בריאן אולדיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
בריאן אולדיס
Brian Aldiss 2005.JPG
לידה 18 באוגוסט 1925
דרהם, נורפוק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 2017 (בגיל 92)
אוקספורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Brian Wilson Aldiss עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כותב מדע בדיוני, מחבר רומנים, מבקר ספרותי, סופר, תסריטאי, אמן, חייל, מוכר ספרים, עורך ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אנגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת פרמלינגהם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Non-Stop עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ קארל צ'אפק, Olaf Stapledon, הרברט ג'ורג' ולס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס הדמיון הגדול
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1962)
  • פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (1965)
  • פרס פילגרים (1978)
  • פרס הוגו לעבודה הקשורה הטובה ביותר (1987)
  • פרס לרומן מדע בדיוני על שם ג'ון וו. קמפבל (1983)
  • Tähtivaeltaja Award (1990)
  • פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2000)
  • מסדר האימפריה הבריטית
  • עמית החברה המלכותית לספרות
  • היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.brianaldiss.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בריאן וילסון אוֹלְדיסאנגלית: Brian Wilson Aldiss;‏ 18 באוגוסט 1925 - 19 באוגוסט 2017)[1] היה סופר ועורך אנתולוגיות בריטי, הידוע בעיקר בזכות הרומנים וסיפורי המדע הבדיוני שלו. זוכה שני פרסי הוגו, פרס נבולה ופרס ג'ון קמפבל. ב-2000 היה הסופר ה-18 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים, המחולק החל מ-1975 לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה או שנתיים, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן אולדיס נולד ב-18 באוגוסט 1925 בדירהאם (אנ') שבמחוז נורפוק, בריטניה. בגיל שלוש החל לכתוב סיפורים, ואמו כרכה אותם ושמרה על מדף. בגיל שש נשלח ללימודים ב-West Buckland School ולאחר מכן במכללת פרמלינגהאם (Framlingham). ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הצטרף לצבא הבריטי ונלחם בבורמה.

סופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה עבד כמוכר ספרים באוקספורד. הוא גם כתב מספר סיפורים קצרים, אשר משכו את תשומת לבו של צ'ארלס מונטית' (Monteith), עורך בהוצאת Faber and Faber. כתוצאה מכך, בפייבר פרסם אולדיס את ספר הבכורה שלו, The Brightfount Diaries‏ (1955), רומן בן 200 עמודים הכתוב כיומן, ומתאר את חייו של שוליית מוכרים בחנות ספרים.

בערך בזמן הזה הוא גם החל לכתוב מדע בדיוני עבור מגזינים שונים. על פי ISFDB, היצירה הספקולטיבית הראשונה שפרסם היא הסיפור הקצר "Criminal Record" בכתב עת Science Fantasy‏ (1954). ב-1955 פרסם מספר סיפורים נוספים.

ב-1954 ערך העיתון "האובזרבר" תחרות סיפורים קצרים שעלילתם מתרחש בשנת 2500. סיפורו של אולדיס "Not for an Age" דורג במקום השלישי לפי הצבעת הקוראים.

הספר The Brightfount Diaries זכה להצלחה מסוימת, והוצאת פייבר שאלה את אולדיס אם יש לו טקסטים נוספים לפרסם. אולדיס הודה שהוא כותב מדע בדיוני, לשמחתה של ההוצאה לאור, שכן היו בהנהלה מספר חובבי מדע בדיוני. פייבר הוציאו לאור את ספר המדע הבדיוני הראשון של אולדיס, אסופת סיפורים בשם Space, Time and Nathaniel‏ (1957). בשלב זה הכנסותיו של אולדיס מספרות השתוו להכנסותיו בחנות הספרים, והוא החליט להפוך לכותב במשרה מלאה.

בין היתר כתב את הסיפור הקצר "Super-Toys Last All Summer Long" ‏(1969), עליו מבוסס הסרט אינטליגנציה מלאכותית (2001).

אולדיס זכה להצחה גם כעורך אנתולוגיות. הוא ערך את "Introducing SF" ואת "Best Fantasy Stories" עבור פייבר. ב-1961 ערך אנתולוגיית מדע בדיוני בהוצאת Penguin, בשם "Penguin Science Fiction", אשר זכתה להצלחה מרובה והודפסה מספר פעמים. אחריה ערך את "More Penguin Science Fiction"‏ (1963) ואת "Yet More Penguin Science Fiction" ‏ (1964), גם הן זכו להצלחה רבה, והודפסו בסוף כספר אחד, "The Penguin Science Fiction Omnibus"‏ (1973). בשנות השבעים ערך אנתולוגיות גדולות ומצליחות של מדע בדיוני: "Space Opera" ‏(1974), "Space Odysseys"‏ (1975), "Galactic Empires"‏ (1976), "Evil Earths"‏ (1976), וכן "Perilous Planets"‏ (1978), כן ערך את "Science Fiction Art"‏ (1975), ספר בפורמט גדול ובו אוסף ציורים ממגזיינים ועיתונים זולים מהתקופה.

בשנות השישים והשבעים, גשושיות פלנטריות גילו שכוכב נוגה אינו דומה לג'ונגל החם והטרופי שתואר במדע הבדיוני של התקופה. ערך יחד עם הארי הריסון אנתולוגיה בשם "Farewell, Fantastic Venus!‎", שם הדפיסו מחדש סיפורים המתרחשים בנוגה שטרם הגילוי. בשנים 1968–1976 ערך יחד עם האריסון סדרת האנתולוגיות "The Year's Best Science Fiction" (גליונות 1–9).

אולדיס המצא סוג של ספרות בזק (מונח שעוד לא היה קיים אז) בשם "מיני-סאגה" - סיפורים שאורכם חמישים מילים בדיוק. המגזין "The Daily Telegraph" ערך תחרויות מיני-סאגה במשך מספר שנים, ואולדיס שפט בהם.[3]אולדיס גם ערך מספר אנתולוגיות של מיני-סאגות.

אולדיס נסע ליוגוסלביה, שם פגש מעריצים בליובליאנה ופרסם ספר מסעות אודות המדינה בשם "Cities and Stones"‏ (1966), עבודתו היחידה בסוגה זו.[4] הוא פרסם סיפור היסטוריה חלופית בשם "The Day of the Doomed King"‏ (1968), אודות מלכים סרבים בימי הביניים, וכתב רומן בשם "The Malacia Tapestry", המספר על דלמטיה חלופית.

צייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Metropolis" מהדורה מוגבלת

בנוסף להיותו סופר מצליח, אולדיס הוא גם אמן חזותי. תערוכת היחיד הראשונה שלו "ההמיספרה האחרת" (The Other Hemisphere) הוצגה באוקספורד באוגוסט-ספטמבר 2010, והיצירה הראשית בתערוכה, "מטרופוליס" נמכרה במהדורת דפוס מוגבלת.[דרוש מקור][5]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

  • נחיל כוכבים, עברית: יאיר שמעוני, רמת גן: מסדה ('ספריית המדע הדמיוני'), 1976.
  • אל האינסוף, תרגם מאנגלית יוסף כרוסט, תל אביב: עם עובד ('מדע בדיוני'), תשל"ז. (Non-Stop)
  • עידן הסוד, עברית: עמוס גפן, גבעתיים: מסדה ('סדרה למדע בדיוני'), 1979.
  • שנים באפלה, מאנגלית: ישעיהו לויט, תל אביב: רבמכר ('‬מדע בדיוני', 'פנטסיה'), תש"מ.
  • אחר-הצהרים הארוך על פני האדמה, תרגמה מאנגלית: דניאלה פרנס, תל אביב: עם עובד ('מדע בדיוני'), תשמ"ב 1981. (The Long Afternoon of Earth)

סיפורים:[6]

  • "אויבי המשטר", פנטסיה 2000, 3–4–5 (1979).
  • "שלוש דרכים", פנטסיה 2000 10 (פורסם שוב במגזין "יקום תרבות" ב-2016).
  • "לוחם קטן ומסכן", פנטסיה 2000 גיליון 12; המימד העשירי גיליון 9.
  • "אבא חג המולד", פנטסיה 2000 גיליון 17.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריאן אולדיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ PDS SSO, aleph.nli.org.il
  2. ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
  3. ^ "Your chance to enter the Daily Telegraph Mini-saga Competition 1999". The Daily Telegraph (London). 27 באפריל 1999. 
  4. ^ "Brian Aldiss - Cities & Stones". brianaldiss.co.uk. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2017. 
  5. ^ "wire-frame • giclée prints". Wire-frame fine art publishing (wire-frame.net). בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2013. (הקישור אינו פעיל)
  6. ^ אלי אשד, בריאן אולדיס בארץ הקודש, המולטי יקום של אלי אשד, 1 בנובמבר 2009.