ברוב עם הדרת מלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילים הוא בפסוק בספר משלי[1]: ”בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן”. בפשוטו של מקרא גדל כבוד המלך ככל שעמו רב יותר. הגמרא במסכתות ברכות ופסחים מביאה אותו כטעם לדינים הקשורים בציבוריות המצוות, לגבי כמה מצוות.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגדרת "רוב עם" קיימות כמה אפשרויות:

  1. המצווה מתחלקת בין עושיה (כגון הולכת הדם למזבח בשחיטת הפסח)
  2. המצוות נעשית על ידי רבים בו זמנית (כגון העלאת הביכורים לירושלים) או עבור הרבים (כגון ברכת המוציא במספר סועדים)
  3. המצווה נעשית מול ציבור (כגון קריאת התורה ביום כיפור על ידי הכהן הגדול)

את האופן הראשון ניתן למצוא בשחיטת קרבן הפסח במקדש, המשנה במסכת פסחים[2] מתארת את מהלך השחיטה וכותבת כי כאשר נלקח הדם למזבח ממקום השחיטה נעשה הדבר באופן שבו הכהנים נעמדים בשורה עד המזבח ומעבירים הדם זה לזה עד שהאחרון זורקו על גבי המזבח, הגמרא[3] מציינת כי הטעם לתהליך זה הוא משום רוב עם הדרת מלך.

דוגמה לאופן השני הוא העלאת הביכורים למקדש, המצווה נעשית אף ביחיד, אך המשנה[4] אומרת כי הדבר נעשה לאחר התכנסות בערים הגדולות, הרמב"ם כותב בפירושו כי הסיבה לכך היא כי ברוב עם הדרת מלך[5]. דוגמה נוספת היא תפילה בבתי כנסת, המגן אברהם קובע כי אף מי שיש לו מניין בביתו כדאי שיתפלל בבית כנסת מטעם זה[6], וכן גם קידוש לבנה.
לעיתים גם כאשר כולם יכולים לעשות מוטב שיעשה אחד עבור כולם, כברכת המוציא, שכאשר שניים או יותר נוטלים ידיהם יחד לארוחה, אף על פי שכל אחד מהם יודע לברך בעצמו, ההלכה קובעת כי מהודר יותר שאחד יברך לכולם[7], הכסף משנה כותב שהטעם לכך הוא כי ברוב עם הדרת מלך[8]. מצוות נוספות הם ברכת מאורי האש במוצאי שבת לשיטת בית הלל[9], וזימון,

האופן השלישי הוא מצווה לאדם אחד בלבד, אך כדאי שיעשה אותה בציבור. ביום הכיפורים הכהן הגדול קורא בתורה, ויש מצווה לראותו, אך זוהי מצווה שמותר להעביר עליה. הטעם למצווה זו הוא ברוב עם הדרת מלך[10].

קדימות הלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמעלה זאת בדרך כלל עדיפה למצוות אחרות, יש מעלות שדוחות אותה, כגון זריזין מקדימין למצוות[11], ומשום כך תפילת ההלל היא בשחרית ולא במוסף, אף על פי שיש יותר אנשים במוסף, וכן תקיעת השופר הייתה נעשית בשחרית לולא גזירת המלכות[11], וכן מוטב להתפלל בבית המדרש יותר מאשר בבית הכנסת, כיוון שביטול תורה חשוב מרוב עם[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.