ברוך צ'מרינסקי

ברוך צ'מרינסקי

ברוך צ'מרינסקי (מרכז) ביחד עם צבי פרידלנד (שמאל) ומקס ברוד (ימין), 2 באפריל 1942
לידה	3 בספטמבר 1889 מוראפה, פודוליה, האימפריה הרוסית
פטירה	11 באפריל 1946 (בגיל 56) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק

ברוך צֶ'מֶרינסקי (ז' באלול תרמ"ט, 3 בספטמבר 1889 – י' בניסן תש"ו, 11 באפריל 1946) היה במאי, שחקן, דרמטורג ומתרגם לתיאטרון. בשנות השלושים והארבעים היה, לצד צבי פרידלנד, אחד משני הבמאים העיקריים של תיאטרון הבימה.

ביוגרפיה

צ'מרינסקי נולד בשנת 1889 במוראפה (אוק') שבפודוליה, בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). למד ציור בבית ספר באודסה. עבד בתור מורה בגימנסיה העברית בעיר ויניצה (1917–1919) והעלה ביחד עם תלמידיו הצגות בשפה העברית. באותה עת שיחק וביים בלהקות חובבים ביידיש והופיע איתן ברחבי פודוליה; חלק מההצגות היו עיבודים שעשה לסיפורים של שלום עליכם. כיהן כיושב ראש אגודת השחקנים היהודיים בעיירה ויניצה (1918–1920).

הוא התקבל להבימה במוסקבה וב-1920 צורף לקולקטיב. נבחר לגלם את דמותו של מאיר, שמש בית המדרש בהצגה "הדיבוק". מכיוון שהיה בקיא בתנועת החסידות, נבחר לשמש כעוזרם של הבמאים אלכסיי דיקי בהצגה "האוצר" ובוריס וורושילוב בהצגה "הגולם". ביוני 1927 כשהתגלע הפילוג בהבימה, הנהיג את קבוצת הרוב בתיאטרון ביחד עם אהרן מסקין וחנה רובינא, שעברה לברלין, מתוך כוונה להשתקע בארץ ישראל. בשנת 1928 עלה עם הלהקה לארץ ישראל.

במחצית השנייה של שנות העשרים כתב בעיתונים ביידיש שראו אור בקובנה, בוורשה ובריגה.

ההצגה הראשונה שביים הייתה "כבלים", פרי עטו של ה. לייוויק. המחזה הועלה לראשונה בשנת 1930 בתיאטרון היידי האמנותי בניו יורק, בניהולו של מוריס שווארץ, שגם ביים את ההצגה. ההצגה רצה 126 פעמים וזכתה לאהדת הביקורת. צבי פרידלנד וברוך צ'מרינסקי העלו במשותף בשנת 1933 את המחזה "עמך" על-פי יצירתו של שלום עליכם "דאס גרויסע געווינס" ('הזכייה הגדולה'), בעיבודו של עליכם ובתרגומו של י"ד ברקוביץ'. ההצגה זכתה להצלחה קופתית ורצה 135 פעמים. חיים נחמן ביאליק שיבח מאוד את ההצגה, מכיוון שהיא שימרה את אוצר היידיש בלשון העברית. לעומת זאת מבקר התיאטרון י"ס ביקר את ההצגה, על שהיא משמרת את הגלות, שהאידאולוגיה הציונית ניסתה להשתחרר ממנה (רעיון "שלילת הגלות").

עד קום המדינה רוב המחזות שנכללו ברפרטואר של הבימה נכתבו במקור ביידיש ועסקו בהווי השטעטל. ב-1943 עלתה ההצגה "טוביה החולב" בבימויו של צ'מרינסקי, היא רצה 260 פעמים ובכך הייתה לאחת מההצגות הבימה בעלות ההצלחה הקופתית הגדולה ביותר עד קום המדינה. לפני כן ביים גם את "כבלים" (1931) ו"מי האיש" מאת לייוויק (1939) ואת "אלוהים, אדם ושטן" מאת יעקב גורדין (1943).

צ'מרינסקי ביים גם מספר הצגות המבוססות על סיפורי התנ"ך. מתוכן היחידה שנחלה הצלחה אמנותית וקופתית הייתה "מיכל בת שאול" מאת אהרן אשמן. בתפקידים הראשיים כיכבו חנה רובינא בתפקיד מיכל ואהרן מסקין בתפקיד שאול. צ'מרינסקי ביים בסך הכל עשרים הצגות (בשנים 1931–1943) וגילם עשרים ושמונה תפקידים. לימד בסטודיה של צבי פרידלנד וישב בהנהלת התיאטרון. חוקרת התיאטרון דורית ירושלמי מסכמת את דרכו בבימוי:

"ביצירתו הבימתית של ברוך צ'מרינסקי, שחקן, במאי ודרמטורג, היה משהו אישי המבטא חוויה של הגירה ושל זיכרונות מתרבות התיאטרון היהודי המזרח-אירופי. צ'מרינסקי לא ויתר על הנוף הפנימי שלו, על עולמו הרוחני ועל ובוודאי לא על אהבתו הרבה ליצירתו של שלום עליכם ועל אמונתו שיש להעלותה על הבמה. בדרכו שלו הוא יישם את השקפתו של חיים נחמן ביאליק, שסבר שצריך לשמר בשפה העברית נכסי תרבות שנכתבו ביידיש. בתור במאי הוא הבליט את התיאטרליות של הסיפורים שעיבד לבמה והתכתב אמנותית עם מודל התיאטרון של אברהם גולדפדן אגב ביסוס הפרקטיקה של עיבוד סיפורת לבמה. הוא עבד עם שחקנים ועם שחקניות מהמעגל השני והשלישי של חברי הלהקה ולאו דווקא עם כוכבי התיאטרון. מתוך כך הוא אפשר להם לשכלל את יכולותיהם, לבטא את עצמם ובוודאי העצים את מעמדם כשחקנים."

שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "עמך", אותה ביים ביחד עם צבי פרידלנד (1932). הוא גילם את דמותו של שימלי סורוקר, חייט עני, שחלומו לזכות בהגרלה הגדולה. הוא זוכה בפרס הגדול, אולם מתברר שחלה טעות והוא לא זכה בפרס. בתחילה הוא נתקף יאוש, אך לאחר מכן הוא מתאושש ושב לאיתנו. גילם את דמותו של הרב גבריאל המקובל בהצגה "היהודי זיס", בבימויו של פרידלנד (1933).

שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "החולה המדומה" מאת מולייר, בבימויו של לאופולד לינדטברג, בה גילם את דמותו של ארגן ההיפוכונדר (1934). באותה שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "מעשה כשפים" מאת שלום עליכם, אותה גם ביים (1934). הוא גילם את דמותו של החייט האביון שמעון-אלי ואשתו ציפה-ביילה-רייזה (תמימה יודלביץ) החולמים לזכות קצת באושר. שיחק בהצגה "האנוסים" מאת מקס צוייג, בבימויו של פרידלנד. בה גילם את דמותו של רבם של האנוסים, יוסף גלנטי. שיחק בתפקיד בנימין בהצגה "מסעות בנימין" מאת מנדלי מוכר ספרים שביים (1937).

הוא כתב בעיתון "דבר" תחת שם העט "בן בית". כמו כן כתב בכתב העת "כתובים".

היה בקיא היטב בשפות עברית, רוסית ויידיש.

ברוך צ'מרינסקי היה נשוי לדבורה. הלך לעולמו בשנת 1946, בגיל 57, חשוך ילדים. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

לאחר מותו הפכה אלמנתו את חדר עבודתו בדירתם שבקומה השנייה ברח' גורדון 36 למוזיאון צנוע המוקדש לפועלו; בקומת הקרקע הוקם אולפן לציור על שמו, שהיה מסונף למחלקת התרבות של מועצת פועלי תל אביב; וכן גלריה לאמנויות ("גלריה צ'מרינסקי").
על שמו נקרא רחוב בתל אביב.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית.

הצגות בבימויו

שם ההצגה	שם המחזאי	תאריך הצגת הבכורה	מספר ההצגות
עמך	שלום עליכם	נובמבר 1932	157
כבלים	ה. לייוויק	16 בדצמבר 1931	126
יום שישי הקצר	חיים נחמן ביאליק	9 בינואר 1933	162
אותו ואת בנו	יצחק דב ברקוביץ	30 בינואר 1934	31
מעשה כשפים	שלום עליכם	30 באפריל 1934	35
רָחָב	הארי סקלר	11 במאי 1933	20
עלי כינור	שלום עליכם	17 בדצמבר 1935	176
אהבה שבקצבה	רונלד גאו , וולטר גרינווד	23 במרץ 1936	16
החשבון האחרון	נחום סוקולוב	14 ביוני 1936	6
מסעות בנימין	מנדלי מוכר ספרים	25 במרץ 1937	40
המגפה הלבנה	קרל צ'אפק	28 בספטמבר 1938	45
כתריאלים	שלום עליכם	28 במאי 1939	22
מי האיש	ה. לייוויק	7 באוגוסט 1939	17
אדם ושטן	יעקב גורדין	15 באוקטובר 1940	33
מיכל בת שאול	אהרן אשמן	11 בינואר 1941	142
הסוחר מוורשה	רומן ברנדשטטר	27 באוקטובר 1941	31
שני עולמות	מקס צוויג	18 בינואר 1942	27
האדמה הזאת	אהרן אשמן	19 בספטמבר 1942	213
בת יפתח	קלרה חוה בושווייץ	26 ביוני 1943	42
טוביה החולב	שלום עליכם	25 בדצמבר 1943	275 (בשתי ההפקות, השנייה עלתה ב-7 במרץ 1959, לאחר מותו)

הצגות בהן שיחק

שם ההצגה	שם המחזאי	שם הבמאי	תפקיד	תאריך הצגת הבכורה	מספר ההצגות
היהודי הנצחי	דוד פינסקי	ו' מסצ'ילאו	פלטיאל	1919	304 (במרוצת השנים)
הדיבוק	ש. אנסקי	יבגני וכטנגוב	מאיר, שמש בית המדרש; עזריאל, הצדיק ממירופול; בטלן א'; בטלן ב'; חסיד	31 בינואר 1922	1,029
הגולם	ה. לייוויק	נ' וורושילוב[דרושה הבהרה]	המהר"ל	15 במרץ 1925	340
המבול	הנינג ברגר (Henning Berger)	בוריס וורושילוב, טלישובה	פריזר	20 בנובמבר 1925	45
האוצר	שלום עליכם	אלכסיי דיקי	לוי מוזגובויר	29 בנובמבר 1928	120
הלילה השנים עשר	ויליאם שייקספיר	מייקל צ'כוב	מלווליו	1930	87
אוריאל ד'אקוסטה	קארל גוצקוב	א. גרנובסקי	דה-קסטרו	24 בספטמבר 1931	182
עמך	שלום עליכם	צבי פרידלנד, ברוך צ'מרינסקי	שמל'ה	נובמבר 1932	157
היהודי זיס	ליון פויכטוונגר	צבי פרידלנד	ר' גבריאל	26 ביולי 1933	88
האוצר	שלום עליכם	אלכסיי דיקי	לוי מוגובוייר	20 בנובמבר 1933	4
החולה המדומה	מולייר	לאופולד לינדטברג	ארגן	11 באוגוסט 1934
מעשה כשפים	שלום עליכם	ברוך צ'מרינסקי	שמעון אלי	30 באפריל 1934	35
חלום הגולם	ה. לייויק	לאופולד לינדברג	הזקן העיוור	1935	37
רביזור	ניקולאי גוגול	צבי פרידלנד	פיוטר איונוביץ דובצ'ינסקי	23 במרץ 1935	41
עלי כינור	שלום עליכם	ברוך צ'מרינסקי	נפתלי בזבורוזדקי	17 בדצמבר 1935	176
הסוחר מוונציה	ויליאם שייקספיר	ליאופולד יסנר	גובו הזקן	14 במאי 1936	47
וילהלם טל	פרידריך שילר	ליאופולד יֶסנֶר	ברון פון אטינגהאוזן	18 ביולי 1936	20
מסעות בנימין	מנדלי מוכר ספרים	ברוך צ'מרינסקי, אברהם ברץ	בנימין	25 במרץ 1937	17
מרד המתים	אירווין שו	צבי פרידלנד	העורך	4 במאי 1937	57
האנוסים	מקס צוויג	צבי פרידלנד	יוסף גלנטי	27 בדצמבר 1938	81
בנות הנפח	פרץ הירשביין	יהושע ברטונוב	שמואל-שמחה, אבי הנפח	13 בינואר 1940	28
ראובני שר היהודים	מקס ברוד	צבי פרידלנד	אליהו מונקה	1 ביוני 1940	36
שידוכים	ניקולאי גוגול	יהושע ברטונוב	פודקולוסין	15 ביולי 1945	27

ספרים לזכרו

• דבורה צ'מרינסקי, אהרן אשמן, גרשון חנוך ואברהם ברץ (עורכים), ספר צ'מרינסקי – דרך היצירה של במאי עברי: ליום השנה למות ברוך צ'מרינסקי, אמן הבימה העברית (י' ניסן תש"ו–תש"ז), תל אביב: לעם, תש"ז 1947.
• שלמה שנהוד (עריכה ותרגומים), ספר צ’מרינסקי: פעילותו של איש הבימה; תל אביב: המנורה, תשכ"ז. (לשנת העשרים ואחת לפטירת ברוך צ'מרינסקי; דברים משלו ועליו)

לקריאה נוספת

• דורית ירושלמי, דרך הבימוי – על במאים בתיאטרון הישראלי, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ג 2013. עמ' 14, 44, 49, 52, 54 (הע' 4), 56, 57, 58 (הע' 20), 59, 61, 87-62, 97-96, 98, 119, 135, 202, 330 (הע' 124), 550, 551, 552.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברוך צ'מרינסקי בוויקישיתוף

• ברוך צ'מרינסקי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• דוד תדהר (עורך), "ברוך צ'מרינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1384
• ברוך צ'מרינסקי באתר מוזיאון ארכיון הבימה
• ב. צמרינסקי, הצופה, 12 באפריל 1946
• ברוך צ'מרינסקי, משמר, 12 באפריל 1946
• א. ש. יוריס, ב. צ'מרינסקי: (שנה למותו), דבר, 31 במרץ 1947
• מידע על ברוך צ'מרינסקי בקטלוג הספרייה הלאומית
• ג. חנוך, השחקן כסופר, דבר, 31 במרץ 1947, המשך (מתוך ההקדמה ל"ספר צ'מרינסקי")
• מכס ברוד, פנקס קטן | עם זכר ברוך צ'מרינסקי, דבר, 26 באפריל 1951
• ר. עזריה, ספרא וסייפא | באו להתייחד עם זכרו: עשור למות ברוך צ'מרינסקי, מעריב, 23 במרץ 1956
• ב. צ'מרינסקי: 10 שנים למותו, דבר, 30 במרץ 1956
• ד"ר א. פוירשטיין, ברוך צ'מרינסקי: (עשר שנים למותו), הצופה, 29 ביוני 1956
• ברוך צ'מרינסקי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• ברוך צ'מרינסקי, בארכיון הבימה