ברוניוס קוטאביצ'יוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות של יצירות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות של יצירות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ברוניוס קוטאביצ'יוס
Bronius Kutavičius
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בספטמבר 1932
מולאינאי, המחוז המשנה פנבז'יס, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 2021 (בגיל 89)
וילנה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברית המועצות, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1958–2006 (כ־48 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, אורטוריה, מוזיקה קאמרית
שפה מועדפת ליטאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס לאומי של ליטא (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוניוס ויידוטיס קוטאביצ'יוסליטאית: Bronius Vaidutis Kutavičius;‏ 13 בספטמבר 193229 בספטמבר 2021) היה מלחין ליטאי ומורה להלחנה. הוא כתב אורטוריות ואופרות רבות, לעיתים קרובות בהשראת אומנות ומוזיקה ליטאית עתיקה. הוא גם הלחין נעימות לסרטים, יצירות לתזמורת ומוזיקה קאמרית. קוטאביצ'יוס נחשב לסמל של הזהות התרבותית הליטאית, הן במוזיקה והן בפוליטיקה. בין פרסים רבים, הוא קיבל את פרס ליטא ב-1987.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטאביצ'יוס נולד במולאינאי, במחוז פוניבז', ליטא. בין השנים 1959–1964 הוא למד באקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון של וילנה (אנ') בכיתת ההלחנה של אנטאנס רצ'יונס. קוטאביצ'יוס הלחין אורטוריות ואופרות רבות, ביניהן "הפולחנים הפגניים האחרונים", "לוקיס הדוב" ו"שערי ירושלים". רבות מיצירות קוטאביצ'יוס בעלות השפעה מהאמונה הפוליטאיסטית העתיקה של ליטא ומהמוזיקה שלה.[1][2]

קוטביצ'יוס העביר לימודי הלחנה בבית הספר לאמנות Čiurlionis משנת 1975. הוא עבר ללמד הלחנה באקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון בשנת 1984 ושם מונה מונה לפרופסור שנה לאחר מכן. הוא פרש מהוראה פעילה בשנת 2000.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 קוטאביצ'יוס נישא לשחמטאית וילהלמינה קאושילאיטה-קוטאביצ'נה (1936–1988).

נפטר בוילנה ב-29 בספטמבר 2021.[3]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1982 – אמן מצטיין של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (אז בברית המועצות).
  • 1986 – פרס המדינה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית.
  • 1996 – פרס בפסטיבל פרובלטיקה בטורון, בפולין.
  • הפרס הלאומי של ליטא.
  • 2003 – עיטור המסדר "על השירות לליטא".

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורטוריות:
מחזור ארבע אורטוריות (1986)
  • 1970 – Panteistinė oratorija אורטוריה פנתאיסטית – לארבעה קולות גברים, חליל, אבוב, קלרינט, פגוט, קרן יער, תופים, פסנתר, רביעיית מיתרים וקונטרבס.
  • 1978 – Paskutinės pagonių apeigos הפולחנים הפגנים האחרונים לסופרן, מקהלת נשים, 4 קרנות ועוגב.
  • 1983 – Iš jotvingių akmens "מהאבן היוטבינגית"[4] לסופרן, מצוסופרן, טנור, באס ו-16 כלי נגינה עממיים.
  • 1986 – עץ עולם – Pasaulio Medis.
  • 1991–1995 Jeruzalės vartai (שערי ירושלים)
  • 1998 – סימפוניית אורטוריה Epitaphium temporum pereunti (אפיטף לזמנים שחלפו) ב-4 פרקים למלאות 440 שנה להיווסדה של אוניברסיטת וילנה – מציינת כמה אירועים מתולדות ליטא: התנצרות הליטאים, הקמת העיר וילניוס, וההקדשה מחדש של קתדרלת וילניוס. חלק מהיצירה מבוסס על רוויזיה של שני הפרקים שנכתבו בעבר, הטקסטים מאת סיגיטאס גדה, מ"כרוניקת ביכובייץ" ומספרו של זיגימנטס ליאוקסימינס – Ars et praxis musica.
  • 2005–2008 עונות השנה לפי פואמה מאת המשורר – רועה צאן כריסטיונאס דונלייטיס מן המאה ה-18:

א.שמחות האביב ב.יגיעות הקיץ ג. עושר הסתיו ד. דאגות החורף הוצגה ב-2012 בבכורה בקתדרלת קתרינה הקדושה בווילניוס לרגל חגיגות יום הולדת ה-80 של המלחין :אופרות:

  • 1981 – אופרת-פואמה "Strazdas žalias paukštis (קיכלי, הציפור הירוקה) – לסופרן, באס וסרט מגנטי על לברית מאת סיגיטאס גדא, הוצגה בבכורה בקובנה
  • 1983 – הזקן מהר הברזל – אופרת ילדים – הוצגה לראשונה בקאונס.
  • 2000 – Lokys "לוקיס הדוב" – על לברית מאת האמריקאית אאושרה מריה סלוצקייטיה-יוראשיניה – לפי סיפור מאת פרוספר מרימה.

הוצגה לראשונה בפסטיבל וילניוס, אחר כך נכנסה לרפרטואר האופרה הלאומית בווילניוס.

  • 2003 – Ignes et fides (בלטינית) – אש ואמונה, אופרת-בלט – לקולות סולנים, קריינים, מקהלה ותזמורת סימפונית ומספר כלים עממיים – למלאת 750 שנה להכתרתו של המלך הראשון והיחיד של ליטה, מינדאוגאס והתיעוד הראשון של ליטא במקורות היסטוריים.
יצירות קוליות אחרות:
  • 1972 – Ant kranto (על החוף) לסופרן וארבע ויולות, על מלים מאת יונאס מקאס.

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1968 – סונטה לוויולה ולפסנתר.
  • 2 רביעיות מיתרים.
  • 1974 – Dzūkiškos Variacijos "וריאציות דזוק" ל-10 כלי קשת, סולנים וסרט מגנטי.
  • 1977 – Praeities laikrodžiai I "שעות העבר" לרביעיית מיתרים וגיטרה.
  • 1977 – Prutena. Užpustytas kaimas – "פרטונה. הכפר המכוסה חול" לכינור, עוגב ופעמונים.
  • 1983 – סונאטה לשני עוגבים Ad potres.

מוזיקה סימפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1973 – סימפוניה עם מקהלת גברים.

מוזיקה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1978 – Markizas ir piemenaitė, (המרקיז ורועת-הצאן) בבימוי Algirdas Dausa.
  • 1978 – Pasigailėk mūsų, (רחם עלינו) בבימוי Algirdas Araminas.
  • 1979 – Mažos mūsų nuodėmės (חטאינו הקטנים) בבימוי Henrikas Šablevičius.
  • 1980 – Rungtynės nuo 9 iki 9, (פגישות מ-9 עד 9) בבימוי. Raimondas Vabalas.
  • 1980 – Andrius, (אנדריוס) בבימוי Algirdas Araminas.
  • 1982 – Vasara baigiasi rudenį, (הקיץ מסתיים בסתיו) בבימוי Gytis Lukšas.
  • 1983 – Skrydis per Atlantą, (טיסה טרנסאטלנטית) בבימוי Raimondas Vabalas.
  • 1988 – Žolės šaknys, (שורשי עשב) בבימוי Gytis Lukšas.
  • 1988 – Mėnulio pilnaties metas, (זמן הירח המלא) בבימוי Arūnas Žebriūnas.
  • 1990 – Strazdas - žalias paukštis, (קיכלי היא ציפור ירוקה) בבימוי Jonas Vaitkus.
  • 1990 – Miškais ateina ruduo ,(הסתיו מגיע ליער) בבימוי Raimondas Vabalas.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Raminta Lampsatis: Bronius Kutavičius: A Music of Signs and Changes. Publisher: Vaga. 1998, Vilnius מסת"ב 978-5-415-01329-6
      • Bronius Kutavičius bibliography (editions in various languages, mainly Lithuanian) Panevėžys County Petkevičaitė-Bitė Public Library

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Jan Brachmann, Komponist Bronius Kutavičius : Die Arche Litauens, 2021. (בגרמנית)
  2. ^ KUTAVIČIUS, BRONIUS, נמצאת באתר תמונת המלחין
  3. ^ Judita Žukienė, Bronius Kutavičius
  4. ^ יוטבינגים היו שבט ליטאי קדום