ברוכים הבאים לזומבילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוכים הבאים לזומבילנד
Zombieland
Zombieland-poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי רובן פליישר
הופק בידי גאווין פולון
תסריט פול ורניק
רט ריס
עריכה פיטר אמנודסון
אלן באומגארטן
שחקנים ראשיים וודי הרלסון
ג'סי אייזנברג
אמה סטון
אביגייל ברסלין
מוזיקה דייב סארדי
צילום מייקל בונוויליין
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברת הפקה Relativity Media
Pariah
חברה מפיצה סרטי קולומביה
הקרנת בכורה 2 באוקטובר 2009
משך הקרנה 88 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיית אימה, סרט פוסט-אפוקליפטי, סרט אימה, קומדיית זומבים, סרט זומבים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $23,600,000
הכנסות $102,391,540
הכנסות באתר מוג'ו zombieland
סרט הבא זומבילנד 2: ירייה כפולה
zombieland.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוכים הבאים לזומבילנדאנגלית: Zombieland) הוא סרט זומבים פוסט-אפוקליפטי קומי אמריקאי, שיצא לאקרנים ב-2 באוקטובר 2009. את הסרט ביים רובן פליישר על פי תסריט מאת רט ריס ופול ורניק.

בתפקידים הראשיים משחקים וודי הרלסון, ג'סי אייזנברג, אמה סטון ואביגיל ברסלין, כניצולים בעולם הנשלט על ידי זומבים. הארבעה עושים את דרכם מטקסס לקליפורניה בניסיון למצוא מפלט בפארק שעשועים בשם "פסיפיק פליילנד" בלוס אנג'לס, שעל פי השמועה הוא מקום חופשי מזומבים. ארבעת הגיבורים לא מזדהים בשמותיהם מחמת זהירות, אלא בשמות ערים הקשורות לכל אחד מהם, כשמות פרטיים: טלאהאסי (פלורידה), קולומבוס (אוהיו), ויצ'יטה (קנזס), וליטל רוק (ארקנסו). רק בסוף הסרט מגלה ויצ'יטה לקולומבוס את שמה האמיתי: קריסטה. קולומבוס (אייזנברג) מתנהל על פי רשימת "כללים", המסייעים לו לשרוד במקום בו בני אדם אחרים כשלו, והושמדו על ידי הזומבים.

הסרט זכה לשבחי הביקורת והיה אף להצלחה קופתית. ב-17 ימים גרף הסרט 60.8 מיליון דולר, והפך לסרט הזומבים הרווחי ביותר בהיסטוריה של הקולנוע האמריקני.[1] סרט ההמשך, "זומבילנד 2: ירייה כפולה", יצא באוקטובר 2019.

במהלך אביב 2021 צפוי לצאת משחק וידאו המבוסס על הסרט וההמשכון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זן מוטנטי של מחלת הפרה המשוגעת הפך את רוב בני האדם לזומבים קניבלים בתוך חודשיים לאחר ההתפרצות הראשונית. תלמיד מכללה בודד בשם "קולומבוס" (אייזנברג) מנסה לעשות את דרכו אל קולומבוס, אוהיו כדי לראות אם הוריו עדיין בחיים. לאורך קטע הכביש, הוא פוגש את "טלאהאסי" (הרלסון), גם הוא ניצול נודד אשר נראה מונע אך ורק על ידי רצונו למצוא טווינקי. הם בוחרים לנסוע יחד. שני הגברים נכנסים לחנות מכולת מקומית בחיפוש אחר טווינקי, שם הם מחסלים מספר מהנגועים. בחדר אחורי, הם נתקלים ב"ויצ'יטה" (סטון) ובאחותה בת ה-12, "ליטל רוק" (ברסלין). האחיות היו נוכלות עוד לפני האסון, והן מערימות על טלאהאסי וקולומבוס וגורמות להם למסור להן את כלי הנשק שלהם. הבנות עוזבות, ולוקחות גם את הרכב שלהם. שני הגברים נאלצים כעת ללכת ברגל, ומוצאים האמר מצויד בנשק. טלאהאסי יוצא לחפש נקמה, אבל כשהם מדביקים את הבנות, השתיים שוב יוצאות במאבק עם ידן על העליונה, ולוקחות מהגברים את נשקם ורכבם שוב. טלאהאסי מצליח לקחת את האקדח של ליטל רוק וגורם לתיקו מקסיקני. קולומבוס גורם להפסקת אש מתוחה, וכולם נוסעים יחד בהאמר.

הבנות אומרות שהן הולכות לפארק שעשועים הנקרא "פסיפיק פליילנד", שהוא לכאורה נקי מזומבים. קולומבוס לא רוצה ללכת בהתחלה, אבל כאשר ויצ'יטה מודיעה לו כי עיר הולדתו הושמדה, הוא נשאר עם הקבוצה. כאשר הם מגיעים להוליווד, טלאהאסי לוקח אותם לאחוזה של ביל מאריי. טלאהאסי וויצ'יטה פוגשים את מאריי עצמו, כשהוא לא נגוע אבל במסווה של זומבי כדי שהוא יכול ללכת ולשחק גולף בשלום בין הנגועים. כאשר מאריי מנסה להפחיד את קולומבוס וליטל רוק בתור מתיחה, קולומבוס יורה בו, מכיוון שהוא מאמין שהוא זומבי אמיתי. כשמאריי גוסס, ליטל רוק שואלת אם יש לו חרטות, והוא עונה לה עם נשימתו האחרונה, "גארפילד, אולי." מאוחר יותר, קולומבוס מגלה שטלאהאסי התאבל על בנו הצעיר, שנלקח על ידי הזומבים, ולא הכלב שלו, כפי שהוא נתן לקולומבוס להאמין מקודם. ויצ'יטה כמעט מנשקת את קולומבוס, אלא שהיא חוששת להתאהב ולכן היא עוזבת עם ליטל רוק לפסיפיק פליילנד ללא אזהרה. קולומבוס משכנע את טלאהאסי הסרבן לעקוב אחריהן עם אחד מכלי הרכב של מאריי.

בפסיפיק פליילנד, ויצ'יטה וליטל רוק מפעילות את כל המתקנים והאורות, והדבר מושך כמויות עצומות של זומבים. במהלך הקרב שמתפתח, השתיים נשארות לכודות במתקן הבלאק ממבה. טלאהאסי וקולומבוס מגיעים בדיוק כשהכדורים של האחיות נגמרים. טלאהאסי מפתה את הזומבים משם, ואז נועל את עצמו בתא משחק, יורה בזומבים בשעת הפנאי שלו, בעוד קולומבוס הולך לאחיות. בהכרת תודה על כך שניצלו, ויצ'יטה מגלה ששמה האמיתי הוא קריסטה והם מתנשקים. טלאהאסי נפטר מהזומבים הנותרים, ואז אוכל באושר טווינקי שליטל רוק מצאה. הקבוצה יוצאת מפסיפיק פליילנד ביחד וקולומבוס מגלה שהוא מצא סוף סוף את מה שהיה חסר לו: משפחה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיף ה"טווינקי" אותו מחפש טלאהאסי לאורך כל הסרט

הכללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיחה חוזרת, והנושא המרכזי לאורך כל הסרט, הוא רשימה של כללים שקולומבוס מתחיל כדי לשרוד בעולם השורץ זומבים. עד סוף הסרט, ברשימה שלו יש שלושים ושלושה כללים, אבל רק מעטים מוזכרים. סדרה של קטעי וידאו לקידום הסרט בכיכובם של וודי הרלסון וג'סי אייזנברג הרחיבה את הרשימה שהוצגה בסרט.[4]

  1. שמור על סיבולת לב-ריאה.
  2. הקפד על וידוא הריגה ("ירייה כפולה", "כלל" שהיה למוטו של הסרט הבא)
  3. היזהר מחדרי שירותים.
  4. תמיד חגור חגורות בטיחות.
  5. השלך מחבת ברזל.
  6. שא עמך רק מטען קל.
  7. השג שותף "תותח".
  8. מגבות נייר של "באונטי".
  9. כדור כדורת.
  10. אל תהיה גיבור (בסוף הסרט, קולומבוס שובר את הכלל והופך אותו ל"היה גיבור").
  11. בצע תרגילי גמישות.
  12. תיקי פסגור.
  13. הימנע ממועדוני חשפנות.
  14. כשיש ספק, ודא שיש דרך להתחמק.
  15. קשור את הנעליים בקשר כפול.
  16. "מערכת הגוף (גם: חבר)": אף פעם אל תהיה לבד (שמו של פרק מהסדרה "The Venture Bros"‏).
  17. בדוק את המושב האחורי.
  18. היהנה מהדברים הקטנים.
  19. אולר שווייצרי.
  20. גרביים נקיים.
  21. שמור על היגיינה.
  22. תמיד היה עם תוכנית גיבוי.

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבת התסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריטאים, רט ריס ופול ורניק החלו לעבוד על התסריט בשנת 2005, כאשר חשבו במקור כי המדובר בפיילוט לסדרת טלוויזיה.[5] הבמאי רובן פליישר, שהיה בעל ניסיון בפרסומות ווידאו קליפים, אך טרם צילם סרט קולנוע, סייע להם לעבד את התסריט לקולנוע, בכך שסיפק למסעם של הגיבורים יעד מסוים - פארק שעשועים. מלכתחילה תוכנן כי בסרט ישתתף שחקן ידוע שישחק את עצמו כזומבי. בתחילה תוכנן לשתף את פטריק סווייזי, ולאחר מכן הוזכר שמו של סילבסטר סטאלון. ביל מאריי נבחר ברגע האחרון, ואת רוב התפקיד שיחק באלתור.[6]

צילום ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הצילומים החל בפברואר 2009, נמשך 41 יום, והתקיים באתרים שונים במדינת ג'ורג'יה, בהם העיירה ואלדוסטה ופארק השעשועים "Wild Adventures" הסמוך לה.

תשומת לב מיוחדת ניתנה לעיצובם של הזומבים. לצורך הזה הובא איש האפקטים המיוחדים ואמן האיפור טוני גרדנר, שבעבר סייע בעיצוב הזומבים בוידאו קליפ "מותחן" של מייקל ג'קסון ועבד בסרטים נוספים. הצלם מייקל בונווילן, שהיה אחראי לצילום הסרט קלוברפילד (2008) בסגנון פאונד פוטג', הובא על מנת להעניק לסרט מגע של סרט תיעודי כביכול, המצולם במצלמת יד.

שחרור הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות ברובן ממבקרים. אתר האינטרנט Rotten Tomatoes נתן לסרט ציון של 90% בשקלול של 237 ביקורות. ההסכמה הכללית של האתר על הסרט הייתה: "מצחיק בטירוף ומלא בדם, הסרט הוא הוכחה לכך שתת-סוגת הזומבים רחוקה מלמות".[7] באתר Metacritic, הסרט קיבל ציון משוקלל של 73 מתוך 100 בהתבססות על 31 ביקורות. על פי האתר הסרט בעל "ביקורות חיוביות באופן כללי".[8]

ריצ'רד קורליס ממגזין TIME תיאר את הסרט כ"נסיעה מלהיבה, מתחילתה ועד סופה" ונימק "אדגר רייט וסיימון פג הציבו רף גבוה לתת-הז'אנר עם צאתו של הסרט מת על המתים, אך ייתכן שהבמאי פליישר וצמד התסריטאים ורניק וריס גברו עליהם עם זומבילנד". "זו לא עוד קומדיית זומבים טובה, זה סרט מעולה, נקודה".[9]

מבקר הקולנוע הידוע רוג'ר איברט הופתע מהיכולת של הסרט להיות הומוריסטי גם כאשר נותרו זומבים בפוקוס הסרט והרגיש ש"הכל היה יכול להיות קודר ומדכא, אך לא כאן. יוצרי הסרט מראים תזמון קומי מכוון היטב". הוא העניק לסרט ציון של 3 מתוך 4 כוכבים.[10] מייקל אורדונה מהלוס אנג'לס טיימס שיבח את הבמאי פליישר על כך שהביא "שנינות חדה ותזמון ללא דופי לתהליכים".[11] ליסה שוורצבאום מהאנטרטיינמנט ויקלי כתבה: "עמוק בפנים, הסרט הוא סרט מסעות מלוטש ומצחיק בכיכובם של ארבעה שחקנים אהובים".

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף השבוע הראשון ליציאתו, הסרט היה מדורג במקום הראשון בהכנסות בצפון אמריקה והרוויח $24,733,155, כתקציב הסרט, ממכירת כרטיסים. 17 ימים לאחר יציאתו, הפך הסרט לסרט הזומבים המרוויח ביותר בהיסטוריה כאשר הספיק לגרוף 60.8 מיליון דולר ועקף את הסרט שחר המתים משנת 2004 שהחזיק בשיא. ב-13 בדצמבר 2009, הסתיימו הקרנות הסרט עם הכנסות כוללות של $75,590,286 בצפון אמריקה ו-$26,801,254 בשאר העולם לסך הכנסות של $102,391,540 ברחבי העולם.[12]

בתחום המדיה הביתית, הסרט יצא ל-DVD ו-Blu-ray ב-2 בפברואר 2010 על ידי סרטי סוני. נכון לינואר 2015, הסרט מכר 1,935,598 עותקי DVD ו-657,958 עותקי Blu-ray בסכום כולל של 55,457,631 דולר בצפון אמריקה.[13]

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל צוות השחקנים הראשי חזר להפקת סרט המשך, "זומבילנד 2: ירייה כפולה", שיצא לאקרנים ב-18 באוקטובר 2019.

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במרץ 2021 הודיעו חברות "Sony Pictures Virtual Reality (SPVR)" ו-"XR Games" שבמהלך האביב עתיד לצאת משחק הווידאו "Zombieland VR: Headshot Fever", המתרחש ביקום הקולנועי של "זומבילנד", עם דמויותיהם המונפשות של ארבעת הגיבורים. המשחק תואם את "אוקולוס קווסט" (אנ') ו"אוקולוס ריפט", משקפי מציאות מדומה שפותחו על ידי מותג "Oculus VR" של תאגיד "פייסבוק", "HTC Vive" (אנ') של "HTC", משקפי מציאות מעורבת (אנ') "Windows Mixed Reality" המשולבים במערכת הפעלה Windows 10 של "מיקרוסופט", ובהמשך יותאם המשחק למשקפי מציאות מדומה "פלייסטיישן" של "סוני".[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיווח סוף השבוע, 19 באוקטובר 2019 באתר Box Office MoJo
  2. ^ DGoodman (4 באוקטובר 2009). "Undead TV script comes alive as 'Zombieland'". Reuters. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2011. 
  3. ^ Simon Reynolds (29 באפריל 2009). "Bill Murray to cameo in 'Zombieland'". Digital Spy. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  4. ^ "Sony Pictures". Zombieland. אורכב מ-המקור ב-2009-10-16. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2010. 
  5. ^ ריאיון עם פול ורניק בלוג הקולנוע של MTV‏
  6. ^ ריאיון עם וודי הרלסון הבוסטון גלוב, 4 באוקטובר 2009
  7. ^ ציוני הסרט באתר Rotten Tomatoes
  8. ^ ציוני הסרט באתר Metacritic
  9. ^ ריצ'רד קורליס, " Zombieland: The Year's Coolest Creature Feature" ‏ 1 באוקטובר 2009, מגזין TIME
  10. ^ רוג'ר איברט, "Zombieland" ‏ 30 בספטמבר 2009, שיקגו סאן-טיימס
  11. ^ מייקל אורדונה, "Zombieland" ‏ 2 באוקטובר 2009, לוס אנג'לס טיימס
  12. ^ הכנסות הסרט, באתר Box Office Mojo
  13. ^ הכנסות הסרט במדיה הביתית, באתר THE NUMBERS
  14. ^ Squires, John (March 4, 2021). ‘Zombieland VR: Headshot Fever’ Brings Back the Movie Characters for More Zombie-Slaying Fun (Trailer). bloody Disgusting. Retrieved march 13, 2021