בריונות בבתי ספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריונות פיזית במסגרת לימודית

בריונות בבתי ספר היא תופעה של בריונות אשר מתרחשת במסגרת בית ספר. בריונות בבתי ספר מתבטאת בהתנהגות אגרסיבית בלתי-רצויה בקרב התלמידים, שכוללת הפגנה של כוח כלפי קורבן אשר נחשב חלש יותר וכרוכה בחוסר איזון של כוח אמיתי או מדומה.[1][2] בריונות בבית הספר מתבטאת באלימות פיזית, חברתית או מילולית כלפי האחר.[3][4] לתלמידים להט"בים, תלמידים בעלי הורים ברמת השכלה נמוכות יותר, תלמידים אשר נחשבים כפרובוקטיביים או תלמידים אשר נתפסים כפגיעים, יש יותר סיכוי לחוות בריונות.[5][6][7][8]

דפוסי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלימות פיזית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה בגוף או ברכוש של ילדים אחרים, אלימות פיזית כוללת לדוגמה: מכות, צביטות, יריקות, דחיפות, הרס חפצים של ילד אחר, היתקלויות ואף אונס שיכולה להיכלל גם באלימות מילולית ומינית.[1]
  • אלימות חברתית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה בתדמית או ביחסים של ילדים אחרים, כגון: השארת ילד מחוץ למעגל קבוצתי בכוונה, הסטת ילדים אחרים כנגד הקורבן, עידוד ילדים לא להתחבר אל הקורבן, הפצת שמועות על הקורבן, הבכת הקורבן בפרהסיה ועוד.[1]
  • אלימות מילולית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה מילולית כלפי ילדים אחרים שיכולה להתבטא בכתב ובדיבור, כגון: הקנטה, קריאה בשמות גנאי, קריאת הערות מיניות, התגרות, איומים ועוד.[1]
  • אלימות מינית - אלימות אשר כרוכה בנגיעה במקומות אינטימיים כנגד רצונם של הקורבנות, מציצנות, הפעלת לחץ על הקורבן לחשיפת איבריו האינטימיים, הפשטה בכוח וכולי. הרוב מאמינים כי אלימות מינית היא "מצבים שבהם תלמיד או תלמידה חשופים להצקה פיזית או להצקה מילולית-נפשית, בתחום המיני", אך בנוסף לכך, יש הטוענים כי קשה להגדיר פגיעה מינית ככל שהפער הגילי בין הילדים קטן וההתנהגות פולשנית פחות ותוקפנית פחות.[9]

חוסר איזון כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריונות נחשבת על ידי חלק מהאנשים כקשורה לחוסר איזון כוחות בין הבריון לקורבן.[10] לבריון יש סמכות וכוחניות יתר על פני האחר בשל גורמים כמו גודל, מין או גיל.[11] בנים נוטים להציק לבני גילם עקב חולשה פיזית אשר נתפסת אצלם, מזג קצר, הצורך להתאים את עצמם לקבוצת עמיתים או עקב הלבוש של הקורבן.[דרוש מקור] בריונות בקרב בנות שונה, היא מתמקדת יותר במראה פיזי, בגורמים רגשיים או בגורמים לימודיים.[12]

בריונים נוטים להציק לאנשים בעלי ליקויים פיזיים, כגון ליקויים בדיבור (למשל גמגום). רוב המגמגמים חווים מידה מסוימת של בריונות, הטרדה או לעג במהלך שנות הלימודים שלהם הן מצד עמיתים והן מצד מורים שאינם מסוגלים להכיל את מצבם.[13]

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סטטיסטיקות של הרשות הממשלתית NCES, אחד מתוך חמישה ילדים בבתי ספר חווים בריונות (20.2%). בנוסף נטען שיש מעט יותר תלמידות מאשר תלמידים אשר מדווחת על הצקות ובריונות בבית הספר (24% נשים נגד 17% גברים).[14]

ב-2005, אחוזי הבריונות היו כ-28% שעל פי הסטטיסטיקות כיום הן 20.2%, מה שמעיד על הפחתה בכמות הבריונות בבתי הספר.[15]

49.8% מצעירים בגילאי 9 עד 12 אמרו כי חוו בריונות בבית הספר, ו-14.5% מהם שיתפו כי חוו בריונות באינטרנט.[16]

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סטטיסטיקות שונות אשר נערכו בתחילת שנות ה-2000, נראה כי בממלכה המאוחדת 10 עד 12 ילדים מתאבדים בשנה עקב חרם קבוצתי בבית ספרם, והסיבה העיקרית להתאבדות היא עקב חוסר במענה מצד המורים וחברי הצוות של מסגרות חינוכם.[17]

משנת 2000 עד שנת 2008, היו 176 מקרים של התאבדויות של ילדים בגילאי 10 עד 14 עקב חרם בוודאות, עם זאת, ככל הנראה שיש יותר, אך לא ידוע בוודאות אם יש קשר בין התאבדותם לחרם אשר עברו.[18]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתונים, התאבדויות עקב חרם בארצות הברית היא אחד מחמשת המניעים העיקריים מהם ילדים ונערים מתאבדים. צוין בנוסף כי לאינדיאנים אמריקאים יש סיכוי של פי שתיים להתאבד עקב חרמות. מ-1999 עד 2005, כמות ההתאבדויות של ילידי אלסקה הייתה פי 3 וחצי משל כל שאר אוכלוסיות ארצות הברית.[19]

גם בארצות הברית בדומה לשאר מדינות העולם, ילדי ונערי קהילת הלהט"ב חווים יותר בריונות מאשר שהטרוסקסואלים חווים.[20] קהילת הלהט"ב במדינה נמדדת בכ-4.5% מהאוכלוסייה הכללית,[21] אך הם חווים בריונות יתר. ה-FBI מצא כי 1,445 היו קורבנות לשנאה ולחרם עקב נטייתם המינית בשנת 2018. 215 נוספים היו קורבנות לחרם עקב הגדרת מגדרם.[22] ולמעלה מ-70% מתקיימים במסגרת חרמות במסגרות חינוך.[23] ב-2017 ארגון YRBS מצא כי יש פי 2 יותר סטודנטים מקהילת הלהט"ב אשר מאוימים או נפגעים מנשק חם או מסכינים מאשר סטונדטים סטרייטים (9.4% לעומת 5.4%).[23] בנוסף, יותר ילדים ונערים להט"בים פרשו ממסגרת חינוכם במהלכה עקב הרגשת אי בטיחות במסגרת בה למדו (10% לעומת 6.7%).[23]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנתונים שונים, עולה כי שיעור המדווחים על חרם בבתי ספר בישראל בשנת 2015 הוא כ-6 אחוזים מכלל התלמידים, וביותר מ-60% מהכיתות, דיווח תלמיד אחד לפחות כי הוחרם בחודש האחרון.[24] חרמות שכיחים יותר במסגרות לימוד ערביים, שם כ-11% מכלל התלמידים מדווחים כי הוחרמו. בדומה לשאר העולם, גם בישראל, שיעור הילדים שסובלים מחרמות או מבריונות יורד ככל שגיל התלמידים עולה. כך עולה מדיווח שבו נראה כי סכום התלמידים שחווים בריונות בכיתה ה' הוא כ-7.0% ובכיתה ט' הוא כ-4.9%.[25]

המגזר המוחרם ביותר בישראל הוא המגזר הבדואי, בו כ-15.3% מהתלמידים דיווחו כי חוו חרם.[26] הפערים האלו ככל הנראה נובעים מפערים כלכליים, ומחוסר השכלה.[27]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבריונות בכלל ולבריונות בבתי ספר בפרט, יש השפעות מזיקות וארוכות טווח. ילדים שחוו בריונות נוטים לחוות דיכאון, חרדה חברתית, חוסר ביטחון עצמי, רמות ריכוז נמוכות, סירוב להשתתף בפעילויות חברתיות, לחץ, נטייה למחלות, הפרעות נפשיות ואף יכולה להוביל לקורבן לשים קץ לחייו.[28] בטווח הארוך, הקורבן עלול להרגיש חוסר ביטחון מובהק, חוסר אמון, להפגין רגישות קיצונית או ערנות יתר, לפתח מחלות נפש כמו הפרעת אישיות נמנעת או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), או לפתח מחלות אחרות.[29] הם עשויים גם לרצות נקמה, מה שיכול להוביל אותם להציק לאחרים.[30]

חרדה, דיכאון ותסמינים פסיכוסומטיים, שכיחים הן בקרב בריונים והן בקרב קורבנותיהם; ושימוש לרעה באלכוהול וסמים על ידם נראה בדרך כלל בשלב מאוחר יותר בחיים.[31] ידוע שאנשים הסובלים מדיכאון מרגישים הרבה יותר טוב כשהם מדברים על כך עם אחרים, אך קורבנות של בריונות עשויים לחוש חוסר רצון לדבר עם אחרים על רגשותיהם, מחשש שיציקו להם על כך, מה שעלול להחמיר את הדיכאון שלהם.[32]

בטווח הקצר, עוברי אורח אשר עדים לבריונות עלולים לחוות כעס, פחד, אשמה ועצב. אם הם עדים לפרקים קבועים של בריונות, הם עשויים להתחיל להפגין את אותם תסמינים כמו הקורבנות עצמם.[33]

בתרבות וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות והשפלה בביתי ספר תיכון היא מוטיב נפוץ מאוד בסרטים, סדרות וקומיקסים המתרחשים בביתי ספר תיכונים בארצות הברית. לעיתים קרובות הקורבן יהיה גם הגיבור. כך לדגומה ספיידרמן לפני קבלת כוחות מיוחדים מתואר כקורבן להשפלות מצד חבריו לבית ספר. דמויות מהסדרה דברים מוזרים חווים אלימות מצד בריונים של השכבה. הספר קארי של הספר סטיבן קינג מתאר ילדה המותקפת קבוע בידי בני כיתתה. זה של אותו הסופר מציג קבוצה של ילדים לא מקובלים חברתית, שלחלקם הופכים לקורבנות של לעג ואלימות פיזית מצד ילדים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריונות בבתי ספר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 סוגי בריונות - איך להתמודד עם בריונות בבית הספר? המדריך המלא | מכון דרור, מכון דרור - פסיכולוגיה וחינוך, ‏2020-07-02
  2. ^ Simon C. Hunter, James M. E. Boyle, David Warden, Perceptions and correlates of peer-victimization and bullying, The British Journal of Educational Psychology 77, 2007-12, עמ' 797–810 doi: 10.1348/000709906X171046
  3. ^ Tonja R. Nansel, Mary Overpeck, Ramani S. Pilla, W. June Ruan, Bullying Behaviors Among US Youth: Prevalence and Association With Psychosocial Adjustment, JAMA : the journal of the American Medical Association 285, 2001-04-25, עמ' 2094–2100
  4. ^ Tonja R. Nansel, Wendy Craig, Mary D. Overpeck, Gitanjali Saluja, Cross-national Consistency in the Relationship Between Bullying Behaviors and Psychosocial Adjustment, Archives of pediatrics & adolescent medicine 158, 2004-8, עמ' 730–736 doi: 10.1001/archpedi.158.8.730
  5. ^ Linda R. Jeffrey, Demond Miller, Margaret Linn, Middle School Bullying as a Context for the Development of Passive Observers to the Victimization of Others, Journal of Emotional Abuse 2, 2001-03-01, עמ' 143–156 doi: 10.1300/J135v02n02_09
  6. ^ Joseph G. Kosciw, Emily A. Greytak, Noreen M. Giga, Christian Villenas, The 2015 National School Climate Survey: The Experiences of Lesbian, Gay, Bisexual, Transgender, and Queer Youth in Our Nation's Schools, Gay, Lesbian and Straight Education Network (GLSEN), 2016, מסת"ב 978-1-934092-20-0. (באנגלית)
  7. ^ Volume 30 Issue 3 - Bullying victimization: Associated contextual factors in a Greek sample of children and adolescents, www.psychiatriki-journal.gr
  8. ^ Ching-Tsai Wong, Ying-Yao Cheng, Li-Ming Chen, Multiple perspectives on the targets and causes of school bullying, Educational Psychology in Practice 29, 2013-09-01, עמ' 278–292 doi: 10.1080/02667363.2013.837030
  9. ^ תמר ראובני, אלימות בקרב תלמידים בבית הספר היסודי -שכיחות, השפעה ודרכי ההתמודדות של קורבנות האלימות, בין הצלצולים
  10. ^ Doug Meyer, The Gentle Neoliberalism of Modern Anti-bullying Texts: Surveillance, Intervention, and Bystanders in Contemporary Bullying Discourse, 2016 doi: 10.1007/S13178-016-0238-9
  11. ^ The Delta Kappa Gamma Bulletin, web.archive.org
  12. ^ Lee A. Beaty and Erick B. Alexeyev, THE PROBLEM OF SCHOOL BULLIES: WHAT THE REASERCH TELLS US
  13. ^ Siobhan Hugh-Jones, Peter K. Smith, Self-reports of short- and long-term effects of bullying on children who stammer, British Journal of Educational Psychology 69, 1999-06, עמ' 141–158 doi: 10.1348/000709999157626
  14. ^ Bullying Statistics, www.pacer.org (באנגלית)
  15. ^ U.S. Department of Education, www.ed.gov
  16. ^ Justin W. Patchin, Ph.D. Sameer Hinduja, Ph.D. Cyberbullying Research Center IN PARTNERSHIP WITH CARTOON NETWORK, TWEEN CYBERBULLYING IN 2020
  17. ^ Elaine Jeannette Barbeau, Bullies and Denial Kill -: Let us teach our children not to be abusive while we teach them to survive, 2002, עמ' 52
  18. ^ "'Bullying' link to child suicide rate, charity suggests". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-06-13. נבדק ב-2022-02-16.
  19. ^ United States Congress Senate Committee on Indian Affairs (1993- ), Youth Suicide in Indian Country: Hearing Before the Committee on Indian Affairs, United States Senate, One Hundred Eleventh Congress, First Session, February 26, 2009, U.S. Government Printing Office, 2009, עמ' 102-103, מסת"ב 978-0-16-084340-2. (באנגלית)
  20. ^ Ryan J. Watson, Jessica N. Fish, Whitney Denary, Antonia Caba, LGBTQ state policies: A lever for reducing SGM youth substance use and bullying, Drug and Alcohol Dependence 221, 2021-04-01, עמ' 108659 doi: 10.1016/j.drugalcdep.2021.108659
  21. ^ Gallup Inc, In U.S., Estimate of LGBT Population Rises to 4.5%, Gallup.com, ‏2018-05-22 (באנגלית)
  22. ^ Incidents, Offenses, Victims, and Known Offenders, FBI (בAmerican English)
  23. ^ 1 2 3 YOUTH RISK BEHAVIOR SURVEY - DATA SUMMARY & TRENDS REPORT 2007 - 2017 של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)
  24. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 3
  25. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 7
  26. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 8
  27. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 12
  28. ^ מגיפת האלימות בבתי הספר מחמירה. איך מתמודדים איתה? - וואלה! בריאות, וואלה!, ‏2021-11-25
  29. ^ Christoph Burger, Lea Bachmann, Perpetration and Victimization in Offline and Cyber Contexts: A Variable- and Person-Oriented Examination of Associations and Differences Regarding Domain-Specific Self-Esteem and School Adjustment, International Journal of Environmental Research and Public Health 18, 2021-10-03, עמ' 10429 doi: 10.3390/ijerph181910429
  30. ^ The Long Term Effects of Bullying
  31. ^ RIITTAKERTTU Kaltiala-heino, MATTI Rimpelä, PÄIVI Rantanen, ARJA Rimpelä, Bullying at school—an indicator of adolescents at risk for mental disorders, Journal of Adolescence 23, 2000-12-01, עמ' 661–674 doi: 10.1006/jado.2000.0351
  32. ^ Olweus, D (1993). Bullying at school. Malden, MA.
  33. ^ Lee Hirsch, Bully : an action plan for teachers and parents to combat the bullying crisis, New York : Weinstein Books, 2012, מסת"ב 978-1-60286-184-8
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.