לדלג לתוכן

ברודי סטיבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברודי סטיבנס
Brody Stevens
לידה 22 במאי 1970
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 22 בפברואר 2019 (בגיל 48)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Steven James Brody עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן ג'יימס ברודי[1][2] (22 במאי 1970 – 22 בפברואר 2019), הידוע בשם הבמה ברודי סטיבנס, היה סטנדאפיסט ושחקן אמריקאי. הוא כיכב בסדרת הריאליטי של קומדי סנטרל Brody Stevens: Enjoy It!‎, והיה מוכר מהופעותיו בתוכנית Chelsea Lately ובתוכניות קומדיה נוספות, וכן מתפקידים בסרטים כמו בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (2009) ואל תלחצי, אני בדרך (2010).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבנס נולד בשם סטיבן ברודי בלוס אנג'לס, קליפורניה, ב-22 במאי 1970.[3] משפחתו של סטיבנס מוצאה מניו מקסיקו ואריזונה. סבתו נולדה בניו מקסיקו ב-2 במאי 1909. אביו, הרולד מוריס ברודי, נולד בפיניקס ועבד כחוקר פרטי.[4] סטיבנס תיאר את משפחתו כ"חלוצים יהודים בדרום-מערב ארצות הברית".[5] סטיבנס גדל בלוס אנג'לס, ולמד לזמן קצר בבית ספר פרטי עד שאמו החליטה כי ילמד בבית ספר ציבורי.[6] המשפחה עברה לסקרמנטו במהלך ילדותו המוקדמת של סטיבנס. לאחר גירושי הוריו כשהיה בן שמונה, הוא חי עם אמו ואחותו הגדולה בעמק סן פרננדו.[7] סטיבנס לא למד בבית ספר עברי ולא קרא בתורה לבר מצווה. בשנת 1982, הוא השתתף עם אביו בכנסייה נוצרית לא-דתית, שבה אביו יצא עם אחת מחברות המקהלה.[8]

סטיבנס למד בתיכון רסדה, שם הצטיין כמגיש ימני בקבוצת הבייסבול של בית הספר.[9] הוא השיג מספר הישגים, כולל סטרייקאאוט של 10 חובטים במספר משחקים,[10][11] כאשר לעיתים נרשמה מהירות זריקותיו כ-88 מייל לשעה עם תנועה מרשימה.[12] סטיבנס זכה במלגה לשחק בייסבול ברמת דיוויז'ן I בתוכנית הבייסבול של אוניברסיטת המדינה של אריזונה, שם פתח בארבעה משחקים, זרק 28 אינינגים ורשם שלוש שמירות.[13] הוא סיים את לימודיו עם ממוצע ציונים של 2.52.[5]

סטיבנס התנסה לראשונה בסטנד-אפ בלוס אנג'לס, לפני שעבר לסיאטל, שם פיתח מופע והיה שותף ליצירה וכיכב בתוכנית טלוויזיה בגישה ציבורית בשם Brody and Teina עם טיינה מאנו, שזכתה לקהל מעריצים נאמן. קריירתו נמשכה במשך שלוש שנים בניו יורק, לפני שמצא את מקומו בסצנת הקומדיה של לוס אנג'לס.

סטיבנס הופיע בתוכניות טלוויזיה כמו לייט נייט עם קונאן או'בריאן, ג'ימי קימל לייב!, Late Friday, Premium Blend, המופע המאוחר עם קרייג קילבורן, The Test עם ג'יליאן ברברי, Late World with Zach, The Best Damn Sports Show Period, Attack of the Show!, בית חולים לילדים, Tosh.0, TMZ בטלוויזיה, פוקס NFL סאנדיי, קונאן, קומדי באנג! באנג!, The Burn with Jeff Ross, Kroll Show, The Ben Show ו@midnight. הוא היה גם משתתף קבוע בתוכנית Chelsea Lately.

בשנת 2010, סטיבנס השיק פודקאסט משלו בשם The Brody Stevens Experiment. רק שלושה פרקים שוחררו. ב-7 באוקטובר 2011, הוא החל לארח יחד עם הקומיקאים אסתר פוביצקי ובריאן רדבן את הפודקאסט Brode & Esther ברשת Deathsquad, ו-15 פרקים שוחררו.

בשנת 2011, סטיבנס כיכב והפיק סדרת קומדיה דוקומנטרית עבור HBO בשם Brody Stevens: Enjoy It!. זאק גאליפנאקיס היה מפיק בפועל בפרויקט. הסדרה שוחררה ב-2012 כשישה פרקים בני 15 דקות בפלטפורמה הדיגיטלית HBO GO וזכתה לביקורות חיוביות. בעקבות הפופולריות של התוכנית, היא אומצה על ידי קומדי סנטרל תחת השם Brody Stevens: Enjoy It!.[14] הצילומים נעשו על ידי HBO, עם חומר נוסף שצולם על ידי קומדי סנטרל, והסדרה שוחררה ב-2013 כ-12 פרקים בני 21 דקות.

סטיבנס הופיע במגוון רחב של מועדוני קומדיה בלוס אנג'לס והיה מפורסם בזכות הופעותיו בשעות המאוחרות ב־The Comedy Store. ב-27 בפברואר 2013, הוא הקליט סט קומדיה חי ב-The Royale בבוסטון לעונה השנייה של The Half Hour של קומדי סנטרל. במהלך שהותו בבוסטון, הוא גם הקליט סדרת ראיונות עם 16 הקומיקאים האחרים שהופיעו ב־The Half Hour, בשם Push & Believe. הסדרה שוחררה בערוץ היוטיוב של קומדי סנטרל בדצמבר 2013.[15] במהלך קיץ 2013, הוא סייר ברחבי ארצות הברית במסגרת סיבוב ההופעות Oddball Comedy Tour, שהונחה על ידי דייב שאפל.[16]

בשנת 2018, סטיבנס שימש כמנחה משותף בתוכנית הרדיו של Barstool Sports ב־Sirius XM, Dialed in with Dallas, בהנחיית דאלאס בריידן, שחקן MLB לשעבר.

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 2019, סטיבנס נמצא ללא רוח חיים בביתו בלוס אנג'לס. נתיחה שלאחר המוות קבעה כי הוא מת בהתאבדות. הוא היה בן 48 במותו. סטיבנס סבל מהפרעה דו-קוטבית ודיכאון בזמן מותו.[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברודי סטיבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gropman, Adam (15 בדצמבר 2011). Infamous-twitter-meltdown-2371101 "Brody Stevens, Standup Comedian, Speaks Out About his Infamous Twitter Meltdown". L.A. Weekly. {{cite news}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  2. ^ Fernandez, Alexia (22 בפברואר 2019). "Hangover Actor Brody Stevens Dies by Apparent Suicide at 48". People. ארכיון מ-24 בפברואר 2019. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Beresford, Trillby (22 בפברואר 2019). "Comedian Brody Stevens Dies at 48". MSN. ארכיון מ-24 בפברואר 2019. נבדק ב-24 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Genzlinger, Neil (Feb. 26, 2019). "Brody Stevens, Comic Who Explored His Darker Side, Dies at 48" (obituary). The New York Times.
  5. ^ 1 2 "WTF with Marc Maron Podcast Episode 69". Youtube.com. 3 בינואר 2011. ארכיון מ-2021-12-15. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Fitzdog Radio with Greg Fitzsimmons March 08, 2011". Youtube.com. 13 באוגוסט 2013. ארכיון מ-2021-12-15. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Dr. Drew Podcast Episode 47". Drdrew.com.
  8. ^ "Deathsquad Thunderpussy Podcast Episode 1". Youtube.com. 20 באוקטובר 2013. ארכיון מ-2021-12-15. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ KOWALICK, VINCE (29 באפריל 1988). "Win or Lose, Reseda's Brody Maintains High Spirits". Los Angeles Times. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "High School Baseball : Monroe Stuns Granada Hills Behind Robart". Los Angeles Times. 7 באפריל 1988. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "High School Baseball : Sharts Continues Assault on Record Book". Los Angeles Times. 14 באפריל 1988. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Around the Leagues: Seemingly Endless Tournament Finally Embarks on Final Round". Los Angeles Times. 22 באפריל 1987. נבדק ב-20 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "The David Feldman Comedy Podcast: Brody Stevens". Davidfeldmanshow.libsyn.com.
  14. ^ "Stand-Up". Comedy Central. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2017. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Brody Stevens – Push & Believe with Brody Stevens". Comedy Central. YouTube. 16 בדצמבר 2013. ארכיון מ-2021-12-15. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Luippold, Ross (17 ביוני 2013). "Dave Chappelle To Headline Oddball Comedy & Curiosity Tour Presented By Funny Or Die". HuffPost. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Alexander, Bryan (23 בפברואר 2019). "Comedian Brody Stevens dies at 48, prompting mourning: 'Everybody loved Brody'". USA Today (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברודי_סטיבנס&oldid=41238325"