בריג'יט נילסן

בריג'יט נילסן
Brigitte Nielsen
לידה	15 ביולי 1963 (בת 60); רדוברה, דנמרק
שם לידה	Gitte Nielsen
סוגה מועדפת	בי מובי
מדינה	ממלכת דנמרק
תקופת הפעילות	מ-1984
בן או בת זוג	קספר ווינדינג (19 באפריל 1983–אוקטובר 1984); ; Raoul Meyer (1993–2005); סבסטיאן קופלנד (29 בספטמבר 1990–מאי 1992); סילבסטר סטאלון (15 בדצמבר 1985–13 ביולי 1987); מתאייה דסי (8 ביולי 2006–?) מארק גסטיאנו (1988–1990); ; פלייבור פלייב (2004–2005) ;
מספר צאצאים	5
פרסים והוקרה	פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1986); פרס פטל הזהב לשחקן החדש הגרוע ביותר (1986) ;
	http://www.brigittenielsen.com
	פרופיל ב-IMDb

בריג'יט נילסן (בדנית: Brigitte Nielsen; נולדה ב-15 ביולי 1963) היא שחקנית, דוגמנית, זמרת ואישיות טלוויזיונית דנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם ג'יטה נילסן ברדוברה, דנמרק. בתם של האנה, ספרנית במקצועה, וסוונד נילסן, מדען.

נילסן היא גיסתו לשעבר של במאי הקולנוע ניקולס וינדינג רפן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלה לדגמן בשנות ה-80 והצטלמה עבור מגזין פלייבוי, וצולמה בין היתר על ידי הלמוט ניוטון.

בשנת 1985 שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "סוניה האדומה" לצד ארנולד שוורצנגר. ובאותה שנה הכירה את השחקן סילבסטר סטאלון, לימים בעלה, לאחר שהופיעו ביחד בסרט רוקי 4" בו גילמה את לודמילה דראגו, אשתו של איוון דראגו, האנטגוניסט הראשי בסרט.

בשנת 1986 הופיע שוב לצד סטאלון בסרט "קוברה". בשנת 1987 שיחקה את קרלה בסרט "השוטר מבוורלי הילס 2".

ב-2005 השתתפה בעונת ה-V.I.P הבריטית של "האח הגדול". ב-2018 חזרה לגלם את דמותה של לודמילה דראגו בסרט "קריד 2". בשנת 2014 שיחקה בסרט הפעולה "Mercenaries" לצד סינתיה רות'רוק וקריסטנה לוקן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילסן נישאה חמש פעמים, ולה חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת אחת. בעלה הראשון היה קספר ווינדינג לו הייתה נשואה בשנים 1983-1984, ולהם ילד אחד בשם ג'וליאן ווינדינג (רוב הזמן גדל לצד אביו, לשניים קשר מצומצם).

היא נישאה לסילבסטר סטאלון ב-1985 בבוורלי הילס, קליפורניה בביתו של המפיק אירווין ווינקלר. נילסן וסטאלון עבדו ביחד על הסרט "רוקי 4" (השניים התארסו במהלך הצילומים, והתחתנו לאחר שחרור הסרט). נישואיהן נמשכו 19 חודשים, שהגירושין הסתיימו סופית ביולי 1987. מערכת היחסים בין השניים, בין היתר הנישואים והגירושים סוקרו רבות בצהובונים ובאמצעי תקשורת אחרים. בשנת 1989 נולד בנה השני של נילסן, קיליאן מרקוס גסטיאנו, ממערכת יחסים קצרה שניהלה עם שחקן הכדורגל מארק גסטיאנו, אליו גם התארסה ולאחר זמן מה השניים נפרדו.

בין השנים 1990 ו-1992 היא הייתה נשואה לצלם ובמאי הקולנוע סבסטיאן קופלנד (דודו של אורלנדו בלום). לנילסן נולדו שני בנים נוספים מבעלה הרביעי ראול מאייר, דאגלס אהרון (נולד ב-1993) וראול ג'וניור (נולד ב-1995).

ב-8 ביולי 2006 נישאה בפעם החמישית למתאייה דסי (יליד 1978) במלטה, והשניים התגוררו תחילה באיטליה, ובסוף 2010 עברו פאלם ספרינגס היוקרתית בקליפורניה, ארצות הברית. ב-28 במאי 2018 הודיעה נילסן כי היא בהיריון בפעם חמישית. ביוני אותה השנה היא ילדה את בתה הראשונה (לאחר ארבעה בנים) כשהיא בגיל 54.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1988 - Every Body Tells a Story
1992 - I'm the One... Nobody Else
2008 - Brigitte Nielsen (שחרור חוזר של I'm the One... Nobody Else ו-Every Body Tells a Story)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בריג'יט נילסן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בריג'יט נילסן

בריג'יט נילסן, ברשת החברתית פייסבוק
בריג'יט נילסן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בריג'יט נילסן, ברשת החברתית אינסטגרם
בריג'יט נילסן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בריג'יט נילסן, באתר AllMovie (באנגלית)
בריג'יט נילסן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
בריג'יט נילסן, באתר Metacritic (באנגלית)
בריג'יט נילסן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
בריג'יט נילסן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בריג'יט נילסן, באתר Discogs (באנגלית)
בריג'יט נילסן, באתר Genius