לדלג לתוכן

ברוך לייזרובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ברוך לייזרובסקי
לידה 1906
ה'תרס"ו
פטירה 17 במרץ 2000 (בגיל 94 בערך)
י' באדר ב' ה'תש"ס
תקופת הפעילות ? – 17 במרץ 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים

הרב ברוך לייזרובסקי (ה'תרס"ו, 1906י' באדר ב' ה'תש"ס, 17 במרץ 2000) היה רב פולני בוגר ישיבות ליטא, שכיהן כרבה הראשי של מינכן (19461952), גאב"ד פילדלפיה מטעם הקהילה האורתודוקסית בעיר, וסגן יושב ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

נולד לרב שרגא ולמטלא לייזרובסקי, בתחילת דרכו למד באיוויה אצל הרב שמואל וינטרוב, מאוחר יותר באולקניק בסניף ישיבת נובהרדוק שבראשו עמד אחיו הרב יצחק לייזרובסקי. בבגרותו למד בישיבת ראדין אצל רבי נפתלי טרופ ולאחר פטירתו אצל רבי ברוך יוסף פייבלזון ורבי מנחם מנדל זקס שגם העניק לו כתב סמיכה לרבנות בציינו כי הוא בקי בשלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין. לאחר נישואיו נסמך גם על ידי הרב מרדכי שטיינברג רבה של רוז'ינוי והרב ישראל יעקב לידר, רבה של טיקטין.

התגורר בלודז' והיה מקורבו של הראב"ד ר' משה מנחם יוסף סגל. בלודז' כיהן משנת 1934 כרב בית הכנסת "חברה ש"ס" של יוצאי ליטא שהגיעו ללודז' בשל עסקיהם, והיה מעביר בו שיעור יומי בגפ"ת. בתקופת שהותו בלודז' השתתף בכתיבת כתב העת התורני "חידושי תורה" של בני ישיבת מיר בעיר[1]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש לודז' בידי הנאצים, הועבר עם שאר יהודי העיר לגטו לודז'. הוא נתפס ונשלח לאושוויץ, משם נשלח לדכאו שם הועבד בסלילה ועבודות שונות במשך שנה, עד שחרור המחנה בידי הצבא האמריקאי. הוא נלקח לבית החולים בסנטה אטיליה ושם החלים. עם התארגנות מחנות העקורים, קיבל הרב לייזרובסקי יחד עם רבנים נוספים שטיפלו בכינון חיים דתיים לחפצים בכך מקרב העקורים, הם קיבלו משרד במשרדי "הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים" במינכן וארגנו אגודת רבנים שאיגדה את הרבנים הפליטים ששימשו כרבנים במחנות השונים. הרב לייזרובסקי התמנה התמנה כסגן יו"ר "אגודת הרבנים באשכנז". מיד לאחר כינון האגודה, נזקקו הרבנים לטפל בשאלות סבוכות של עגונות מלחמת העולם השנייה ובעניינים יומיומיים של סידורי גיטין וקידושין, הם כתבו לבנו של הרב חנוך ארנטרוי, רבה האחרון של מינכן לפני המלחמה כדי להשיג עותק של גט שנכתב במינכן, כדי לברר את המסורת המקומית בכתיבת הגט, אך לא מצאו גט כזה. הם נאלצו לסדר את הגירושין בפירת, שמסורת כתיבת הגיטין שם הייתה ידועה.

ב-1946 התגבשה קהילה יהודית מסודרת במינכן, עם נציגים לתנועות הפוליטיות השונות. הוכרזו בחירות לרבנות העיר והרב לייזרובסקי נבחר למשרה. בתפקידו זה כונן את החיים היהודיים בקהילה, הוביל את הקמת בית הכנסת הגדול, מקווה, תלמוד תורה, מערכת כשרות, ארגוני חסד ושיעורי תורה. ב-1948 נישא לחיה רבקה לבית פלקר, ניצולת השואה אף היא, שכל משפחתה נספתה והיא אומצה בידי דודה הרב חיים צבי טויבש, הרב הראשי לציריך. ב-1952 עזבו כבר רוב העקורים את גרמניה, לרב לייזרובסקי הוצעה אזרחות אמריקאית, הוא חשש לשלומם של ילדיו הקטנים במדינת ישראל הצעירה, ולכן סירב לעצתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לעלות לישראל ונסע לארצות הברית.

עם בואו לארצות הברית, הגיע לפילדלפיה והתמנה כרבן של קהילות "תפארת ישראל" ו"בית יעקב" במערב העיר. בשנת ה'תשי"ד (1954) התמנה לחבר הבד"ץ המקומי בראשות רב הקהילה האורתודוקסית הרב אפרים אליעזר יאלעס, והיה גם חבר בוועד הכשרות. בשנת ה'תשכ"ו (1966) נבחר לסגן יושב ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

בשנת ה'תשמ"ט, 1989, לאחר פטירת הרב יאלעס, התמנה על ידי הקהילה האורתודוקסית לכהן במקומו כגאב"ד פילדלפיה. הוא נפטר בגיל 94 בערב שבת פרשת זכור, י' באדר ב' ה'תש"ס, 17 במרץ 2000. ארונו הועלה לארץ ישראל והוא נקבר בבית הקברות בבית שמש.

בתו ליבא מלכה רות נישאה לרב דוב אהרן בריזמאן המכהן כרב באלקינס פארק (אנ') שבפנסילבניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי עת תורניים, ניו יורק תש"מ, 1980, עמ' 99.