ברוך ניסנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ד"ר ברוך ניסנבוים (30 באפריל 18864 בדצמבר 1970) היה רופא ופעיל ציבור בחיפה.

ד"ר ברוך ניסנבוים

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסנבוים נולד בשנת 1886 בבסרביה שבדרום-מערב רוסיה[1] לניסן ופסיה[2], וקיבל תואר דוקטור לרפואה בשטרסבורג. עלה לארץ ב-1919 ב"רוסלאן". תחילה עבד בירושלים ב"הדסה", אך ב-1922 עבר לחיפה כדי לעמוד בראש המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה שנפתח בהדר הכרמל בבית משפחת יהודה אתין. מאוחר יותר קיבל עליו את משרת ניהולו של בית החולים במקומו של ד"ר נחום שימקין שהתפטר. ב-1931 נסגרה המחלקה בעקבות מעברו של בית החולים תחת חסותו של ועד הקהילה העברית והקיצוצים בתקציבו. בשל זאת החל לעבוד ד"ר ניסנבוים כרופא פרטי (ברחוב הגלעד – כיום רחוב הרב הרצוג)[3]. ניסנבוים נמצא בניגוד עניינים בין מעמדו כנציג הדסה ובין חברותו בוועד הקהילה, דבר שגרם לחיכוכים בינו ובין נציגי הפועלים המאורגנים[4].

על יד בית החולים הדסה הוקמה תחנת טיפת חלב ב-1922 על מגרש שניתן במתנה על ידי ועד הדר הכרמל. את התחנה ניהלה בתחילה אלה ליפסקי, ואחרי הגירתה לצרפת ניהל ד"ר ניסנבוים את התחנה.

ניסנבוים היה חבר בסניף הסתדרות הרופאים בחיפה, שהוקם על ידי ד"ר הלל יפה ביחד עם החברים ד"ר נחום שימקין, ד"ר חיים יסקי, ד"ר לייב עפרון וד"ר יצחק גליקר.[5]

בינואר 1931 נבחר כסגן יו"ר ועד הדר הכרמל, אחרי מותו של יו"ר הוועד שמואל פבזנר.

ביוני 1934[6] הוקם מד"א חיפה בבית הרופאים (ברחוב נורדאו פינת רחוב מנחם) וד"ר ניסנבוים הועמד בראשו. ב-1936 עבר מד"א לבניין משלו על שם אלכסנדר-סאשה וילבושביץ (בנו של גדליהו וילבושביץ[7]), על מגרש של ועד הדר הכרמל. מד"א חיפה היה קשור בטבורו אל ארגון ההגנה וכלל פלוגת נשים כרחל שלון וד"ר חנה שטרנפלד[8]. לקראת מלחמת העולם השנייה, כיו"ר ועדת הבריאות של ועד הקהילה העברית, היה ניסנבוים ממונה על הרפואה בשעת חירום (מיסודו של מרדכי נמצא-בי). בתקופה זאת התעורר צורך בתרומות דם, וניסנבוים הקים את ארגון תורמי הדם. את בעיית חוסר האמבולנסים פתר בשימוש חלקי במשאית ששימשה בשאר הזמן להעברת דגים.

אחרי הקמת המדינה היה ממונה על הפיכת בית חולים רמב"ם מבית חולים מנדטורי לחלק ממערכת הבריאות הישראלית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסנבוים היה נשוי לשרה (17 ביולי 1901 - 20 בינואר 1985) בת יוסף ודבורה קומרוב. ניסנבוים היה נשיא הכבוד של מד"א חיפה, קיבל את תואר יקיר חיפה ועל שמו רחוב בנווה שאנן בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948 (עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור), זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2008, עמ' 267.
  • נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799–1948, הקיבוץ המאוחד והפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט – הטכניון, חיפה, 1998, עמ' 367–376.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה איינהורן (עורך), הרופא העברי, כרך יז, חוברת א (חוברת לזכר ד"ר שאול טשרניחובסקי ), תש"ד (1944), עמ' 120.
  2. ^ מהכתוב על קברו בבית הקברות חוף הכרמל.
  3. ^ משפחת ניסנבוים התגוררה בנורדאו 34
  4. ^ ענת קדרון, בין לאום למקום - הקהילה העברית בחיפה המנדטורית, הוצאת יד בן צבי והעמותה לתולדות חיפה, עמ' 118
  5. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 141.
  6. ^ על יסוד הארגון הוכרז כבר באוגוסט 1933.
  7. ^ משפחתו תרמה כשליש ההוצאות. הכתוב במגן דוד אדום חיפה לבנינו, דבר, 9 בספטמבר 1937 שגוי מאחר שמשה וילבושביץ היה עדיין בחיים בשנה זאת ושלט על הבניין מעיד על כך גם כיום.
  8. ^ צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, משרד הביטחון, עמ' 108–113