ברוס ריוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוס ריוק
Bruce Rioch
ברוס ריוק
ברוס ריוק
ברוס ריוק
מידע אישי
לידה 6 בספטמבר 1947 (בן 76)
אלדרשוט שבאנגליה
שם מלא ברוס דייוויד ריוק
עמדה קשר עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19641969
1969 - 1974
1974 - 1976
1976 - 1977
1977 - 1979
1978
1979
1979 - 1980
1980 - 1984
לוטון טאון
אסטון וילה
דרבי קאונטי
אברטון
דרבי קאונטי
ברמינגהאם סיטי
שפילד יונייטד
סיאטלס סאונדרס
טורקי יונייטד
סך הכל:
149 (47)
154 (34)
106 (34)
30 (3)
41 (4)
3 (0)
8 (1)
46 (4)
71 (6)
608 (133)
נבחרת לאומית כשחקן
1975 - 1978 סקוטלנד 24 (6)
קבוצות כמאמן
1982 - 1984
1985
19861990
1990 - 1992
1992 - 1995
1995 - 1996
19982000
2000 - 2001
20052007
2008
טורקי יונייטד
סיאטל סטורם
מידלסברו
מילוול
בולטון וונדררס
ארסנל
נוריץ' סיטי
ויגאן אתלטיק
אודנסה בולקלוב
אולבורג בולדספילקלאב
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוס דייוויד ריוקאנגלית: Bruce David Rioch; נולד ב-6 בספטמבר 1947 באלדרשוט, אנגליה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל סקוטי בהווה. ריוק היה המאמן של אולבורג בולדספילקלאב מליגת העל הדנית עד לפיטוריו ב-23 באוקטובר 2008. הוא ייצג את נבחרת סקוטלנד ב-24 משחקים, והיה הקפטן הסקוטי הראשון שנולד באנגליה. ברוס ריוק הוא אביו של גרגורי, שהיה גם כן כדורגלן מקצועני ומשמש כמאמן הראשי של אקדמיית הכדורגל של קובנטרי סיטי.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריוק עבר ללוטון בגיל 14 והצטרף למועדון המקומי לוטון טאון. על חוזה המקצוען שלו הוא חתם בספטמבר 1964. משחקו הראשון היה בסוף ספטמבר, והבכורה בליגה הייתה בהפסד 0 - 1 לסאות'נד יונייטד בנובמבר 1964. הוא שיחק בלוטון במשך שנתיים וביסס את מעמדו כשחקן הרכב קבוע, הבקיע 24 שערים בליגה, וסייע למועדון לזכות באליפות הליגה הרביעית ב-1968. ביולי 1969 הוא עבר לאסטון וילה תמורת סכום של 100,000£, שהיה סכום שיא ששולם על ידי מועדון מהליגה השנייה. הוא זכה עם וילה במקום השני בגביע הליגה של 1971, לאחר הפסד במשחק הגמר לטוטנהאם הוטספר.

ריוק עבר לדרבי קאונטי ב-1974, וזכה עם המועדון באליפות. הוא הצטרף לאברטון בדצמבר 1976, אך חזר לדרבי בספטמבר 1977. בעקבות מחלוקת עם המאמן טומי דוקרטי הוא הושאל למשך תקופות קצרות לברמינגהאם סיטי (דצמבר 1978) ושפילד יונייטד (מרץ 1979). לאחר מכן הוא עזב את אנגליה ועבר לשחק בסיאטל סונדרס מארצות הברית. בזמן ששיחק עבור סיאטלה הוא נבחר לאחד משחקני העונה של 1980. הוא חזר לאנגליה באוקטובר 1980 והצטרף לטורקי יונייטד כמאמן-שחקן, בתחילה תחת מייק גרין ולאחר מכן תחת פרנק או'פרל.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריוק הפך רשמית למאמן של טורקי יונייטד ביולי 1982, אך עזב את המועדון בינואר 1984 בעקבות תקרית אימון עם השחקן קולין אנדרסון. ריוק לא עבד במשך 13 חודשים לאחר מכן, ובפברואר 1985 חזר לעבוד והתמנה למאמן של קבוצת סיאטל סטורם האמריקנית. ריוק התפטר כעבור שבעה חודשים בלבד וחזר לאנגליה.

לאחר חזרתו הוא החל לאמן את מידלסברו בפברואר 1986. הצלחתו הראשונה עם מידלסברו הגיעה ב-1987 כאשר הוביל את המועדון למקום השני בליגה השלישית ולהעפלה לליגה השנייה בסיום עונה שבתחילתה המועדון היה שקוע בחובות. שנה אחת לאחר מכן הוא העפיל ליגה פעם נוספת, הפעם כמנצח במשחקי העלייה של הליגה השנייה/ירידה מהליגה הראשונה. שחקני מידלסברו הפגינו יכולת טובה בחצי הראשון של עונת 1988/1989, אך בהמשך לא היטיבו לשחק וביום האחרון של העונה המועדון ירד ליגה למרות שקודם לכן לא היה ולו פעם אחת במקום המוביל לליגה השנייה. ריוק פוטר במרץ שלאחר מכן כשהמועדון היה על סף ירידת ליגה נוספת, אך גם על הופעת בכורה באצטדיון ומבלי במסגרת טורניר גביע מקומי. ריוק זוכה לאהדה רבה מאוהדי מידלסברו, ובדרך כלל כאשר הוא מגיע לעיר כמאמן של מועדון יריב הוא זוכה לתשואות מהקהל על תרומתו הרבה למועדון.

חודש אחד לאחר שעזב את מידלסברו הוא התמנה למאמן מילוול, והוליך את המועדון למקום בפלייאוף הליגה השנייה של עונת 1990/1991. אולם, הוא עזב את המועדון במרץ 1992.

תפקידו הבא של ריוק היה מאמן בולטון וונדררס, אותו החל במאי 1992. בעונתו הראשונה המועדון סיים במקום השני בליגה השנייה, וזכה בכרטיס העפלה לליגה הראשונה. שתי עונות לאחר מכן המועדון הפסיד לליברפול בגמר גביע הליגה, וגבר על רדינג בגמר הפלייאוף נגד ירידה מהליגה הראשונה. משחק הניצחון בפלייאוף היה הפעם האחרונה שבה ריוק אימן את בולטון. מספר שבועות לאחר מכן הוא התמנה למאמן ארסנל, והוחלף בבולטון על ידי ריי מקפרלנד. אוהדי בולטון מחשיבים אותו לאחד המאמנים הטובים בהיסטוריה של הוונדררס.

בעונתו היחידה של ריוק בארסנל (1995/1996) הוא הוביל את המועדון לזכייה בכרטיס לגביע אופ"א בעקבות סיום העונה במקום החמישי בטבלה. הישג זה נקבע במשחק האחרון של העונה על חשבון אברטון, בלקברן רוברס וטוטנהאם הוטספר. ריוק הוביל את ארסנל גם לחצי גמר גביע הליגה (הפסד בגלל שערי חוץ לאסטון וילה), ומנגד להדחה בסיבוב השלישי של גביע ה-FA לשפילד יונייטד.

זמן קצר לפני תחילת עונת 1996/1997 ריוק פוטר על ידי הנהלת ארסנל בגלל מחלוקות על גובה התקציב להבאת שחקנים. הוא הטביע את חותמו על ארסנל באמצעות הבאתו של דניס ברגקאמפ מאינטר מילאנו בקיץ 1995; בשנים שלאחר ריוק ברגקאמפ הפך לאחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה של ארסנל. אולם, הוא זכור לרעה בגלל שמיקם את איאן רייט באגף השמאלי של ההתקפה, מה שגרם לכך שרייט כמעט עזב את ארסנל.

לאחר שעזב את ארסנל הוא עבד כעוזר מאמן תחת סטיוארט יוסטון (שהיה עוזרו בארסנל) בקווינס פארק ריינג'רס, אך עזב ביחד עם יוסטון כשנה לאחר שהחל בתפקידו.

ריוק החל לאמן את נוריץ' סיטי במאי 1998. הוא התפטר מתפקידו לאחר פחות משתי עונות כיוון שלא הצליח להוביל את ה"קנריות" לעלייה ישירה לליגה הראשונה או למשחקי הפלייאוף על העלייה. ריוק טען כי הסיבה להתפטרותו היא חוסר שאפתנות של המועדון (הוא צדק בתחזית שלו כי הכוכב קרייג בלאמי יועבר למועדון אחר), אך הסכים כי סיבה נוספת הייתה המצב הכלכלי הרעוע של המועדון שמנע את האפשרות לתקציב רכש גבוה.

ריוק חזר לאימון כשחתם בוויגאן אתלטיק לקראת עונת 2000/2001. הוא זכה בתואר מאמן החודש עבור נובמבר 2000, אך עזב את המועדון בפברואר בגלל המיקום בליגה. הנהלת המועדון טענה כי ריוק התפטר, אך הוא טען כי פיטרו אותו.

ריוק לא עבד במשך זמן מה, והיה מועמד לקבת את משרת המאמן של דרבי קאונטי לאחר פיטוריו של ג'ון גרגורי בסוף עונת 2002/2003. אולם, חלפו ארבע שנים בטרם חזר לאימון. ביוני 2005 הוא התמנה לתפקיד המאמן הראשי של אודנסה בולקלוב מליגת העל הדנית. הוא הוביל את המועדון למקום השלישי בליגה בעונתו הראשונה, אך החליט לעזוב ב-12 במרץ 2007 בעקבות מחלת אשתו.

ריוק חזר לאמן ביוני 2008 כשהחל לעבוד באולבורג בולדספילקלאב, לאחר שהמאמן הקודם אריק האמרן עזב לרוזנבורג. ריוק זכה להזדמנות להוביל את אולבורג לליגת האלופות כיוון שהמועדון שובץ למשחקי הסיבוב השני של המוקדמות. הוא הצליח להוביל את המועדון לשלב הבתים לאחר ניצחונות על מודריצ'ה ו-FBK קובנה. לאחר הניצחון על סלטיק בשלב הבתים המועדון סיים במקום השלישי בבית, והיה זה ההישג הטוב ביותר עבור מועדון דני בליגת האלופות. אולם, ריוק לא זכה לאמן את המועדון לאחר הישג זה כיוון שפוטר ב-23 באוקטובר בגלל התוצאות הגרועות בליגה הדנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוס ריוק בוויקישיתוף


נבחרת סקוטלנדמונדיאל 1978

1 ראף • 2 ג'רדין • 3 דונאקי • 4 באקן • 5 מקווין • 6 ריוק • 7 מאסון • 8 דלגליש • 9 ג'ורדן • 10 הארטפורד • 11 ו. ג'ונסטון • 12 בלית' • 13 קנדי • 14 פורסיית' • 15 גמיל • 16 מקארי • 17 ד. ג'ונסטון • 18 סונס • 19 רוברטסון • 20 קלארק • 21 הארפר • 22 ברנס • מאמן: מקלאוד

סקוטלנדסקוטלנד