בריאות האם
בריאות האם מתייחסת לבריאות האישה במהלך ההיריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. השאיפה היא שלאורך שלושת השלבים, האם והתינוק יחוו חוויה חיובית ובריאותם ורווחתם תישמר. יתרה מכך, השאיפה היא לצמצם מקרי מוות וחולי בקרב האימהות. אף על פי שנעשו צעדים משמעותיים למען מימוש השאיפה הזו, נכון ל-2017 כ-295,000 נשים נפטרו במהלך או לאחר הלידה. שאיפות אלו יכולות להתממש במספר דרכים כמו סבסוד שירותי בריאות, מתן מידע הקשור בבריאות האם, עידוד תכנון משפחה באופן שקול ועידוד מעקב רציף במהלך ההיריון.Maternal and newborn health, www.unicef.org (באנגלית)
תחלואה ותמותה בקרב אימהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הבריאות העולמי (World health organisation - WHO) מעריך כי בשנת 2015 כ-300,000 נשים נפטרו במהלך ההיריון. מקרים אלו נעים בין דימום חמור לדיסטוציה (באנגלית: Obstructed labour, לידה חסומה, מצב בו העובר מנוע מלעבור את האגן בשל היותו חסום פיזית בעת הלידה). כאשר נשים רבות קיבלו גישה לתכנון משפחה נכון, לשיעורים בנושא כישורי לידה וסיוע במקרי חירום רפואיים במהלך הלידה, שיעור התמותה בקרב אימהות ירד בכ-44% אשר מהווים ירידה של כ-2.3% מאחוז המוות השנתי בקרב אימהות מ-1990 ועד 2015. בעוד שחלה ירידה בתמותת האימהות העולמית, עוד יש הרבה לאן לשאוף בתחום. שיעורי תמותת אימהות גבוהים עדיין קיימים במדינות במצב סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. מדינות אפריקה שמדרום לסהרה מהוות כיותר ממחצית ממקרי המוות הללו, מדינות דרום אסיה מהוות כשליש. שליש ממקרי תמותת האימהות הכולל מתרחשים בהודו ובניגריה.[1] בכל יום נפטרים כ-7000 תינוקות בחודש הראשון לחייהם. ב-2019 מספר הנפטרים השנתי עמד על כ-2.4 מיליון נפטרים מכל רחבי העולם. נוסף על כך, בכל יום נפטרות כ-810 נשים מכל רחבי העולם מסיבוכים בני מניעה הקשורים להריון וללידה. במדינות אפריקה הדרומיות לסהרה נרשם האחוז הגבוה ביותר לתמותה בקרב תינוקות ואימהות. בקצב זה 48 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 צפויים למות בין השנים 2020–2030, כמחציתם תינוקות. מות האם פוגע במשפחה באופן ישיר ומגביר את סיכון הילוד למות לפני יום הולדתו השני.Maternal and newborn health, www.unicef.org (באנגלית)
גורמים המשפיעים על בריאות האם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוני וגישה לשירותי בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יותר מחצי מיליון נשים בשנה נפטרות עקב סיבוכי לידה והריון. למעשה, כ-99 אחוזים מתמותת האימהות מתרחש במדינות בעלות הכנסה ממוצעת נמוכה. באירופה ומרכז אסיה, יחס התמותה בקרב אימהות הוא כ-44 מקרי מוות מתוך כ-100,000 לידות תקינות. לעומת זאת, באפריקה שמדרום לסהרה החס עומד על 900 מקרי מוות מתוך כ-100,000 לידות. יתרה מכך, עבור כל אישה שמאבדת את חייה במהלך ההיריון והלידה ישנן בין 15 ל-30 נשים שסובלות מחולי או נכות כרונית. ניתן לראות קשר מובהק בין אזורים בהם הרמה הסוציו אקונומית של המדינות נמוכה יחסית לבין אחוז תמותת האימהות והתינוקות באותם אזורים.[1]
טיפול לפני הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית מומחים ממליצים על בין 13 ל-14 ביקורים אצל רופא נשים במהלך ההיריון החל מהשבוע ה-8–10. הדבר מאפשר אבחון וטיפול מוקדם של מצבים רפואיים מסוימים העלולים לפגוע בעובר ובאם כגון זיהום ולדי, סכרת הריונית ורעלת הריון. כמו כן, הדבר מאפשר מענה לשאלות ולחששות מצד ההורים. טיפול טרום הריוני הוא קריטי לשיפור הסיכויים להריון ולידה בריאים לאם ולתינוק. בהשוואה לאימהות שעברו טיפול טרום לידתי, הסיכוי של אימהות שלא קיבלו טיפול טרום לידתי ללדת תינוק בתת-משקל (פג) הוא פי שלושה. סיכויים של האימהות שלא קיבלו טיפול טרום לידתי ללדת תינוק שימות בזמן ינקות הוא גבוה פי חמישה מאימהות שכן קיבלו טיפול טרום לידתי. תינוקות הנולדים בתת-משקל או בלידה מוקדמת הם בעלי סיכון גבוה יותר לסיבוכים נוספים בהמשך חייהם. למשל, מוות בעריסה, בעיות בדרכי הנשימה ומערכת העיכול וסיבוכים כרוניים נוספים. אימהות שלא מקבלות טיפול טרום לידתי ראוי נמצאות בסיכון גבוה יותר פי 3–4 למוות מסיבוכים שאחרי לידה מאלו שאכן קיבלו טיפול ראוי.[2]
תנאים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איידס/ HIV[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחוז הנשים בהריון הנושאות את נגיף הHIV משתנה ממדינה למדינה ונע בין אחוז לארבעים אחוז, כשבמדינות אפריקה ואסיה השיעור הגבוה ביותר.[2] לאיידס / HIV בקרב אימהות השפעה נרחבת על בריאות הילוד,The State of the World's Children, www.unicef.org (באנגלית) בעיקר במדינות עניות הלוקות בחסר בגזרת החינוך והמידע המונגש בנושא.Kadidiatou Toure, Rotimi Sankore, Shyama Kuruvilla, Elisa Scolaro, Flavia Bustreo, Babatunde Osotimehin, Positioning women's and children's health in African union policy-making: a policy analysis, Globalization and Health 8, 2012-02-16, עמ' 3 doi: 10.1186/1744-8603-8-3 בזמן ההיריון, נישאות איידס / HIV הן בעלות סיכון גבוה יותר לשחפת או מלריה במדינות מתפתחות.Content Source: CDC’s HIV BasicsDate last updated: February 26, 2021, Preventing Mother-to-Child Transmission of HIV, HIV.gov, 2021-02-26 (באנגלית) 28% ממקרי המוות בקרב אימהות קורים עקב לידה חסומה, כשהסיבות העקיפות לסיבוכים שונים בזמן הלידה הן מלריה, אנמיה, איידס ומחלות בכלי הדם.[1]
פעילות גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מומלץ לבצע פעילות גופנית במהלך ההיריון בהתאם למצב הבריאותי של האם ולאחר התייעצות עם הרופא המטפל.
פעילות גופנית בזמן הריון תורמת לבריאות האם והעובר בדרכים רבות:פעילות גופנית בזמן ההריון, באתר www.clalit.co.il
- שיפור הדימוי העצמי.
- שמירה על משקל יציב.
- מניעה והפחתה של כאבים.
- שיפור זרימת הדם (מסייע בהורדת בצקות).
- שיפור השינה במהלך הלילה.
- סיוע בעיכול ומניעת עצירות.
- מניעת התפתחות של דליות ברגליים.
- הפחתת רמת החרדה, הדיכאון והמתח.
- חיזוק שרירי הבטן, שרירי רצפת האגן ושיפור היציבה המקל על תהלך ההיריון (מפחית כאבי גב במהלך ההיריון) והלידה.
- איזון רמת הסוכר בדם והפחתת הסיכון לסוכרת הריונית.
היגיינת הפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היגיינת הפה הוכחה כבעלת השפעה ישירה על רווחתם של הן האם והן העובר והילוד.[3]
החשיבות של היגיינת פה תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריאות הפה חשובה במיוחד בתקופת ההיריון ואחריה לבריאות האם ולבריאות הילד. על כן, חשוב מאוד לבצע הסברה מקיפה בנושא עבור אימהות, שכן הזנחה של בריאות הפה וחוסר שמירה על היגיינת הפה עלולים לפגוע בבריאותה ובבריאות העובר.[4]
.jpg)
שינויים פיזיולוגיים בפה במהלך ההיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
השינויים הפיזיולוגיים החלים בפה במהלך הפיזיולוגיה של ההיריון עקב הזנחת היגיינת הפה מתרחשים בעיקר עקב תנודות ההורמונים. תנודות ההורמונים מגבירות את סיכויי האישה בהריון לזיהומים אורליים שונים בפה כגון מחלות חניכיים ופגיעה ביכולת של הגוף לשקם רקמות רכות.[4] יתרה מכך, במהלך ההיריון החניכיים עלולות לגדול ולהתנפח, ולעיתים לכסות את כל כותרת השן. בדרך כלל לאחר הלידה החניכיים חוזרות למקומן, במקרים שבהם זה לא קרה באופן טבעי ניתן לבצע הליך רפואי מתאים אצל רופא השיניים. מחקרים רבים הוכיחו שהזנחת הטיפול בחניכיים עלול לגרום להשפעות שליליות שונות כגון איבוד שיניים, מחלות כלי דם, שבץ וסיבוכים במהלך הלידה.[5]
עששת בקרב אימהות והשפעותיה על העובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלה שכיחה נוספת בקרב אימהות היא העששת. העששת עלולה לעבור מהאם לעובר, מושבות החיידקים מועברות דרך הרוק.[6]
גזע ואתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים ממחקרים שנעשו על ידי מרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מצביעים על קשר בין גזע ואתניות לבין שיעור התמותה. ב-2013 המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מצא כי שיעור תמותת האימהות מקרב הנשים האפרו-אמריקאיות והנשים ההודיות בארצות הברית גבוה פי שלושה עד ארבעה אחוזים מנשים לבנות. רוב מקרי המוות נבעו ממחלות שניתן היה למנוע אותן אם היו מאבחנים ומטפלים בהן בשלבים המוקדמים שלהן. בעוד אחוז התמותה ממחלות אלו היה גבוה בקרב נשים אפרו-אמריקאיות והודיות בארצות הברית, אחוז הנשים שאובחנו במחלות ככלל היה זהה בין כל הגזעים. הCDC מציע מספר הסברים לממצאים אלו, ביניהם גזענות ויחס מפלה מצד הרופאים. שכן, בעוד שסטטוס סוציו אקונומי ורמת ההשכלה מהווים פקטורים אפשריים, ניתן לראות בכל אחת מקבוצות הסוציו אקונומיות ורמות ההשכלה הבדלים משמעותיים בין נשים מגזע ואתניות שונה.Pregnancy Mortality Surveillance System | Maternal and Infant Health | CDC, www.cdc.gov, 2020-11-25 (באנגלית אמריקאית)
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב חוסר הרגישות וחוסר הידע בנושאי דת של רופאים, נשים מדת השונה לזו של הרופאים קיבלו טיפול שאינו מיטיב איתן במלוא האחוזים. לדוגמה, נשים מוסלמיות שהיגרו לקנדה סבלו מטיפול לקוי. על מנת לספק סביבה בטוחה ומכילה יותר עבור הנשים המוסלמיות במקרה זה, היה צריך לספק יותר תמיכה שתתקשר עם דתן והמסורות הכלולות בה. נוסף על כך, אפליה הנעשית על ידי רופאים משפיעה גם היא על טיב הטיפול הרפואי שנשים מדתות מופלות מקבלות.[7]
השפעות על בריאות הילד והתפתחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריאות האם לפני הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיפול סדור לפני הלידה מהווה חלק חשוב מבריאות האם. מומלץ ומצופה שנשים לפני הריון יבצעו סדרת בדיקות הכוללת לפחות ארבעה ביקורים אצל הרופא/ה, על מנת לנטר את בריאות העובר ולאבחן מחלות וזיהומים בשלביהם המוקדמים אם קיימים. במהלך ביקורים אלו הנשים מקבלות עצות וטיפים בנושאי תזונה והיגיינה על מנת לשפר את בריאותן לפני ואחרי הלידה. נוסף על כך, בביקורים אלו הן יכולות לקבל תכנון טרום לידתי הכולל בין היתר מידע מפורט על קבלת טיפול רפואי במידת הצורך והנחיות בעת מצב חירום רפואי.Maternal health, United Nations Population Fund (באנגלית)
לידה וזיהומים המועברים במגע מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפס העובר במגע מיני, עלול לעבור לעובר בעת יציאתו מתעלת הלידה. לתינוקות של נשים בהריון הסובלות מהרפס, העוברים דרך תעלת הלידה המזוהמת, יש סיכוי של 25% יותר לקבל נזק מוחי, וסיכוי של אחד לשלוש למות.[8] איידס / HIV יכול גם הוא לעבור לעובר מהאישה ההריונית, בעקבות מגע של נוזלי הגוף של האם והעובר. לעיתים, אימהות במדינות מתפתחות, בוחרות ללדת בניתוח קיסרי כדי למנוע מצב של העברת הנגיף דרך תעלת הלידה. עם זאת, אופציה זו אינה אפשרית תמיד במדינות מתפתחות.James McIntyre, Glenda Gray, What can we do to reduce mother to child transmission of HIV?, BMJ : British Medical Journal 324, 2002-01-26, עמ' 218–221
תקופה לאחר הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן גלובאלי, יותר מ-8 מיליון מתוך 136 הנשים היולדות בכל שנה סובלות מדימום כבד לאחר הלידה. דימום כבד זה מהווה רבע ממקרי המוות בקרב אימהות במהלך הלידה, ומהווה הגורם המשמעותי ביותר למוות במהלך הלידה, בעיקר במדינות מתפתחות.[9]עבור כל אישה הנפטרת מלידה, יש בין 20 ל-30 נשים הסובלות מסיבוכים קשים שלאחר לידה. לפחות 15% מתוך הלידות נמצאות בסיכון לסיבוכים קטלניים. נשים אשר שורדות סיבוכים אלו, לעיתים נדרשות לעבור טיפול ושיקום אינטנסיביים וארוכים ומתמודדות עם השלכות פיזיות, פסיכולוגיות, כלכליות וחברתיות. אף על פי שסיבוכים אלו אינם צפויים, כולם ברי טיפול.[10]
המלצות לשמירה על בריאות האם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריאות העובר והאם מתחילה בבריאות טרום הלידה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מציע שהצעד הראשון בקידום בריאות האם הוא תזונה מאוזנות הכוללת תערובת ירקות טריים, בשר, דגים, אגוזים, דגנים מלאים, פירות ושעועית. נוסף על כך, תוספי תזונה של ברזל וחומצה פולית מומלצים לנטילה על בסיס יומי. לתזונה והריון קשר ישיר, על כן תוספים אלו מומלצים גם על ידי ארגון המנתחים האמריקאי על מנת למנוע סיבוכי לידה בקרב אימהות ותינוקות כמו - תת משקל, אנמיה, לחץ דם גבוה ולידה טרם התאריך התקין. נוסף על תוספי תזונה שונים המועילים לבריאות, פעילות גופנית והפחתת קפאין הוכחו גם הם כמורידים את הסבירות לסיבוכים ומחלות בקרב הילוד.[11] יתרה מכך, ארגון המנתחים האמריקאי ממליץ לנשים בהריון להימנע בכל אופן מאלכוהול וניקוטין, בכל דרך צריכה, כדי למנוע/ להוריד את הסיכויים של סיבוכים ומחלות בקרב הילוד.[12] בלידות וגיאנליות בריאות, מומלץ לנשים ולילודים להישאר בבית החולים למשך 24 שעות לאחר הלידה כך שיוכלו לקבל טיפול מצוות רפואי בעת הצורך, אם יחול דימום או צירים שלאחר הלידה.[11]
השפעות ארוכות טווח על האם[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-75% מהנשים שמתו במהלך הלידה היו חיות כיום אילו היו מקבלות גישה לטיפול רפואי תקין.[13] הסבירות שנשים אפרו-אמריקאיות ימותו מסיבוכים שלאחר לידה גבוהה באופן משמעותי מיתר הנשים.[14]
יעדים לפיתוח בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]
היעדים לפיתוח בר-קיימא (באנגלית: Sustainable Development Goals, SDGs) מתייחסים לפיתוח בינלאומי עתידי כפי שהוצעו על ידי סוכנויות של האומות המאוחדות. בנושא בריאות האם, מדינות העולם התאגדו על מנת לצמצם באופן משמעותי ושאפתני את אחוז התמותה בקרב אימהות ברחבי העולם עד 2030: "לצמצם את שיעור התמותה בקרב אימהות בעולם לפחות מ-70 מתוך 100,000 לידות, כשבאף מדינה ממוצע התמותה אינו יעלה על פי שניים מהממוצע העולמי."
הצעות לפתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הבריאות העולמי מעריך שהעלות על מנת לספק תוכנית משפחתית בסיסית הן לאם והן לעובר היא כ-8 דולר לאדם בשנה.[15]ארגונים ללא מטרות רווח רבים מנגישים מידע בנוגע למצבי חירום לידתיים עבור נשים במדינות מתפתחות. לאחרונה, האו"ם פתחו בקמפיין לעידוד האצת הפחתת שיעור התמותה בקרב אימהות באפריקה.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Skolnik Richard, Global Health 101, 4, Burlington: Jones & Bartlett Learning, 2019, עמ' 275–278
- ^ McIntyre J, Maternal health and HIV
- ^ National Institute of Dental and Craniofacial Research., Oral Health in America: A Report of the Surgeon General, Rockville, Maryland: U.S. Department of Health and Human Services., 2000
- ^ 1 2 California Dental Association., "Oral Health During Pregnancy and Childhood: Evidence-based Guidelines for Health Professionals", 2010 (אורכב 25.05.2010 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Kim A. Boggess, James D. Beck, Amy P. Murtha, Kevin Moss, Maternal periodontal disease in early pregnancy and risk for a small-for-gestational-age infant, American Journal of Obstetrics & Gynecology 194, 2006-05-01, עמ' 1316–1322 doi: 10.1016/j.ajog.2005.11.059
- ^ Kim A. Boggess, Burton L. Edelstein, Oral Health in Women During Preconception and Pregnancy: Implications for Birth Outcomes and Infant Oral Health, Maternal and Child Health Journal 10, 2006-9, עמ' 169–174 doi: 10.1007/s10995-006-0095-x
- ^ Reitmanova S, Gustafson DL, "They can't understand it": maternity health and care needs of immigrant Muslim women in St. John's, Newfoundland, Maternal and Child Health Journal
- ^ Santrock JW, Life-Span Development, New York: McGraw Hill, 2013, עמ' 82–83
- ^ Medicines for Maternal Health, www.unfpa.org (באנגלית)
- ^ Maternal health, United Nations Population Fund (באנגלית)
- ^ 1 2 World Health Organization, "WHO recommendations on maternal health: guidelines approved by the WHO guidelines review committee"
- ^ Know the Risks: E-cigarettes & Young People | U.S. Surgeon General’s Report, Know the Risks: E-Cigarettes and Young People | U.S. Surgeon General's Report (באנגלית)
- ^ African Progress Panel, "Maternal Health: Investing in the Lifeline of Healthy Societies & Economies"
- ^ NATIONAL PARTNERSHIP FOR WOMEN & FAMILIES, "Black Maternal Health Disparities", 2018
- ^ Ali, Moazzam; Bellows, Ben (, "Family Planning Financing"
- ^ UNFPA - Creating Good CARMMA for African Mothers, web.archive.org, 2010-10-20
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.