ברוך שוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך שוב 2016

ברוך שוב (Shub; נולד ב-1924, וילנה, ליטא) היה פרטיזן בתקופת מלחמת העולם השנייה והוא יושב ראש ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל, חבר בהנהלת יד ושם, בוועדת חסידי אומות העולם, בדירקטוריון ועידת התביעות ובמרכז הארגונים של ניצולי השואה.

בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש וילנה על ידי ברית המועצות בשנת 1939, ועם סיפוחה בשנת 1940, הותר ליהודים לרכוש השכלה גבוהה. שוב ניצל זאת ולמד הנדסת מכונות בבית הספר הטכני הגבוה בעיר. עם כיבוש וילנה על ידי הגרמנים ביוני 1941 ותחילת רצח יהודי העיר בפונאר השיג שוב עבודה במוסך צבאי גרמני. לאחר כליאת יהודי העיר בגטו, בספטמבר, ברח שוב לרדושקוביצה, שם המשיך לעבוד במוסך צבאי גרמני. באביב 1942 היה שוב מיוזמי הקמתה של מחתרת בגטו. הוא קיבל מידע לפיו אמו עדיין חיה ווילנה ושב לווילנה, שם המשיך לעבוד במפעלים גרמניים. הוא הקים קבוצת מחתרת, היה שותף ברכישת אקדחים והצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד. לאחר אקציות שהתרחשו בספטמבר 1943 עזב שוב ליער רודניקי, שם לחם עם חבריו בשורות הפרטיזנים. לאחר מכן הצטרף ליחידה של הצבא האדום והשתתף בפעולות קרביות.

ביולי 1944 שב שוב לווילנה עם שחרורה אך לא מצא איש מבני משפחתו, שנרצחו בשואה. שוב הצטרף לצבא האדום, לחם ונפצע.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1945 הגיע שוב לארץ ישראל באניית המעפילים "פטר 2".[1] הוא שירת ב"הגנה" ובמלחמת העצמאות היה טכנאי מטוסים בחיל האוויר. לאחר המלחמה עבד ב"אל על", היה מהנדס טיס ולימים מנהל מהנדסי הטיס באל על וכן עובד בכיר במגוון תפקידים עד פרישתו.

פעילות להנצחת זכר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוב הוא יושב ראש ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל, חבר בהנהלת יד ושם, בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, בדירקטוריון ועידת התביעות ובמרכז הארגונים של ניצולי השואה. בשנת 2010 הדליק משואה בטקס הממלכתי בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפור הפלגת 'פטר ב', באתר הפלי"ם וההעפלה
  2. ^ ברוך שוב באתר יד ושם