2007-05-09). "The Month In: Techno". Pitchfork Media. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ Top 100 Clubs, "2009" (באנגלית)
- ^ 36 Hours in Berlin, "10 דצמבר 2006" (באנגלית)
- ^ "Want to smell like techno? There is a Berghain-scented perfume". Only Techno (באנגלית אמריקאית). 2017-09-25. אורכב מ-המקור ב-2017-10-02. נבדק ב-2017-10-02.
- ^ Trebay, Guy (2006-03-19). "Life Is a Cabaret?: At Week End, the party never stops". New York Times. ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-2007-08-12. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ 1 2 http://www.deutsche-bank-art.com/art/2005/4/e/1/341.php
- ^ 1 2 3 Wang, Daniel (2004-10-01). "Ostgut, Berlin: Daniel Wang's scene report from the German capital". Discopia. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ NICHOLAS KULISH, One Eye on the Door, the Other on His Photography, "2 בספטמבר 2011" (באנגלית)
- ^ "Berlin electro club Berghain turns two". The Berlin Paper. 2006-12-16. אורכב מ-המקור ב-2007-07-05. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ Berghain to remain open in 2013, "15 באוגוסט 2012" (באנגלית)
- ^ "New Cassy mix captures Panoramabar". Resident Advisor. 2006-07-09. נבדק ב-2007-07-04.
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ NICHOLAS KULISH, One Eye on the Door, the Other on His Photography, "2 בספטמבר 2011" (באנגלית)
- ^ זאב אברהמי, ביקור בברגהיין בברלין - מועדון הלילה מספר אחת בעולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2009
- ^ Top-Ranking Nightclub Berghain Pulsates to Meyer Sound JM-1P Loudspeaker System, מרץ 2011 (באנגלית) (ארכיון)