בריגדת הגמלים האימפריאלית
 | |
| חיילים אוסטרלים מבריגדת הגמלים האימפריאלית | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 הצבא הבריטי |
| סוג | בריגדת רגלים רכובים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | ינואר 1916 – מאי 1919 (כ־3 שנים ו־17 שבועות) |
| מקים היחידה | קלמנט לזלי סמית' |
| מלחמות | המערכה בסיני ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי |
גמלים רובי לי אנפילד |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
"הכוח המזרחי" בפיקוד צ'ארלס דובל (קרבות עזה) "קורפוס המדבר הרכוב" בפיקוד הנרי שובל (כיבוש באר שבע וירושלים) |
| דרגת המפקד | בריגדיר גנרל |
| מפקדים |
קלמנט לזלי סמית' קלוד סטיוארט רום |
בריגדת הגמלים האימפריאלית (באנגלית: Imperial Camel Corps Brigade (ICCB)) הייתה בריגדת רגלים רכובים בה נעשה שימוש בגמלים כדי להתנייד. הבריגדה הוקמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה כחלק מחיל המשלוח המצרי והשתתפה בדיכוי מרד הסנוסים וכן במערכה בזירת סיני וארץ ישראל. היא הורכבה מיחידות מבריטניה, הודו, אוסטרליה וניו זילנד. לאחר סיום המלחמה פורקה הבריגדה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסורת בצבא בריטניה נטתה לצייד יחידות רכובות בסוסים. יחד עם זאת הניסיון שנצבר בהפעלת מספר יחידות גמלים שפעלו באפריקה ובהודו במסגרת צבא בריטניה הצביע על יתרונות השימוש בגמלים בתנאי מדבר. 2 היתרונות העיקריים בשימוש בגמלים הם ההתמודדות הטובה יותר של גמלים עם מחסור במים ומזון וכן בתגובה הרגועה יותר של גמלים תחת אש. מסקנות אלו הובילו להחלטה להקים יחידה כזו גם המזרח התיכון.
ההיסטוריה של הבריגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה הוקמה במצרים בינואר 1916 מחיילים שפונו ממערכת גליפולי. תחילה הוקמו 4 פלוגות של חיילי צבא בריטניה כשהגמלים הובאו מנסיכות ביקאנר (אנ') שם כבר פעלה בריגדת גמלים (אנ'). כל פלוגה מנתה כ-130 חיילים ותפקידיה העיקריים היו סיורים לאורך תעלת סואץ ולתוך סיני כחלק מהמערכה על תעלת סואץ.
במרץ 1916 חוזקה היחידה ב-6 פלוגות נוספות מתוך מערך פרשי היומנרי (אנ'), ביוני נוספו ליחידה 4 פלוגות פרשים אוסטרלים ובהמשך אותה שנה נוספו 2 פלוגות פרשים מניו זילנד.
באוגוסט 1916 השתתפה היחידה בקרב רומני ובעקבותיו חוזקו הפלוגות על ידי הוספת מחלקת מקלעים לכל פלוגה שכללה 3 מקלעי לואיס דבר שהגדיל כל פלוגה ל-184 חיילים.
הקמת הבריגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבריגדה הוקמה על בסיס הפלוגות בדצמבר 1916 כשלמפקדה מונה בריגדיר גנרל קלמנט לזלי סמית'. תחילה הוקמו 3 בטליונים[1] ובמאי 1917 נוסף הבטליון הרביעי של חיילי אנזא"ק.
בנוסף לבטליונים הלוחמים תוגברה היחידה בסקוודרון של 8 מכונות ירייה ויקרס, סוללה של 6 תותחי הרים רכובה[2] ויחידות לוגיסטיות.
בסיום בניית הבריגדה היא מנתה 4,150 חיילים ו-4,800 גמלים.
מרד הסנוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרד הסנוסים התחולל בין נובמבר 1915 ופברואר 1917 ובמהלכו מרדו שבטים בדרום מצרים נגד השלטון הבריטי במדינה. הצבא הבריטי נאלץ להקצות כוחות לדיכוי מרד זה במקביל להגנת תעלת סואץ. הפלוגות של בריגדת הגמלים השתתפו בשלהי מרד זה כשנשלחו לסיורים בנאות המדבר בדרום מצרים ובמדבר הלובי.
המערכה בסיני וארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1916 ביצעו הפלוגות סיורים בדרום מזרח חצי האי סיני כדי לאתר התבססות של כוחות טורקים ממזרח לתעלת סואץ ולהדוף אותם. כשהם עדיין במבנה הפלוגתי השתתפו חיילי היחידה בקרב רומני שהתחולל בצפון סיני באוגוסט 1916.
מייד לאחר הקמת הבריגדה הועברו כל כוחות היחידה לסיני ובשלהי דצמבר 1916 השתתפו הכוחות בקרב מגדבה שם פעלו החיילים כחיילי חיל רגלים. בינואר 1917 השתתפה הבריגדה בקרב רפיח. בפברואר השתתפה הבריגדה בכיבוש נח'ל וביר חסנה (אנ') במרכז סיני שם התבססו כוחות טורקים. לקראת קרבות עזה, שהתחוללו בתחילת 1917, הוכפפה הבריגדה ל"כוח המזרחי" בפיקוד צ'ארלס דובל (אנ'). במסגרת זו השתתפה הבריגדה בקרב עזה הראשון (מרץ 1917) בו ספגו הבריטים נפגעים רבים ונאלצו לסגת ובקרב עזה השני (אפריל 1917) שגם הוא הסתיים בכישלון ונפגעים רבים.
לקראת המערכה לכיבוש באר שבע, באוקטובר 1917, הוכפפה הבריגדה ל"קורפוס המדברי הרכוב" בפיקודו של גנרל הנרי שובל[3]. בהמשך לכיבוש באר שבע השתתפה הבריגדה בקרב תל חווילפה וקרב תל א-שריעה ותל הוריירה (נובמבר 1917) וכן במרדף פלשת.
לאחר כיבוש ירושלים והקמת קו שתי העוג'ות עברה הבריגדה לבקעת הירדן שם השתתפה בקרב עבר הירדן הראשון (מרץ 1918) ובקרב עבר הירדן השני (אפריל-מאי 1918).
פירוק הבריגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1918 הגיע הפיקוד הבריטי למסקנה שהיתרונות של הגמל בסביבה המדברית אינם רלוונטיים עוד בסביבה ההררית והסלעית של מרכז וצפון ארץ ישראל ולכן הורה על פירוק הבריגדה. הפלוגות האוסטרליות (בטליונים 1 ו-3) הועברו לרגימנט ה-14 (אנ') והרגימנט ה-15 (אנ') של הפרשים האוסטרלים הקלים. הכוחות הניו זילנדים בבטליון 4 הצטרפו ליחידת מקלעים השנייה (2nd New Zealand Machine Gun Squadron) במסגרת בריגדת הפרשים הקלים החמישית (אנ').
6 הפלוגות הבריטיות של הבריגדה המשיכו לפעול כיחידה אחת תחת פיקודו של בריגדיר גנרל קלוד סטיוארט רום (Claude Stuart Rome) שהחליף את סמית'. במהלך 1918 שיתפה פעולה עם ת.א. לורנס במהלך המרד הערבי כשבין השאר חיבלה בפסי הרכבת החיג'אזית. תהליך הקטנת הבריגדה נמשך עד פירוקה הסופי במאי 1919.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקרבות נהרגו 240 מחיילי הבריגדה[4]. לזכרם נחנכה, ב-1921, אנדרטה הנצחה ברציף התמזה שבלונדון (אנ'). אנדרטה זו נושאת בראשה פסל של גמל ורוכבו ובצידיה מופיעים שמות הלוחמים שנהרגו וכן רשימת הקרבות בהם השתתפו. בצידה האחר מופיע המשפט הבא:
לזכרם המפואר והנצחי של הקצינים, המש"קים והלוחמים של בריגדת הגמלים האימפריאלית - בריטים, אוסטרלים, ניו זילנדים והודים - שנפלו בפעולה, פציעות או מחלות במצרים, סיני ופלסטין, 1916, 1917, 1918
.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012.
- ערן דולב, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
- Clayton, Anthony; Killingray, David (1989). Khaki and Blue: Military and Police in British Colonial Africa. Africa series. Vol. Monographs in International Studies, Volume 51. Ohio University Center for International Studies. ISBN 978-0-89680-147-9.
- Falls, Cyril; G. MacMunn (1930). Military Operations Egypt & Palestine from the Outbreak of War with Germany to June 1917. Official History of the Great War Based on Official Documents by Direction of the Historical Section of the Committee of Imperial Defence. Vol. 1. London: HM Stationery Office. OCLC 610273484.
- Langley, G.F. (1976). Sand, Sweat and Camels: The Australian Companies of the Imperial Camel Corps. Lowden Publishing. ISBN 978-0-909706-51-7.
- Inchbald, Geoffrey (1970). Imperial Camel Corps. Johnson. ISBN 0-85307-094-6.
- Lawrence, T.E. (1962). Seven Pillars of Wisdom. Penguin Books. ISBN 0-14-001696-1.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בריגדת הגמלים האימפריאלית באתר New Zealand History:
- בריגדת הגמלים האימפריאלית, באתר ההיסטוריה הצבאית של דנמרק (דנית)
- 10 תמונות של בריגדת הגמלים, באתר iwm.org.uk
- בריגדת הגמלים האימפריאלית, באתר awm.gov.au
- סיפורו של לנס-קורפורל ג'ון קרמודי מבריגדת הגמלים, באתר summerlandcamels.com.au
זכרונות של 4 לוחמים בבריגדת הגמלים, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בטליונים 1 ו-3 היו אוסטרלים ובטליון 2 היה בריטי
- ^ סוללת תותחי ההרים של הונג-קונג וסינגפור שהצטרפה לבריגדת הגמלים, באתר New Zealand History
- ^ בריגדת הגמלים במהלך כיבוש באר שבע, באתר summerlandcamels.com.au
- ^ 106 בריטים, 84 אוסטרלים, 41 מיוזילנדים ו-9 הודים
- ^ אנדרטת נופלי בריגדת הגמלים, באתר c20society.org.uk
