ברטיואויפאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברטיואויפאלו
Berettyóújfalu
סמל
סמל ברטיואויפאלו
Flag of Berettyóújfalu.svg
דגל ברטיואויפאלו
רחוב ברצ'ני
רחוב ברצ'ני
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל המישור הגדול הצפוני
מחוז היידו-ביהר
נפה נפת ברטיואויפאלו
שטח 171.01 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 14,690 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 47°13′00″N 21°33′00″E / 47.216666666667°N 21.55°E / 47.216666666667; 21.55 
אזור זמן UTC +1
http://www.berettyoujfalu.hu

בֶּרֶטְיוֹאוּיְפַאלוּהונגרית: Berettyóújfalu) היא עיר במחוז היידו-ביהר בנפת ברטיואויפאלו.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם באמצע החלק המזרחי של המישור ההונגרי הגדול, על גדות נהר ברטיו, 40 ק"מ מדברצן וכ-35 ק"מ מאוראדיה. שכני היישוב: מהצפון דרצ'קה וטפה ממזרח סנטפטרסג, בעצם מכל כיוון יש יישובים רבים וקרובים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש הראשי מספר 42 עובר דרך העיר, בערך בכיוון מערב-מזרח ובכיוון צפון-דרום נמצא את הכביש הראשי 47 שחוצה את העיר גם הוא, מהם יש גישה קלה לכיוון בודפשטסולנוק – וכן לדברצן ולכיוון סגדבקשצ'אבה; החיבור לכיוון דברצן הוא גם באמצעות הכביש המהיר M35.

ברכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין קווי רכבת המקומיים, הקו 101 עובר דרך היישוב, שהוא גם קו מעבר בינלאומי לרומניה. תחנת הרכבת של ברטיואויפאלו ממוקמת בקצה הדרומי של מרכז העיר, אליה מגיעים דרך כביש 42 ומהכביש הראשי 47 הוא נגיש בכביש צדדי מס' 312 (Vasút utca).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטיואויפאלו על מפה טופוגרפית פרנציסקנית שנעשתה בין השנים 18061869

האזור היה מיושב עוד מימי קדם ומאז תקופת הברונזה המאוחרת. בתקופת הברזל האזור נכבש על ידי הסקיתים, הסרמטים, אחר כך הקלטים, ולבסוף על ידי ההונים. לאחר פלישת שבטי המדיארים והתיישבות המדיארים במרכז אירופה היו באזור כמה יישובים קטנים יותר, שם התקיימה חקלאות נוודית למחצה.

בשנת 1481 העניק מתיאש הראשון, מלך הונגריה, נקודת איסוף מכס וכספים שהוקמו ביישוב וניתנה לו גם הזכות לערוך ירידים. אוכלוסיית הכפר המוערכת לא עלתה אז על שלוש מאות. חשיבותו הוגברה על ידי המנזר בסגנון רומנסקי שנבנה במאה ה-12 עם צמד מגדלים מערביים בעלי שלוש תעלות. הכפר והמנזר נהרסו פעמיים. במהלך החפירות הארכאולוגיות של שנות ה-70 וה-80, היסודות שוחזרו חלקית וניתן לראותם יחד עם המגדל.

באמצע המאה ה-19 החלה הרגולציה של נהר הברטיו, דימוי הנוף השתנה משמעותית: "עולם המים" הישן נעלם, והביצה נסוגה לאט לאט. בין השנים 19201940 ו-19451950, היישוב היה מקום מושבו של מחוז ביהר, כאשר אוראדיה עברה לרומניה במסגרת חוזה טריאנון. היישוב קיבל מעמד של עיר בשנת 1978.

במהלך הסדרת המחוזות בשנת 1950, מחוז ביהר התמזג למחוז היידו-ביהר שהוקם אז, וכך גם תפקידו של מושב מחוז ביישוב נפסק.[1]

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו לראשונה בעיירה בתחילת המאה ה-19, לאחר שעברו להתגורר בעיקר בז'אקה השכנה. מספרם נע בין 125 (2.5% מהאוכלוסייה) בשנת 1840, עד 1,083 (9.9%) בשנת 1930. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1941, האחרון לפני השואה, אוכלוסיית העיירה הייתה 982, שהיוו 8.3% מכלל האוכלוסייה שהייתה סה"כ 11,781. הקהילה הקימה חברה קדישא כבר בשנת 1807, בנתה את בית הכנסת הראשון שלה בשנת 1840 ומקווה בשנת 1866. לאחר הקרע ביהדות הונגריה בין השנים 18681869, הקהילה זיהתה עצמה כאורתודוקסית. בשנת 1876 הקימה הקהילה בית ספר יסודי יהודי. בשנת 1885 כמה קהילות היהודיות הקטנות בכפרים הסמוכים, כולל זו של צ'קמה, הצטרפו לקהילה הגדולה יותר של ברטיואויפאלו. עד 1920 העיר התהדרה גם בקהילה חסידית. בין הרבנים ששירתו את הקהילה היו עמרם בלום (18831907), מרדכי פרידמן (1912–1930), ובלה בנציון בלום, בנו של עמרם (1930–1944). הרב בלה בלום נספה בגטו בודפשט.[2]

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה הוטלו על היהודים צעדים מפלים דרסטיים, ורבים מהגברים היהודים גויסו לשירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים עבור הצבא ההונגרי). זמן קצר לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה במרץ 1944, רוכזו היהודים תחילה בגטו מקומי. בגטו נכללו גם יהודים מהכפרים הסמוכים מכל המחוז, כולל אלה של בקונסג, צ'קמה, הנצידה, ואנצ'וד וז'אקה (Bakonszeg, Csökmö, Hencida, Váncsod, and Zsáka). ב-7 ביוני הועברה לראשונה אוכלוסיית הגטו לחצר הלבנים המקומית, וכעבור יום לגטו נאג'ווארד (אוראדיה), משם גורשו לאושוויץ כעבור כמה ימים.

אחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזרו 150 ניצולים, רבים מהם ניצלו דרך שרותם בשרות העבודה. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1949, היו בעיירה 221 יהודים. אלה המשיכו לקיים קהילה עד שנת 1956. בית הכנסת נמכר בשנת 1964. רוב היהודים עברו למקומות אחרים או היגרו. בשנת 1968 התגוררו בעיירה כ-20 יהודים; בסוף המאה שניים בלבד.

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדל הקטום בהרפאלי
  • בריכת שחייה, חוף וספא
  • שרידי המגדל הקטום של הרפאי, מנזר שנבנה במאה ה-12 בסגנון רומנסקי של היישוב מהעבר שנקרא אז הרפאי.
  • מוזיאון מחוז ביהר
  • טירת הרפאי
  • העוגב של פרנץ ליסט, שנמצא בכנסייה הקלוויניסטית.
  • פסל טורול

נולדן כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברטיואויפאלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]