ברוך הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ברוך הלברשטאם
האדמו"ר מגורליץ
אין תמונה חופשית
לידה 1829
ה'תקפ"ט
רודניק
פטירה פברואר 1906 (בגיל 77 בערך)
א' באדר ה'תרס"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי ברוך הלברשטאם (ה'תקפ"ט, 1829 - א' באדר ה'תרס"ו, פברואר 1906) היה האדמו"ר הראשון מגורליץ, בנו החמישי של רבי חיים מצאנז.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברודניק לרבי חיים ולרחל פייגא בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל, ה"ברוך טעם". נישא לפעסיל בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב" מסיגט.

בשנת ה'תרט"ז מונה לרבה של גורליצה. לבקשת אנשי הקהילה מאביו שימנה רב בעל ניסיון, הוא מינה את דודו של רבי ברוך (אחי חותנו) רבי שמואל טייטלבוים, לכהן במקומו, ורבי ברוך קיבל את רבנות רודניק שם כיהן למעלה מ-30 שנים כרב עד שנת ה'תר"ן, שנה לאחר פטירת דודו, אז חזר לכהן בגורליץ.

רבי ברוך החל לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ו, תחילה ברודניק ובהמשך בגורליץ. הנהגתו התאפיינה בחריפות והנהגה חיצונית שהתמיהה את הרבים כדי להסוות את מעשיו הטובים[1]. צדיקי דורו הפליגו בשבחו; רבי יהושע רוקח מבעלזא אמר שרבי ברוך הוא 'חכם העולם' ומהצדיקים שהעולם עומד עליהם[2], ורבי ישראל מויז'ניץ היה קורא לו 'הגנב' למעליותא בכך שגונב דעת הבריות אך יש לו עניינים נסתרים וכוונתו לטובה[3]. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות גורליץ בנו הרביעי רבי אלישע. רבי אלישע סירב לנהוג באדמו"רות, אך חלק מחסידי צאנז פנו אליו.

דברי תורתו ותולדותיו יצאו בשנת ה'תשנ"ט בספר "דברי ברוך-ברוך שאמר", על ידי הרב ליפא זילברמן. על שמו נקראה הישיבה קטנה "דברי ברוך" בקריית צאנז בנתניה.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קווים לדמותו באריכות ובהרחבה בסוף ספרו דברי ברוך בחלק התולדות הנקרא ברוך שאמר[דרושה הבהרה].
  2. ^ בספר הנ"ל במדור המדבר על קשריו עם צדיקי דורו ובספר אדמור"י בעלז חלק ב' עמוד פ' ובגיליון עלים לתרופה פרשת משפטים שנת תשס"ו במאמר לכבוד יום הסתלקותו.
  3. ^ =בספר קדוש ישראל חלק א' עמודים פא' פב' ובחלק ב' עמוד תקע"ב .