ברח דודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוט ברח דודי של ר' שלמה הבבלי

בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ
שׁוּב לְרַחֵם כִּי כִלּוּנוּ
מַלְכֵי זֵדִים שׁוֹבֵינוּ תוֹלָלֵינוּ
הֲרוֹס וְקַעְקֵעַ בֵּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ
הָקֵם טוּרָךְ נַגֵּן שְׁתִילֵינוּ
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ

בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁיָּפוּחַ קֵץ מַחֲזֶה
חִישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה
יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה
יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה
חֲשֹוֹף זְרוֹעֲךָ קְרוֹא כָזֶה
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה

בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי
יִגַּל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי
דַּלּוֹתִי מִשְּׁבִי לַעֲטֶרֶת צְבִי
תְּעוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי
וְאֵין מֵבִיא וְנָבִיא וְלֹא תִשְׁבִּי
מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי רִיבָה רִיבִי
הָסֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי
וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי
זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי
רֵעִי וַאֲהוּבִי אֵל אֱלֹהֵי אָבִי

(בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים
וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם)

ברח דודי הוא פיוט הגאולה שבמערכות יוצר לפסח שמשקפים את כל פסוקי שיר השירים. בכל אחת מיצירות האלה, הפסוק האחרון, "ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים" (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק י"ד), זכה לפיוט בפני עצמו, הידוע גם הוא כ"ברח דודי".

הפיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח אשכנז המודפס, נתקבלו שלש מערכות יוצר המובנים על פסוקי שיר השירים: "אור ישע מאושרים" לר' שלמה הבבלי, שנתקבל ברוב הקהילות ליום ראשון של פסח; "אפיק רנן ושירים" לר' משולם בן קלונימוס, שנתקבל ברוב הקהילות ליום שני של פסח; ו"אוהביך אהבוך מישרים" לר' שמעון בן יצחק, שנתקבל לשבת חול המועד או לשבת שחלה בשביעי או באחרון של פסח.[1]

בכל יצירות אלה, וגם באחרים שנשמרו רק בכתבי יד, הפייטן מפייט את פסוקי שיר השירים, החל מהיוצר, וממשיך באופן (לפעמים היו גם פיוטי מאורה ואהבה שלא נשמרו בקהילות) ובזולת (לפעמים גם היה פיוט מי כמוך שלא נשמר בקהילות), והפסוק האחרון מפוייט בפיוט הגאולה, המתחיל "ברח דודי".

פיוטי "ברח דודי" נהפכו למאוד פופולריות, ויש קהילות שהשמיטו את רוב רובם של הפיוטים, אבל עדיין שומרים על פיוטים אלה. ויש קהילות שאינן אומרות פיוטים אלה במקומם המקורי, אבל נוהגים להשלימם בשעת קריאת התורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי יונה פרנקל (מחזור פרנקל לפסח, עמוד כט במבוא), הוא היה נאמר גם בנוסח איטליה ונוסח רומניא הקדומים. בנוסח איטליה המחאוחר, נתקבלו כמה פיוטי שיר השירים, אך הם קטועים ולא כוללים ברח דודי, ראו הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לפסח כמנהג בני רומה, ובמחזור רומניא רפ"ג מופיע גאולה אחרת. כמו כן, בנוסח צרפת, אמרו את כל המערכת חוץ מהגאולה, כנראה כדי שלא לחרוג ממערכת "יוצר, אופן, זולת" שהיה נהוג בשאר השנה (פרנקל שם).