ברט מוריזו
| דיוקן ברט מוריזו מעשה ידי אדואר מאנה (1872) | |
| לידה |
14 בינואר 1841 בורז', צרפת |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1895 (בגיל 54) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות פאסי |
| שם לידה |
Berthe Marie Pauline Morisot |
| מדינה |
צרפת |
| יצירות ידועות |
The Port at Lorient, מראת הנפש, העריסה, Eugène Manet on Isle of Wight |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפעה על ידי |
Joseph Guichard, ז'אן-בטיסט קאמי קורו |
| תקופת פעילות |
1858–1895 (כ־37 שנים) |
| בן זוג |
אז'ן מאנה |
| ילדים |
ג'ולי מאנה |
| מספר ילדים |
1 |
| חתימה |
|
ברט מוריזו (בצרפתית: Berthe Morisot; 14 בינואר 1841 – 2 במרץ 1895) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית צרפתייה, היא הייתה נשואה לצייר הצרפתי אז'ן מאנה אחיו של הצייר הנודע אדואר מאנה. אמנותה מדגימה את האפשרויות המצומצמות אשר עמדו לרשותן של נשים אמניות בתנועות אוונגרד בסוף המאה ה-19.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברט נולדה בבּוּרְז', במחוז שֶר שבצרפת והייתה הבת הצעירה בין שלוש בנות במשפחה בורגנית מצליחה, אשר עודדה אותה ואת אחיותיה בחקירתן את האומנות. היא הייתה נכדתו של צייר הרוקוקו ז'אן הונורה פראגונאר (Jean-Honore Fragonard). אחיותיה ויתרו על העיסוק באומנות, שלא היה מקובל בזמנו כעיסוק לנשים, אולם מוריזו גמרה אומר בלבה כי תעסוק באומנות. אף על פי שאימה ניסתה להניא אותה מכך, אביה לא מנע ממנה זאת, ואף מימן לה ולאחיותיה שיעורים פרטיים בציור.
במכתב לאחותה, אֶדְמָה, כותבת ברט:
"אתמול אמרה לי אמי בנימוס שאין לה שום ביטחון בכשרוני, ושהיא מאמינה שאין ביכולתי ליצור משהו רציני אי פעם. אני רואה שהיא חושבת שאני מטורפת לחלוטין משום שאמרתי לה שאני מוכשרת באותה מידה כמו העלמה נלי ז'אקמאר"[1].
היות שהאקדמיה לאמניות היפות לא קיבלה לשורותיה נשים, הן קיבלו שיעורים פרטיים מהצייר ז'אן-בטיסט קאמי קורו, אשר לימד אותן את טכניקת "פְּלֵן אֵר" ("באוויר הפתוח" בצרפתית)[2]. מוריזו ציירה יצירות קטנות ממדים בחוצות, כעבודות מוגמרות או כהתנסויות לימודיות למטרת עבודות גדולות, המיועדות להשלמה בסטודיו.
ב-1864 התקבלה מוריזו ל"סלון דה פריז", כאשר באמתחתה שני ציורי נוף. היא המשיכה להציג את עבודותיה בסלון עד 1874, אז נפתחה תערוכת האימפרסיוניזם הראשונה שבה הציגה את יצירותיה בין יצירותיהם של מונה, רנואר, סזאן, דגה, פיסארו וסיסלי. בהמשך, מוריזו, יחד עם קאמי פיסארו, הייתה אחת משני אמנים אשר עבודותיהם הוצגו בכל תערוכות האימפרסיוניסטים המקוריות.
ב-1868 הכירה לראשונה את אדואר מאנה, ובהשפעתה הוא התנסה בציורי "פלן אר" ונמשך אל תוך מעגל האימפרסיוניסטים. הוא הכיר אותה כשהייתה כבר אמנית, ולאורך נישואיה תמך במאמציה האומנותיים, דבר שהיה יוצא דופן בזמנו.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חייה, ברט מוריזו שויכה לקטגוריית "האמניות הנשיות" חסרת החשיבות דאז, אשר הביאו אל הבד תכנים שגרתיים מחיי היומיום, כגון נשים, ילדים (בין היתר דגמנה לציוריה בתה ז'ולי מאנה) והתרחשויות ביתיות. אמנם, אלו היו ביטויים של חייה היומיומיים ב"בורגנות הגבוהה", והיוו עבורה את הגשמתה כדוקטרינרית אימפרסיוניסטית. אולם לצד זאת היא כתבה ביומנה: "אני לא חושבת שאי פעם היה גבר שהתייחס לאישה באופן שווה, וזה כל מה שאני מבקשת, כי אני יודעת שאני שווה כמוהם"[3].
הנשים בציוריה מוצגות כישויות עצמאיות ללא תלות במעמדן, וכמי שחייהן עוברים ברובם הרחק מעיני הגברים. היא נחשבת לראשונה שהפכה את חייהן "הנסתרים" של הנשים לנחלת הציבור[4].
ברט מוריזו מתה בגיל 54 בפריז, ונקברה בבית הקברות שברובע פאסי.
כיום, ציוריה נמכרים בלמעלה מארבעה מיליון דולר[5].
מבחר יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העריסה (1872)
- בחדר האוכל (1875)
- מראת הנפש (1876)
- יום קיץ (1879)
- ילדה בין שיחי הוורדים, (1881)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברט מוריזו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברט מוריזו, באתר Discogs (באנגלית)
- ברט מוריזו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ברט מוריזו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ברט מוריזו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מרית בן ישראל, על פינוק ופמיניזם, בֶּרְת מוריזוֹ, באתר עיר האושר: https://maritbenisrael.wordpress.com/, 17/3/2012
- ↑ שלומית אורן, ברט מוריזו - פמיניסטית אימפרסיוניסטית, באתר www.so-art.net
- ↑
נעמה ריבה, הזהות הכפולה של הציירת האימפרסיוניסטית ברט מוריזו, באתר הארץ, 11 ביוני 2023 - ↑ אליסון גאלופ, גרהארט גרוטורוי, אליזאבת וייסברג, תרגום: איריס אברמוביץ-טבת, יצירות מופת תולדות הציור בעולם המערבי, ישראל: סטימצקי, 2005, עמ' 460
- ↑ יחיאל וייס, ברט מוריזו, באתר https://tzayar.co.il/