לדלג לתוכן

בריאן ויליאמס (שדר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריאן ויליאמס
Brian Williams
לידה 5 במאי 1959 (בן 66)
רידג'ווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Brian Douglas Williams עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ניו כנען עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות מ-1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Jane Gillan Stoddard (מ-1986) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים אליסון ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס פיבודי
  • פרס וולטר קרונקייט להצטיינות בעיתונות (2009)
  • היכל התהילה של ניו ג'רזי (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
רשתות חברתיות
טוויטר (X) bwilliams, BWilliams
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריאן דאגלס ויליאמס (באנגלית: Brian Williams; נולד ב-5 במאי 1959) הוא עיתונאי אמריקאי ומגיש חדשות טלוויזיוני. הוא שימש ככתב של תוכנית החדשות חדשות הלילה של NBC החל משנת 1993, לפני שקודם לתפקיד מגיש ועורך ראשי של התוכנית בשנת 2004.[1] בפברואר 2015, ויליאמס הושעה על ידי NBC News למשך שישה חודשים בשל "הצגה שגויה של אירועים שהתרחשו במהלך סיקור מלחמת עיראק ב-2003".[2] ארבעה חודשים לאחר שהתקרית נחשפה, הרשת סילקה אותו לצמיתות מתפקידו בחדשות הלילה של NBC והעבירה אותו לתפקיד מגיש חדשות חירום עבור MSNBC.[3] בספטמבר 2016, ויליאמס הפך למנחה של תוכנית החדשות הפוליטית של MSNBC, השעה ה-11.[4][5] בנובמבר 2021, ויליאמס הודיע כי יעזוב את MSNBC ואת NBC News עם תום חוזהו בחודש שלאחר מכן, כאשר הנחה את הפרק האחרון של השעה ה-11. ב-17 באוקטובר 2024, הוכרז כי ויליאמס ינחה את סיקור ליל הבחירות עבור אמזון.[6]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נולד ב-5 במאי 1959 ברידג'ווד, ניו ג'רזי,[7] וגדל בבית קתולי "רועש" ממוצא אירי ברובו.[8] הוא בן להורים דורותי מיי (לבית פאמפל) וגורדון לואיס ויליאמס, שהיה סגן נשיא בכיר של האגודה הלאומית של סוחרי הקמעונאות בניו יורק.[9][10] ויליאמס הוא הצעיר מבין ארבעה אחים.[11] הוא התגורר באלמיירה, ניו יורק, במשך תשע שנים לפני שעבר למידלטאון, ניו ג'רזי, כאשר היה בחטיבת הביניים.[12] ויליאמס סיים את לימודיו בתיכון מטר דאי, ניו ג'רזי, תיכון קתולי בניו מונמות', ניו ג'רזי.[13] במהלך לימודיו בתיכון, הוא התנדב ככבאי במשך שלוש שנים במחלקת הכיבוי של מידלטאון. כמו כן, שימש כעורך העיתון הבית ספרי בתקופת התיכון.[14] הוא נפצע בתאונת כדורגל שגרמה לעיוות באפו.[15] עבודתו הראשונה הייתה כמלצר במסעדת Perkins Restaurant & Bakery.[16] לאחר התיכון, ויליאמס למד במכללת ברוקדייל לפני שהועבר להאוניברסיטה הקתולית של אמריקה ולאחר מכן לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.[12] הוא לא השלים תואר אקדמי, ובסופו של דבר התמחה במשרד העיתונות של הבית הלבן במהלך ממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר. מאוחר יותר הוא כינה את עזיבתו את הלימודים האקדמיים כאחד מ"החרטות הגדולות" שלו.[17]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת קריירה בשידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס החל לעבוד בשידור בשנת 1981 בתחנת הטלוויזיה KOAM-TV בפיטסבורג, קנזס. בשנה שלאחר מכן הוא סיקר חדשות באזור וושינגטון די.סי. בתחנה העצמאית WTTG, ולאחר מכן עבד בפילדלפיה עבור WCAU, שהייתה בבעלות ובניהול של CBS באותה תקופה.[18] החל משנת 1987 הוא שידר בניו יורק בתחנת WCBS.

ויליאמס הצטרף ל־NBC בשנת 1993, שם הנחה את תוכנית החדשות הארצית של יום שבת וחלק עם תוכנית יום ראשון עד 1999, ושימש ככתב הראשי של הבית הלבן.[19] בקיץ 1996 הוא החל לשמש כמגיש ועורך ראשי של החדשות עם בריאן ויליאמס, ששודרה ב־MSNBC ובCNBC.[20] ויליאמס שימש גם כמגיש מחליף ראשי בתוכנית חדשות הלילה של NBC עם טום ברוקאו, וכן כמגיש של תוכנית יום שבת. הוא דיווח על התאונה ומותה של דיאנה, נסיכת ויילס.[21]

עלייה ונפילה בחדשות הלילה של NBC

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס הפך למגיש של חדשות הלילה של NBC ב-2 בדצמבר 2004, כמחליפו של טום ברוקו שפרש. בדצמבר 2004, כאשר ויליאמס לקח את המושכות, הוא נאלץ להתנצל על אמירה כי ישנם "בעיות גדולות יותר" ממגוון בחדר החדשות. נשיא חדשות NBC, ניל שפירו, התחייב להכפיל את מאמצי הגיוס של המיעוטים בחברה.[22]

סיקורו של הוריקן קתרינה זכה לשבחים רבים, במיוחד "על הבעת כעסו ותסכולו על כישלון הממשלה לפעול במהירות כדי לסייע לקורבנות".[23] הרשת זכתה בפרס פיבודי, כאשר הוועדה קבעה כי "ויליאמס וכל צוות חדשות הלילה של NBC הראו את הרמות הגבוהות ביותר של מצוינות עיתונאית".[24] ויליאמס קיבל את הפרס בשם הארגון.[24] חדשות הלילה של NBC זכו גם בפרס ג'ורג' פולק[25] ובפרס אלפרד אי. דופונט-אוניברסיטת קולומביה עבור סיקור קתרינה.[26] ואניטי פייר כינה את עבודתו של ויליאמס על קתרינה כ"ראויה למורו" ודיווח כי במהלך ההוריקן, הוא הפך ל"מגיש של האומה". הניו יורק טיימס תיאר את דיווחיו על ההוריקן כ"רגע מכונן".[27] עם זאת, הצהרותיו של ויליאמס על הוריקן קתרינה ותוצאותיו עברו בדיקה מדוקדקת.[28][29] לדוגמה, ויליאמס התייחס באופן לא עקבי להתאבדות בתוך סופרדום בניו אורלינס לאחר קתרינה.[30] CNN דיווחה בסרט תיעודי טלוויזיוני משנת 2005 כי ויליאמס אמר כי לא היה עד להתאבדות: "שמענו על סיפור של אדם שהתאבד, נפל מהדק העליון".[31][32]

בהופעה בתוכנית הדיילי שואו באוגוסט 2006, ויליאמס סיפר למנחה ג'ון סטיוארט כי כמעט נפגע בחודש הקודם מרקטות קטיושה ששוגרו מלבנון על ידי חזבאללה בזמן שטס במסוק בלק הוק של חיל האוויר הישראלי: "הנה מראה של רקטות שמעולם לא ראיתי, חולפות מתחתינו, 1,500 רגל מתחתינו. ויש לנו את דלתות התותחנים פתוחות במסוק הזה, ואני אומר לגנרל, איזה גנרל ארבעה כוכבים: 'לא יידרש הרבה כדי שיכוונו את הכוונת וינסו לעשות זריקה דרך הדלתות הפתוחות שלנו, נכון?' בכל פעם שתרצה לעבור לצד השני, מותק, סע איתי".[33] הסיפור עורר ספקות מאחר שאין גנרלים בעלי דרגת ארבעה כוכבים בצבא הגנה לישראל, דלתות מסוקים ישראליים סגורות בדרך כלל במהלך טיסות, ומסוקי הבלק הוק של חיל האוויר הישראלי אינם נושאים תותחנים.[34] דובר צה"ל שהיה על המסוק המדובר אישר לאחר מכן כי אכן הייתה אש קטיושה, ואף שהמסוק לא היה בסכנה, "מסלול הרקטות היה מתחתינו".[35]

בשנת 2007, מגזין טיים בחר בויליאמס כאחד מ-100 האנשים המשפיעים בעולם.[36]

בשנת 2009, ויליאמס זכה בפרס וולטר קרונקייט למצוינות בעיתונאות מטעם אוניברסיטת המדינה של אריזונה.[37] בהכרזה על הפרס, וולטר קרונקייט אמר כי הוא אחד מ"מעריציו הנלהבים" ותיאר אותו כ"עיתונאי קפדן" שהביא כבוד למקצוע הדיווח החדשותי בטלוויזיה.[37]

ויליאמס מראיין את המועמד לנשיאות מיט רומני, 25 ביולי 2012

במהלך תפקידו כמגיש חדשות הלילה, ויליאמס זכה ב-12 פרסי אמי לחדשות ותעודה. על עבודתו "המצטיינת" כמגיש ועורך ראשי של חדשות הלילה, הוא זכה בפרס אמי אחד ב-2006 (עבור סיקור הוריקן קתרינה ב-2005),[38] שניים ב-2007,[39] אחד ב-2009,[40] שניים ב-2010,[41] אחד ב-2011,[42] אחד ב-2013,[43] ואחד ב-2014.[44] פרס אמי לשנת 2014 הוענק לחדשות הלילה על סיקורו של סדרת טורנדו קטלנית באוקלהומה, עבורו זכה גם בפרס אלפרד אי. דופונט-אוניברסיטת קולומביה.[45]

ויליאמס זכה גם בפרס אמי לשנת 2012 עבור תוכנית הראיונות שלו רוק סנטר[46] ובפרס אמי לשנת 2013 כמפיק ראשי ועורך של סרט תיעודי על הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם ג'ון קנדי.[43] הוא גם חלק בפרס אמי משנת 2014 שהוענק עבור ספיישל חדשות של NBC על הפיגוע במרתון בוסטון.[44]

על פי נתוני דירוגי נילסן מסוף 2008, תוכנית החדשות של ויליאמס זכתה בעקביות למספר צופים גבוה יותר משתי התוכניות המתחרות העיקריות שלה, חדשות העולם של ABC של ABC וחדשות הערב של CBS של CBS.[47] בהקשר זה, חדשות הלילה של NBC ניצחה את שתי התוכניות האחרות בדירוגי נילסן בכל שבוע פרט לאחד מסוף 2008 ועד סוף 2014.[47]

ויליאמס על סיפון ספינת התקיפה האמפיבית USS טאראווה במפרץ הפרסי, 13 במרץ 2003

ב-4 בפברואר 2015, ויליאמס התנצל וחזר בו מהסיפור שסיפר, שהתברר כשקרי, על מלחמת עיראק, אותו סיפר בשידור של חדשות הלילה ב-30 בינואר 2015. הוא טען כי בזמן שטס במסוק צבאי צ'ינוק, המסוק "נאלץ לנחות לאחר שנפגע מ־RPG".[48][49] זמן קצר לאחר השידור, סיפורו של ויליאמס זכה לביקורת מצד לאנס ריינולדס, מהנדס טיסה שהיה על סיפון אחד משלושת מסוקי צ'ינוק שנפגעו.[50] ריינולדס וחברי צוות אחרים אמרו כי ויליאמס היה על סיפון קבוצה נפרדת של מסוקים מהמסוק שנפגע. המסוק של ויליאמס טס כחצי שעה מאחור ונאלץ לבצע נחיתת חירום בגלל סופת חול ולא בגלל התקפה.[49][51] בראיון ב-5 בפברואר 2015 ב-CNN, טייס הצ'ינוק שבו טס ויליאמס אמר כי אמנם המסוק לא ספג אש RPG, הוא אכן ספג אש מנשק קל וכי התותחנים השיבו אש. ויליאמס טען כי כמה כדורים החטיאו אותו "בסנטימטרים", דבר שמפקד צוות הצ'ינוק הכחיש.[52] ב-10 בפברואר 2015, נשיאת חדשות NBC, דבורה טרנס, השעתה את ויליאמס ללא שכר למשך שישה חודשים מתפקידו כעורך ראשי ומגיש של שידור חדשות הלילה בשל שקריו והצגתו השגויה של התקרית בעיראק.[2] ב-18 ביוני 2015, הוא הורד בדרגה למגיש חדשות חירום עבור MSNBC.[3] באותה עת, משכורתו עמדה על 10 מיליון דולר לשנה,[53] עם חוזה לחמש שנים שנחתם בדצמבר 2014.[54]

רוק סנטר עם בריאן ויליאמס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוקטובר 2011, הוכרז כי ויליאמס יהיה המנחה של רוק סנטר עם בריאן ויליאמס, תוכנית מגזין חדשות שהוקרנה בבכורה ב-31 באוקטובר 2011, בשעה 22:00 שעון המזרח, במקום סדרת הדרמה שבוטלה מועדון הפלייבוי.[55]

התוכנית, שנקראה על שם הכינוי של מרכז רוקפלר, ציון הדרך בניו יורק שבו ממוקמים אולפני NBC רדיו סיטי, הייתה תוכנית החדשות הראשונה של NBC שהושקה בשעות הפריים טיים כמעט בשני עשורים.[56]

NBC ביטלה את רוק סנטר ב-10 במאי 2013, בשל דירוגים נמוכים. בנוסף, הרשת התקשתה למצוא משבצת זמן קבועה לתוכנית. התוכנית האחרונה שודרה ב-21 ביוני 2013.[57] ויליאמס דווח כמי שהרגיש "מושפל" מביטול התוכנית.[58] חזרה ל-MSNBC

בספטמבר 2015, ויליאמס חזר לשידור כמגיש הראשי של MSNBC.[4]

אירועי חדשות שויליאמס סיקר עבור MSNBC כללו את ביקור האפיפיור פרנציסקוס בארצות הברית; את הירי במכללה הקהילתית אומפקווה; ואת פיגועי הטרור בפריז, סן ברנרדינו, בריסל, וניס. בינואר 2016, ויליאמס הוסיף את תפקיד המגיש הראשי לבחירות עבור MSNBC והופיע לראשונה בתפקיד זה במהלך סיקור הקאוקוס של איווה ב-2016.[59] כחלק מתפקידיו כמגיש ראשי, ויליאמס הנחה את השעה ה-11 עם בריאן ויליאמס, תוכנית סיכום חדשות ופוליטיקה לילית. ויליאמס, יחד עם מגישות משותפות רייצ'ל מדאו וג'וי ריד והאנליסטית הראשית ניקול וולאס, הוביל את סיקור הרשת של הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020.[60]

ויליאמס הודיע ב-9 בנובמבר 2021, בפרק של השעה ה-11 עם בריאן ויליאמס, כי יעזוב את NBC News ואת MSNBC עם תום חוזהו בחודש שלאחר מכן, לאחר חמש שנים בהנחיית התוכנית ו-28 שנים בחברה.[61][62] הפרק האחרון שלו כמנחה שודר ב-9 בדצמבר 2021.[63]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם אשתו, ג'יין, ב-2009

ויליאמס נשא לאישה את ג'יין גילן סטודארד, בכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה של ניו כנען, ב-7 ביוני 1986.[64] לזוג שני ילדים: אליסון, שחקנית, ודאג, כתב ומגיש של WCBS-TV ומגיש לשעבר של התוכנית הלילית גייקו ספורטסנייט בספורטסנט ניו יורק.[65] ויליאמס ואשתו מתגוררים בניו כנען,[66] ובבעלותם בית חוף בביי הד, ניו ג'רזי[67] ודירת פיאד-א-טר במידטאון מנהטן.[68]

מ-2006 עד 2015, ויליאמס היה חבר במועצת המנהלים של קרן מדליית הכבוד; הוא התפטר ימים לאחר השעייתו מ-NBC.[69]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריאן ויליאמס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "Brian Williams". msnbc.com. 16 בספטמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  2. 1 2 "A Note from Deborah Turness". חדשות NBC. 10 פבר' 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  3. 1 2 "Brian Williams demoted to MSNBC's breaking news anchor". Star Tribune. 15 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. 1 2 Farhi, Paul (21 ספט' 2015). "At long last, Brian Williams is back — humbled and demoted to MSNBC". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ "Brian Williams' new program, 'The 11th Hour,' debuts Tuesday on MSNBC". Los Angeles Times. בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ↑ Sperling, Nicole (17 באוקטובר 2024). "Amazon Enters News with Live Election Coverage from Brian Williams". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ Hamilton, Nolan. "Brian Williams, Please Tell Us About Your 'Grindlingly Middle Class' Upbringing Again". אורכב מ-המקור ב-7 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Q&A with Brian Williams". www.c-span.org.
  9. ↑ "Brian Williams Weds Jane Stoddard, TV Producer". הניו יורק טיימס. 8 ביוני 1986. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ↑ "Address by Brian Williams – Commencement 2015 – Bates College". bates.edu. 29 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ↑ Mullen, Shannon (2005-01-10). "Brian Williams is living his dream as "Nightly News" anchor". The Seattle Times. {{cite web}}: (עזרה)
  12. 1 2 Strauss, Robert (27 באוקטובר 2002). "In Person – The Life Of Brian, Annotated". The New York Times. Mr. Williams grew up in Mom-apple-pie-and-TV-trays style in Middletown, Monmouth County, a town of true middle class. ... Mr. Williams, who was in junior high when the family moved there from Elmira, N.Y., was an average student who had his eyes on fast cars, fun summer jobs and hanging out at the local fire station, where he became a volunteer firefighter. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ↑ "Brian Williams". NOPAC Talent. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2007. Graduated from Mater Dei, a Roman Catholic High School in New Monmouth, N.J. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ "See Brian Williams Through The Years". Time. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ↑ "Liberties – Send in the Clones". The New York Times. 10 בדצמבר 1995. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ↑ The Tonight Show with Jay Leno, May 22, 2009.
  17. ↑ "Remarks by Brian Williams. Tulane University Commencement". 19 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ↑ "His Heart Belongs to Jersey". New Jersey Monthly. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ "Brian Williams". NBC News. 10 בדצמבר 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ "American Journalism Review". ajrarchive.org. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ↑ "Life of Brian". American Journalism Review. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ "maynardije.org". אורכב מ-המקור ב-15 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ↑ "With Little Fanfare, an Anchor Says Goodbye". The New York Times. 22 בנובמבר 2005. {{cite news}}: (עזרה)
  24. 1 2 "The Peabody Awards – NBC News: Coverage of Hurricane Katrina". peabodyawards.com. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ↑ Kurtz, Howard. Reality Show: Inside the Last Great Television News War. New York: Free Press, 2007. Print.
  26. ↑ "NBC wins duPont-Columbia University award". today.com. אורכב מ-המקור ב-פברואר 9, 2015.
  27. ↑ "Brian Williams". NBC News. 10 בדצמבר 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ Simerman, John (6 בפברואר 2015). "NBC News anchor Brian Williams' comments about dead bodies, Hurricane Katrina starting to gain attention, draw scrutiny". The New Orleans Advocate. ניו אורלינס. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ↑ Calamur, Krishnadev (6 בפברואר 2015). "More Questions Emerge About Brian Williams' Comments". רדיו ציבורי לאומי. וושינגטון די.סי. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ↑ Kludt, Tom (7 בפברואר 2015). "Brian Williams' reporting on Katrina: What we know". CNN Money. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ↑ "Brian Williams: We were witnesses". חדשות NBC. 28 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ↑ "The duPont Talks: Tom Brokaw & Brian Williams on Covering Katrina pt1 of 3". YouTube. 26 ביוני 2014. ארכיון מ-2021-11-08. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ Hartmann, Margaret (9 בפברואר 2015). "Brian Williams May Have Exaggerated Another Helicopter Story". ניו יורק. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ↑ "The Brian Williams Bandwagon". Chameleon Associates. 17 בפברואר 2015. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ אתר למנויים בלבד JTA, Israeli Officer: Brian Williams' Lebanon War Reportage 'Accurate', Haaretz , February 10, 2015
  36. ↑ "Complete List – The 2007 Time 100". Time. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. 1 2 "NBC News Anchor Brian Williams Next Cronkite Award Recipient". Arizona State University. 6 באפריל 2009. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ↑ "National Television Academy Presents 27th Annual News & Documentary Emmy Awards" (PDF). emmyonline.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ↑ "28th Annual News & Documentary Awards Announces Winners at New York City Gala". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-29 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ↑ "30th Annual News & Documentary Emmy Awars Winners Announced at New York City Gala, Lifetime Achievement Award Presented to Barbara Walters, Presidents Award Presented to CNN Doc Unit, Special Tributes to Walter Cronkite and Don Hewitt". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ↑ "The Emmy Awards – 31st Annual News & Documentary Emmy Awards nominations". emmyonline.org. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ↑ "32nd Annual News & Documentary Emmy® Awards Winners". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-16 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  43. 1 2 "Winners Announced for the 34th Annual News & Documentary Emmy® Awards". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-מרץ 31, 2015.
  44. 1 2 "Winners Announced for the 35th Annual News & Documentary Emmy Awards". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ "2014 Alfred I. duPont-Columbia Award Winners Announced — CBS and NBC Honored for Breaking News Coverage; CIR Wins Two Awards and ESPN Wins for the First Time for Investigative Reporting – TVWeek". tvweek.com. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ↑ "Winners Announced for the 33rd Annual News & Documentary Emmy® Awards". emmyonline.com. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. 1 2 Bauder, Steven (7 באוקטובר 2014). "ABC's 'World News' breaks a ratings streak". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-11 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ↑ Joshua Barajas (4 בפברואר 2015). "NBC's Brian Williams apologizes for false Iraq war story". Public Broadcasting System. {{cite web}}: (עזרה)
  49. 1 2 Tritten, Travis J. (4 בפברואר 2015). "NBC's Brian Williams recants Iraq story after soldiers protest". Stars and Stripes. אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ↑ Jonathan Mahler; Ravi Somaiya; Emily Steel (5 בפברואר 2015). "With an Apology, Brian Williams Digs Himself Deeper in Copter Tale". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ↑ Tritten, Travis J. (5 בפברואר 2015). "Brian Williams' apology draws mixed reviews from mission vets". Stars and Stripes. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ↑ "Pilot says Brian Williams's chopper sustained small-arms fire, not RPG fire". The Washington Post. 5 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ↑ "Brian Williams' $10-million salary should buy some honesty". Los Angeles Times. 10 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ↑ "NBC's Brian Williams, in stunning fall from grace, gets six month suspension". Los Angeles Times. 10 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ↑ Goldberg, Lesley (4 באוקטובר 2011). "NBC Cancels 'The Playboy Club'". The Hollywood Reporter. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ↑ "NBC cancels 'Playboy Club,' schedules 'Rock Center'". Uproxx. 4 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ↑ Bauder, David (10 במאי 2013). "NBC cancels Williams' newsmagazine 'Rock Center'". Associated Press. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ↑ Stelter, Brian (21 ביוני 2013). "Disappointing Fall for 'Rock Center,' a News Program With Big Ambitions". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ↑ "Brian Williams is returning to primetime news for the Iowa caucus". Entertainment Weekly. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ↑ "Inside NBC News". 27 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ↑ Stelter, Brian (2021-11-10). "Anchor Brian Williams is leaving MSNBC and NBC News". CNN.
  62. ↑ "Brian Williams to leave NBC News at year's end". פוליטיקו. 10 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ↑ Yasharoff, Hannah; Trepany, Charles; Brisco, Elise (10 בדצמבר 2021). "Brian Williams signs off from MSNBC's '11th Hour' for the last time: 'I'll show myself out'". USA TODAY (באנגלית). {{cite web}}: (עזרה)
  64. ↑ "Brian Williams Weds Jane Stoddard, TV Producer". The New York Times. 8 ביוני 1986. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ↑ Koblin, John (21 ביולי 2017). "Another Williams Takes His Turn Before the Camera, at SNY". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ↑ "Brian Williams". TVGuide.com.
  67. ↑ "Brian Williams at Stop & Shop". 28 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ "Brian Williams Opens up About His Unexpected Re-Invention". וניטי פייר. 24 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ↑ "More fallout from Brian Williams reporting scandal". cbsnews.com. 20 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריאן_ויליאמס_(שדר)&oldid=42521984"