ברומית

ברומית
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים
סוג:	ברומית
שם מדעי
	Bromus; ‏לינאוס, 1753

ברומית הוא סוג גדול של דגניים^[1]^[2] הם ידועים בדרך כלל בשמות ברומית, עשבי ברומית או עשבי שחמט. ההערכות בספרות המדעית לגבי מספר המינים נעו בין 100 ל-400, אך כיום טקסונומים של צמחים מכירים בכ-160–170 מינים.

הברומית שייכת לשושלת הדגנים של העונה הקרירה (תת-משפחת Pooideae), הכוללת כ-3,300 מינים. בתוך תת-משפחת Pooideae, הברומית מסווגת בשבט Bromeae (היא הסוג היחיד בשבט זה). הברומית קשורה קשר הדוק לשושלת עשבי החיטה (שבט Triticeae), הכוללת סוגים בעלי חשיבות כלכלית כגון Triticum (חיטה), Hordeum (שעורה תרבותית) ו-Secale (שיפון).

אטימולוגיה

השם הגנרי Bromus נגזר מהמילה הלטינית bromos, מילה שאולה מהיוונית עתיקה. המונחים βρομός ו-bromos מתייחסים לשיבולת שועל, אך נראה כי βρομός התייחס באופן ספציפי ל-Avena sativa. השם הגנרי נובע מהמילה הלטינית avēna, מילה מקומית שמשמעותה "שיבולת שועל" או "שיבולת שועל פראית".

תיאור

מיני הברומית מופיעים בבתי גידול רבים באזורים הממוזגים של העולם, כולל אפריקה, אמריקה, אוסטרליה ואירואסיה. קיימים הבדלים מורפולוגיים ניכרים בין מינים מסוימים, בעוד שההבדלים המורפולוגיים בין אחרים (בדרך כלל מינים קרובים) הם עדינים וקשים להבחנה. כתוצאה מכך, הטקסונומיה של הסוג מורכבת.

מיני ברומית הם עשבים שנתיים או רב-שנתיים, עם ענפים זקופים או מתפשטים. העלים ארוכים וצרים (ליניאריים), עם ליגולה ממברנית, וקליפות העלים סגורות ברוב אורכן. הפרחים מסודרים בפניקל, לעיתים מוטים או נוטים, עם ספיקלטים גדולים ועם למה (awn) בלמות (lemmas), לעיתים עם תוספות שעירות על השחלה. הבדלים מורפולוגיים בין המינים יכולים להיות עדינים, מה שמקשה על זיהוי.

שימושים

מיני הברומית נחשבים בדרך כלל כבעלי ערך כלכלי מועט לבני אדם, לפחות בזמנים הנוכחיים. Bromus mango גודל בעבר בצ'ילה ובארגנטינה על ידי עמים ילידיים, שהשתמשו בו הן כמספוא והן כמזון.^[3] הטאראהומארה, שבט ילידי בצפון מקסיקו, משתמשים בגרגירים של מינים מקומיים של ברומית כדי לסייע בתסיסה בייצור אחד ממשקאות התרבות שלהם. כפי שמעידים שמות כמו ברומית עקרה (B. sterilis) וברומית קורעת (B. diandrus), חלק מהמינים אינם שימושיים במיוחד כמספוא משום שעליהם מתקשים במהירות ועשויים אף להזיק לבעלי חיים בשל תכולת צורן דו-חמצני גבוהה. מינים אחרים, כמו ברומית השדות (Bromus riparius), שמקורם בחלקים של רוסיה, נזרעים כמספוא במישורים הגדולים של צפון אמריקה. עשבי הברומית אינם נחשבים בדרך כלל כצמחי נוי בשל מראם הלא מרשים של רוב המינים. חלקם שימושיים למניעת שחיקה, אך יש לשלוט בשימוש זה בזהירות, שכן לרוב מיני הברומית יש יכולת להתפשט ולהפוך לעשבים פולשים. ברומית הגגות (Bromus tectorum) היא עשב פולש מטריד במיוחד ברחבי מערב צפון אמריקה (מדרום קולומביה הבריטית ועד קליפורניה).

טקסונומיה וסיסטמטיקה

טקסונומים יצרו סכמות סיווג שונות כדי לשקף את השונות המורפולוגית הנראית בברומית. בצפון אמריקה, חמש קבוצות מינים בעלות דמיון מורפולוגי, המכונות חתכים, מוכרות בדרך כלל: ברומית, גנאה, סראטוכלואה, נאוברומית ו-ברומופסיס. החתכים ברומית וגנאה מקורם בעולם הישן (אירו-אסיה), אך מינים רבים הוכנסו לצפון אמריקה. לחתכים ברומופסיס, נאוברומית וסראטוכלואה יש מספר מינים מקומיים בצפון אמריקה.