ברזרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ベルセルク "ברזרק" כרך מקורי ביפנית.
Beruseruku
סוגה פעולה, פנטזיה, אימה, דרמה
מאנגה
יוצר קנטארו מיורה
הוצאה Hakusensha (יפן)
התפרסם לראשונה במגזין Young Animal (יפן)
תקופת הפרסום המקורית 1990 (כרך ראשון) 1992 (סדרה) – עדיין רצה
מספר הכרכים שהתפרסמו 41
אנימה: 剣風伝奇ベルセルク/Kenpū Denki Berserk ("המוזר שבמלחמה")
אורך פרק 24 דקות
במאי נאוהיטו טקאשי
אולפני אנימציה Studio OLM (פרקים 1-25)
רשת שידור Nippon Television, Animax (יפן)
מדבבים בשפה העברית לא הופצה בעברית
תקופת שידור מקורית 7 באוקטובר 199731 במרץ 1998
מספר העונות 1
מספר הפרקים 25

ברזרקיפנית: ベルセルク) היא סדרת מאנגה ואנימה מז'אנר הפנטזיה האפלה שנוצרה על ידי קנטארו מיורה. הסדרה הופיעה לראשונה ב־1988, והתפרסמה ברצף משנת 1990 ועד מותו של מיורה בשנת 2021. לאחר הפסקה, הסדרה המשיכה להתפרסם מיוני 2022, תחת קוג'י מורי, אומן מנגה שהיה חבר ילדות של מיורה, קבוצת העורכים של מיורה וכן עובדים חדשים מסטודיו גאגא.

הסדרה, אשר זירת ההתרחשות שלה מעוצבת בהשראת אירופה של ימי הביניים, מתמקדת בחייו של הלוחם הנודד גאטס וביחסיו עם גריפית', מנהיג כנופיית שכירי החרב "להקת הנצים", וסגניתו של גריפית', קסקה. העלילה נעה סביב מסעו של גאטס ומספרת על פגישותיו עם בעלי ברית ועם אויבים חדשים בתחילת השינוי בעולם המוכר, שנגרם מאירועים על־טבעיים.

ברזרק פופולרית ביפן ובעולם: כ־24 מיליון עותקים של כרכי הסדרה נמכרו ביפן, וכ־7 מיליון מחוצה לה, והיא נחשבת לאחת מסדרות המאנגה למבוגרים המצליחות ביותר בכל הזמנים ולאחת מיצירות המופת הגדולות של אמנות הקומיקס היפנית. בשנת 2002 זכתה הסדרה במקום השני בפרס המצוינות בטקס פרס התרבות ע"ש אוסאמו טזוקה השישי. נכון ל-יוני 2017, 39 כרכים של הסדרה יצאו לאור.

סדרת האנימה המבוססת על סדרת המאנגה זכתה אף היא לשבחים רבים, על אף הקיצוצים והשינויים שנעשו בה בהשוואה ליצירה המקורית. האנימה שודרה באסיה (המזרח הרחוק), באמריקה, באירופה ובאוסטרליה.

מקור שם הסדרה, "ברזרק" (וביפנית ベルセルク, Beruseruku), הוא מהמילה Berserk[1](מטורף). במקור שימשה המילה ככינוי ללוחמים נורדים עתיקים אשר היו אחוזי זעם בעת הקרב, כך שהיה קשה לפגוע בהם. בשל עורות הדובים שנהגו ללבוש דבק בהם הכינוי ברסרקרים, שפירושו בשפתם - "עור דוב", או "לא לובשים שריון", מסיבה דומה. מאז, המילה "Berserk" השתרשה באנגלית ופירושה הוא "שכרון קרב" - התפרצות או השתוללות זעם בצורת התקף. בסדרה, פירוש המונח הוא כנראה התקפי הזעם של גאטס, המופיעים כאשר הוא נקלע למשבר רגשי או מגיע לנקודת מאמץ מסוימת בקרב, שבמהלכה קשה מאוד להכניעו.

רקע והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת המאנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הראשון למאנגה הופיע ב־1988 במעין סיפור "אב טיפוס" בן 48 פרקים שכתב מיורה. מאוחר יותר זכה מיורה בפרס על כתיבתו. הוצאת "האקוסנשה" הוציאה לאור את הכרך ("טנקובון") הראשון של הסדרה ב־1990, ומאז יצאו לאור שלושה כרכים נוספים בעלי מספר לא אחיד של פרקים, עד שהסדרה החלה להתפרסם באופן קבוע במגזין "יאנג אנימל" ("Young Animal"- "חיה צעירה") של הוצאת האקוסנשה, החל משנת 1992. הסדרה ממשיכה להתפרסם באותו מגזין בקצב של פרק אחד מדי שבועיים, אך לרוב קיימות הפסקות גדולות בין פרסום הפרקים; החל מהכרך החמישי של הסדרה (שהוא הראשון שיצא לאור מאז החלו פרקי הסדרה להתפרסם ב"יאנג אנימל") כוללים הכרכים השלמים בין 8 ל־11 פרקים.

עיבוד האנימה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1997 התחילה ההפקה של עיבוד המאנגה לאנימה. הסדרה הונפשה על ידי OLM (אורינטל לייט אנד מג'יק) ושודרה בניפון טלוויז'ן במשבצת שאחרי חצות, מ־7 באוקטובר 1997 עד אפריל 1998. שידור האנימה ביפן התחיל בין ההוצאה של הכרך ה־14 וה־15.

לרשות האולפנים עמד תקציב הפקה מוגבל יחסית, ועלילת המאנגה התבררה כרחבה מדי מכדי שתעובד למסך בשלמותה. מסיבה זו, קיבל העיבוד הטלוויזיוני חופש אומנותי בסיפור העלילה ושודר תחת השם "קנפו דנקי ברזרק" (剣風伝奇ベルセルク, Kenpû denki beruseruku (בתרגום חופשי: "המוזר שבמלחמה") במקום השם "ברזרק", שמה של הסדרה המקורית. בנוסף, העיבוד החליט להתמקד בעיקר בסאגת "תור הזהב" (כרכים 4–13 בקירוב). הסיפור ששודר נלקח ברובו מאותה סאגה, אם כי גם שם, חלק מהסצנות שנחשבו לבוטות או לאכזריות במיוחד שונו או צונזרו. סצנות אחרות, כמו גם חלק מדמויות הסיפור המקורי, הושמטו לחלוטין מהעיבוד מכיוון שבמאנגה התבררו כרלוונטיות בעיקר לאחר "סאגת תור הזהב".

הסדרה כוללת 25 פרקים (אם כי במקור תוכננו 26, ומפאת מגבלות כלכליות קוצץ היקפה) בני 24 דקות כל אחד. היא מכילה חלק מעלילת הכרך הראשון של המאנגה ובעיקר את עלילת הכרכים ה־4 עד ה־13; עקב כך, היא מספרת בעיקר את סאגת "תור הזהב". בהתאם למאנגה, האנימה מתמקדת בעברו של גאטס ומציגה לצופים בעיקר את הרקע והסיבות להפיכתו ל"סייף השחור" הקודר, כמו גם את שנות פעילותו כשכיר חרב במחיצת "להקת הנצים" ומערכת היחסים בינו ובין גריפית' וקסקה.

באסיה, חברת VAP VIDEO שיווקה 13 קלטות וידאו ו־12 תקליטורי וידאו שכוללים שני פרקים כל אחד (פרק יחיד בקלטת ווידאו האחרונה ושלושה פרקים בתקליטור וידאו האחרון) מ־1998 עד 1999 ביפן.

מארז די וי די של שבעה תקליטורים שוחרר ביפן ב־2001. שבעת הדיסקים שוחררו מחדש ביפן ב־2003, אך הפעם במארז די וי די רגיל. מחוץ ליפן תורגמה האנימה ושוחררה בשישה מארזי די וי די רגילים ומארז לאספנים של שבעה תקליטורים, בקוריאה (Mania Entertainment) ב־2004. המוזיקה לסדרה הולחנה על ידי סוזומו הירסוואה.

עיבוד האנימה השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010, הוכרז בכרך ה־35 של הסדרה כי מתוכנן לצאת לה עיבוד אנימציה חדש. מספר קדימונים שודרו כבר אז והועלו לאתר יוטיוב. בהמשך נמסר כי החלק הראשון של העיבוד יהיה סרט באורך מלא אשר אמור היה לצאת בשנת 2011. סרט זה והעיבודים שעתידים היו לבוא אחריו (שטרם ידוע באילו פורמט ייעשו) יהוו כולם פרויקט שיעבד את הסדרה בשלמותה לאנימציה.

עיבוד האנימה השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1 ביולי 2016, זוג אולפני אנימציה בשם GEMBA ו־Millepensee פנו לתאגיד ההפקה Liden Films ויצרו את Berserk.

לאנימה Berserk ישנן שתי עונות. אחת בשם Berserk 2016 והשנייה בשם Berserk 2017.

האנימה עוקבת אחרי גאטס (או גאטסו) בסאגת נץ המילניה (או אימפריית המילניה), לאחר האירועים של תור הזהב.

הסאגה הנ"ל נחשבת על ידי המעריצים של ברזרק לאדפטציה הגרועה ביותר של ברזרק אי פעם.

עלילת המאנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה עוקבת אחר חייו של אדם בשם גאטס, מילדותו ועד הפיכתו ללוחם נודד הידוע בכינוי "הסייף השחור". חייו נעים סביב שתי דמויות עיקריות: גריפית', בן בריתו במשך תקופה מסוימת ולאחר מכן יריבו המושבע; וקסקה, אישה שעימה נוצר עם הזמן קשר רומנטי. שתי הדמויות הללו מלוות את גאטס לאורך חייו בצורות שונות, ודמויות רבות נוספות מצטרפות אליו לפרק זמן מסוים או רואות בו כאויב.

הסיפור בנוי בצורת תצרף, כאשר כל העת נחשף חלק חדש התחבר לתמונה אחת כוללת. האנימה מהווה מעין רקע לסיפור המלא ומסופרת בעיקר בצורת זיכרון אחד ארוך, ואילו המאנגה ממשיכה את הסיפור הלאה. עד כה המאנגה מתחלקת ל־5 סאגות.

סאגת הסייף השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

(כרכים 1 עד סוף 3)

בסאגה זו נערכת לקוראים היכרות ראשונה עם העולם של "ברזרק". הסאגה כוללת סיפור שנועד לתת רקע והכירות עם חלק מהדמויות הראשיות יותר מאשר לקדם את המשך העלילה. הדמות הראשית, גאטס, מוצגת לקוראים: אדם קודר למראה בעל עין אחת, זרוע מכנית וחרב אדירת ממדים. גאטס נודד ברחבי הארץ ומחסל שדים, או "שליחים" (Apostles) כפי שהוא מכנה אותם, המאכלסים אותה ללא מטרה או סיבה ברורה. מלבד השליחים, גאטס נלחם כל העת ברוחות המתים הנמשכות אל מעין "חותם" הטבוע בבשר צווארו ומדמם בכל פעם שהוא מתקרב אל ישות דמונית. אל גאטס מצטרף, בניגוד לרצונו של הלוחם, שדון בשם פאק המנסה לדלות עוד פרטים על עברו. לקראת סוף הסאגה מוצגות דמויותיהם של חמשת בני "יד האלוהים" – שדים רבי עוצמה שאחד מהם, העונה לשם פֶמְטוֹ, יש קשר לעברו גאטס. גאטס ממשיך במסעו לאחד שחיסל "שליח" אשר ברגעיו האחרונים גילה אנושיות, ולוקח ממנו קמע משונה בצורת ביצה עם חלקי פנים אנושיים מעורבבים על פניה, אותו הוא מכנה "בֶּהֶלית". בעוד בתו היתומה של ה"שליח" זועקת לעבר גאטס שעוד תנקום בו, פאק בא לנזוף בו על אכזריותו ומגלה שהלוחם עוטה הבעה של עצב עמוק אשר לא אופיינית לו.

סאגת תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

(סוף כרך 3 עד אמצע כרך 14)

עיבוד האנימה מתרכז בסיפור סאגה זו, אם כי בהשמטת פרטים בהשוואה למאנגה המקורית.

סאגה זו חוזרת לתחילת חייו של גאטס על מנת לתת רקע והסברים על עברו ועברן של שאר הדמויות המרכזיות, וכן על סופן הטראגי של חלקן. גאטס, יתום, אומץ לאחר לידתו על ידי שכיר חרב קשה עורף בשם גאמבינו עד שבעקבות אי הבנה טראגית נאלץ להורגו בגיל 12 ולנוס על נפשו. לאחר כמה שנות נדודים, בגיל 15, גאטס מצטרף לכנופיית שכירי חרב בשם "להקת הנצים" המונהגת על ידי צעיר כריזמטי ושאפתן בשם גריפית', שגדל בעוני וכעת הוא נחוש להשיג לו ארץ משלו. להקת הנצים בתורה נשכרת על ידי ממלכת מידלאנד (Midland – "מרכז הארץ" או "הארץ האמצעית") להילחם בממלכת צ'ודאן השכנה במהלך "מלחמת מאה השנים". בעוד שלכאורה הסיפור עוקב אחר ההתקדמות במלחמה, הוא מתמקד למעשה במספר מערכות יחסים: בין גאטס וגריפית' מתפתחת חברות ונאמנות כזו שהשניים לא ידעו מעולם; גאטס מתיידד עם כמה מחברי הליבה של הנצים; קסקה, סגניתו של גריפית', נוטרת טינה לגאטס בשל הדרך שבה הצטרף לנצים וגרם לגריפית' להתעניין בו, אך עם הזמן מתפתח באיטיות קשר בין השניים; כמו כן, מוצגים יחסיו של גריפית' עם מלך מידלאנד, עם בתו שרלוט, ועם אצילי הארמון התככניים. היחסים הללו נסקרים לכל אורך המלחמה וגם לאחר סופה.

גאטס עוזב את הכנופיה לאחר שזו מביאה לסיום המלחמה, בטענה כי הוא רוצה ללכת בעקבות חלום משלו. גריפית' נכשל בניסיונותיו למנוע זאת ושוקע בדיכאון כפי שמעולם לא חווה. הוא מפתה את שרלוט ועקב כך מוכרז כפושע ונכלא בצינוק, בעוד שאר הכנופיה נאלצת לרדת למחתרת ונרדפת על ידי החוק. גאטס שומע על כך לאחר שנה וחובר ללהקת הנצים מחדש במטרה להציל את חברו. באותה עת מתפתח קשר רומנטי של ממש בינו לבין קסקה. הנצים מצליחים, לאחר מאמצים ואבדות רבות, לחלץ את גריפית' מצינוק העינויים, וכעת הוא אילם, נכה ומשותק בכל גופו. הוא כבר לא יכול להנהיג את הכנופיה.

לאחר מאבקים פנימיים ושיקולים רבים, גריפית' מפעיל את הבהלית שהוא עצמו נושא, וכך מתחיל אירוע הקרוי "ליקוי חמה". ארבעת חברי "יד האלוהים" מופיעים וגריפית' מתבקש להקריב את היקר לו מכול. הוא בוחר בחברי הכנופיה ובגאטס, מתוך מחשבה כי הלה הוא היחיד שהצליח להשפיע עליו רגשית ולגרום לו לסטות מחלומו. כך מועלית כל הכנופיה כקורבן וגריפית' הופך לבן יד האלוהים החמישי, פמטו. בעקבות הפיכתו לשד הוא חייב להתגבר על רגשותיו מול האדם החשוב לו מכול, ובשל כך אונס פמטו את קסקה אל מול עיניו של גאטס המוחזק בידי שדים. באירוע זה מאבד גאטס את אמת זרועו השמאלית ועינו הימנית. כמעט כל חברי הכנופיה נטרפים על ידי השדים הנוכחים באירוע, שחלקם גם מוצגים בסאגת הסייף השחור וסאגות מאוחרות יותר. השורדים היחידים מהכנופיה הם הילד ריקט, שלא נכח באירוע, בעוד גאטס וקסקה ניצלים על ידי דמות מסתורית הידועה כאביר הגולגולת. פמטו יכול לחסל האביר ואת שני הניצולים לפני בריחתם, אך בראותו את גאטס גוסס הוא מהסס ונותן להם לברוח. דמות מרכזית נוספת המוצגת היא נוספרטו זוד, או "זוד האלמוות", "שליח" רב עוצמה במיוחד המחפש תמיד להילחם באויבים חזקים יותר עד שיפגוש את אויבו "האולטימטיבי"; זוד מופיע לעיתים בפני גאטס וחבריו אם כאויב ואם כדמות נייטרלית כלפיהם, וככל הנראה רואה את אביר הגולגולת כיריב ראוי. לאחר סיום ליקוי החמה קסקה מאבדת את שפיותה ומולידה יצור שהיה במקור התינוקם של גאטס ושלה אך הוכתם ברשע עקב האונס שלה על ידי פמטו (הוא נעלם וגאטס רואה אותו לעיתים במסעותיו ובחלומותיו); גאטס משאיר אותה ואת ריקט בטיפולו של מכר וחמוש ביד מכנית ובחרב אדירת ממדים הוא יוצא למסע נקמה בחברי יד האלוהים, בשליחיהם ובמיוחד בגריפית', וכך רוכש את השם "הסייף השחור".

סאגת ההרשעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(אמצע כרך 14 עד כרך 22)

סאגה זו חוזרת אל הנקודה שבה הסתיימה סאגת הסייף השחור, שנתיים לאחר סוף סאגת תור הזהב ויציאתו של גאטס למסע הנקמה שלו, וכעת הוא בן 21 בקירוב. הסאגה מתחלקת לשלושה חלקים:

  • הילדים האבודים: במסעו, גאטס נגרר לקרב כנגד "שליחה" בשם רוזין החוטפת ילדים מכפר מסוים והופכת אותם לגרסאות מעוותות של שדונים. רוזין, כמו מספר "שליחים" נוספים שגאטס מחסל בדרכו אליה, הוצגה כאחת ה"שליחים" שטבחו בלהקת הנצים עוד לפני ליקוי החמה.
  • השרשרת הכובלת: גאטס מסכים לקבל לבסוף את פאק כמלווה במסעו. לראשונה מוצגים "אבירי שרשראות הברזל הקדושות", שלוחה של הוותיקן שבראשה עומדת פָרְנֶז, אישה שלכאורה דבקה בנצרות אך למעשה סובלת ממספר נטיות משונות (פירומניה, סדיזם קל ועוד). סגניה של פרנז הם אביר בגיל העמידה בשם אזאן וכן המלווה האישי שלה ששמו סרפיקו. גאטס נגרר לקרב עם האבירים בעקבות אי הבנה וכשהוא עוזב אותם, פרנז נודרת בליבה שעוד תהרוג אותו.
  • טקס הלידה: הקושאנים, לוחמים מטילי אימה מאימפריה גדולה, פולשים למידלאנד ומחריבים את העיר הבירה שלה, וינדהם. גאטס יוצא להציל את קסקה מידיה של האינקוויזיציה שחטפה אותה. בדרך מזהיר אותו אביר הגולגולת מאסון העתיד להתרחש בקרוב. מנהיג האינקוויזיציה הוא כומר קנאי בשם מוזגוס שאבירי הקודש נשלחים להגן עליו. אל גאטס מתלווים לוּקה, אישה אמיצה המנהיגה חבורה קטנה של נשים הנאלצות להתפרנס מזנות; אציל בשם ג'רום המאוהב בה; וילד יתום ועקשן בשם איסידרו הלהוט ללמוד מגאטס את "הטכניקות החרב הסודיות" שלו. לוקה מנסה להציל את נינה, אחת מחברותיה אשר משתתפת בטקסים פגאניים, ומגלה "שליח" שהיה בעברו אדם שחי בזבל ובין גופות; מכיוון שראה עד כמה העולם מכוער ואכזרי, הציע לבני יד האלוהים שיקריב את כל העולם הזה, והוא בתוכו, ובתמורה יהפוך לבהלית שממנו ייוולד "העולם המושלם". ליקוי חמה נוסף מתרחש ובעיצומו מתפתח קרב בין גאטס ושותפיו לבין מוזגוס הנחוש לשרוף את קסקה בטענה כי היא הסיבה להופעת השדים. לאחר לילה ארוך מאוד מוזגוס ושותפיו מובסים. בני אדם מעטים שורדים את ליקוי החמה וביניהם גאטס ושותפיו וכן פרנז ושותפיה שנאלצו לחבור לגאטס על מנת לשרוד. בבוקר מתבקע ה"שליח" – בהלית שגרם לכל הליקוי – וממנו נולד מחדש גריפית' כבן אדם, אך הפעם הוא "מבורך" על ידי בני יד האלוהים. גריפית' מתפתח מגופו של היצור שהולידה קסקה לאחר ליקוי חמה הראשון; הבהלית בלע אותו לפני טקס הלידה וכך התפתח ממנו גריפית' האנושי. זוד, שגילה על הולדתו של גריפית' כבן אדם, מבין שסופסוף גילה את "האולטימטיבי" ובמקום לנסות לגבור על גריפית' – הוא מצטרף אליו. הקושאנים תוקפים את המקום, והניצולים נמלטים כל אחד לדרכו. גאטס, פאק וקסקה בורחים לבדם; איסידרו ממשיך לנדוד לבדו כדי למצוא את גאטס; ג'רום, לוקה וחברותיה נשארים יחדיו; נינה עוזבת עם נער שאהב אותה לפני שגילה שהיא משתתפת בטקסי הפגאנים, שאותם היא נטשה בשלב זה; פרנז עוזבת את הנצרות ומתחילה לנדוד עם סרפיקו בעקבות גאטס כדי ללמוד עוד על העולם. לפי בקשתו של ה"שליח" – בהלית מחברי יד האלוהים – גריפית' הוא שאמור עכשיו ליצור עולם טוב יותר.

סאגת נץ המילניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(כרך 22 עד תחילת כרך 35)

סאגה זו עוקבת אחר השתנותו של העולם בעקבות שיבתו כבן אדם של גריפית' הידוע מעתה בתור "הנץ הלבן". הוא פוגש את גאטס וקסקה על האנדרטה שריקט הקים לזכר להקת הנצים הישנה. גריפית' טוען שחזר כדי להמשיך במסעו לרכוש לו ארץ משלו ומרוצה מכך שהוא אינו חש חרטה ומכך שאינו מרגיש דבר כלפי גאטס; אולם גריפית' בוחר לא להרוג את גאטס באותו מפגש ואף מציל את קסקה מתאונה. לאחר מכן תוהה גריפית' אם רגשותיו של התינוק שמגופו הוא התפתח הם שמניעים אותו. מכיוון שבית המחסה של גאטס וקסקה נהרס במהלך הקרב של גאטס כנגד זוד, פאק מעלה פתרון אחר בפני גאטס: לנדוד עם קסקה לאי השדונים, מולדתו של פאק, הנמצא בים הדרומי. שם יוכלו גאטס וקסקה להיות בטוחים משדים; בהמשך נודע להם מפי אביר הגולגולת כי מלך השדונים עשוי לרפא את קסקה מאי השפיות שאחזה בה לאחר ליקוי החמה. השלושה יוצאים למסע. בהמשך מתעקש להצטרף אליהם איסידרו כדי ללמוד מגאטס להילחם ופרנז מבקשת ממנו להצטרף כדי שתוכל ללמוד עוד על העולם, יחד עם סרפיקו. גאטס, שמעולם לא הרשה לאף אחד ללוות אותו מלבד פאק, מסכים כי השלושה יצטרפו בתקווה שיוכלו לעזור לו לשמור על קסקה שאינה בוטחת בו. בהמשך מצטרפות אליהם ילדה־מכשפה בשם שירקה וחברתה השדונת אברלה, וזאת בשל משימה שלשם ביצועה עליהם לשתף פעולה.

במקביל לאירועים אלו, "הנץ הלבן" מרכיב לו להקת נצים חדשה. הפעם, רבים מחברי הלהקה הם "שליחים" רבי עוצמה (כמו זוד) והדבר הופך את הלהקה לחזקה ביותר. גריפית' מוביל אותם למלחמה בקושאנים וכמו במהלך מלחמת מאה השנים הוא נודע כמי שעומד להושיע את מידלאנד.

אדוניתה של שירקה, מכשפה עתיקה הקרובה לאביר הגולגולת, מציידת את גאטס וחבריו בשלל כלי נשק ואביזרים קסומים להמשך מסעם כשהבולט מביניהם הוא "שריון הברזרק" המוענק לגאטס. השריון מעצים את כוחו בעת הקרב אך גם גורם לו לפציעות מאסיביות לאחריו וגרוע מכך – הוא גורם להתעצמות הצד הייצרי והחייתי שבו (שבתודעתו מגולם על ידי זאב חשוך) עד כדי כך שהוא מפסיק להבדיל בין אויב לבעל־ברית. המכשפה אף מעניקה לגאטס ולקסקה קמיעות להרחקת שדים כדי שיוכלו להגיע לאי השדונים. החבורה מתמודדת עם קשיים רבים בדרכם לנמל, וביניהם חוסר האמון של סרפיקו בגאטס; מתקפות כבדות של שדים מדי לילה; אובדן השליטה של גאטס על יצרו המפלצתי בעקבות השימוש בשריון; וניסיונות מצד משפחתה של פארנז להחזיר אותה לביתה. לבסוף מצליחים כולם לעלות על ספינה לים הדרומי ועימם מספר בעלי ברית חדשים: רודריק, בעל הספינה וארוסה החדש של פארנז – שידוך שארגן לה אחיה בתמורה להפלגה; מאגניפיקו האח מתלווה גם הוא להפלגה; האביר אזאן מאבירי שרשראות הברזל הקדושות חובר אליהם בשנית לאחר שנושל מתפקידו וכעת מוטל עליו לנקות את הסיפון ולאמן בחרב את איסידרו הצעיר. החבורה נוטשת את מידלאנד בעיצומו של קרב בין כוחותיו של גריפית' וצבא הקושאנים, וגאטס אף מספיק לראות בחטף את דמותו של גריפית' במרחק, מעבר לעיר, בטרם מפליגה ספינתם לכיוון הים הפתוח.

לאחר קרבות עקובים מדם בין להקת הנצים החדשה וצבאו של גנישקה – קיסר הקושאנים ומי שנחשב לאימתני שב"שליחים" – פורץ קרב אחרון סמוך לעיר הבירה. בקרב זה משתפים פעולה כל חברי להקת הנצים, ללא הבדל בין שדים ובני אדם. גריפית' מתייצב בעצמו מול גנישקה בצורתו המפלצתית, ולרגע משתנה אף הוא לצורתו השדית ומכריע אותו כשלמעשה הוא גואל אותו מהאפלה שבה היה שרוי עד אז. אביר הגולגולות מופיע באותו הרגע ותוקף את גריפית' עם חרב שחישל מבהליתים של "שליחים" שהרג אך גריפית' משתמש באבחה שפוערת חתך בחלל ובזמן כדי להפוך את גופתו המתה של גנישקה למקור חדש לחיים בעולם חדש מעשה ידיו. בירת מידלאנד העתיקה מתחדשת והופכת לעיר "פלקוניה". במקביל, הפנטזיה מתערבבת במציאות בכל העולם ומפלצות ושדים מהאגדות מופיעים לצד בני אדם. העולם החדש שגריפית' התכוון ליצור מזה זמן רב קורם עור וגידים.

סאגת פנטזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסאגה זו ממשיכים גאטס וחבורתו במסעם הימי אל אי השדונים, כשבדרך הם נאלצים להתמודד עם מפלצות ושדים שחדרו לעולם עקב המהפכה שביצע גריפית'.

לאחר אירועי "נץ האלף" והערבוב בין העולם הפיזי וזה האסטרלי (המימד הלא-חומרי של הקיום האנושי), גאטס וחבורתו עדיין נמצאים על הספינה בדרכם לאי סקליג (Skellig). הם נפגשים עם חבורת הפיראטים של בונבירד (Bonebeard, אותו פגשו קודם לכן בנמל) וחבורתו של גאטס מנצחת ולאחר קרב שניצת עם הפיראטים אך הספינתו של גאטס סופגת פגיעות קשות. רודריק מנווט לאי קרוב על מנת לתקן את סירה. איסידרו מגלה מערה ובה הוא מוצא ילדה בשם איסמַה שמזהירה את החבורה לא להיכנס לביתו של "אל הים". בינתיים, גאטס ושאר החבורה מוצאים כפר דייגים. לאחר מכן, מתברר כי תושבי הכפר הפכו למפלצות. החבורה נלחמת בתושבי הכפר ובחבורה של בונבירד שחזרה. רודריק ואנשיו מתקנים את הספינה ובזמן הזה גאטס הולך להילחם ב"אל הים". לאחר קרב קשה, גאטס מנצח את "אל הים". חבורתו של גאטס מצליחה להחלץ מן האי ולהמשיך במסעם לאי סקליג בעזרתן של איסמה וחבורת בתולות-ים.

באותו הזמן, ריקרט ואריקה נודדים לעיר החדשה פלקוניה. הם שוהים באכסניה בבעלות לוקה (מ"טקס הלידה") ודייבה (קוסם שהיה בעבר תחת גנישקה, מלך האימפריה הקושנית) שעובד באורוות האכסניה בזכות יכולתו לדבר עם חיות. ריקרט עושה את דרכו למצודה המרכזית של העיר פלקוניה. במפגשו עם גריפית', ריקרט נשאל אם הוא מעוניין לעזור בהגשמת חלומו של גריפית'. ריקרט סוטר לגריפית' לתדהמת כולם ומסרב. רקשאס (אחד מחיילי להקת הנץ החדשה) מבקש להרוג את ריקרט על שסטר לגריפית' אך סילאת עוצר אותו. ריקרט חוזר לאחסניה ומודיע ללוקה שאינו יכול להישאר בעיר הזו וכי הוא מתכוון לחזור עם סילאת לשבטו. מאוחר יותר, רקשאס חוזר ונלחם עם סילאת וריקרט שכרתו ברית. לבסוף, סילאת וריקרט בורחים מן העיר.

אחרי שמונה ימי מסע, גאטס וחבורתו מגיעים לאי דקליג בו נמצאת ממלכת האֱלפִים. בתוך הממלכה, החבורה נפגשת עם דַאנַן, מלכת האלפים. דאנן מסבירה כי ביכולתה לשקם את קאסקה. מלווה בקאסקה, שירקה ופרנז, דאנן נכנסת לחדר מלא בפטריות. בהדרכתה של דאנן נכנסות גרסאות אסטרליות של פרנז ושירקה למוחה של קאסקה ומתחילות לנתב בו. הן נמצאות באזור שומם וקודר, מלא ברסיסים מעברה של קאסקה ובפריטים המייצגים באופן סימבולי את מחשבותיה וראיית עולמה. לדוגמה, כלב בעל רגל כרותה המייצג את גאסט (שמאז ומתמיד נראה לקאסקה כדמות גסה ואפילו חייתית). השניים ממשיכות לנתב במוחה וככל שהן מתקדמות, הן מגיעות לחלקים יותר טראומטיים ומשמעותיים מעברה של קאסקה. השיא מגיע כשהן רואות כדור שחור ובו הדבר הטראומטי ביותר שאירע לקאסקה.

שירקה ופרנז מצליחות לשקם את כל רסיסי העבר של קאסקה וקאסקה חוזרת לעצמה. היא מודעת לכל מה שאירע כאשר מצבה הנפשי היה פגוע ומוכירה תודה לכל מי שסייע לה כאשר הייתה נתונה במצב זה, אך הטראומה משתלטת עלייה כאשר היא פונה לדבר עם גאטס והיא מתעלפת בכל פעם שהיא נזכרת באירועי העבר. שירקה ופרנז הולכות לשיעור קוסמות בממלכת האלפים ושתיהן מציגות כישורים מרשימים מאוד כאשר מאחר שהן אין נדרשות למעגל כישוף על מנת לבצע כשפים. הדבר מפתיע את קוסמות הממלכה. בינתיים, גאטס המתוסכל פוגש את אביר הגולגולת וביחד הם הולכים לפגוש את האנאר, גמד בעל כישורי נפחות ואמנות, שהכין גם את שריון הברזרק וגם את שריונו של אביר הגולגולת. מכשפה בשם מורדה, מראה לשירקה כיצד לעוף ולשלוט על מטאטא מרחף. הן מבחינות בגאטס ואביר הגולגולת בדרכם להאנאר ומחליטות לעקוב אחריהם. במפגשם עם האנאר, האנאר נוקש עם פטיש על שריון הברזרק של גאטס והדבר גורם לגאטס לאבד שליטה על עצמו והשריון משתלט עליו. במצב זה גאטס רואה את עברו של משתמש השריון הקודם, אביר הגולגולת, אירועים הדומים לעברו של גאטס, למשל: הופעתם של חברי יד האלוהים והקרבתם של אנשים היקרים לו. גאטס מזדהה עם מראות אלו וכמעט מאבד שליטה לחלוטין. ברגע האחרון מזנקת שירקה ומחלצת את גאטס. היא עוזרת לו לחזור למצבו הרגיל ולהתגבר על הרגשות העזים של השריון.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת הנצים המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גָאטְס (נובוטושי הייאשי): הדמות המרכזית ב"ברזרק". נולד מתוך גופת אמו ואומץ על ידי שכירי חרב וגילה כישרון לחימה כבר מגיל צעיר. בלית ברירה, נאלץ גאטס בן ה-12 להרוג את אביו המאמץ. בגיל 15 משך גאטס את תשומת לבו של גריפית' בזכות כישרונו בקרב וזה צירף אותו ללהקת הנצים. במהלך מלחמת מאה השנים נגד צ'ודאן נודע גאטס כ"טובח מאה האנשים" בעקבות קרב שבו הרג לבדו מאה חיילים במטרה לחפות על קסקה. לאחר אירועי ליקוי החמה פתח גאטס במסע נקמה נגד בני יד האלוהים ושליחיהם, ונודע כ"סייף השחור". בסאגה האחרונה בסדרה (עד כה) עושים גאטס וחבורתו את דרכם לאלפהלם, מקום משכנו של מלך השדונים, במטרה לרפא את קסקה ממחלת הנפש שאחזה בה אחרי אירועי ליקוי החמה. גאטס משתמש ב"שריון הברזרקר" שקיבל מפלורה ושירקה. השריון מעצים את כוחותיו בעזרת הזעם והשנאה היוקדים בו, אך גם מזיק לגופו.
  • קָסְקָה (יוקו מיאמורה): האישה היחידה בלהקת הנצים והשלישית במעלה מבחינת כישורי הלחימה שלה (אחרי גאטס וגריפית'). כחיילת משורות הנצים הייתה קסקה מוכנה לעשות הכול למען גריפית' שהציל אותה מאונס בילדותה וצרף אותה לכנופייתו. במשך מספר שנים שררה איבה עזה בינה לבין גאטס אך עם הזמן, ובעקבות מספר אירועים, התפתח ביניהם קשר רומנטי. לאחר אירועי ליקוי החמה הפכה קסקה לשבר כלי ובסאגה האחרונה שראתה אור היא עושה את דרכה לאלפהלם עם גאטס ושותפיהם.
  • גְריפית' (טושיוקי מוריקווה): בסאגת תור הזהב היה גריפית' מפקד הנצים ופיתח חברות קרובה עם גאטס. שאיפתו הגדולה היא לגלות האם הוא נועד לגדולות למרות שנולד עני וללא תואר אצולה; שאיפות אלה הובילו לסופם של חבריו באירועי ליקוי החמה, כשהקריב אותם על מנת להפוך לאחד מבני יד האלוהים. מאז מהווה גריפית' את הנבל והאנטגוניסט העיקרי בסיפור, אם כי לעיתים קרובות הוא מוצג כדמות בעלת מספר צדדים. מספר שנים לאחר ליקוי החמה חזר גריפית' לעולם כבן אדם, מוכן להמשיך מהיכן שהפסיק בדרכו להגשמת שאיפותיו. מאז הוא נודע בתור "הנץ הלבן".
  • ג'וּדאוֹ / יוּדוֹ / יְהוּדוֹ (אקירה אישידה): לשעבר חבר קרקס, אשף בזריקת סכינים, רגוע וקר רוח. למרות יכולותיו המופגנות בקרב, תכונתו הבולטת ביותר היא הבנתו את הרגשות והלב האנושי; ג'ודאו היה הראשון ששם לב לקשר המתפתח בין גאטס וקסקה ושימש מעין בן שיחה לגאטס. למרות שהיה מאוהב בסתר בקסקה, שמר זאת ג'ודאו מפאת הכבוד שהוא רוחש לקשר בינה ובין גאטס. ג'ודאו מצא את מותו בליקוי החמה כאשר הגן על קסקה מפני שדים ולקח עימו את סודו לקבר.
  • פּיפּין (מאסו אמדה): איש גדל־ממדים, כהה עור ושתקן. בהתאם לממדיו, כלי הנשק שבו משתמש פיפין בקרב הוא אלה גדולה. פיפין היה בעברו כורה במכרות אשר הצטרף ללהקת הנצים ובעזרת כישוריו חילץ את הכנופיה מצרות מספר פעמים. פיפין איבד את חייו בליקוי החמה כאשר הגן על קסקה מפני שדים יחד עם ג'ודאו.
  • קוֹרְקָס (טומוהירו נישימורה): לוחם ציני אשר נטר טינה לגאטס מהרגע שנפגשו ועד מותו. בעברו היה מנהיג של כנופיית גנבים קטנה עד אשר הובס על ידי להקת הנצים ולאחר מכן הצטרף אליה. למרות אופיו הקריר והציני היה קורקס אחד הלוחמים הנאמנים ביותר בלהקה לגריפית' בפרט. קורקס איבד את חייו בליקוי החמה.
  • ריקֶט / ריקֶרט (אקיקו יג'ימה): ילד שהצטרף לנצים בגיל צעיר מאוד. ריקט הוא השריד השלישי מהכנופיה; הוא לא נכח באירועי ליקוי החמה עצמם וניצל א"י אביר הגולגולת פעמיים. תפקידו, פרט ללחימה לאחר שגדל קצת, כלל גם איסוף והכנת נשק לשימוש בקרב וכן טיפול בפצועים. בימים אלה נמצא ריקט בביתו של גודו, נפח שלימד אותו את אומנות החישול. הערה: מספר הנוכחים המקורי בלהקת הנץ היה בערך 500 אך שנה לאחר שגאטס עזב את הלהקה היא מנתה כ־100 לוחמים.

שותפיו החדשים של גאטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פָּאק: שדון (מעין פיה) שהתלווה אל גאטס לאחר שהלה הציל אותו מפושעיו של הרוזן מטירת קוקה. פאק היה הראשון שהצטרף אל גאטס לאחר גוויעת הנצים. פאק עוזר בדרך כלל לגאטס באמצעות אבקת-הריפוי שהוא מייצר בכנפיו.
  • איסידְרוֹ: ילד קטן עם שאיפות גדולות: להיות הלוחם החזק ביותר בעולם. הוא התעקש להתלוות לגאטס כדי ללמוד ממנו. גאטס מהווה כעין מורה או מדריך עבורו. בדרך כלל מעמיד פנים קשוחות ומתנהג בגסות־מה, אך ברגעים קשים הוא יכול למחול על כבודו ולנהוג ברגישות. איסידרו התיידד במהרה עם פאק, והשניים מתפקדים לעיתים קרובות כאתנחתא קומית וחזותם קריקטורית.
  • פַַרְנֵֵיז: המפקדת לשעבר של אבירי שרשראות הברזל הקדושות. פרנז גדלה כאצילה אך לא זכתה כלל לתשומת לב מצד הוריה, דבר שגרם לה לפתח נטיות הרסניות כגון פירומניה וסאדיזם קלים. פרנז נהגה בקנאות דתית ונשבעה להרוג את גאטס לאחר שחלקה לצידו לילה מלא שדים אשר הוביל להתנפצות עולמה. עם זאת, לאחר האירועים באלביון נטשה פרנז את הנצרות וביקשה להתלוות לגאטס כדי ללמוד עוד על העולם. גאטס הסכים מתוך תחושה שתוכל לטפל בקסקה טוב ממנו. לאחר מכן התפתחה פרנז והייתה לדמות נעימה יותר והיא אכן מתפקדת כשומרת הקרובה של קסקה. שירקה, שתרשמה עמוקות מהכוח של פרנז, החלה ללמוד אותה כישוף.
  • סֶרְפּיקוֹ: משרתה של פרנז מאז שזו הצילה אותו ממוות בשלג בילדותם. סרפיקו נאמן לה בכל ליבו למרות שלעיתים קרובות יחסה כלפיו משפיל. סרפיקו הוא גם אחיה למחצה של פרנז אך אפילו היא אינה מודעת לכך. למרות היותו צנוע ומראהו כנוע לכאורה, סרפיקו הוא אשף בשימוש בדקר (חרב־סיף) וראשו פתוח לקבלת דברים ורעיונות חדשים. סרפיקו ופרנז הצטרפו למסעו של גאטס ומאז רוכש לו סרפיקו איבה מסוימת בשל הסכנות המתלוות אליו סכנות המשפיעות גם על פרנז ומסכנות גם את חייה. סרפיקו למד לתת בגאטס אמון לאחר שהחבורה הפליגה מנמל ויריטניס.
  • שִירְקָה: המתלמדת הכשרונית של פלורה המכשפה. היא הצטרפה לחבורה לאחר מותה של פלורה, שנהרגה בידי שליחיו של גריפית'. שירקה מעניקה יתרון גדול לגאטס וחבורתו בשל הידע הרב שלה על דרכי העולם ושליטתה הרבה בכישוף (באופן יחסי לגילה הצעיר). מכיוון ששירקה גדלה במחיצת פלורה ביער ולא נחשפה לאנשים אחרים, היא איננה מורגלת בדרכי העולם הגדול ונרתעת ממנו לרוב. אף על פי כן, שירקה מרגישה בטוחה יחסית בקרב שותפיה החדשים. שירקה עוזרת לגאטס לעיתים קרובות להיחלץ מהשפעתו ההרסנית של שריון הברזרקר ועם הזמן מתפתחת בין השניים הבנה עמוקה.
  • אֶבָרֶלָה: שדונת המשגיחה על אימוניה של שירקה. בדומה לפאק, אברלה מספקת אתנחתא קומית לעיתים.

שדים ומפלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד האלוהים: חמישה שדים רבי עוצמה המכונים גם מלאכים. יד האלוהים הם שליחי "רעיון הרשע", ישות ששולטת בעולם של "ברזרק". הם שוכנים לרוב בעולם האסטרלי ויוצרים את ה"שליחים" המאכלסים את העולם. כל אחד מהם היה בעברו בן אדם שנבחר להפוך למלך שדים על ידי זרם הסיבתיות בטקס ליקוי חמה שנערך כל 216 שנים. ווֹיד הוא הפילוסופי מביניהם ומשמש כמוציא לפועל בטקסי ההקרבה. אביר הגולגולת נחוש במיוחד להרוג אותו; סְלאן משגשגת כאשר מתעוררים רגשות שליליים חזקים: פחד, כאב, שנאה וכדומה. היא מפגינה עניין רב בכוחו של גאטס וברגשותיו העזים; אוּבּיק מתמחה בהונאה וברמאות. לעיתים קרובות הוא משכנע אנשים שהפתרון היחיד למצוקתם הוא להפוך ל"שליחים"; קונראד מוצג כגורם למוות השחור במידלאנד המערבית; פמטו הוא הגלגול של גריפית'. חמישיית השדים הושלמה לאחר היווצרו והעולם החל להשתנות.
  • שליחים: שדים או מפלצות המהווים - כפי ששמם מרמז - שליחים לבני יד האלוהים ולרשע בעולם. בן אדם הופך לשליח על ידי שימוש בבהלית (ר' שם) ובחירתו להקריב את היקרים לו מכול. לעיתים נובעת הבחירה ממצוקה נפשית של האדם. לאחר טקס ההקרבה יש ל"שליח" יכולת להפוך מצורתו האנושית (שהופכת למעוותת בעקבות הטקס) למפלצת שאת צורתה בחר הוא או שמהווה התגלמות של אישיותו הפנימית. למרות שהרוע הוא המאפיין החזק שלהם, רבים מה"שליחים" שומרים על אנושיותם בצורה כזו או אחרת.
  • נוֹסְפֶרָטוּ זוֹד: "שליח" בן אלמוות, חזק במיוחד בין בני מינו. זוד מתאפיין בתאוות דם חזקה ומשמש כמשרת נבחר של בני יד האלוהים אך אך הוא לא ניכן בסדיזם שמאפיין אותם ואת רבים מה"שליחים" האחרים. זוד שם לעצמו למטרה להילחם ביריבים חזקים ככל האפשר עד שימצא את יריבו "האולטימטיבי". זוד נלחם בשדות הקרב במשך כ־300 שנה עד שגילה על הולדתו מחדש של גריפית' כבן אדם והחליט להצטרף ללהקת הנצים החדשה, שם הוא משמש כיד ימינו של הנץ הלבן. זוד נחוש להכניע את אביר הגולגולת, שבו הוא רואה יריב ראוי. בעוד שבקרב הראשון שלו כנגד גאטס זוד מכניע אותו, הוא רואה בסייף השחור כמי שהופך אט־אט ליריב ראוי גם הוא.
  • הקיסר גָנִישְקָה: עומד בראש האימפריה הקושאנית והוא ככל הנראה את אחד ה"שליחים" החזקים ביותר. בניגוד לשאר ה"שליחים", שרובם בחרו להצטרף לגריפית' לאחר שיבתו לעולם בליקוי החמה השני, גנישקה החליט למרוד בו ומאז הוא יריבו הראשי במלחמה בין להקת הנצים והאימפריה הקושאנית.

דמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סִילָאת: הנסיך של שבט הבאקירקה הקושאני, לוחם מיומן ביותר. סילאת משרת את הקיסר גנישקה על מנת לספח את שבטו לאימפריה הקושאנית ובכך להשיב לו את נחלתו. לאחר שגילה אודות זהותו המפלצתית של הקיסר הוא מתחיל לפקפק במניעיו.
  • אביר הגולוגולת: אביר שנלחם ביד האלוהים ובשליחיהם במשך למעלה מאלף שנים. בשל כוחו הוא יריב שקול לזוד ואף חזק ממנו כאשר הוא עוטה את צורתו המפלצתית בקרב. אביר הגולגולת רוכב על סוס שלדי ובולע את הבהליתים של ה"שליחים" שהוא מביס. האביר סייע לגאטס והציל אותו מספר פעמים. עברו והמניעים למלחמתו אינם ידועים ברובם, אך נודע שבעבר עטה האביר את שריון הברזרק והסתייע במכשפה פלורה.
  • הנסיכה שרלוט: נסיכת מידלאנד. היא ראתה את גריפית' לראשונה בזמן מלחמת מאה השנים והתאהבה בו כמעט ממבט ראשון ולמרות שהיא מסוגרת ומתרחקת מרבית בני האדם. לאחר כיבוש וינדהם נשבתה שרלוט בידי הקיסר גאנישקה שרצה להתחתן עימה כדי לקדם את כיבוש מידלאנד. שרלוט ניצלה בידי גריפית' ולהקתו החדשה ולאחר זמן מה הכריזה על להקת הנצים כצבא הרשמי של מידלאנד.
  • להקת הנצים החדשה: גריפית' הקים את הלהקה לאחר ששב לעולם בליקוי החמה השני. הלהקה מורכבת מ"שליחים" רבים. הבכירים שבהם הם גם מפקדים והדבר הופך הלהקה לחזקה ביותר. מלבד ה"שליחים" חברים בלהקה גם בני אדם רבים שרואים בגריפית' מנהיג, בדיוק כמו בני להקתו הקודמת. הלהקה נלחמת באימפריה הקושאנית והוכרזה כצבא הרשמי של מידלאנד בידי הנסיכה.

חפצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוטל הדְרָקוֹנים - חרב אדירת ממדים שאורכה כ־2.4 מטרים, עבה ומאסיבית. היא הנשק שבו גאטס משתמש לאחר עזיבתו את הנצים. החרב חושלה על ידי הנפח גודו על מנת להרוג דרקון ומכאן שמה (תרגום חופשי ל־"Dragonslayer"). גאטס משתמש בה במיומנות רבה ותחת ידו היא קטלה "שליחים" רבים. שירקה ציינה שעקב כל דם ה"שליחים" שהרגה, החרב הפכה לנשק יעיל מאוד נגד שדים חזקים אפילו נגד בני יד האלוהים.
  • בֶּהֶלִית - מקורה של המילה "בהלית" בשפה הסורית ופירושה "שטן". הבהלית היא חפץ הנראה כביצה בעלת איברי פנים המפוזרים עליה ונתלית בדרך כלל על הצוואר כקמיע. לרוב מוצאת הבהלית את דרכה אל האדם שלו היא מיועדת לפי "זרם הסיבתיות". וייעודה נקבע לפני שבעליה מודע לערכה ולתכונותיה. אדם מסוגל להפעיל את הבהלית שהוא נושא כאשר הוא נקלע לשפל רגשי או למצוקה חזקה במיוחד ומוכן לנקוט בצעדים קיצוניים על מנת להימלט מהמצב שאליו הוא נקלע. או אז מגיעה זעקתו של האדם אל בני יד האלוהים והבהלית תפתח את השער לחלקיו האפלים של העולם האסטרלי: חלקי הפניה יסתדרו, פיה ייפתח בצעקה ועיניה יפקחו ויזילו דמעות דם. בצורה זו יכול האדם לכרות עסקה עם יד האלוהים, עסקה שכוללת בדרך כלל את הקרבת היקרים לו ביותר תמורת הפיכתו ל"שליח" (או לעיתים רחוקות יותר – להפוך לחבר חדש ב"יד האלוהים").
  • שריון הברזרקר (שריון שכרון הקרב) הוא שריון עתיק במיוחד שעוצב בידי גמדים. השריון מעלים את תחושת הכאב מגופו של הלוחם שעוטה אותו וכך דוחף את הלוחם עד גבולות הכוח שלו. ללא מנגנון הכאב הגוף ממשיך לפעול במלוא כוחו ללא מעצורים עד שהאדם מת. השריון היה שייך בעבר לאביר הגולגולת (הידוע בסדרה כמלך הגולגולת) וכעת פלורה הורישה אותו לגאטס, בתוספת קמיע שמגן עליו מפני רוחות ושדים. כתוצאה מעטיית השריון, גאטס מאבד לעיתים קרובות את כושר השיפוט ואינו מסוגל להבחין בין ידיד לאויב, שכן השריון אינו מותיר בו דבר מלבד זעם ושנאה. מצב כזה קרוי "ברזרק" ("שיכרון קרב") על שם הלוחמים שנהגו להשתולל כאחוזי טירוף בשעת הקרב.

מקומות, ארצות ועמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלאנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידלנד ("מרכז הארץ") היא אחת הארצות הגדולות והמשמעותיות במערב היבשת. תרבותה מזכירה את זו של מערב אירופה. במשך מאה שנים הייתה הארץ שקועה במלחמה נגד צ'ודאן השכנה אשר לבסוף הוכרעה בידי להקת הנצים. לאחר מותו של המלכה שלקה בהתקף לב, נכבשה הארץ על ידי הקושאנים. מידלאנד ידועה גם כמדינה בעלת ההיסטוריה העתיקה ביותר במערב היבשת. חברי בית המלוכה שלה ידועים כצאצאים הישירים של המלך גאיזרק אשר מבוסס על דמות היסטורית אמיתית.

  • וינדהם - בירת מידלאנד ומקום מושבם של משפחת המלוכה ומוסדות השלטון ונמצאת תחת שלטון הקושאנים בשלב זה של העלילה. וינדהם הוקמה על חורבות עיר הבירה הקדומה של אימפריית המלך גאיזארק והייתה זירת הפעולה של הנצים.
  • דולדרי - מבצר בן כמה מאות שנים שהיה במקור חלק מממלכת מידלאנד אך בתחילת מלחמת מאה השנים נכבש על ידי צ'ודאן. למבצר נודעה חשיבות מכרעת בשל מיקומו האסטרטגי על קו הגבול בין מידלאנד לצ'ודאן. במשך מאה השנים ניסתה מידלאנד ללא הצלחה לכבוש את המבצר מחדש ולסיים את המלחמה, כל זאת עד הופעתה של להקת הנצים שכבשה את המבצר ושמה קץ למלחמה.
  • אלביון - עיר אוהלים רחבת ממדים שבמרכזה ניצב מגדל עתיק המכונה "מגדל ההרשעה". כאשר הגיע גאטס לעיר הייתה זו תחת שליטתה של האינקוויזיציה בפיקוחו של הכומר מוזגוס ופעלה בה כת של פגאנים. העיר שימשה כמקלט לפליטי מידלאנד שברחו מפני הקושאנים והיא נחרבה בליקוי החמה השני.
  • וריטניס - עיר נמל חשובה ובירת המסחר, האומנות, התרבות וההשכלה של היבשת. וריטניס היא אחת ממושבותיהם של בני משפחת וונדמיון, המשפחה העשירה והחזקה ביותר ביבשת.
  • גבעת החרבות - אנדרטה שהקים ריקט לזכרה של להקת הנצים הישנה. לאחר שלמד מגודו לחשל חרבות, חישל ריקט חרב לזכרו של כל אחד מחברי להקה שנהרגו. ריקט הציב את החרבות בשורות על הגבעה ויצר אנדרטה שמתפרסת על פני מאות מטרים.

האימפריה הקושאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הגדולה ביותר שנראתה ב"ברזרק" עד כה. לאימפריה תרבות עתיקה ועלומה אשר טרם נודע עליה רבות. לאחרונה כבשו הקושאנים את מידלאנד והקיסר גאנישקה הכריז על רצונו לכבוש את כל היבשת. האימפריה מורכבת מעמים רבים שנכבשו או צורפו לאימפריה במשך הזמן. קיסר גאנישקה ואימפריית קושאן היו קיימים שניהם בהיסטוריה, באזור הודו של היום.

  • באקירקה - שבט השייך לאימפריה הקושאנית ובראשו עומד הנסיך סילאת. בעבר הייתה לו מדינה משלו אך זו הוחרבה על ידי אויב אלמוני ומאז הפכו בני השבט לנוודים. הבאקירקה ידועים במערב כשבט אימתני של לוחמים המסוגלים להוות איום על מדינות שלמות. בני השבט לוחמים בסגנון המזכיר קלארפיאטו (אמנות לחימה הודית) ובכלי נשק כגון צ'אקרם ואורומיס. פרט לסילאת, דמות בולטת נוספת מבין בני השבט היא ראקשאס, לוחם שהוגלה והצטרף ללהקת הנצים החדשה.

העולם ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולם ב"ברזרק" חולק מאפיינים רבים עם העולם האמיתי: זירת ההתרחשות של הסדרה מזכירה את אירופה של ימי ביניים – כלי הנשק, הלבוש, צורת הממשל וכדומה מתאפיינים בסגנון זה; האימפריה הקושאנית ובראשה גנישקה וכן המלך גאיזרק מבוססים כולם כל דמויות היסטוריות אמיתיות; גם הוותיקן והדת הנוצרית תופסות מקום חשוב בסדרה; "ממלכת הקליפות", מונח מהאמונה היהודית ומהקבלה, מייצגת את מקום התהוותם של גופי רשע ומוות. למרות נקודות דמיון אלה, העולם שיצר מיורה הוא עולם בדיוני.

כאשר גאטס ושותפיו פוגשים לראשונה במכשפה הצעירה שירקה (כרך 24), מסבירה להם זו על מבנה העולם המוצג בסדרה. הוא מורכב בפשטות משלושה מישורים: הראשון הוא העולם הרגיל (הפיזי); השני הוא העולם האסטרלי (הכוכבי), או בשמו האחר – ממלכת המתים; והמישור השלישי והעמוק ביותר נקרא אבוס, הוא עולם הרעיונות. שלושת המישורים קשורים זה בזה בדרכים שונות. למשל, המקום שבו נוצרת הנשמה הוא עולם הרעיונות, משם היא נשלחת לעולם הרגיל ומקבלת גוף. בעולם זה היא והגוף שקיבלה מתפתחים, ולאחר מות הגוף הנשמה נלכדת בזרם המתים. הזרם מוביל אותה בחזרה לעולם הרעיונות ובדרכה לשם היא עוברת בעולם האסטרלי המשמש מעין תחנת ביניים. כשהנשמה מגיעה לעולם הרעיונות היא מאבדת את זהותה הייחודית ומתמזגת בתודעה הכללית – האלוהית.

לכל מישור יש תפקיד שונה והוא מכיל בתוכו ישויות שונות.

  • העולם הפיזי: מכיוון שמדובר במישור חומרי, הוא משמש כמקום השתקפות והגשמה לאירועים המתרחשים בשני המישורים האחרים; התרחשויות שונות בשני המישורים האחרים באות לידי ממשות בעולם הפיזי. בעולם זה חיים יצורים רגילים כגון בני האדם וחיות, אך גם "שליחים", רוחות ושדים אחרים אשר עלולים למצוא אליו את דרכם ממישורים עמוקים יותר.
  • העולם האסטרלי: מישור הקשור באופן הדוק לכוכבים וליקום. העולם האסטרלי מכיל בתוכו יצורים שאינם יכולים להתקיים במישור הפיזי (המשמעותיים שבהם הם בני יד האלוהים). שוכנים בו גם הכוחות החיונים לקיומו של העולם הרגיל, שאף יכולים לתמרן אותו. השכבה הרדודה ביותר של העולם האסטרלי נקראת "האזמה" (ייתכן שהמילה הגיעה מעברית – "אדמה"); מכיוון ששכבה זו קרובה מאוד לעולם הפיזי, ומושפעת מגופים שמימיים של בני אדם, היא נראית פחות או יותר כמוהו. בין האזמה ובין העולם הפיזי אין מגע רב אך קיימים בה יצורים שמימיים המופיעים בדרך כלל באגדות. בחלקיו העמוקים יותר של העולם האסטרלי משתנה הנוף וחורג מעבר לדמיון הפרוע ביותר של האדם. שם קיימים גופים שמימיים עצומים, שונים לחלוטין מאלה המוכרים לאדם או מיצורים אגדיים אשר אי אפשר להשוותם לגופים שמימיים של אדם או ליצורים מהאגדות. גופים אלה מכונים בפי אנשים רגילים "שדים", "מלאכים" או אפילו "אלים" (בפוליתאיזם). במישור עמוק עוד יותר קיים מעין תחום שיפוט לבני אנוש המושפע ממעשיהם (קארמה או סיבתיות). יש הגורסים שבמישור זה קיימים גם מעין גן עדן או גיהנום, אך זאת רק השערה. דוגמה ליצורים מהעולם האסטרלי היא שדונים כמו פאק ואברלה, אותם בני אדם יכולים לראות ולחוש לאחר שהודו בקיומם. בעבר קיבלו בני האדם בטבעיות את קיומם של יצורים כאלה ואחרים ולכן הקסם היה נפוץ למדי בעולם. לאחר התפשטות הנצרות בעולם חדלו בני אדם רבים להאמין ביצורים קסומים והללו התמעטו מהעולם הפיזי ונסוגו עוד ועוד לעולם האסטרלי. בעקבות טקס הלידה וגלגולו של גריפית' בגוף אנושי החלו המישורים הפיזי והאסטרלי להתקרב זה לזה, וכך החלו להופיע בפני בני האדם יצורים כמו טרולים ועוגים, שבמקור היו אמורים להופיע רק בעולם האסטרלי.
  • אביס: עולם האידאות. איש לא חזר ממנו כבן אדם (גריפית', לדוגמה, שב ממנו בתור פמטו – חבר יד האלוהים) וכמעט דבר אינו ידוע עליו. באחד הפרקים של הסדרה (שהושמט לאחר מכן מהכרכים השלמים וזכה לכינוי "הפרק האבוד") מסתבר שבמישור זה קיים למעשה "מקור הרשע": "האל שנוצר בידי האדם".

רעיונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט למסגרת סיפור מסע הפנטזיה, פיתוח הדמויות וסצנות קרב רבות, הסדרה מציגה מספר רעיונות, מסרים ונושאים שעומדים ביסודה, אחדים נדירים יותר ואחרים פחות. הרעיונות נוגעים לנושאים שונים כגון דת, אלוהים, הבדלי המעמדות בחברה ואפילו פסיכולוגיה של העדר וההמונים.

מעמדות בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הרעיונות הנדירים יותר של הסדרה גורס שבמהלך ההיסטוריה חילקו בני האדם את החברה וקבעו לעצמם מעמדות ותארים. לאנשים כגון אצילים ומלכים הוטב כתוצאה מכך, בניגוד לפשוטי העם הפשוט שלעיתים סבלו מהחלוקה. על מנת להצדיק את המצב הקיים ולשמרו טענו בני המעמדות הגבוהים כי הישות העליונה היא זו שהעניקה להם כביכול את מעמדם זה. המסר העולה בסופו של הדבר מהסיפור הוא שאין לייחס חשיבות מופרזת לתארים ולמעמדות שכן המודעות הקולקטיבית השוכנת בתת־המודע של האדם דורשת אחרת: עולם שבו תארים לא קיימים והאדם אינו כבול למעמדו ולמוצאו, כלומר – עולם אידיאלי. בשל חוסר השלמות של בני האדם לא ניתן להביא את העולם האידיאלי לידי מימוש. בהתאם לרעיון זה המקריות וזרם הקארמה מעניקים לאנשים מכל המעמדות תפקידים בעלי חשיבות בסיפור: חלקם בעלי תארים כגון אנשי דת, אצילים ומלכים, אך רבים מהם, גם פשוטי עם, הם שכירי חרב (כמו גאטס עצמו) ואפילו יצורים קסומים.

אלוהות וזרם הסיבתיות.[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לקיומו של האל ב"ברזרק" – כמו גם תפקידו ופעולותיו – שונה לחלוטין מזו שבמציאות. ב"פרק האבוד" מסופר כי למעשה האדם הוא זה שיצר את אלוהים, כאשר החל לשאול שאלות ולחפש סיבות לכול: סיבות לחיים, סיבות למקרי מוות מיותרים, לעצב, לשנאה ועוד. שאלות אלה נבעו מרצונו של האדם לדעת כי קיימת ישות עליונה אשר נותנת סיבה לכול, במיוחד לסבלו. רצון זה השפיע על התת־המודע הקולקטיבי של האדם והשפעתו הייתה חזקה דיה כדי לחדור אל עולם הרעיונות ולהפוך את רעיון האלוהים למציאות. מכיוון שהאלוהים נוצר כדי לתת סיבות לכול, ובמיוחד לסבל האנושי, הוא רקם תוכנית שמתפרשת על פני העבר, ההווה והעתיד: זרם הסיבתיות. בעקבות השפעת הקארמה, במהלך ההיסטוריה נולדות דמויות בעלות תפקידי מפתח שונים בתוכנית ומקדמות את הגשמת המטרה. הרעיון העולה מכך הוא שבמקור הדברים לא הייתה סיבה לקיום העולם, לקיומו של האדם או לסבל האנושי; אולם בשל חיפושו של האדם אחר סיבות, עשוי זרם הסיבתיות להוביל לתוצאות הרות גורל, חלקן הרסניות מעל ומעבר לציפיותיו של האדם. בני יד האלוהים חוזים שהסיבתיות תוביל לעידן של חשכה, רוע וסבל. בנוסף, סלאן ממשילה את הסיבתיות לנהר, ואת גאטס ואביר הגולגולת לדגים שקופצים מתוכו אך לא מסוגלים לשנות את זרימתו. לעומתה, המכשפה פלורה טוענת שהזרם אינו מעגלי אלא נוהג יותר כספירלה, ולכן לא ניתן לחזות את התנהגותו.

דת וקסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה, הסדרה נאמנה למציאות בכל הנוגע ליחסים שבין דת וקסם אך למעשה היא גורסת כי הם קרובים זה לזה יותר מכפי שנהוג להאמין. לאורך הסדרה מוצגים אנשי הנצרות הדתיים, בייחוד קנאים כגון הכומר מוזגוס, כאנשים קשיי־עורף אשר רואים בכשפים חילול קודש ונחושים להשמיד את העוסקים בהם. שירקה טוענת כי הכנסייה למעשה שמה לעצמה מטרה להכפיף את העולם תחת שליטתה באמצעות חוקים שמקבעים דרך אחת ויחידה לעסוק בדת. לטענתה, הקסם איננו כפירה באלוהות ובדת אלא רק הבעה שונה שלהם: מטרת הדת היא לקרב את בני האדם לרוחניות ולאלוהים, ומטרתם של העוסקים בקסם זהה בדיוק אך נוקטת באמצעים שונים. כאשר הם משתמשים בקסם מבקשים הקוסמים את עזרתן של רוחות המייצגות יסודות בעולם, יסודות שמופיעים גם בדת אם כי בשמות שונים. באחד הכפרים שאליו מגיעה החבורה מוצג כומר שמתנגד לכל שימוש בקסם ולנוכחותה של שירקה אך לאחר שחזה בנסים שחוללה כדי להציל את הכפר ושמע את הסבריה, הבין הכומר שהקסם הוא אכן מימוש של עקרונות הדת בצורה שונה. הוא אף מרשה להקים מקום שיציין את משכנה של רוח הנהר הקרובה, בטענה כי "גם הסובלנות היא מרצונותיו של אלוהים".

הרוע שבאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור יצירה מז'אנר הפנטזיה האפלה, "ברזרק" מכילה יסודות רבים כגון שדים, מפלצות, כשפים אפלים והצגת הצד הרע שבאדם. אולם היא הולכת מעבר לכך ופעמים רבות מציגה גם את הסיבה לרוע שבבני האדם. "שליחים" נוצרו על ידי בני יד האלוהים שבחרו ברשע. כשדים הם מתעניינים בעיקר בגרימת סבל ומעשי זוועה לבני אדם אחרים. אך הם לא פונים לרוע סתם כך ופעמים רבות עושים זאת בגלל המציאות שאליה הם נקלעו. במהלך הסדרה מוצגים שוב ושוב מקרים שבהם בני אדם בוחרים לברוח ממצוקתם ולהפוך לשדים תוך גרימת סבל לאחרים: רוזן שהפך למפלצת לאחר שגילה כי אשתו מעורבת בעבודת אלילים; ילדה בשם רוזין שהפכה לשדונת גדולה בעקבות התעללות מצד אביה וחיבתה לסיפורי פיות; בחירתו של גריפית' להפוך לפמטו לאחר שנותר אילם ונכה בכל גופו. לאחר שהפכו לשדים, הרוע שבהם אכן מתעלה על רגשותיהם האחרים אך רבים מהם שומרים על אנושיותם: הרוזן שומר על אהבתו לבתו ומעדיף למות מאשר להעלות אותה כקורבן; זוד בוחר לחוס על גאטס הגוסס כדי "להביע כבוד למזל הגדול שלו"; רוזין זוכרת את רגשות החברות שלה כלפי ידידתה מהעבר; ואפילו פמטו מהסס כשניתנת לו ההזדמנות לחסל את גאטס ומאפשר לו לברוח. למרות שהסדרה מתוארת לרוב מנקודת מבטו של גאטס, דרך החיים שבה בחר – מסע נקמה מתוך כעס ושנאה – לא מוצגת באור חיובי. דמויות רבות (פאק, שירקה, סרפיקו ודמויות משנה נוספות) מתנגדות לאמצעים שבהם הוא נוקט כדי להשיג את מטרותיו או לאופן שבו הוא רואה את בני האדם. ואכן, לאורך הסדרה גם גאטס הופך אט אט לאדם סימפתי יותר. בסופו של דבר הסדרה מציגה את בני האדם כמי שנותרים אנושיים גם אם הושחתו ובחרו ברוע, וכמי שמסוגלים לעיתים להשתנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברזרק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berserk (TV Series 1997–1998) - IMDb, נבדק ב-2024-02-24