ברוך מאיר יעקב שוחט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין
אין תמונה חופשית
לידה 10 בדצמבר 1954 (בן 64)
י"ז בכסלו תשט"ו
ניו יורק
חסידות קרלין סטולין
מקום מגורים גבעת זאב
מקום פעילות ירושלים
הקודם רבי יוחנן מקרלין
תחילת כהונה תשכ"ד
אב עזרא שוחט
אם פייגא שוחט-פרלוב
בת זוג חיה מרים
ילדים 16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ברוך מאיר יעקב הלוי שוחט (ניו יורק, י"ז בכסלו תשט"ו, 10 בדצמבר 1954) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות קרלין סטולין, נכד לאדמו"ר מקרלין הקודם, רבי יוחנן פרלוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק, לעזרא ולפייגא שוחט. אמו הייתה בת האדמו"ר רבי יוחנן מסטולין-קרלין.

כשהיה בן תשע, כשמונה שנים לאחר פטירת סבו רבי יוחנן, קיבלו אותו עליהם כאדמו"ר רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם. בשל גילו הוא כונה "ינוקא"[1]. צוות מחנכים נסע לארצות הברית כדי להכינו ולהדריכו לקבלת האדמורו"ת. הוא למד בתלמוד תורה של חסידי סטולין בניו יורק.

רוב זקני החסידות העדיפו שנה קודם הכתרתו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון בידרמן להיקרא 'אדמו"ר מקרלין-לעלוב' ובעקבות זאת עזבו אותו חסידיו הקרלינאים וקיימו בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לאדמו"ר. בהליך בוררות שנערך בין שני הפלגים בשנת תשנ"א (1991) הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין.

היה נשוי לבת דודתו למשך שנתיים, עד שהתגרשו. בשנת תשל"ז נישא בשנית בארצות הברית לחיה מרים, בת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב.

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל להנהיג את חסידות קרלין בשלבים. בשנת תשכ"ד הגיע בליווי הוריו בפעם הראשונה לארץ ישראל. הוא נסע עם קהל עדתו למקומות הקדושים בצפון הארץ וביקר בקבר סבו בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה. שמחת בר המצווה שלו התקיימה בבית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים. בשמחת נישואיו קיבל לראשונה את כתב ההכתרה, שעליו היו חתומים קהילות וראשי חסידות קרלין סטולין, ומאז החל רשמית להנהיג את החסידות.

בשנת תשמ"ה פרש ממוסדות העדה החרדית שבירושלים והחל לקחת למוסדותיו כספים מרשויות המדינה. בעקבות זאת פרשה מן החסידות קבוצת חסידים בראשות הרב יוסף ציינוירט ופתחה קהילה נפרדת. לימים מונה בקבוצה זו הרב אברהם חנון לאדמו"ר, והם נקראים "קהל חסידי ירושלים".

בשנת תשנ"א עלה לישראל והתיישב בירושלים. בתשנ"ו עבר להתגורר בגבעת זאב והקים שם קריה עם כמאה משפחות, בשם "פרי הארץ".

בשנת תשנ"ו הכתיר בביתו את אחיו הרב יוחנן שוחט לאדמו"ר מלוצק, ואף עודד חלק מחסידיו לעזור לאחיו לבסס את קהילתו.

הרב שוחט נוסע מדי שנה בו' באייר לארצות הברית לקבר דודו האדמו"ר יעקב חיים בדטרויט, ובי"ז בסיוון למליניב לקבר האדמו"ר בעל הבית אהרן מקרלין.

פעלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הנהגתו גדלה חסידות קרלין והיא מונה כאלפיים משפחות, רובן בישראל - ירושלים, גבעת זאב, מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק וטבריה, וכן ריכוזים בבורו פארק, מונסי וליקווד שבארצות הברית, ובשכונת סטמפורד היל שבלונדון. הוא עודד את חסידיו להרחיב את הנוכחות החסידית בטבריה.

כשהחל גל העלייה לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991 שלח הרב שוחט שליחים כדי להביא לישראל נערים ונערות יהודים ולקרבם לשמירת מצוות. הוא הקים להם בישראל מוסדות לבנים "לציון ברינה" ולבנות "בת ציון". בקייב שבאוקראיינה פתח מוסדות בנשיאותו.

הרב שוחט ממעט להשתתף באירועים ציבוריים ומקפיד שלא יצלמוהו ואינו נוקט קו רשמי בפוליטיקה הארצית עקב צוואת סבו האדמו"ר רבי יוחנן, אולם רוב חסידי קרלין תומכים באגודת ישראל.[דרוש מקור] השקפתו הפוליטית היא ימנית, ובתקופת תוכנית ההתנתקות דיבר רבות על הצורך לעזור ולהתפלל על היהודים המגורשים מגוש קטיף. הוא השתתף בלוויית שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני 2014.

הוא דוגל בגישה פתוחה יחסית ללימודים אקדמיים לנשים. בסמינר של החסידות קיימים מסלולי הכנה לבגרות.

בניגוד לעמדת רוב הרבנים החרדים בישראל, הרב שוחט סבור שלא ניתן לאסור באופן גורף את השימוש באינטרנט ובמכשירי סמארטפון, ושזוהי גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ולכן גם לא תועיל. תחת זאת, לדעתו, יש להקפיד על סינון[2]. לכן תמך בהקמת ספק האינטרנט המסונן אתרוג[3].

הרב שוחט יודע לנגן בכמה כלים (זאת על אף העובדה שחסרות לו שלוש אצבעות ביד שמאל) ומתעניין בתחומי ידע כלליים, ובמיוחד בהיסטוריה צבאית.[דרוש מקור]

הרב שוחט הוא אספן של ספרים וכתבי יד תורניים עתיקים, וספרייתו מכילה כתבי יד נדירים[4][5][6].

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב שוחט 16 ילדים. בנו מזיווג ראשון, בכורו הרב דוד יהושע, הוא רב קהילת "קהל חסידים שארית יעקב" בלוס אנג'לס. בנו יוחנן הוא חתן רבי ישראל אליעזר אדלר האדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ. בנו ישראל חיים הוא חתן הרב נחום טברסקי מרחמסטריווקה. אחד מחתניו הוא אשר אנשיל איכנשטיין, בן האדמו"ר מטריסק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]