ברוך קרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך קְרא
ברוך קרא, 2015
ברוך קרא, 2015
לידה 13 במרץ 1970 (בן 48)
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי
מעסיק הארץ ‏(1999–2004)‏
חדשות 10 ‏(2004 ואילך)‏
תחום סיקור משפטים
פרסים פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוך (ברוכי) קְרא (נולד ב-13 במרץ 1970) הוא עיתונאי ישראלי, משמש כתב ופרשן חדשות 10 לענייני משפט, לפני כן שימש ככתב לענייני משפט בעיתון "הארץ".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרא גדל בירושלים ולמד בתיכון הרטמן. חניך תנועת הצופים הדתיים. שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים במהלך האינתיפאדה הראשונה[1] ולאחר מכן בשירות המילואים[2].הוא לחם במבצע עופרת יצוקה[3].

משנת 1999 עבד בתפקידים שונים ב"הארץ", בהם כתב לענייני משטרה, ירושלים, כתב מגזין, וכן עורך בדסק החדשות.

משנת 2002 שימש ככתב לענייני משפט בעיתון "הארץ". בשנת 2004 החל לשמש כתב ופרשן לענייני משפט בחדשות 10.

קרא הוא בעל תואר שני בלימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ובוגר בית הספר "כותרת" לעיתונות ותקשורת, שם הוא גם מלמד בימים אלה.

פועלו העיתונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרא התבלט בסיקור פרשות ציבוריות, ביניהן פרשת הנשיא משה קצב, פרשת חיים רמון, פרשות אהוד אולמרט השונות. בשנת 2003 חשף את פרשת "סיריל קרן" שבמרכזה מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות הבנק של משפחת שרון בעת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה. הפרשה עוררה רעש רב שכן פורסמה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה. לאחר לחץ פוליטי החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה מי הדליף לקרא את מסמך הבקשה לחיקור דין לדרום אפריקה (המסמך שתיאר את החשדות נגד שרון). ההחלטה השנויה במחלוקת עוררה זעם רב בקרב כלי התקשורת ומועצת העיתונות שטענו לרמיסה של החיסיון העיתונאי.

קרא עצמו נחקר באזהרה אך לא הסכים לחשוף את מקורותיו, ועם זאת צוות החקירה הצליח לחשוף את המקור - עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' - הפרקליטה שליוותה את החקירה. לימים תבעה גלאט-ברקוביץ' את קרא ואת עיתון הארץ בטענה כי לא עמדו בהתחייבויות שנתנו לה טרם הפרסום. עם זאת בנובמבר 2011, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, דחה את טענותיה של גלאט ברקוביץ', וקבע כי קרא והארץ פעלו לפי תקנון האתיקה ועשו כל שביכולתם כדי להגן עליה. גלאט ברקוביץ ערערה על הפסיקה, אך באוקטובר 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורה. השופט יצחק עמית אימץ את קביעותיו של השופט זמיר לפיהן קרא הגן על המקור, פעל כמצופה ממנו, ואף הוסיף כי גלאט ברקוביץ היא שחשפה את עצמה בכמה פעולות לא אחראיות. עמית אף הוסיף בפסק הדין מספר קביעות חשובות ותקדימיות בדבר חשיבותה של העיתונות החוקרת.

פרק נוסף בפרשה הזאת רשם קרא ערב הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, אז פרסם מסמך משטרתי שבו קובעת המשטרה כי יש בידה ראיות חד משמעיות לכך שמרטין שלאף הוא שעומד מאחורי שלושה מיליון דולר שהועברו לחשבון הבנק של משפחת שרון. גם פרשה זו עוררה רעש רב בעיקר עקב הסמיכות לבחירות, ועם זאת הפרשה ירדה מסדר היום לאחר יממה מאחר ששרון לקה באירוע המוחי השני שממנו לא התאושש.

קרא גם חשף את פרשת רשות המסים ערב לפני גל המעצרים הגדול, את החלטות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין חקירות אולמרט, ועוד. קרא גם היה זה שראיין את המתלוננות העיקריות בפרשת קצב ואת המתלוננת בפרשת רמון. בדצמבר 2012 פרסם קרא תחקיר מקיף על תיק אביגדור ליברמן וחברות הקש. כשבוע אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, על סגירת תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן, ועל הגשת כתב אישום בתיק משני - פרשת מינוי השגריר, זאב בן ארי; אלא שכמה ימים לאחר פרסום ההחלטה, ויום לפני שהפרקליטות התכוונה להגיש את כתב האישום המצומצם לבית המשפט, דיווח קרא על רשלנות בטיפול בתיק, ועל דמויות מרכזיות בפרשת השגריר שלא נגבתה מהן עדות. קרא אף שוחח עם חלק מהעדים הפוטנציאלים, שהביעו תמיהה על כך שהמשטרה לא הגיעה אליהם. הדיווח חייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח את התיק מחדש ולשקול את החמרת כתב האישום, ואכן לאחר השלמת חקירה זריזה כתב האישום תוקן והוחמר. בכתב האישום המתוקן נכתב שליברמן פעל באופן מעשי (ולא פאסיבי כפי שנקבע מראש) לקידומו של השגריר בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, אף שאותו שגריר העביר לו שלא כדין מידע חסוי מתוך הבקשה לחיקור דין בבלרוס במסגרת חקירת תיק ליברמן. ביוני 2013 פרסם קרא תחקיר מקיף בתוכנית "המקור" על אודות הקשר המשונה בין ליברמן לבין ממשלת בלארוס והעומד בראשה, הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו.

ערב הבחירות לנשיאות המדינה בקיץ 2014 עבד קרא יחד עם כתב הפלילים של חדשות 10, דורון הרמן, על תחקיר בדבר נסיבות ההסכם הסודי בין מאיר שטרית, שהיה מועמד מרכזי לתפקיד, ובין עוזרת הבית שלו, הסדר שקבע פיצוי בסך 230 אלף שקל לעוזרת וכלל סעיף סודיות על נסיבות ההסכם ופרטיו. יום לאחר הבחירות פרסם קרא כי מדובר בפיצוי שהועבר לעוזרת לאחר שזאת הטיחה בפני שטרית כי הטריד אותה מינית ולאחר ששיחתם בעניין זה הייתה מגובה בהקלטות.

לבד מהסיקור השוטף קרא פרסם תחקירים רבים, ביניהם: פרשת הרשעתו של משה קסטל, סחר באיברים לאור היום, חשיפת סוכנים באגף הפיקוח על הגז, מלחמת החזנים, תחקיר מקיף על אסון הכרמל ועוד.

באוקטובר 2013 זכה באות אומ"ץ על חשיפת פרשות שחיתות ועל פרשנויותיו המשפטיות. ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 "על פעילות רבת שנים בעריכת תחקירים אמיצים ומחוללי שינוי בנושא שלטון החוק".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איילת שני, ברוך קרא: "המצב שבו פוליטיקאים מנציחים את הסיטואציה המדינית שאנחנו נמצאים בה הוא מצב נורא", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
  2. ^ אני יודעת שהעם כבר לא אתנו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003.
  3. ^ ניר קוסטי, שמ"פניה, במחנה, ‏ 04.02.2009, "בגדול, להיות עיתונאי וחייל במקביל, זה חיבור בלתי אפשרי", טוען רס"ר (מיל') ברוך קרא, כתב לענייני משפט בערוץ 10. "באופן טבעי, הוא מעלה שאלות. כשהגיע אלי צו 8, לא יכולתי להפנות עורף ליחידה שבה אני משרת במילואים. בעבורי זה היה מצב לא נוח, בעיקר בגלל שעיתונאי נמצא תמיד בפוזה של ביקורת על המבצע ושומר על מבט ציני, וכשאתה חייל. ובכן, לא צריך להסביר מה המשמעות של להיות חייל". קרא, שנכנס לתוך רצועת עזה רק ב-24 השעות האחרונות ללחימה, מספר שהפך למקור מידע מרכזי בימים בהם דובר צה"ל חנק את התקשורת באגרוף ברזל.