ברידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחק ברידג' מנקודת המבט של הכרוז

ברידג' הוא משחק קלפים מבוסס לקיחות אותו משחקים ארבעה שחקנים, המחולקים לשני זוגות. בני הזוג יושבים אחד מול השני. המשחק מורכב משני חלקים: הכרזה וביצוע.

ענף הברידג' התחרותי בישראל מנוהל ומאורגן על ידי ההתאגדות הישראלית לברידג'. התאגדות הברידג' בישראל חברה בהתאחדות אילת - ארגון הגג של ענפי הספורט בישראל, שאינם אולימפיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של מספר משחקי קלפים דמויי ויסט מאז תחילת המאה ה-16. היו אלו משחקים מבוססי לקיחות עם מבחר וריאציות משניות. ויסט הפך למשחק המקובל, ורכש לו קהל חובבים לאורך מאות שנים, עד ימינו.

בשנות התשעים של המאה ה-19, הרעיון לפיו המחלק יכול לבחור סדרה אחת, שתהיה ה"שליט" זכה לפופולריות בארצות הברית ובריטניה והמשחק, שנוצר כונה "ברידג'-ויסט". בשנת 1904 הקונספט של שלב "הכרזה" כדי להחליט איזה שחקן יגדיר את סדרת השליט התקבל גם הוא, וגרסה זו כונתה "ברידג' הכרזה" (auction bridge).

הצורה המודרנית של המשחק עוצבה על ידי הרולד ונדרבילט. הוא פרסם בשנת 1925 את החוקים, שניסח למשחק הברידג' ואלו הפכו לצורה הדומיננטית של המשחק תוך שנים מעטות.

מילון אוקספורד טוען שמקור המלה האנגלית bridge הוא באופן הביטוי של המלה "ביריץ'", ממקור מזרח-תיכוני בלתי ידוע. לפי המילון, ישנן השערות שמקור המלה מהצרוף בשפה הטורקית "ביר-אוץ'" - bir-üç, אותו ניתן לתרגם ל"אחד-שלוש", מושג שיכול לתאר את העובדה שבמהלך המשחק "יד" אחת פתוחה בעוד שלוש "ידיים" סגורות.

מונחים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברידג' - מונחים

חלוקת ומאפייני הקלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוח (board) - לוח בו מסודרים הקלפים, בכל לוח יש ארבע ידיים.
  • יד - שלושה עשר קלפים שמקבל אחד השחקנים.
  • חלוקה - 52 קלפים המחולקים אקראית לארבע ידיים בנות 13 קלפים כל אחת. פירוט בפסקה "החלוקה"
  • צפון(North)- שחקן היושב בכיוון המסומן ב N על גבי שולחן המשחק. דרום הוא בן זוגו של צפון.
  • דרום (South)- שחקן היושב בכיוון המסומן ב S על גבי שולחן המשחק. צפון הוא בן זוגו של דרום.
  • מזרח (East)- שחקן היושב בכיוון המסומן ב E על גבי שולחן המשחק. מערב הוא בן זוגו של מזרח.
  • מערב (West)- שחקן היושב בכיוון המסומן ב W על גבי שולחן המשחק. מזרח הוא בן זוגו של מערב.
  • סדרות המייג'ור - עלה, המסומן באמצעות ולב המסומן באמצעות . על סדרות המייג'ור הניקוד יותר גבוה ממינור.
  • סדרות המיינור - יהלום, המסומן באמצעות ותלתן המסומן באמצעות . על סדרות המיינור הניקוד יותר נמוך מעל סדרות המייג'ור.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכרזה (bid) - הצהרה מהצורה <מספר> <סדרה (או "ללא שליט")> שבאופן כללי היא הצהרת כוונות לגבי מספר הלקיחות שהמכריז מאמין שהוא ובן זוגו יוכלו לקחת; ישנן הכרזות שיכולות לקבל משמעות מיוחדת המוגדרות על פי מבחר של "קונבנציות".
  • עבור (pass) - הכרזה שמשמעותה שהמכריז אינו מעוניין להכריז בסיבוב זה.
  • חוזה (Contract) - בסיום שלב המכרז נקבע חוזה לביצוע.
  • לקיחה - זכייה בתחרות בין ארבעה קלפים. אחד מצפון, אחד ממזרח, אחד ממערב ואחד מדרום. צפון-דרום זוכים בלקיחה אם הקלף בדרום או הקלף בצפון זכה. מזרח-מערב זוכים בלקיחה אם הקלף במזרח או הקלף במערב זכה.
  • שליט - סדרה בה נקבע החוזה בסיום שלב המכרז. כל קלף בסדרה זו זוכה בלקיחה כאשר הוא מתמודד מול קלפים בכל סדרה אחרת.
  • ללא שליט (NT) - יד שהחוזה בסיום המכרז הוא ללא סדרת שליט.
  • כרוז - השחקן מהזוג שזכה בחוזה ומנסה לבצע את החוזה.
  • כפל (Double)- אם השחקנים שלא הכריזו חושבים שהכרוז לא יוכל לבצע את החוזה הם לעתים מכריזים כפל. הכפל מכפיל את הנקודות שההגנה תקבל אם היא תפיל את החוזה אך אם הכרוז יבצע את החוזה יוכפלו הנקודות שהוא יקבל. לעתים משתמשים בכפל גם כדי לסמן לשותף מה טיב הקלפים שבידו של המכריז.
  • משחק חלקי - משחק בחוזה נמוך מ 3NT. החוזים במשחק חלקי הם חוזים עם שליט מגובה 1 עד גובה 3 וחוזים ללא שליט: 1NT ו 2NT.
  • משחק מלא- משחק בחוזה של 3NT או יותר אבל פחות מסלאם (Slam).
  • סלאם (Slam) - הכרזה וביצוע של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת שתים עשרה או שלוש עשרה לקיחות.סלאם קטן (Small Slam) הוא הכרזה של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת 12 לקיחות. סלאם גדול (Grand Slam) הוא הכרזה של חוזה שבו הכרוז מתחייב לקחת את כל שלוש-עשרה הלקיחות.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב המשחק הוא השלב בו אחד מבני הזוג שזכה במשחק מנסה לבצע את החוזה.

  • חיתוך
  • דומם (Dummy)- בן זוגו של הכרוז, שידו מונחת פתוחה (הקלפים גלויים) על השולחן ומשוחקת על ידי הכרוז.
  • עקיפה
  • הגנה - הזוג שאינו הכרוז והדומם.
  • פגיעות - כל זוג יכול להיות במצב פגיע או במצב לא-פגיע. במצב פגיע הניקוד שמקבלים עבור ביצוע משחק מלא או סלאם גבוה יותר מאשר במצב לא-פגיע. במצב פגיע העונש על כישלון בביצוע החוזה גבוה יותר מאשר במצב לא-פגיע. הסבר מורחב ראו בפסקה "שיטת הניקוד".

החלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשחק ברידג' יש להצטייד בחפיסת קלפים מלאה, המכילה 52 קלפים - 13 מכל סדרה, ללא ה"ג'וקרים" או קלפי פרסומת. שחקן אחד, "המחלק", מחלק 13 קלפים לכל שחקן. בסיבוב הבא תפקיד המחלק עובר לשחקן שיושב לשמאלו של המחלק הנוכחי. לשם נוחות, משתמשים בדרך כלל בשתי חבילות קלפים, כך שבן-זוגו של המחלק הנוכחי מערבב את קלפי החפיסה שאינה בשימוש עבור הסיבוב הבא. בברידג' התחרותי, מגיעים הקלפים כבר מחולקים בתוך "בורדים". על כל בורד מצוין מיהו המחלק. באופן זה ניתן לשחק את החלוקה שבכל בורד, במספר שולחנות על ידי שחקנים שונים ולהשוות את התוצאות.

ההכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלק הוא גם המכריז הראשון, וההכרזה נמשכת בכיוון השעון עד ששלושה שחקנים מכריזים ברצף "עבור" (pass) לאחר הכרזה אחרת כלשהי, או שארבעת השחקנים פותחים בהכרזה "עבור". הכרזה יכולה להיות הצעה (הכרזה פשוטה), "עבור", כפל (double) או כפל-כפליים (redouble).

כל שחקן יכול בתורו במהלך ההכרזה לעשות אחד מהבאים:

  • להציע הצעה
  • להכריז "עבור"
  • להכריז "כפל", אם ההצעה האחרונה הייתה של הזוג היריב
  • להכריז "כפל-כפליים" אם ההכרזה האחרונה של היריבים הייתה "כפל" ושותפו לא הציע הצעה.

הכרזה שהיא הצעה צריכה לכלול את מספר הלקיחות מעל ל-6 לקיחות שהזוג מתחייב לקחת (מאחת ועד שבע), ואת הסדרה השליטה, או "ללא שליט". הכרזות לדוגמה: "1 עלה", "3 ללא שליט". הלקיחות הן נוספות שכן הזוג מתחייב מלכתחילה, בהכרזה, לקחת שש לקיחות לפחות.

כל הכרזה חייבת להיות גבוהה יותר מההכרזה שלפניה, על ידי נקיבה במספר גדול יותר של לקיחות נוספות, או על ידי נקיבה באותו מספר של לקיחות, אבל בסדרה שנחשבת עדיפה. סדר העדיפות בין הסדרות, מהגבוה לנמוך הוא: ללא שליט(NT) , עלה , לב , יהלום , תלתן .

ההכרזה מסתימת, כאמור, כאשר הוכרז שלוש פעמים ברציפות "עבור" לאחר הכרזה אחרת (הצעה, כפל, או כפל-כפליים). ההכרזה האחרונה הופכת להיות ה"חוזה". השחקן מהזוג שהכריז את החוזה, ושהכריז ראשון את סדרת השליט (או ללא שליט) יהיה ה"כרוז".

אם ההכרזה נפתחת בארבע הכרזות "עבור", אזי המשחק מסתיים באפס נקודות והקלפים מועברים למחלק הבא.

שיטות הכרזה וקונבנציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבני הזוג מותר להעביר מידע על הקלפים שברשותם, אך זאת במגבלות הבאות:

  • מותר להעביר מידע רק על ידי הכרזות והשלכת קלף בעת לקיחה, ושום אמצעי אחר.
  • כל המידע צריך להיות מוסבר ליריבים, במידה שהם שואלים.

כלומר, זוג יכול לייחס להכרזות משמעויות שונות, כל זמן שהן מובהרות ליריבים. כאשר ההכרזה אינה טבעית אלא משקפת קונבנציה אשר אינה נפוצה, השותף של מכריז הכרזה זו צריך לציין זאת (למשל, על ידי הנחת כרטיס ה-Alert, ראו קופסאות הכרזה להלן) על מנת לציין ליריבים שלהכרזה משמעות מיוחדת.

משמעות ההכרזות של הזוג מגדירה את שיטת ההכרזה. ישנן שיטות הכרזה מקובלות רבות בהן גורן, אקול, Standard American, פרסיז'ן (Precision) ועוד.

הכרזה, שמשמעותה אינה טווח נקודות מסוים ו"אורך" בסדרה המוכרזת או נכונות לשחק את החוזה בסדרה המוכרזת נקראת "קונבנציה". ישנן קונבנציות רבות, מהמוכרות יותר מהן: "סטיימן" (Stayman), "ג'קובי טרנספר" (Jacoby transfers) ו"בלקווד" (Blackwood).

ההחלטה איזו סדרה להכריז ובאיזה גובה היא לב שלב ההכרזה בברידג', אבל באופן כללי ניתן לומר, שהיא תלויה בהערכת השחקן את ידו. ישנן מספר טכניקות הערכה. הטכניקה הבסיסית ביותר היא ספירת הנקודות של מילטון. עליה יש המוסיפים שיטות כמו "ספירת לקיחות מפסידות" (losing trick count) ו"חוק סה"כ הלקיחות" (law of total tricks).

קונבנציות בברידג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק זה של הערך בקונבנציות יסומנו 2 שותפים במשחק כשחקן א' ושחקן ב'.

סטיימן (Stayman)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סטיימן (קונבנציה בברידג')

אחת הקונבנציות הנפוצות ביותר בברדיג'. הכרזה זו מתבצעת לאחר ששחקן א' פתח בהכרזת 1NT (ללא שליט) או 2NT. על ההכרזה הזו של שחקן א' עונה שחקן ב' 2♣ או 3♣ בהתאמה.
לקונבנציה זו יש שתי מטרות:

  1. לברר האם ניתן להכריז משחק מלא.
  2. למצוא התאמה של רביעייה מול רביעייה, אם יש כזו, באחת מסדרות המייג'ור (כלומר לב ועלה).


2 חלש (Weak 2)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שנים חלש (ברידג')

שנים חלש או בביטוי האנגלי המקובל יותר גם אצל דוברי עברית Weak Two היא קונבנציה בברידג' בה שחקן מכריז בגובה 2 עם יד חלשה ושישה קלפים בסדרה שהוכרזה. מטרת ההכרזה היא הפרעה ליריבים שבהסתברות גבוהה מחזיקים את מרבית הנקודות. לאחר ההכרזה היריבים יאלצו ברוב המקרים לחפש התאמה בסדרה בגובה 3 במקום להתחיל לעשות זאת בגובה 1 לו הפותח לא היה מכריז הכרזת Weak Two. הכרזה של Weak Two עם שישה קלפים באחת מסדרות המייג'ור נפוצה. יש המכריזים הכרזה כזו גם בסדרת ה .

ג'קובי טרנספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'קובי טרנספר

קונבנציה נפוצה זו מתבצעת לאחר הכרזת 1NT או 2NT של הפותח. מטרת ההכרזה היא בחינת האפשרות להתאמה בסדרה על מנת לשחק בה במקום בחוזה של NT. המשיב משתמש בה כאשר יש לו אורך בסדרה.

בלקווד (Blackwood)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בלקווד (קונבנציה בברידג')

קונבנציה זו בוחנת את האפשרות להכרזת חוזה של סלאם, באמצעות בירור מספר האלופים ובמקרים מסוימים גם מספר המלכים שיש לזוג. הקונבנציה מבוססת על הכרזה מלאכותית של 4NT, שהיא שאלה על מספר האלופים שבידי השותף. על פי תשובת השותף יודע השחקן שהשתמש בקונבנציה האם מספר האלופים שבידי השותפים מעניק סיכוי טוב לביצוע סלאם ובהתאם לכך מכריז סלאם או מסתפק בהכרזת משחק מלא. השימוש בקונבנציה הוא רק לאחר שבמהלך ההכרזה הוסכם על סדרה שתהיה סדרת השליט.

כיצד לשחק את ה"יד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן מהזוג שזכה בהכרזה (כלומר הזוג שהתחייב לבצע את החוזה), שהיה הראשון שהכריז את הסדרה אותה משחקים הוא הכרוז. שותפו הופך להיות הדומם.

משחק הלקיחה הראשונה מתחיל אצל השחקן היושב לשמאלו של הכרוז. שחקן זה מניח את אחד הקלפים שבידו על השולחן. לאחר שהונח הקלף, פורש הדומם את קלפיו, גלויים לעיני כל, על השולחן. קלפים אלו מעתה והלאה הם בשליטת הכרוז, שמורה לדומם איזה קלף להניח בכל פעם שתורו של הדומם להניח קלף.

כעת מתנהל המשחק כמו כל משחק לקיחות - השחקן שזכה בלקיחה מוביל את הקלף הראשון של הלקיחה הבאה (אם הכרוז זכה בלקיחה על ידי שימוש בקלף מהדומם, עליו להוביל את הלקיחה הבאה מהדומם). ההחלטה אם יש סדרת שליט, ואם כן, איזו היא, התקבלה בעת ההכרזה.

טכניקות ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנס ריס, שכתב ספרי ברידג' רבים, ציין שישנן ארבע דרכים לזכות בלקיחה. ושתיים מהן הן פשוטות למדי:

  • להניח קלף בעל ערך גבוה שאף אחד לא יכול להניח גבוה ממנו.
  • "לחתוך" קלף גבוה של היריב על ידי שימוש בקלף מסדרת השליט.
  • ליצור או "לפתח" רצף של קלפים מאותה סדרה, ואז הקלפים האחרונים בסדרה יזכו אף הם בלקיחות שכן ליריבים לא יהיו קלפים מסדרה זו והם לא יוכלו לחתוך על ידי שימוש בקלפים מסדרת השליט.
  • לשחק באופן שמתחשב במיקום הקלפים אצל היריבים. למשל, אם קלף האלוף ("אס") בסדרה מסוימת נמצא בשחקן שמניח קלף לפניך, וברשותך המלך בסדרה, הרי שהמלך יוכל לזכות בלקיחה.

ניתן לבטא כל טכניקת ביצוע כווריאציה על אחת מארבע הדרכים לעיל.

הדרך האופטימלית לבצע משחק דורשת מחשבה עמוקה ונסיון, והיא מסובכת מכדי לתאר במאמר קצר זה. עם זאת, להלן כמה רעיונות בסיסיים:

הסתברויות שחשוב לזכור על מיקום הקלפים הגבוהים.

  • ההסתברות שקלף גבוה כלשהו, למשל המלך, נמצא בידיו של אחד מהיריבים: 50%
  • ההסתברות ששני קלפים גבוהים כלשהם, למשל המלך והמלכה, נמצאים בידיו של אחד מהיריבים: 24%
  • ההסתברות שלפחות קלף גבוה כלשהו מתוך שניים, למשל המלך והמלכה, נמצא בידיו של אחד מהיריבים: 76%

כאשר מפתחים סדרה ארוכה של קלפים, חשוב לזכור את ההסתברות ששאר הקלפים בסדרה מחולקים באופן שווה בין היריבים. באופן כללי ניתן לומר שאם מספר שאר הקלפים בסדרה הוא זוגי, אז סביר יותר שהם דווקא לא מחולקים שווה בשווה; ואם מספר הקלפים הנותרים הוא אי זוגי, אז הקלפים ככל הנראה מחולקים כמעט שווה בשווה בין היריבים. לדוגמה, אם לכרוז ולדומם ישנם שמונה קלפים מסדרת השליט, קלפי השליט בידי היריבין מחולקים (בהסתברות של 68%) 3-2 (כלומר אחד מהיריבים אוחז שלושה קלפי שליט, והשני אוחז בשנים הנותרים) וניתן לגבות את כל השליטים בשלושה סיבובים. אם בידי הכרוז והדומם רק שבעה קלפים מסדרת השליט, סביר יותר שיתר השליטים מחולקים 4-2 (48%) מאשר 3-3 (36%).

טכניקות בסיסיות של הכרוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשחקני ברידג' מתחילים כדאי להכיר את המהלכים הבאים:

  • חיתוך
  • crossruff
  • פיתוח סדרה
  • עקיפה
  • holdup (בחוזים ללא שליט)
  • managing entries
  • מתי למשוך קלפי שליט

טכניקות מתקדמות של הכרוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשחקנים מתקדמים כדאי גם להתמקצע בטכניקות והרעיונות הבאים:

  • ספירת היד (מעקב אחר אופן חלוקת הסדרות והקלפים בידי היריבים, על סמך ההכרזה והמשחק)
  • coup
  • duck
  • היפוך הדומם
  • endplay
  • Morton's Fork Coup
  • משחק בטוח
  • לחץ
  • trump coup

טכניקות בסיסיות של ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הובלת הפתיחה
  • מתי להוביל בשליט

טכניקות מתקדמות של ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הימנעות מ-endplay או לחץ
  • ספירת היד (מעקב אחר אופן חלוקת הסדרות והקלפים אצל השותף ואצל הכרוז, על סמך ההכרזה והמשחק)
  • הובלת הפתיחה - שימוש במידע מההכרזה
  • סימון
  • uppercut

שיטות ניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בכל משחק קלפים, הניקוד בברידג' תלוי בערך הקלפים שביד. כדי להקטין את השפעת גורם המזל ולהגביר את השפעת היכולת, לא מסתכלים בתחרויות ובמועדונים על הניקוד של מישהו במנותק, אלא משווים אותו לכל הזוגות ששחקו את אותה חלוקת קלפים. ישנן שתי שיטות ניקוד עיקריות: זוגות וקבוצות.

משחקי זוגות (ניקוד נקודות-משחק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי זוגות, כל "יד" (חלוקה) משוחקת על ידי מספר זוגות, ואז משווים את כל התוצאות. כל זוג צובר שתי נקודות-משחק על כל זוג שקיבל פחות נקודות על אותה יד, ונקודה אחת לכל זוג שקיבל את אותו מספר של נקודות על היד. אז מסכמים את הניקוד על כל הידיים כדי להחליט מיהו הזוג הזוכה. בדרך כלל הניקוד ניתן בסופו של דבר כאחוז ממקסימום תאורטי: 100% משמעו שהזוג צבר יותר נקודות מכל שאר הזוגות בכל הידיים.

משחקי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי קבוצות, שני זוגות מרכיבים קבוצה של ארבעה שחקנים, שמשחקת כנגד קבוצה אחרת. כל יד משוחקת פעמיים בצורה הבאה:

נניח שקבוצה א' משחקת נגד קבוצה ב'. בפעם הראשונה שהיד משוחקת, זוג אחד מקבוצה א' משחקים את קלפי צפון-דרום וזוג אחד מקבוצה ב' משחק את קלפי מזרח-מערב; כאשר היד משוחקת שוב, אז שני הזוגות הנותרים משחקים, אך הפעם הזוג מקבוצה א' אוחז בקלפי מזרח-מערב, והזוג מקבוצה ב' אוחז בקלפי צפון-דרום. כמובן, אסור לקבוצות לדון על המשחקים בזמן שביניהם. לאחר שהיד שוחקה פעמים, משווים את תוצאות שני המשחקים וקובעים ניקוד על סמך הניקוד הכללי. למשל, אם זוג אחד זכה ב+1000 נקודות ביד, ואילו בני זוגם לקבוצה קיבלו -980 נקודות, הרי שסה"כ קיבלה הקבוצה על היד +20 נקודות.

אז משתמשים באחת משתי דרכים כדי לקבוע מי מנצח. בשיטת "board-a-match", לכל יד יש משקל שווה; בכל יד ניתן לנצח, להפסיד, או להגיע לתיקו. בניקוד IMP (ראשי תיבות של International Match Points), מתרגמים את ההבדל תוך שימוש בסולם של 0-24, שמכווץ את הפרשי הניקוד.

ניקוד - ראבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק בין חברים בדרך כלל משחקים ראבר. בראבר, זוכים בנקודות נוספות על השלמת הראבר - השלמת שני משחקים (100 נקודות) פעמיים. ישנן גם שני סוגים של נקודות - מתחת לקו ומעל הקו. רק נקודות מתחת לקו נחשבות לצורך השלמת משחק.

ניקוד על הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הכרוז ביצע את החוזה, אז גובה החוזה כפול מכפיל תלוי-סדרה, נרשם מתחת קו. כל לקיחה עודפת מוכפלת גם היא במכפיל, אך נרשמת מעל הקו.

המכפיל הוא 20 עבור תלתן ויהלום (סדרות ה"מיינור") ו-30 עבור לב ועלה (סדרות ה"מייג'ור"). עבור ללא שליט, המכפיל הוא גם 30, אך מוסיפים 10 נקודות נוספות מתחת לקו.

דוגמאות:
הכרזה: 2 תלתן, נלקחו 9 לקיחות: 40 (2x20) נקודות מתחת, 20 (1x20) מעל הקו.
הכרזה: 4 לב, נלקחו 10 לקיחות: 120 (4x30) נקודות מתחת, 0 (0x30) מעל הקו.
הכרזה: 4 ללא שליט, נלקחו 11 לקיחות: 130 (4x30+10) נקודות מתחת, 30 (1x30) מעל הקו.

משחק וראבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם לזוג יש 100 נקודות או יותר מתחת לקו (כתוצאה ממשחק יד אחת או יותר), הזוג זכה במשחק, וכל הניקוד מתחת לקו עד כה הופך לניקוד מעל לקו. כלומר, כדי לזכות במשחק, הזוג צריך להכריז ולבצע חוזה בגובה חמש בסדרות המיינור, או ארבע בסדרות המייג'ור, או שלוש ללא שליט (או צירוף כלשהו של ניקוד חלקי).

הזוג הראשון שזוכה בשני משחקים זוכה בראבר. הם מקבלים בונוס של 700 נקודות אם ניצחו בשני משחקים או 500 אם גם היריבים זכו במשחק אחד.

פגיעות ובונוסי סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג שביצע משחק אחד נקרא "פגיע", מה שמשפיע על בונוסי סלאם ועל לקיחות חסרות.

אם שחקן מכריז ומבצע חוזה בגובה 6 (כל הלקיחות פרט לאחת) מסדרה כלשהי (או לא שליט) הוא ביצע "סלאם", מה שמעניק לו בונוס (מעל הקו) של 500 נקודות אם הוא לא פגיע, ו-750 נקודות אם הוא פגיע. אם שחקן מכריז ומבצע חוזה בגובה 7 (כל הלקיחות) הוא ביצע "גראנד סלאם", מה שמעניק לו בונוס של 1000 נקודות מעל הקו אם הוא לא פגיע, ו-1500 נקודות אם הוא פגיע.

לקיחות חסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם זוג אינו מבצע את החוזה שהתחייב לבצע, היריבים זוכים בנקודות מעל הקו. אם הזוג שלא ביצע היה לא פגיע, היריבים זוכים ב-50 נקודות לכל לקיחה חסרה, ו-100 אם הזוג פגיע.

הכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם היריבים הכפילו את החוזה, והכרוז ביצע, אז הזוג שביצע מקבל כפל נקודות על הלקיחות שהתחייב לבצע, אך מקבל ניקוד נוסף מיוחד על כל לקיחה עודפת - 100 נקודות לכל לקיחה עודפת אם הזוג שביצע אינו פגיע, ו-200 אם הזוג פגיע. נוסף על כך, הזוג שביצע זוכה ב-50 נקודות נוספות "על העלבון". כל הערכים הללו מוכפלים אם הוכרז כפל-כפליים.

בונוסי סלאם אינם מושפעים מכפל, כמו גם בונוסי ראבר - למרות שראבר מושפע מכפלים, שכן הכפל מגדיל את מספר הקודות שנצבר מתחת לקו, וכך, הזוג שהוכפל יגיע מהר יותר למשחק.

אם היריבים הכפילו את החוזה, והכרוז כושל בביצועו, אז הזוג המכפיל זוכה בנקודות כדלהלן:

  • אם הזוג המבצע אינו פגיע, אז היריבים זוכים ב-100 נקודות על הלקיחה הראשונה מתחת לחוזה, 200 על השנייה והשלישית, ו-300 על כל לקיחה נוספת.
  • אם הזוג המבצע פגיע, אז היריבים זוכים ב-200 נקודות על הלקיחה הראשונה מתחת לחוזה, ו-300 על כל לקיחה נוספת.

גם הערכים הללו מוכפלים אם הוכרז כפל-כפליים.

הערת שוליים - שינויים בשיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר שיטת הניקוד הייתה שונה במעט. הקנס על לקיחות חסרות בכפל, לא פגיע, היה 100 על הלקיחה החסרה הראשונה ו-200 על כל לקיחה חסרה נוספת. השינוי בוצע עקב העובדה שהיה כדאי להקריב חוזה מול גראנד סלאם. גראנד סלאם פגיע שווה 1500 (בונוס סלאם) + 500 (בונוס משחק) + 210 (סדרת מייג'ור) = 2210. לעומת זאת, הפסד של 11 לקיחות, מוכפל, לא פגיע, היה 2100 - הקרבה רווחית.

נוסף על כך, "בונוס העלבון" על ביצוע חוזה של כפל-כפליים היה רק 50 נקודות. ערך זה שונה ל-100 כך שביצוע חוזה בגובה חמש בסדרות המיינור, כפל-כפליים, עם לקיחה עודפת, יהיה עדיף תמיד (פגיע או לא פגיע) על סלאם לא מוכפל.

ניקוד - ברידג' תחרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות ברידג' ובמשחקים במועדונים, לכל יד יש ניקוד משלה, והיא לא חלק מראבר. זה משנה (ומפשט) את הניקוד שתואר לעיל.

בשיטת ניקוד זו, אם הכרוז ביצע את החוזה, הזוג מקבל נקודות עבור הלקיחות שהתחייב לקחת ועבור הלקיחות הנוספות כפי שתואר (20 לכל לקיחה מעבר ל-6 בתלתן/יהלום, 30 לכל לקיחה בלב/עלה, 30 + בונוס לכל לקיחה בללא שליט, עם אפשרות להכפלה או לכפל-כפליים). אם החוזה שהוכרז היה מספיק כדי לצבור 100 נקודות או יותר, הזוג זכה ב"משחק", שזוכה ב-300 נקודות נוספות בלא-פגיע ו-500 בפגיע. אם הוא נמוך יותר, אז הזוג זוכה ב-50 נקודות.

הבונוס לסלאם, הבונוס "על העלבון" והניקוד עבור לקיחות שהופסדו ולקיחות-יר שהוכפלו זהים למה שתואר לעיל.

בברידג' תחרותי, בכל סדרה של ארבע ידיים, הפגיעויות "כולם פגיעים", "אף אחד לא פגיע", "פגיע מול לא פגיע" ו"לא פגיע מול פגיע" יופיעו פעם אחת, בסדר מוגדר מראש.

קופסאות הכרזה ומסכי הפרדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות משתמשים ב"קופסאות הכרזה" (bidding boxes) בדרך כלל. קופסת הכרזה היא קופסה של כרטיסיות, שעל כל אחת מהם רשומה אחת מההכרזות האפשריות בברידג'. במקום להכריז בקול, השחקן מציג את הקלף המתאים מהקופסה. שיטה זאת מונעת העברת מידע אסורה בבחירת המילים או בטון הדיבור. בתחרויות עילית משתמשים אף במסכי הפרדה (bidding screens). אלו הם מסכים אותם מניחים באלכסון על השולחן, והם מונעים מהשחקן לראות את שפת הגוף של בן זוגו במהלך המשחק, ו/או את עוויות פניו.

ברידג' ברשת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר אתרים, חלקם חופשיים בעוד אחרים מחייבים רישום, המאפשרים לשחק ברידג' ברשת. OKBridge הוא הוותיק מביניהם; ואפשר למצוא שם שחקנים ברמות שונות, ממתחילים ועד אלופי עולם. למספר אגודות ברידג' ביניהן ה-American Contract Bridge League, ה-English Bridge Union וה-Dutch Bridge Union מחזיקים גם הם שרתי ברידג'.

בין האתרים החופשיים, Bridge Base On-line נחשב לאתר שמקפיד על רמה גבוהה של אתיקה, ואפשר למצוא בו שחקנים ברמה עולמית.

ישנם יתרונות רבים למשחק ברשת:

  • האפשרות לבחור מתי לשחק.
  • האפשרות לבחור את מתחריך. במשחק במועדון אתה עלול להדרש לשחק נגד זוגות חלשים, לא נחמדים, או חזקים מדי לרמתך. ברשת אתה יכול לשחק מול שחקנים ברמה קרובה מאוד לרמתך.
  • רוב השרתים מציעים שיטות דירוג שחקנים מדיוקות. שיטות הניקוד של ה-ACBL וה-EBU לוקחות בחשבון גם כמה זמן שחקן כלשהו משחק ולא בהכרח מהי רמתו; בעוד המערכות הממוחשבות מנסות למדוד את יכולתו של השחקן בלי להתחשב במספר המשחקים ששיחק.
  • ישנן פחות הגבלות על הקונבנציות שמותר להשתמש בהן.
  • קל יותר לגלות רמאויות במשחקים ברשת, שכן ישנו רישום מדויק של כל הכרזה וביצוע. אומנם רמאות על ידי דרכים כמו שיחת טלפון בין בני הזוג היא אפשרית, אך ישנן פחות בעיות אתיות כמו הסקת מסקנות מטון הדיבור של בן הזוג שמתרחשת במשחק פנים אל פנים.
  • ישנו רישום מדויק של כל יד, ועל כן קל לבדוק טענות כלשהן.
  • אי אפשר לבצע מהלך לא חוקי בטעות, שכן התוכנה לא תקבל הנחת קלף או הכרזה שאינם חוקיים.

החיסרון המרכזי של משחק ברשת הוא שברידג' הוא משחק חברתי ואנשים רבים משחקים בו מכיוון שהם נהנים מהאווירה החברתית של מועדון הברידג'.

ברידג' בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברידג' בישראל

בישראל מתקיימת פעילות ברידג' ענפה ברמה הארצית, המקומית והבינלאומית. נציגי ישראל זכו בהישגים רבים בזירה הבינלאומית כשבשנים האחרונות ישראל היא מעצמת ברידג' בגילאים הצעירים ונבחרת ישראל עד גיל 26 זכתה באליפות העולם בשנת 2010 ובאליפות אירופה בשנת 2011.

מונחים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היפוך הדומם
  • חיתוך צולב
  • call
  • ראבר- משחק ראבר הוא אחת מהדרכים לבצע משחק חברתי, שמתנהל עד אשר אחד הזוגות זוכה בשני משחקים (100 נקודות "מתחת לקו").
  • כפל (Double)- אם השחקנים שלא הכריזו חושבים שהכרוז לא יוכל לבצע את החוזה הם לעתים מכריזים כפל. הכפל מכפיל את הנקודות שההגנה תקבל אם היא תפיל את החוזה אך אם הכרוז יבצע את החוזה יוכפלו הנקודות שהוא יקבל. לעתים משתמשים בכפל גם כדי לסמן לשותף מה טיב הקלפים שבידו של המכריז.
  • הגנה - הזוג שאינו הכרוז והדומם.
  • ACBL - American Contract Bridge League
  • דירקטור - מנהל תחרות
  • revoke-אדם כלשהו לא שירת את הסדרה המשוחקת ומקבל עונש, העונש הוא שיריביו מקבלים לקיחה או שתי לקיחות תלוי מה אם הוא לקח את הקלף או לא.
  • הובלה מחוץ לתור (Lead out of turn)- זה שמימינו של הכרוז הוביל במקום זה שמשמאלו של הכרוז.
  • איתות (ברידג')
  • Balancing

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]