לדלג לתוכן

בריה סלמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריה סלמין
Börje Salming
סלמין ב-2012
סלמין ב-2012
לידה 17 באפריל 1951
סאלמי, שוודיה
פטירה 24 בנובמבר 2022 (בגיל 71)
נאקה, שוודיה[1]
מקום קבורה סקוגשירקוגורדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
משקל 95 קילו
גובה 1.85 מטר
תקופת פעילות 1967–1993 (כ־26 שנים)
בן או בת זוג עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Bianca Salming עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה מגן
נבחר בדראפט לא נבחר
מועדון קירונה
ברינס
טורונטו מייפל ליפס
דטרויט רד וינגס
AIK
מאזן מדליות
מתחרה עבור שוודיהשוודיה שוודיה
אליפויות עולם
כסףברית המועצות 1973הוקי קרח
ארדצ'כוסלובקיה 1972הוקי קרח

אנדש בריה סלמין (בשוודית: Anders Börje Salming; ‏17 באפריל 1951 – 24 בנובמבר 2022) היה שחקן הוקי קרח שוודי. הוא היה מגן מקצועני ששיחק במשך 23 עונות, במועדונים ברינס, טורונטו מייפל ליפס, דטרויט רד וינגס ו-AIK. שיחק 16 עונות עם קבוצת טורונטו מייפל ליפס ובשנת 2016, מספר חולצתו 21 הוצא לגמלאות מתוך מחוות כבוד עבורו. סלמין מחזיק בכמה שיאים של קבוצת מייפל ליפס, בהם מרב אסיסטים לשחקן.

סלמין היה אחד השחקנים האירופיים הראשונים שהשפיעו על ליגת ההוקי הלאומית, ולעיתים קרובות נחשב כפורץ דרך. נבחר לשש נבחרות אולסטאר רצופות, שיחק במשחקי אולסטאר בשנים 1976, 1977 ו-1978, ובין היתר היה מועמד בכמה עונות לזכייה בגביע נוריס.[2] בשנת 1996, שנת הכשירות הראשונה שלו, הפך סלמין לשחקן הראשון שנולד ואומן באירופה שהתקבל להיכל התהילה של ההוקי. בשנת 2017 מנתה ה-NHL את סלמין כאחד ממאה השחקנים הגדולים במאה השנים הראשונות של הליגה.

סלמין שיחק בתחרויות בינלאומיות עם נבחרת שוודיה וזכה במדליית כסף וארד באליפות העולם בהוקי קרח. הוא גם שיחק בשלושה גביעי קנדה ובאולימפיאדת החורף 1992. כהוקרה לקריירה הבינלאומית שלו, ב-1998 נכנס סלמין להיכל התהילה של ה-IIHF וב-2008 נבחר לנבחרת האולסטאר של המאה ב-IIHF.

ביולי 2022 אובחן סלמין כחולה בטרשת אמיוטרופית צידית (ALS). הוא מת ב-24 בנובמבר 2022, ימים לספורים לאחר שזכה בפרס, כאשר אשתו הודיעה בשמו שזאת תהיה ההופעה הפומבית האחרונה של המשפחה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמין נולד ב-17 באפריל 1951 בכפר סאלמי ששייך כיום לעיריית קירונה, על יד טרונטרסק ששייכת לקהילת יוקסיירבי. אביו ארלנד היה ממוצא סאמי ואמו קארין הייתה שוודית. לסבו מצד אביו אנדש ניקולאוס קראו בשם המשפחה "סארי", אך שינה אותו ל"סלמין" מתוך מחווה לכפר שהוא ואביו הקימו. אביו עבד ככורה ומת בתאונת כרייה בהיות סלמין בן 5. אחיו הגדול, והמודל לחיקוי בילדותו, סטיג סלמין, שיחק גם כן הוקי עבור קבוצת ברינס בין השנים 1968 ל-1981, והיה אלוף שוודיה שש פעמים. משפחת סלמין התגוררה קרוב לאולם החלקה על הקרח, בו החל בריה להחליק בגיל 6. בילדותו שיחק כדוריד.

סלמין הזדהה כבן סאמי ונכלל בפנקס הבחירות של סמטינגט (מפלגה סאמית). סלמין שיתף אנשים בחוויות ילדות לא פשוטות, כיצד חש בתור יליד בקירונה מולדתו, ותמך במאבק למען זכויות האדם של העמים הילידים.[3] בעקבות מורשת הסאמי שלו, ענד סלמין לעיתים קרובות צמיד מסורתי מבדיל.[4]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגות בשוודיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמין שיחק עם קירונה בליגה השנייה בשוודיה בין השנים 1967 עד 1970 לפני שהצטרף לברינס בליגה הבכירה בין 1970 ל-1973, כאשר ברינס זכתה באליפויות הליגה ב-1971 וב-1972. הצלחת הקבוצה משכה את תשומת הלב של צופה טורונטו מייפל ליפס, גרי מקנמרה, שנשלח בתחילה לחקור על אינגה המרסטרם, אך התרשם יותר מסלמין לאחר שראה אותו משחק.[5] המייפל ליפס החתימו את סלמין כשחקן חופשי ב-12 במאי 1973.[6]

לאחר שעזב את ליגת ההוקי הלאומית, השלים סלמין את קריירת ההוקי המקצוענית שלו עם AIK ב-ליגת ההוקי השוודית.[7] אחד היריבים איתם התמודד ב-AIK היה המגן הצעיר ניקלאס לידסטרם, אשר זיכה את סלמין בהשראתו על הקריירה שלו.[8]

ליגת ההוקי הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמין ערך את הופעת הבכורה שלו ב-NHL עם מייפל ליפס בתחילת עונת 1973/74 מול באפלו סייברס. לאחר ניצחון של 4–7, נבחר סלמין לשחקן הטוב ביותר במשחק.[5] עד סוף העונה, צבר סלמין 39 נקודות.[5]

לפני הגעתו של סלמין ל-NHL, רוב האמריקאים ראו בשחקני אירופה כרכרוכיים מכדי לשחק ב-NHL.[8] ההוקי קרח בצפון אמריקה שוחק בסגנון פיזי יותר, על משטח קטן יותר וקרבות היו נפוצים במשחקים, בעוד שההוקי קרח באירופה שוחק במהירות ובמיומנות על משטח קרח גדול יותר. היו שהתייחסו לשחקנים משוודיה כ"תרנגולים שוודים".[9] ההופעות החזקות של סלמין עזרו למגר לצמיתות את המוניטין הזה.[5]

ב-4 בספטמבר 1986, סלמין הושעה על ידי ה-NHL לשמונה משחקים במהלך העונה הסדירה ונקנס על סך 500 דולר, מכיוון שצוטט בעיתון בטורונטו במאי, על שאמר שצרך קוקאין "לפני חמש, שש שנים, אבל כיום לא ואני מרגיש טוב שאמרתי לעצמי לא". הליגה השעתה אותו בתחילה למשך כל העונה, ולאחר מכן הפחיתה את השעיתו.[10] ב-26 בנובמבר 1986, במהלך משחק בין ליפס לרד וינגס בדטרויט, סלמין הופל מול הרשת של קבוצתו וג'רארד גלנט מהרד וינגס חתך בטעות את פניו של סלמין עם להב מחליקו. הפציעה הצריכה ניתוח קוסמטי לפניו, שכלל יותר מ-200 תפרים.[11]

ב-4 בינואר 1988, הפך סלמין לשחקן הראשון שנולד ואומן באירופה שהופיע ב-1,000 משחקי NHL בקריירה. כהוקרה על הישגו, ב-27 בינואר (במשחקו ה-1,011 של סלמין), קיבל סלמין במתנה מכונית שנסעה על הקרח על ידי הוריו וחברו אינגה המרסטרם בטקס מפתיע לפני המשחק, בהשראת טקס דומה שערכה פילדלפיה פליירס לביל ברבר.[12]

ב-1989, לאחר 16 שנים עם טורונטו מייפל ליפס, הוא חתם כשחקן חופשי עם רד וינגס, עבורם שיחק עונה אחת ובכך חתם את הקריירה שלו ב-NHL.[7]

ב-NHL, הוא שיחק 1,148 משחקי עונה סדירה (1,099 מהם עם ליפס) ו-81 משחקי פלייאוף וסך הכול הבקיע 150 שערים ו-637 אסיסטים.[13] סלמין נבחר לנבחרת האולסטאר הראשונה ב-1977, ולנבחרת השנייה ב-1975, 1976, 1978, 1979 ו-1980.[6] סלמין שיחק 16 עונות עם מייפל ליפס, וצבר 768 נקודות (148 שערים, 620 אסיסטים).[5] שחקני טורונטו שונים כינו אותו 'המלך'.[8]

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלמין הייתה קריירת בינלאומית ענפה.[14] הוא שיחק עבור נבחרת שוודיה באליפויות עולם ב-1972 וב-1973 וזכה במדליית כסף ובמדליית ארד בהתאמה.[15] כן השתתף בגביעי קנדה ב-1976, 1981 ו-1991 ואולימפיאדת החורף 1992.[16] גביע קנדה 1976 נערך במייפל ליף גארדנס. שוודיה התמודדה מול נבחרת ארצות הברית בטורונטו ובאותו משחק זכה סלמין למחיאת כפיים בעמידה.[17] מאוחר יותר הגיב, "לעולם לא אשכח את המשחק שלנו בטורונטו. האוהדים קיבלו אותי במחיאות כפיים סוערות במהלך ההקדמות. ייצגתי את המדינה שלי והאוהדים הקנדים מחאו לי כפיים. לפעמים להוקי אין מדינה."[18][19] כהוקרה על הקריירה הבינלאומית שלו, נבחר סלמין לנבחרת האולסטאר של המאה ב-IIHF בשנת 2008; אחד מחמישה שחקנים שזכו לכבוד זה.[20]

פרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמין באולסטאר האגדות ב-2008 בטורונטו.

לאחר סיום קריירת המשחק שלו, השיק סלמין מותג תחתוני ספורט בעל שם.[21] ב-2007, בגיל 56, הוא עמד בעירום בעודו מבצע תנוחות עבור 31 ציורים של אמן הגרפיטי השוודי יוהאן וטברי. עשרה מהציורים הוצגו בשוודיה, כאשר 21 הנותרים (תואמים למספר החולצה שלו) הוצגו בטורונטו.[22]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו כשחקן בליפס, התגורר סלמין בשכונת היי פארק בטורונטו עם אשתו מרגיטה, שעבדה כמעצבת בגדי ילדים;[23][24] מאוחר יותר הם התגרשו.[25]

בשנת 2016, הוא התחתן עם פיה סלמין.[26] לסלמין יש ארבעה ילדים: תרזה ואנדש מאשתו הראשונה מרגיטה, ורסמוס וביאנקה מבת זוגו לשעבר קטרינה. בתו ביאנקה סלמין היא אתלטית.[27]

גילוי המחלה ומוות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2022, החל סלמין לחוות תנועות עווית יוצאות דופן בשריריו, אשר מאוחר יותר אילצו אותו לצאת בטרם עת ממשחק בוגרים במרץ.[28] באמצע יולי, סלמין אובחן כחולה בטרשת אמיוטרופית צידית, הידועה בכינויה ALS או מחלת לו גריג.[28] ב-10 באוגוסט, חשף סלמין בפומבי את אבחנת מחלתו על ידי הצהרה ששותפה באמצעות ארגון טורונטו מייפל ליפס.[29] בעקבות גילוי מחלתו, פיתח סלמין דיכאון חמור.[30] כשהופיע בפומבי ב-17 באוקטובר, לראשונה מאז אבחנתו, חשף סלמין שמצבו החמיר: הוא איבד את יכולת הדיבור, נכות שדרשה ממנו להשתמש במחשב לוח לתקשורת וכן נזקק לצינור האכלה.[31]

ב-11 בנובמבר 2022, למרות מחלתו, הוא השתתף בטיול השנתי בטורונטו למשחק הפתיחה של היכל התהילה של מייפל ליפס, שם הוא לקח חלק ברגע רגשי לפני המשחק שבו חברו הוותיק דאריל סיטלר, עזר לו לנופף לעבר הקהל.[32][33] בלילה שלאחר מכן, המייפל ליפס כיבדו את סלמין במשחקם מול ונקובר קנאקס, כולל טקס לפני המשחק שהוקדש לו. סלמין דמע בעת שהטיל את הדסקית בטקס העימות, כאשר ויליאם נילנדר מטורונטו ואוליבר אקמן-לאשון מוונקובר השתתפו בעימות; שניהם שחקנים שוודים. המייפל ליפס בחרו בהרכב התחלתי ייחודי של שישה שחקנים שוודים כדי לכבד את סלמין.[34][35]

שבוע לאחר מכן, ב-17 בנובמבר 2022, סלמין נבחר לנבחרת הכוכבים של המאה וזכה בפרס הכבוד של ה-NHL בטקס בשוודיה. לאחר הטקס, אשתו של סלמין הודיעה שהאירוע יהיה ההופעה האחרונה של המשפחה.[36]

שבוע לאחר מכן, ב-24 בנובמבר 2022, מת סלמין בגיל 71.[37][38][39] ההודעה על מותו עלתה לכותרות לאומיות בקנדה ובשוודיה, כאשר מספר ארגונים, ספורטאים וידוענים העניקו מחווה לחייו.[40][41] במשך שארית עונת 2022/23, חבשו המייפל ליפס טלאי כתף להנצחה לכבודו של סלמין, וכן תרמו מספר תרומות למחקר ALS.[42] ב-30 בנובמבר 2022, נערך רגע של דומייה בסקושה-בנק ארנה כדי לכבד אותו במהלך משחק בו ביקרו סן חוזה שארקס אצל טורונטו מייפל ליפס.[43] הלוויה פרטית נערכה בסקוגסקירקוגורדן ב-20 בדצמבר 2022.[44] שלושה ימים קודם לכן נפטרה אימו קארין בגיל 95.

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר מותו, הוקם פרס האומץ ע"ש, המוענק לבוגרי NHL אירופאים שהשפיעו לטובה על הקהילה שלהם ומגלמים בצורה הטובה ביותר את מורשתו של סלמין.[45] ניקלאס לידסטרם שהחשיב את סלמין כגיבורו האישי, זכה בגביע הראשון ב-16 בנובמבר 2023.[45]

מותו בשל מחלתו, יחד עם מותו של כריס סנואו, עוזר מנכ"ל קלגרי פליימס,[46][47][48][49][50] העניקו השראה לכל שבע קבוצות ה-NHL הקנדיות להילחם ביחד ב-ALS דרך קרן העל של ה-ALS.[51][52][53][54]

קרן ALS

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשיים לפני מותו, הוקמה קרן ALS על ידי סלמין ומשפחתו כדי לקדם מחקר מדעי רפואי ובכך להגביר את ההבנה בתחום ולשפר את הטיפול בטרשת האמיוטרופית הצידית (ALS).[55][56] בכל אביב, הקרן מארחת את הגאלה "לילה לבריה" בברנס, מקום מפגש אייקוני בסטוקהולם.[57]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמין מוצג בהיכל התהילה של ההוקי

בנובמבר 1996, הפך סלמין לשחקן השוודי הראשון שהתקבל להיכל התהילה של ההוקי.[58] בשנת 2017, ה-NHL עצמה בחרה בסלמין כאחד מ-'100 השחקנים הגדולים ביותר' בתולדות הליגה.[59]

ב-4 באוקטובר 2006, מספרו 21 של סלמין הוצג על ידי המייפל ליפס בטקס, יחד עם מספריהם של רד קלי והאפ דיי, לפני המשחק הראשון של הקבוצה בעונת 2006/07.[60] ב-15 באוקטובר 2016, לציון עונת המאה של ארגון מייפל ליפס, מספר 21 של סלמין הופרש רשמית בטקס לפני המשחק, לצד שחקנים גדולים אחרים מקבוצות שונות שזכו באותו כבוד עבור מספרם בהתאמה.[61]

  • נבחר לנבחרת האולסטאר באליפות העולם בשנת 1973.[62]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר השוודית ב-1973 ו-1989.[63]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר הראשונה ב-NHL ב-1977.[63]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר השנייה ב-1975, 1976, 1978, 1979 ו-1980.[63]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר של גביע קנדה ב-1976.[64][65]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר של המאה ב-IIHF ב-2008.[66]
  • נבחר לנבחרת האולסטאר השוודית של המאה ב-2022.[67]
  • זכה בפרס ויקינג (השחקן השוודי הטוב ביותר באמריקה) ב-1976, 1977 ו-1979.[68]
  • זכה בגביע מולסון ב-1974, 1977, 1978 ו-1980.[64]
  • זכה בפרס ההומוניטרי של צ'רלי קונצ'ר ב-1982.[69]
  • זכה בפרס הכבוד ב-NHL ב-2022.[67]
  • שיחק עבור נבחרת NHL בגביע האתגר 1979.[70]
  • מועמד פעמיים על גביע נוריס, סיים בחמישייה המועדפים בהצבעות במשך שבע פעמים.[2]
  • התקבל להיכל התהילה של IIHF ב-1998.[71][72]
  • מספרו 21 הופרש על ידי טורונטו מייפל ליפס.[64]
  • מ'מאת השחקנים הגדולים ביותר' בתולדות ה-NHL.[73]

שיאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמין מחזיק בשישה שיאים בקריירה ובעונה בודדת עבור שחקן מייפל ליפס, כולל מרב השערים והנקודות בקריירה למגן, מרב האסיסטים בקריירה (כל עמדה), מרב האסיסטים בעונה למגן והקריירה הטובה ביותר בפלוס/מינוס.[74]

הוא השחקן השוודי ראשון (והשחקן האירופאי השני, לאחר ולדיסלב טרטיאק) שהתקבל להיכל התהילה של ההוקי.[74]

סטטיסטיקת קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סדירה ופלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה סדירה פלייאוף
עונה קבוצה ליגה מש ש א נק דע מש ש א נק דע
1967/68 קירונה SWE II 8 — — — — — — — — —
1968/69 קירונה SWE II 13 — — — — — — — — —
1969/70 קירונה SWE II 16 5 — 5 — — — — — —
1970/71 ברינס SWE 14 0 5 5 6 13 2 1 3 16
1971/72 ברינס SWE 14 1 1 2 20 14 0 4 4 30
1972/73 ברינס SWE 14 2 3 5 20 12 3 1 4 24
1973/74 טורונטו מייפל ליפס NHL 76 5 34 39 48 4 0 1 1 4
1974/75 טורונטו מייפל ליפס NHL 60 12 25 37 34 7 0 4 4 6
1975/76 טורונטו מייפל ליפס NHL 78 16 41 57 70 10 3 4 7 9
1976/77 טורונטו מייפל ליפס NHL 76 12 66 78 46 9 3 6 9 6
1977/78 טורונטו מייפל ליפס NHL 80 16 60 76 70 6 2 2 4 6
1978/79 טורונטו מייפל ליפס NHL 78 17 56 73 76 6 0 1 1 8
1979/80 טורונטו מייפל ליפס NHL 74 19 52 71 94 3 1 1 2 2
1980/81 טורונטו מייפל ליפס NHL 72 5 61 66 154 3 0 2 2 4
1981/82 טורונטו מייפל ליפס NHL 69 12 44 56 170 — — — — —
1982/83 טורונטו מייפל ליפס NHL 69 7 38 45 104 4 1 4 5 10
1983/84 טורונטו מייפל ליפס NHL 68 5 38 43 92 — — — — —
1984/85 טורונטו מייפל ליפס NHL 73 6 33 39 76 — — — — —
1985/86 טורונטו מייפל ליפס NHL 41 7 15 22 48 10 1 6 7 14
1986/87 טורונטו מייפל ליפס NHL 56 4 16 20 42 13 0 3 3 14
1987/88 טורונטו מייפל ליפס NHL 66 2 24 26 82 6 1 3 4 8
1988/89 טורונטו מייפל ליפס NHL 63 3 17 20 86 — — — — —
1989/90 דטרויט רד וינגס NHL 49 2 17 19 52 — — — — —
1990/91 AIK SHL 36 4 9 13 46 — — — — —
1991/92 AIK SHL 38 6 14 20 98 3 0 2 2 6
1992/93 AIK SHL 6 1 0 1 10 — — — — —
סה"כ ב-SWE 42 3 9 12 46 39 5 6 11 70
סה"כ ב-NHL 1,148 150 637 787 1,344 81 12 37 49 91
סה"כ ב-SHL 80 11 23 34 154 3 0 2 2 6

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה נבחרת אירוע מש ש א נק דע
1968 שוודיה אליפות אירופה לנוער 5 1 0 1 4
1969 שוודיה אליפות אירופה לנוער 5 0 0 0 8
1972 שוודיה אליפות העולם 4 0 0 0 6
1973 שוודיה אליפות העולם 10 4 6 10 4
1976 שוודיה גביע קנדה 5 4 3 7 2
1981 שוודיה גביע קנדה 5 0 2 2 10
1989 שוודיה אליפות העולם 8 1 1 2 8
1991 שוודיה גביע קנדה 6 0 0 0 10
1992 שוודיה אולימפיאדה 8 4 3 7 4
סה"כ בנבחרת הנוער 10 1 0 1 12
סה"כ בנבחרת הבוגרת 46 13 15 28 48

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריה סלמין בוויקישיתוף
  • בריה סלמין, ברשת החברתית Goodreads
  • בריה סלמין, באתר olympedia.org
  • בריה סלמין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Yttergren, Alma (25 בנובמבר 2022). "Börje Salming dog omgiven av familjen – vännen: "Trodde inte det skulle gå så fort"". Nyheter24 (בשוודית). נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "James Norris Memorial Trophy". National Hockey League. נבדק ב-17 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Sweden, Sveriges Television AB, Stockholm. "Jag var en lägre ras – 1. Vi har alltid funnits här". נבדק ב-25 בנובמבר 2022 – via SVT Play. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Gratis medlemsregister, hemsida och hantering av medlemsavgifter för föreningar – Svenskalag.se". ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-20 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 "Borje Salming Biography at Legends of Hockey". היכל התהילה של ההוקי. נבדק ב-5 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Borje Salming". טורונטו מייפל ליפס. נבדק ב-5 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Salming, Borje – Statistics, Awards & Career". Hockey Hall of Fame and Museum. נבדק ב-5 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 Nugent-Bowman, Daniel. "Salming showed his strength, on and off the ice, until the end". The Athletic (באנגלית).
  9. ^ "Some chicken, some Swede: When Borje Salming first arrived in the National league, in 1973, he got the usual chicken Swede greeting from North American players, but figures a few elbows cured that". Toronto Star. נבדק ב-25 בנובמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Salming Suspended". The New York Times. 5 בספטמבר 1986. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Surgery for Salming". The New York Times. 28 בנובמבר 1986. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Stellick, Gord (5 בינואר 2017). "The story behind Borje Salming's awkward 1,000th-game tribute". Sportsnet. Rogers Communications. נבדק ב-30 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Borje Salming's profile at hockeydb.com". hockeyDB.com. נבדק ב-5 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Börje Salming – en historisk karriär". NHL.com. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Podnieks, Andrew (24 בנובמבר 2022). "Borje Salming, 1951–2022". IIHF.com. נבדק ב-25 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Podnieks, Andrew, ed. (2010). IIHF Media Guide & Record Book 2011. Toronto: Moydart Press. p. 503. OCLC 815626952.
  17. ^ "Induction Showcase – Borje Salming". Hockey Hall of Fame and Museum. אורכב מ-המקור ב-30 ספטמבר 2007. נבדק ב-5 אוקטובר 2006.
  18. ^ Patrick Houda. "Most Popular Player in 1976 Wasn't Canadian". אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2006. נבדק ב-5 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Arnes Klassiker - Börje Salming 1976 Toronto Maple Leafs, סרטון בערוץ "sportyzan", באתר יוטיוב (אורך: 03:42)
  20. ^ "Who are the best six of all time?". IIHF.com. 2008. נבדק ב-25 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Borje Salming the subject of portrait series by Swedish graffiti artist". NHL.com. נבדק ב-25 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Salming poses nude for artist". theglobeandmail.com. 23 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Hockey star Borje Salming, part-owner of new restaurant, Downtown, and wife Margitta, a children's wear designer, are served by a waitress wearing a d(...)". digitalarchive.tpl.ca (באנגלית). Toronto Star Archives: Toronto Star. 17 בינואר 1987. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. Original Toronto Star caption: Hockey star Borje Salming, part-owner of new restaurant, Downtown, and wife Margitta, a children's wear designer, are served by a waitress wearing a design by Margitta – red dress with collar and cuffs and cut-out back. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Irel, Carolyn (11 במאי 2017). "Home of the Week: Spacious High Park house once belonged to Leafs star". The Globe and Mail (בCanadian English). נבדק ב-26 בנובמבר 2022. 8 HIGH PARK GARDENS ... The previous owners Borje and Margitta Salming bought the house in the 1970s. ... Living in Toronto's High Park neighbourhood in the early 1990s, Linda and Michael Hutcheon would often walk along High Park Gardens... The Hutcheons didn't realize it at first, but the house belonged to the Toronto Maple Leafs player Borje Salming. Mr. Salming was a trail blazing Swede who became the first European player to gain star status in the National Hockey League when he joined the Leafs in 1973. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Leafs legend Börje Salming always seemed immortal. This weekend's tributes have been heartwarming, and hard". Toronto Star (באנגלית). 12 בנובמבר 2022. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. Eventually Margitta was described as Salming's fiancée, which she indeed became. Later still, his wife and ultimately his ex-wife. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Börje Salming har gift sig: "Det känns underbart"". Expressen. נבדק ב-24 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Bianca Salming: "Varför skulle jag inte? Jag har ju en Salming-gen"". Expressen. נבדק ב-23 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Johnston, Chris (17 באוקטובר 2022). "Borje Salming's outlook worsening as family fights for Maple Leafs legend". North Star Bets. NordStar Capital. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2022. נבדק ב-30 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ ציוץ של Toronto Maple Leafs ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוגוסט 2022
  30. ^ Nevin, Oliver (18 באוקטובר 2022). "Former Leafs star Börje Salming and family share details of his struggle with ALS". Yahoo! Sports. Yahoo! Inc. (2017–present). נבדק ב-30 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Eriksson, Johan (17 באוקטובר 2022). "Salmings svåra liv med ALS – kan inte längre prata". Expressen (בשוודית). Bonnier Group. נבדק ב-30 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Sittler on Salming's return to Toronto: 'A moment like this gives him some happiness'". The Sports Network. Bell Media. 11 בנובמבר 2022. נבדק ב-13 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Zeisberger, Mike (11 בנובמבר 2022). "Salming creates emotional moment for fellow Maple Leafs legends, fans". NHL. נבדק ב-13 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Kelly, Cathal (13 בנובמבר 2022). "At a night honouring Borje Salming, the Leafs great gets his own Lou Gehrig moment". The Globe and Mail. The Woodbridge Company. נבדק ב-13 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Alter, David (12 בנובמבר 2022). "Maple Leafs Honor Borje Salming with All-Swedish Starting Lineup vs. Canucks". Sports Illustrated Toronto Maple Leafs News, Analysis and More (באנגלית). נבדק ב-27 בנובמבר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ "Börje Salming's wife gives update on his future after being awarded the NHL's Honorary Award". 18 בנובמבר 2022. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Börje Salming, legendary Maple Leafs defenseman, dies at 71 following battle with ALS". CBSSports.com (באנגלית). 2022-11-25. נבדק ב-2024-01-27.
  38. ^ "Börje Salming har gått bort" (בשוודית). SVT Sport. 24 בנובמבר 2022. נבדק ב-24 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Toronto Maple Leafs legend Börje Salming dies at 71". CTV News Toronto. 24 בנובמבר 2022. נבדק ב-24 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Shillton, Kristen (2022-11-24). "Maple Leafs legend, Hall of Famer Salming dies". ESPN.com (באנגלית). נבדק ב-2024-01-27.
  41. ^ "Hall of Fame defenceman Borje Salming dead at 71 after battle with ALS". Sportsnet.ca (באנגלית). נבדק ב-2024-01-27.
  42. ^ "Maple Leafs to make donation to ALS charity in honour of Borje Salming". Sportsnet. Rogers Communications. 29 בנובמבר 2022. נבדק ב-29 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Clipperton, Joshua (30 בנובמבר 2022). "Marner ties franchise record with 18-game point streak as Maple Leafs defeat Sharks". CBC Sports. The Canadian Press. נבדק ב-2 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Hornby, Lance (20 בדצמבר 2022). "Borje Salming buried in small private ceremony". {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 Zeisberger, Mike (16 בנובמבר 2023). "Lidstrom 'true representation' of what Borje Salming Courage Award stands for". National Hockey League. נבדק ב-17 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Flames' Snow suffers 'catastrophic brain injury'". ESPN.com (באנגלית). 2023-09-27. נבדק ב-2024-01-27.
  47. ^ Glasspiegel, Ryan (2023-09-27). "Flames assistant GM Chris Snow not expected to recover from brain injury" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-27.
  48. ^ "Flames assistant GM Chris Snow dies from ALS complications". CBC. 30 בספטמבר 2023. נבדק ב-1 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Snow, Flames assistant general manager, dies of ALS at 42". NHL. 1 באוקטובר 2023. נבדק ב-2 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Calgary Flames executive Chris Snow dead at 42 following battle with ALS". CNN. 1 באוקטובר 2023. נבדק ב-2 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Canada's 7 NHL teams join forces to fight ALS". ESPN.com (באנגלית). 2023-12-16. נבדק ב-2024-01-27.
  52. ^ "7 Canadian NHL teams partner to support ALS Super Fund | NHL.com". www.nhl.com (באנגלית). 2023-12-15. נבדק ב-2024-01-27.
  53. ^ "Canada's NHL teams join forces to fight ALS". Deadspin (באנגלית). 2023-12-16. נבדק ב-2024-01-27.
  54. ^ "Former NHL player Kirton gets assist from Oilers CEO with ALS Super Fund | NHL.com". www.nhl.com (באנגלית). 2024-01-16. נבדק ב-2024-01-27.
  55. ^ "Salming family takes in All-Star Weekend, raises awareness for father's foundation | NHL.com". www.nhl.com (באנגלית). 2024-02-05. נבדק ב-2025-02-06.
  56. ^ "About the Foundation | Börje Salming ALS Foundation". www.borjesalmingstiftelse.se (באנגלית). נבדק ב-2025-02-06.
  57. ^ "A night for Börje - Berns". berns.se (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-02-06.
  58. ^ Tina Nordlund (14 ביוני 2003). "Jag blev en varg och slogs med en björn" (בשוודית). Sportbladet. נבדק ב-25 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "100 Greatest NHL Players". National Hockey League. 27 בינואר 2017. נבדק ב-27 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Lance Hornby. "Salming reaches new heights". Toronto Sun. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2006. נבדק ב-5 באוקטובר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "Toronto Maple Leafs retire the numbers of 17 players". National Hockey League. אוקטובר 15, 2016. ארכיון מ-אוקטובר 18, 2016. נבדק ב-נובמבר 17, 2023.
  62. ^ Hagberg, Jan (24 בנובמבר 2022). "Börje Salming är död". Senioren. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ 1 2 3 "NHL-legendaren Börje Salming är död". Dagens Nyheter. 24 בנובמבר 2022. נבדק ב-26 בנובמבר 2022 – via www.dn.se. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ 1 2 3 Vi får minnas alla bra saker med Börje Svenska Dagbladet. Retrieved 26 November 2022.
  65. ^ Barkemo, Mats. "Börje Salming – Canada Cup 1976". Gameday. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Centennial All-Star Team". webarchive.iihf.com. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ 1 2 "Börje Salming's wife gives update on his future after being awarded the NHL's Honorary Award". 18 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Viking Award – Viking Award Vinnare". www.vikingaward.se. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "The Mysterious Charlie Conacher Humanitarian Award". נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Lot Detail – Borje Salming's 1979 Challenge Cup Game Worn Jersey". www.classicauctions.net. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Ellis, Steven (24 בנובמבר 2022). "Hockey Hall of Famer Borje Salming passes away after fight with ALS". נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "Börje Salming". Swedish Olympic Committee (בשוודית). 2023. נבדק ב-3 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "100-bästalistan en titt i historia och framtid". NHL.com. נבדק ב-26 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ 1 2 "Maple Leafs legend Börje Salming dies at age 71". Sportsnet.ca. נבדק ב-24 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריה_סלמין&oldid=41796140"