ברטה קאסרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברטה קאסרס
Berta Cáceres
Berta Cáceres (cropped).jpg
לידה 4 במרץ 1973
הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצחה 2 במרץ 2016 (בגיל 42)
הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונדורס עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1993 - 2 במרץ 2016 (כ־23 שנים)
מקצוע סביבתנית, פעילה חברתית, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית, indigenous leader of the Americas, פעילת זכויות אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד דירקטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גולדמן לפעילות סביבתית (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
bertacaceres.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברטה איזבל קאסרס פלורס ( בספרדית: Berta Isabel Cáceres Flores;‏ 4 במרץ 1971 [1] - ‏2 במרץ 2016)[2] הייתה פעילה סביבתית בהונדורס, מנהיגה ילידית, [3] ומייסדת ורכזת משותפת של מועצת הארגונים הפופולריים והילידים של הונדורס (COPINH). [4] [5] [6] היא זכתה בפרס גולדמן לפעילות סביבתית בשנת 2015, בזכות "קמפיין עממי מוצלח שהביא לנסיגתה של חברת בוני הסכר הגדולה בעולם מכוונתה לבנות את סכר "אגואה זארקה" בנהר ג'ואלקרק.[7] [8]

היא נרצחה בביתה על ידי פולשים חמושים, לאחר שנים של איומים על חייה. [9] חייל לשעבר של יחידת הכוחות המיוחדים של צבא הונדורס שהוכשרו על ידי ארצות הברית, טען כי שמה של קאסרס נמצא ברשימת החיסול שלהם חודשים לפני הרצח. נכון לפברואר 2017, שלושה מתוך שמונה העצורים במקרה, נקשרו לכוחות יחידת העילית הצבאית הזו, מהם שניים שהוכשרו בפורט בנינג, ג'ורג'יה, במכון לשעבר של חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני של ארצות הברית (SOA), ששמו שונה ל- WHINSEC, ששמם של רבים מבוגריו באמריקה הלטינית נקשר לאלפי רציחות והפרות של זכויות אדם. בנובמבר 2017, פרסם צוות מומחים משפטיים בינלאומיים דו"ח שמצא "רשלנות מכוונת מצד מוסדות פיננסיים" ובהם הבנק המרכז אמריקאי לשילוב כלכלי (CABEI), המוסד ההולנדי לפיתוח פיננסי (FMO), הפינפנד- (Finnfund) הקרן הפיננסית המעניקה מימון וייעוץ לחברות פרטיות הפועלות בשווקים מתפתחים, והחברה לפיתוח אנרגיה של הונדורס (DESA), "כדי לשלוט, לנטרל ולחסל כל התנגדות".

תריסר פעילים סביבתיים נהרגו בהונדורס בשנת 2014, על פי מחקר של ארגון העד הגלובלי, מה שהפך אותה למדינה המסוכנת ביותר בעולם, יחסית לגודלה, עבור פעילי סביבה המגנים על יערות ונהרות.[10] אחרי הרצח של קאסרס, נרצחו שני פעילים נוספים עוד באותו החודש.

מהלך חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסרס נולדה לבני לנקה, בבירת המחוז לה אספרנסה, בהונדורס[11] הקבוצה הילידית המסו-אמריקאית השלטת בדרום מערב הונדורס. קאסרס גדלה בשנות השבעים בתקופה של אי שקט ואלימות אזרחיים במרכז אמריקה. אמה אוסטרה ברטה פלורס לופז הייתה מודל לחיקוי של הומניטריות: היא הייתה מיילדת ופעילה חברתית שדאגה לפליטים מאל סלבדור . [12] [13] אוסטרה פלורס נבחרה וכיהנה במשך שתי קדנציות כראש עיריית לה אספרנסה, ובהמשך כחברת קונגרס וכמושלת מחוז אינטיבוקה. [14]

לאחר לימודיה בבתי ספר מקומיים, קאסרס למדה חינוך באוניברסיטה וסיימה עם תואר בהוראה.[11] היא מצאה בכומר הישועי איסמאל מורנו, מנהל רדיו פרוגראסו ומרכז המחקר והתקשורת- ERIC-SJ, חבר קרוב ושותף לדרך. [15]

אקטיביזם (פעילנות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993, כפעילת סטודנטים, הקימה קאסרס את מועצת הארגונים הפופולריים והילידים של הונדורס (COPINH), ארגון התומך בזכויות העמים הילידים בהונדורס. [16] היא הובילה קמפיינים במגוון רחב של סוגיות, כולל מחאה כנגד כריתת עצים בלתי חוקית, בעלי מטעים ונוכחות בסיסים צבאיים של ארצות הברית על אדמות לנקה.[17] [18] היא תמכה בפמיניזם, בזכויות להט"בים ובנושאים חברתיים ילידים רחבים נוספים. [19] [20]

בשנת 2006 ביקשה קבוצת תושבי לנקה הילידים מריו בלנקו מקאסרס לחקור את הגעתו לאחרונה של ציוד בנייה לשטחם.[7] קאסרס חקרה את הנושא בשקדנות והודיעה לקהילה כי החברה הסינית סינוהידרו (Sinohydro), יחד עם התאגיד הפיננסי הבינלאומי (IFC) של הבנק העולמי, החברה לפיתוח אנרגיה של הונדורס, (הידוע גם בשם DESA), מתכננים להקים מיזם משותף הכולל ארבעה סכרים הידרואלקטריים בנהר הגואלקרק .[21]

היזמים הפרו את החוק הבינלאומי בכך שלא התייעצו כלל עם התושבים המקומיים בנוגע לפרויקט. בני לנקה חששו כי הקמת הסכרים תפגע בגישתם למים, למזון ולחומרים רפואיים, ותאיים על אורח חייהם המסורתי.[10] [22] קאסרס פעלה יחד עם הקהילה לבניית קמפיין מחאה. היא ארגנה פעילות משפטית ומפגשים קהילתיים נגד הפרויקט, והציגה את התיק בפני הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם .

משנת 2013 הובילה קאסרס את מועצת הארגונים הפופולריים והילידים של הונדורס והקהילה המקומית למחאה בת שנה באתר הבנייה כדי למנוע מהחברות גישה לקרקע. קציני ביטחון הרחיקו מפגינים מהאתר באופן קבוע.[10] ב -15 ביולי 2013 פתח צבא הונדורס באש על המפגינים, הרג את אחד מחברי מועצת הארגונים הפופולריים והילידים, ופצע שלושה נוספים. [23] הקהילה דיווחה על איומים והטרדות קבועים מצד עובדי החברה, אנשי האבטחה והצבא. במאי 2014 הותקפו חברי מועצת הארגונים בשני אירועים נפרדים שהביאו למותם של שני חברים נוספים ושלושה פצועים קשה. [24]

בסוף 2013, על רקע מחאתם המתמשכת של חברי מועצת הארגונים נסוגו חברת סינוהידרו והחברה לפיתוח אנרגיה של הונדורס (DESA)[7] מהפרויקט. עם זאת הם העבירו את אתר הבנייה למקום אחר כדי להימנע מחסימות,[10][21] ובתמיכתם של מנהיגים עסקיים מקומיים אחרים. גורמים רשמיים הגישו תביעה פלילית כנגד קאסרס ושני מנהיגים ילידים נוספים בגין "גזל, כפייה ונזק מתמשך" שגרמו לחברה לפיתוח אנרגיה של הונדורס, בגין תפקידם במחאה, כשעל פי הטענה הסיתו אחרים לגרום לחברה נזקים. [25] בתגובה להאשמות הצהיר אמנסטי אינטרנשיונל כי אם הפעילים יכלאו, יכיר בהם הארגון כאסירי מצפון.[26] עשרות ארגונים אזוריים ובינלאומיים קראו לממשלת הונדורס להפסיק להפליל את ההגנה על זכויות האדם ולחקור איומים נגד מגיני זכויות האדם. [27]

ב־20 בפברואר 2016, עוכבו יותר ממאה מפגינים על ידי כוחות הביטחון תוך כדי הפגנה, והאיומים על חברי מועצת הארגונים הפופולריים והילידים החלו להתגבר.[10][28]

קאסרס הבליטה לחיוב את עמדתה של הילרי קלינטון בגלל מעורבותה במתן לגיטימציה להפיכה בהונדורס של שנת 2009 :

"חזרתו של הנשיא, מל זלאיה, הפכה לסוגיה משנית. עמדו להיות בחירות בהונדורס. והנה, היא, קלינטון, הכירה בכך שהם אינם מאפשרים את חזרתו של מל זלאיה לנשיאות. עמדו להיות בחירות. אך הקהילה הבינלאומית - גורמים רשמיים, הממשלה, הרוב הגדול - קיבלו זאת, אף על פי שהזהרנו שהדבר יהיה מסוכן מאוד ויאפשר התנהגות ברברית, לא רק בהונדורס אלא גם בשאר היבשת. והיינו עדים לכך. " [29]

קלינטון טענה כי שיטת הטיפול של קאסרס במצב, הייתה טובה יותר עבור תושבי הונדורס. [30]

איומים ודאגה לזכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם (IACH) כללה את "ברטה קאסרס" ברשימת האנשים הנמצאים תחת איום, ברשימתה מ-28 ביוני 2009, ותוך מהלך ההפיכה בהונדורס של שנת 2009 .[31] למחרת פרסמה הוועדה "אמצעי זהירות (MC 196-09)" להגנתה ולהגנת פעילים אחרים, תוך אישור הדיווחים כי כוחות צבא הקיפו את ביתה.

בשנת 2013 אמרה קאסרס בראיון לאל ג'זירה :

לצבא יש רשימת התנקשויות של 18 לוחמי זכויות אדם מבוקשים ושמי בראשם. אני רוצה לחיות, יש דברים רבים שאני עדיין רוצה לעשות בעולם הזה אבל מעולם לא שקלתי לוותר על לחימה למען הטריטוריה שלנו, על חיים עם כבוד, מכיוון שהמאבק שלנו לגיטימי. זה דורש המון, אבל בסופו של דבר, במדינה הזו שיש בה פטור מענישה בגיו פשע, אני פגיעה. . . כשהם ירצו להרוג אותי, הם יעשו זאת. [32]

במהלך המערכה נגד הקמת הסכר, קאסרס ומארגנים אחרים אוימו לעיתים קרובות על ידי הצבא; באחת הפעמים הם נעצרו ונעשה חיפוש ברכבם בעת שנסעו לריו בלנקו. קאסרס טענה כי במהלך חיפוש זה הוטמן ברכב אקדח; ובהמשך לכך נעצרו המארגנים באשמת אחזקת אמצעי לחימה והוחזקו למשך הלילה בכלא. [33] בית המשפט העמיד את קאסרס תחת שרות מבחן, מה שאילץ אותה להתייצב בבית המשפט מדי שבוע ומנע ממנה לעזוב את הארץ. הצעדים היו בתוקף עד לדחיית התיק בפברואר 2014. [34]

רישומי בית המשפט משנת 2014 שפורסמו במאי 2016 הראו כי "הממשלה והחברה לפיתוח אנרגיה (DESA) ביקשו שוב ושוב להבאיש את שמם של קאסרס ועמיתיה כאנרכיסטים אלימים המטילים אימה על האוכלוסייה באמצעות הפגנות, [...] גזל, כפייה ונזק מתמשך ואף ניסיון לערער את הסדר הדמוקרטי." [35]

אחד הביטויים החביבים על ברטה קאסרס היה "הם מפחדים מאיתנו כי אנחנו לא מפחדים מהם", לפי גוסטבו קסטרו סוטו .[36]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסירה שנקראה על שמה על ידי המרד בהכחדה בכיכר אוקספורד
  • בשנת 2012 הוענק לקאסרס פרס השלום מטעם החברה לצדק ושלום באוניברסיטה הקתולית אייכסטאד-אינגולשטאט בבאווריה, גרמניה.
  • היא הייתה בין המועמדים הסופיים לפרס מגיני קו החזית של אירלנד, לשנת 2014.[11]
  • בשנת 2015 הוענק לה פרס גולדמן לפעילות סביבתית .[7]
  • באפריל 2015, הארגון הבינלאומי לזכויות אדם "עד גלובלי" Global Witness הדגיש את המקרה של קאסרס כמסמל את הסיכונים הקשים העומדים בפני פעילי הסביבה בהונדורס, שמספר ההרוגים מקרבם היה הגבוה ביותר לנפש בעולם. [37]
  • באפריל 2019 הציבה קבוצת מרד ההכחדה סירה ורודה בשם ברטה קאסרס במרכז הצומת העמוסה של לונדון בין רחוב אוקספורד ורחוב ריג'נט (כיכר אוקספורד) וחסמה את התנועה; לאחר חמישה ימים הוסרה הסירה ממקומה על ידי המשטרה. [38]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסרס נורתה למוות בביתה על ידי פולשים חמושים בליל 2 במרץ 2016.[2] פעיל הסביבה המקסיקני גוסטבו קסטרו סוטו נפצע אף הוא,[39] משתי יריות, בלחי וביד.[40] גוסטבו הגיע ללה אספרנסה יום קודם לפגישה עם 80 פעילים "כדי לדון בחלופות לפרויקט ההידרואלקטרי". ברטה הזמינה אותו להישאר ללון בביתה בלילה, "כי למקום שלה היה חיבור אינטרנט טוב יותר מאשר במקום הלינה שלו".

הוא אמר:

עבדתי על מצגת כששמעתי מפץ חזק. חשבתי שמשהו נפל, אבל כשברטה צעקה 'מי שם?', ידעתי שזה רע, שזה הסוף. [. . . ] כשהגיע הרוצח כיסיתי את פני. הוא היה במרחק של שלושה מטרים. זזתי כשהוא ירה, והכדור חלף על יד אוזני. הוא חשב שהוא הרג אותי. זה נס ששרדתי.[36]

תחת מה שנקרא "אמצעי זהירות" שהומלצו על ידי הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם, נדרשה ממשלת הונדורס להגן על קאסרס, אך ביום מותה היא לא הייתה תחת שום הגנה. שרת הביטחון של הונדורס אמרה כי היא לא הייתה במקום אותו אותו זיהתה כבית שלה.[10] וכי לאחרונה עברה לבית חדש בלה אספרנסה.[28]

קאסרס הותירה אחריה את ארבעת ילדיה מבעלה לשעבר והמנהיג המשותף, סלבדור זוניגה.[11][39]

"צדק לברטה קאסרס!" מחאה בוושינגטון הבירה
מחווה גרפיטי לברטה קאסרס בפלמה, ספרד

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטה איזבל זוניגה קאסרס, בתה בת ה -25 של ברטה קאסרס, אמרה בראיון שהיא רואה בחברה שרצתה לבנות את הסכר ההידרו-אלקטרי אגואה זרקה כאחראים למות אמה. לדבריה, "קל מאוד לשלם לאנשים לבצע רציחות בהונדורס, אבל מי שעומד מאחורי זה הם אנשים עוצמתיים אחרים עם כסף ומנגנון שמאפשר להם לבצע את הפשעים האלה" וכי "הם שילמו למתנקשים בכמה הזדמנויות כדי להרוג אותה." [41]

מותה של קאסרס זכה לגינויים רבים, ובקריאות לחקירה שהגיעו מטעם ארגון מדינות אמריקה (OAS), שגריר ארצות הברית בהונדורס, [42] והנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם . [43] נשיא הונדורס חואן אורלנדו הרננדז הכריז על מתן עדיפות לחקירת הרצח, [44] ו לואיס אלמגרו, המזכיר הכללי של ארגון מדינות אמריקה, חזר על הקריאה הקודמת של ארגונו להענקת הגנה מיוחדת למגיני זכויות אדם ילידי בהונדורס.[45]

ביטויי תמיכה נוספים הגיעו מהשחקן האמריקאי ופעיל איכות הסביבה לאונרדו דיקפריו, הסופרת והפעילה הקנדית נעמי קליין, אמנסטי אינטרנשיונל, הזמרת רנה פרז מלהקת קייל 13, הסנאטור הקולומביאני לשעבר פיידד קורדובה, אוקספם, ראש עיריית ברצלונה אדה קולאו, הסנטור האמריקני פטריק לייהי, ונשיא ונצואלה ניקולאס מדורו .[21][28] [46] [47] [48] [49][50] [51]

קבוצה של כמאה אנשי מועצת הארגונים הפופולריים והילידים של הונדורס (COPINH) צעדו לתחנת המשטרה המחוזית לאחר מותה, כדי לדרוש חקירה בינלאומית עצמאית בנוגע לרציחתה.[28] מחאה התקיימה גם בבניין הארי ס. טרומן בוושינגטון הבירה.[52] ב־4 במרץ 2016, סטודנטים באוניברסיטה האוטונומית הלאומית בהונדורס ערכו מפגן מחאה על מותה של קאסרס, וזעמו על כי לא קיבלה הגנה רבה יותר במהלך חייה. הם דרשו חקירה עצמאית והשליכו אבנים, בעוד המשטרה השתמשה בגז מדמיע כדי לעצור עימותים אלימים במהלך המחאה.[50] הפגנות נערכו גם מחוץ לשגרירות הונדורס בבוגוטה, סן כריסטובל דה לאס קאסאס, וינה, ברלין וברצלונה. [53] [54]

תוצאות החקירה 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -3 במרץ 2016, יום מותה, ביצעו גורמים בממשלה נתיחה שלאחר המוות בגופה של קאסרס ללא פיקוח, אף שבני משפחתה ביקשו לצרף מומחה לזיהוי פלילי בלתי תלוי, [55] ודרשו לקיים חקירה עצמאית מטעם הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות האדם.[56] באותו יום החלה הממשלה בחקירה והפעילה לשם כך את היחידה שלה לפשעים אלימים, המתאמת עבודתה עם ארצות הברית.[57] נציג מועצת הארגונים הפופולריים והילידים אורליאנו מולינה וילנובה נעצר ב -3 במרץ כחשוד ברצח.[58] מועצת הארגונים הוקיעה את הפעולה הזו וטענה כי מדובר בניסיון שווא להאשים אותו.[40] ב־5 במרץ שוחרר מולינה מחוסר ראיות שקושרות אותו לפשע. המאבטח חוסה איסמאל למוס נעצר אף הוא ושוחרר. הוראות שיפוטיות חייבו את איסמאל וקסטרו, הניצול היחידי מהתקיפה, להישאר במדינה במהלך המשך החקירה.

ניצול התקיפה והעד היחיד לרצח, גוסטבו קסטרו, פעיל הסביבה המקסיקני, אמר לאחר מכן שהוא "הובל דרך משרדים ובתי משפט, ונדרש לספר את סיפורו שוב ושוב, [...] תוך שנמנע ממנו לעזוב את המדינה במשך חודש ימים, והתייחסו אליו למעשה כחשוד [. . . ]. לאחר חודש השופט האחראי על התיק השעה את עורך דיני. הם הפרו את כל זכויותי. פחדתי מאוד כל יום. חשבתי שמשהו יכול לקרות לי בכל עת. הרגשתי כמו שעיר לעזאזל. "[36]

במסיבת העיתונאים שהתקיימה ב -5 במרץ, ארבעת ילדיה של צ'צרס: אוליביה, ברטה, לאורה וסלבדור, הביעו את חוסר האמון שלהם בחקירת ממשלת הונדורס. תוך שתיארו את רצח אמם כמעשה פוליטי הם קראו לחקירה בינלאומית בנושא. [59] ב־6 במרץ 2016 ביקש הנשיא הרננדס את הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, הנסיך לזיד בן ראאד אל-חוסין לסייע בחקירת מותה של קאסרס.[57]

בימים שלאחר הרצח נפגשה משלחת של אמנסטי אינטרנשיונל (AI) עם השר לזכויות אדם, צדק, פנים וביזור ונציגים ממשרדי הביטחון, החוץ, התובע הכללי, הפרקליטות, והחברה האזרחית, כמו גם בני משפחת קאסרס.[60] אמנסטי מתח ביקורת על הנשיא הרננדז בגין סירובו להיפגש עם קרובי משפחתה של קאסרס, ומגיני זכויות האדם. אמנסטי גינה את "חוסר הנכונות המוחלט של ממשלת הונדורס להגן על מגיני זכויות האדם במדינה" וציין כי שלטונות הונדורס לא הצליחו "לעקוב אחר קווי החקירה הבסיסיים ביותר, כולל העובדה שברטה קיבלה איומי מוות חמורים הקשורים לפועלה למען זכויות אדם במשך הרבה מאוד זמן. "

חודש לאחר מותה של קאסרס הודיעו הרשויות בהונדורס כי ב־13 במרץ הם ערכו חיפוש במשרדי החברה לפיתוח אנרגיה וגבו עדויות מעובדי החברה.[36]

ב־2 במאי 2016 עצרה הממשלה ארבעה גברים;[36] אחד מהם מנהל בחברה לפיתוח אנרגיה בנושאים חברתיים וסביבתיים, השני עובד לשעבר בחברת אבטחה שנשכר על ידי החברה לפיתוח אנרגיה; והשניים האחרים - סרן בצבא וקברניט בדימוס.[56] שגריר ארצות הברית בהונדורס בירך את הממשלה. [61]

ביוני 2016 אישר חייל לשעבר מיחידת הכוחות המיוחדים של צבא הונדורס שהוכשרו על ידי ארצות הברית כי שמה של קאסרס היה ברשימת החיסול שלהם חודשים לפני רצח. [62]

תוצאות החקירה 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017 דיווח הגרדיאן כי שלושה משמונה אנשים שנעצרו קשורים לכוחות העילית שאומנו בארצות הברית. שניים מהם, סרן מריאנו דיאז וסגן דאגלס ג'ובאני בוסטיו, קיבלו הכשרה צבאית בפורט בנינג, ג'ורג'יה, ארצות הברית, במכון חצי הכדור המערבי לשיתוף פעולה ביטחוני. [63] [64]

בנובמבר 2017, צוות מומחים משפטיים בינלאומיים (GAIPE) פרסם דוח המפרט את ממצאיו, הקובעים את "הרשלנות המכוונת של המוסדות הפיננסיים", למשל הבנק המרכז-אמריקאי לשילוב כלכלי (CABEI), המוסד ההולנדי לפיתוח פיננסי (FMO), הפינפנד- (Finnfund) הקרן הפיננסית המעניקה מימון וייעוץ לחברות פרטיות, והחברה לפיתוח אנרגיה של הונדורס (DESA), הפועלות בשווקים מתפתחים. הדוח חשף את "השתתפותם של מנהלים ועובדי החברה לפיתוח אנרגיה, של אנשי ביטחון פרטיים שנשכרו על ידי החברה, של סוכני מדינה וגופים מקבילים לכוחות הביטחון של המדינה בפשעים שבוצעו לפני, במהלך 2 במרץ 2016 - יום היום הרֶצַח, ולאחריו."[2]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

במארס 2018 עצרו שלטונות הונדורס קצין מודיעין צבאי לשעבר, שהואשם בתכנון הרצח של קאסרס.[65] המעצר החדש הזה, של נשיא חברת הבניה של הסכר שכנגד הקמתו פעלה קאסרס, היה האדם התשיעי שנעצר בגין הרצח, והרביעי המקושר לצבא הונדורס. בספטמבר 2018, בית המשפט העליון של הונדורס השהה ללא הגבלה את משפטם של שמונת הגברים המואשמים ברצח קאסרס. [66]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיות בהונדורס
  • Máxima Acuña, פעיל מים פרואני
  • ז'נט קוואס, נהרגה סביבתי הונדורנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברטה קאסרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Torrado, Nancy Tapias (4 במרץ 2016). "En memoria de Berta Cáceres: una mujer e indígena excepcional.". El País (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  2. ^ 1 2 3 Roxanna Altholz, Jorge E. Molano Rodríguez, Dan Saxon, Miguel Ángel Urbina Martínez, and Liliana María Uribe Tirado (נובמבר 2017). "Represa de Violencia: El plan que asesinó a Berta Cáceres" (בספרדית). Grupo Asesor Internacional de Personas Expertas. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2017.  (The Executive Summary in English)
  3. ^ Redacción/EFE. "Matan a Berta Cáceres, líder indígena hondureña". Diario La Prensa. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  4. ^ "To Defend the Environment, Support Social Movements Like Berta Cáceres and COPINH". בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  5. ^ "Berta Cáceres: "Green Nobel." Also, Galeano on The Right to Delirium.". בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  6. ^ "Cáceres, Threatened Honduran, Wins Biggest Enviro Award". Radio Free. אורכב מ-המקור ב-4 March 2016. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  7. ^ 1 2 3 4 "Berta Cáceres – Goldman Environmental Foundation". Goldman Environmental Foundation (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  8. ^ "Who killed Berta Cáceres? Behind the brutal murder of an environment crusader". the Guardian (באנגלית). 2 ביוני 2020. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2020. 
  9. ^ "Threats, attacks and intimidation against Berta Cáceres Flores". BertaCaceres.org. 
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 Malkin, Elisabeth; Arce, Alberto (3 במרץ 2016). "Berta Cáceres, Indigenous Activist, Is Killed in Honduras". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  11. ^ 1 2 3 4 Xiomara Orellana (3 במרץ 2016). "Berta Cáceres, un ícono étnico que les dio voz a los indígenas". La Prensa (Honduras). בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  12. ^ "Honduran Indigenous Leader Berta Cáceres Assassinated, Won Goldman Environmental Prize". Democracy Now!. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  13. ^ "Honduran environmentalist Berta Cáceres murdered, family says". The Tico Times | Costa Rica News. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  14. ^ "Berta Caceres", CNN, 2 March 2017.
  15. ^ "Pain and Rage for the Loss of Berta Cáceres | Ignatian Solidarity Network". Ignatian Solidarity Network (באנגלית). 7 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2016. 
  16. ^ "Council of Indigenous and Popular Organizations of Honduras (COPINH) (via Rights Action) | Cultures of Resistance". culturesofresistance.org. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  17. ^ Watts, Jonathan (19 באפריל 2015). "Honduran indigenous rights campaigner wins Goldman prize". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  18. ^ "International condemnation of the murder of indigenous leader Bertha Cáceres in Honduras". Transnational Institute. 4 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  19. ^ "Internationally-recognized rights defender Berta Cáceres murdered in Honduras – FSRN". fsrn.org. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  20. ^ Mackey, Danielle Marie (11 במרץ 2016). "Drugs, Dams, and Power: The Murder of Honduran Activist Berta Cáceres". The Intercept. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2016. 
  21. ^ 1 2 3 Shoichet, Catherine E.; Griffiths, James; Flournoy, Dakota (3 במרץ 2016). "Berta Cáceres, Honduran activist, killed". CNN. 
  22. ^ Carlton, Jim; Althaus, Dudley. "Prize-Winning Activist Berta Cáceres Killed in Honduras". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  23. ^ School of the Americas Watch. "The Murder of Tomas Garcia by the Honduran Military". School of the Americas Watch. אורכב מ-המקור ב-19 April 2016. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2016. 
  24. ^ "Honduras: Asesinato y represión en San Francisco de Opalaca y Río Blanco". Resumen Latinoamericano. 27 במאי 2014. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2016. 
  25. ^ Anaiz Zamora Márquez and Yunuhen Rangel Medina (3 בינואר 2014). "Berta Cáceres dedicó su vida a la defensa del pueblo Lenca". Cimac Noticias. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2016. 
  26. ^ "Honduran Indigenous leaders at risk of unfair imprisonment". Amnesty International. 19 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  27. ^ "Pronunciamiento conjunto sobre la criminalización de defensores y defensoras de derechos humanos en Honduras". Center for Justice and International Law. 26 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2016. 
  28. ^ 1 2 3 4 Berta Cáceres, Honduran environment and human rights activist, murdered Published by The Guardian, 3 March 2016
  29. ^ "Before Her Assassination, Berta Cáceres Singled Out Hillary Clinton for Backing Honduran Coup". Democracy Now!. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2016. 
  30. ^ "Why this protester is blaming Clinton for the murder of a Honduran activist". בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2016. 
  31. ^ "Precautionary Measures Granted by the Commission during 2009". Inter-American Commission on Human Rights. Organization of American States. 2009. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  32. ^ Nina Lakhami (24 בדצמבר 2013). "Honduras dam project shadowed by violence". Al Jazeera. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2016. 
  33. ^ Gynther, Brigitte. "SOA graduate involved in criminalization of Indigenous leader Berta Caceres | SOA Watch: Close the School of the Americas". School of the Americas Watch. אורכב מ-המקור ב-9 March 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  34. ^ "Honduras: Update – Dismissal of case against human rights defender Ms Berta Cáceres". Front Line Defenders. 11 בפברואר 2014. אורכב מ-המקור ב-7 April 2015. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2016. 
  35. ^ Freddy Cuevas and Peter Orsi (3 במאי 2016). "Court files show bid to tar slain Honduran activist Caceres". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2016. 
  36. ^ 1 2 3 4 5 Salomon, Josefina (6 במאי 2016). "Sole Witness to Berta Cáceres Murder: 'It Was Clear She Was Going to Get Killed'". Huffington Post. 
  37. ^ Global Witness (April 2015) How Many More? (pdf)
  38. ^ Jonathan Watts (19 באפריל 2019). "Climate group reports influx of support as Extinction Rebellion protests continue". בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2019. 
  39. ^ 1 2 José Meléndez (3 במרץ 2016). "Mexicano es herido en asesinato de líder indígena hondureña". El Universal (Mexico). בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  40. ^ 1 2 COPINH (3 במרץ 2016). "Comunicado de Ayer de COPINH: Berta Caceres Vive!!!". בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  41. ^ Hija de Berta Cáceres: Ella era una luchadora firme. La Prensa (Honduras edition), 4 March 2016; retrieved 8 March 2016
  42. ^ "Berta Cáceres, Human Rights, Environmental Activist Killed In Honduras". Latin Times. 3 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  43. ^ "La ONU condena el asesinato de la líder indígena hondureña Berta Cáceres". HispanTV. 4 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  44. ^ "Gobierno de Honduras condena el vil asesinato de Berta Cáceres". El Heraldo. 3 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  45. ^ "Secretario de la OEA condena asesinato de Berta Cáceres". La Tribuna. 3 במרץ 2016. אורכב מ-המקור ב-2 April 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  46. ^ Harriet Alexander (4 במרץ 2016). "Honduran environmentalist Berta Caceres murdered in her home". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  47. ^ "Calle 13:"El asesinato de Berta Cáceres multiplicará la lucha"". La Prensa. 4 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  48. ^ "Alcaldesa de Barcelona: "Asesinos de Berta no callarán su vuz ni su lucha"". NotiBomba. 4 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2016. 
  49. ^ "Venezuela:Nicolás Maduro reacciona por muerte de hondureña Berta Cáceres". El Heraldo. 3 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  50. ^ 1 2 correspondent, Jonathan Watts Latin America (4 במרץ 2016). "Murder of activist Berta Cáceres sparks violent clashes in Honduras". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2016. 
  51. ^ "On The Assassination Of Berta Caceres In Honduras". www.leahy.senate.gov. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2016. 
  52. ^ "Remembering Berta Cáceres, Assassinated Honduras Indigenous & Environmental Leader". Democracy Now!. בדיקה אחרונה ב-6 במרץ 2016. 
  53. ^ "Justicia por Berta en Colombia: manifiestan en las afueras de la embajada de Honduras". comunitariapress.wordpress.com. 5 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2016. 
  54. ^ "Proteste nach Ermordung von Aktivistin Berta Cáceres in Honduras" (בגרמנית). Amerika 21. 6 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2016. 
  55. ^ Silvio Carrillo, Remembering Berta Cáceres, Assassinated Honduras Indigenous & Environmental Leader. Democracy Now, 4 March 2016, retrieved 8 March 2016
  56. ^ 1 2 ELISABETH MALKIN (2 במאי 2016). "Honduras Arrests 4 Men in Killing of Berta Cáceres, Indigenous Activist". New York Times. Dow Jones. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2016. 
  57. ^ 1 2 "Gobierno de Honduras pidió al Alto Comisionado investigue crimen de Berta Cáceres". El Heraldo (Tegucigalpa, Honduras). 6 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  58. ^ "Intibucá: Liberan a sospechosos por muerte de Cáceres". Tiempo. 6 במרץ 2016. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  59. ^ Lagos, Augustín (5 במרץ 2016). "Hijos de Berta Cáceres exigen que comisión internacional investigue el crimen". El Heraldo (Tegucigalpa, Honduras). בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  60. ^ Amnesty International (8 במרץ 2016). "Honduras:Deep failures in investigation into activist's killing put many at risk". בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2016. 
  61. ^ "4 Arrested In Murder Of Honduran Activist Berta Cáceres". The Two-Way Breaking News From NPR. NPR. 6 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2016. 
  62. ^ Nina Lakhani (21 June 2016). "Berta Cáceres's name was on Honduran military hitlist, says former soldier", The Guardian. Retrieved 22 June 2016.
  63. ^ Berta Cáceres court papers show murder suspects' links to US-trained elite troops. The Guardian. 28 February 2017.
  64. ^ "SOA Watch: Close the School of the Americas". www.soaw.org. בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2017. 
  65. ^ Lakhani, Nina (2 במרץ 2018). "Berta Cáceres murder: ex-Honduran military intelligence officer arrested". The Guardian (UK). 
  66. ^ "Trial for murder of Honduran activist Berta Caceres delayed". Aljazeera. Aljazeera. 17 בספטמבר 2018.