ברונו באואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברונו באואר
Bruno Bauer
Bruno Bauer.jpg
לידה 6 בספטמבר 1809
אייזנברג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1882 (בגיל 72)
נויקלן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט קרל מרקס, פרידריך ניטשה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין ההגליאנים הצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, תאולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברונו באואר (לעיתים: באוור; בגרמנית: Bruno Bauer; נהגה: [baʊɐ]; ‏6 בספטמבר 180913 באפריל 1882) היה פילוסוף ותאולוג גרמני. מתלמידיו הבולטים של גאורג וילהלם פרידריך הגל וככזה נמנה עם "ההגליאנים הצעירים".

באואר היה רציונליסט רדיקלי בפילוסופיה, בפוליטיקה ובביקורת המקרא. בעקבות נטייתו ההלנופילית של הגל, הגיע באואר למסקנה כי הנצרות הקדומה מבוססת יותר על תפיסותיה של הפילוסופיה היוונית הקדומה (האסכולה הסטואית) ופחות על היהדות כפי שהיה מקובל לחשוב. הוא טען שדמות ישו לא נשענה על אישיות היסטורית בשם זה, ולו בדוחק, אלא הייתה בדיה גמורה מן המאה השנייה. בעקבות ביקורתו הקיצונית פוטר ממשרתו באוניברסיטת בון, ובשנים 1843–1845 הוציא את החשוב שבספריו "תולדות התרבות הפוליטית והנאורות של המאה ה-18" (Geschichte der Politik, Cultur und Aufklärung des achtzehnten Jahrhunderts) בארבעה כרכים, בספרו זה בולטת בין היתר גישתו האנטישמית והקיצונית ל"בעיית היהודים". הוא הגדיר את היהודים כ"כושים לבנים" וטען שבהגדרה אין ליהודים זכות לשוויון זכויות, מאחר שההתבדלות מהאומות היא חלק יסודי בהגדרת היהדות. ביקורתו של באואר השפיעה על הרב הרפורמי שמואל הולדהיים להסיר את ההרחקות מגויים במשנתו הדתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברונו באואר בוויקישיתוף
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.