ברוך דב פוברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך דב פוברסקי
Rabbi berl fobarski.JPG
לידה 17 באוגוסט 1931 (בן 87)
ד' באלול תרצ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת פוניבז'
רבותיו אביו רבי דוד פוברסקי; רבי שמואל רוזובסקי
חיבוריו בד קודש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בנו של הרב דוד פוברסקי, שאף הוא היה ראש ישיבת פוניבז'.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקלצק (אז בפולין, כיום בבלארוס). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ, שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו. עם בואו למד בישיבת "אור התלמוד" שעל-יד ישיבת היכל התלמוד בתל אביב ובאופן בלתי רשמי[1] גם בישיבת "אחי תמימים" חב"ד בתל אביב, שם שימש אביו כר"מ ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. למד בחברותא עם הרב אריה פינקל. בבחרותו התקרב לחזון איש ולרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק.

בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב גרשון אדלשטיין והרב מרדכי שלמה ברמן, לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב שמואל רוזובסקי, הרב אלעזר מנחם מן שך ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.

לאחר פטירתם של שלושת ראשי הישיבה הוותיקים התגלע סכסוך בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית הדין, החל הרב פוברסקי בחודש אייר ה'תש"ס באמירת "שיעור כללי" לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב גרשון אדלשטיין.

מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, כגון ירחי כלה בארץ ובעולם (במיוחד באירופה), כינוסים תורניים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.

משנת תשנ"א הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים.

בשנת ה'תשס"ו הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.

במשך שנים סירב הרב פוברסקי לעסוק בתחומים פוליטיים. עם זאת, בכ"ו באב תשע"ב צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה.

למרות התנגדות רוב אנשי הזרם הליטאי לחסידות חב"ד, שומר הרב פוברסקי על יחסים טובים איתה. בשנת תש"ע הוא אירח בביתו את הרב יואל כהן, שלמד אצל אביו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב.[2] בשנת תשע"ד התראיין לשבועון כפר חב"ד[3] וסיפר שהוא מקבל מדי שבוע שיחה מודפסת של רבי מנחם מנדל שניאורסון ומתרשם מגאונותו ומבקיאותו.[4]

הרב פוברסקי הוא יושב ראש ועדת פרס לספרות תורנית בני ברק ויו"ר ועדת פרס תחרות חיבורים תורניים של מפעל הפיס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ללאה, בתו של הרב ישראל חיים קפלן, חתנו של הרב ירוחם ליבוביץ, ראש ישיבת תורת חסד שבבריסק דליטא לפני השואה, ולאחר מכן כיהן בישיבת בית מדרש עליון במונסי.

ילדיו:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בד קודש - חידושים על הש"ס.[5] זכה בפרס הרב קוק בשנת תשכ"ו.
  • בד קודש - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).[6]
  • שיעורי הגרב"ד פוברסקי - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]