בריחת הגר ולידת ישמעאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה...
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הסיפור חוזר על עצמו שלוש פעמים ויש ערבוב בין הסיפור עצמו לפרשנות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בריחת הגר ולידת ישמעאל הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק ט"ז, ומתאר את מערכת היחסים הקשה בין הגר לשרי לאחר שהראשונה הרתה, את בריחתה של הגר והתגלות המלאך אליה במדבר, ולבסוף חזרתה לבית אברם כדי ללדת לו את ישמעאל.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי אשת אברם ביקשה מאברם שייקח את שפחתה, הגר, לאישה כדי הילד שייוולד ייחשב לה לבנה.[1] לאחר שהגר נכנסה להריון, היא התחילה לזלזל בשרי. שרי התלוננה על כך בפני אברם, והוא התיר לה לנהוג בהגר לפי רצונה באומרו: ”עֲשִׂי-לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ“.[2] הכתוב מוסר כי ”וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ“.[2] בעקבות השינוי במעמדה של הגר, היא ברחה אל מדבר בדרך שור- בנגב, אך מלאך ה' הורה לה לשוב לבית גבירתה (שרי) ולהתענות תחת ידיה: ”וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה', שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ“. המלאך מבטיח להגר ריבוי צאצאים, ומבשר לה כי הבן שייוולד לה אשר שמו יהיה ישמעאל. הגר שבה לביתם של אברם ושרי ויולדת את ישמעאל לאברם.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בסיפור על הגר וישמעאל סיפור על מתח וקנאה, הפותח פתח אל עולמה הפנימי של משפחת אברם[דרוש מקור].

עקרותה של שרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המפרשים שמעמדה של שרי בבית אברם נפגע עצם היותה עקרה, ובבקשתה מאברם: "בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה",[3] היא ביקשה להגן על זכויותיה כאישה הראשית. נראה ששרי נשענה על חוקים קדומים העוסקים בתא המשפחתי שהיו נהוגים באזור, ומופיעים אף בתעודות נוזי, על פיהם הילד שייוולד משפחתה, יחשב לבנה, כיון שמסירת השפחה לבעל מילא את אחד מתפקידי האישה הראשית לספק לראש התא המשפחתי בן. מעבר לכך, זכויות הירושה יעברו אף הן לאישה המאמצת, וזה יבטיח את עתידה הכלכלי.[4]

ותקל גבירתה בעיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגר שנכנסה להריון מאברם זילזלה בכבודה של שרי גבירתה: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ".[5] על פי הסיפור המובא במדרש, הגר זילזלה בכבוד שרי גבירתה בפני מכרותיה של שרה:

כל תשעים שנה שלא ילדה שרה הייתה ככלה בתוך חופתה והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה של שרה. והייתה שרה אומרת להם צאו ושאלו בשלומה של עלובה. והייתה הגר אומרת להם: שרי גבירתי אין סיתרה כגלויה, נראית צדקת ואינה צדקת; אילו הייתה צדקת ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה אחד נתעברתי.

כעסה של שרי והתעלמות אברם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזלזול בשרה הביא אותה להתלונן בפני אברם, ולהפנות אליו את כעסה במילים: "חֲמָסִי עָלֶיךָ". השורש ח-מ-ס משמש במקרא בכמה מובנים ביניהם כעס, רצח ועיוות דין. ייתכן שבביטוי זה ביטאה שרי את כעסה על אברהם כי איפשר להיררכיה בבית המשפחה להשתנות.[6] לדעת עדין שטיינזלץ שרה הייתה מוכנה לוותר על אהבתו של אברם אליה, אך לא הייתה מוכנה לקבל את ההפרדה הנפשית. לשיטתו אברם ושרי הם הורי האומה ועל תפקיד זה לא הייתה שרי מוכנה לוותר.[7]

חז"ל היו ערים למצוקתה של שרה והתעלמותו של אברם, ואף ביטאו זאת בפרשנות:

"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך": רבי יודן בשם ר' יהודה בר סימון: חומסני אתה בדברים, למה שאתה שומע בקלוני ושותק?! רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר: בעי דיני גבך (אני מבקשת לעשות איתך דין, משפט) משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים, נמצא המלך עובר. אמר לו חד: תבע דקיון דידי. אמר: אפקוהו. אמר ליה חבריה: יבעי דיני גבך! אילו אמרת: תבוע דקיון דידן, כמה דאפקך כן אפקני, וכדו דאמרת תבע דקיון דידי, לך אפיק, לי לא אפיק.(אמר אחד למלך תבע את מצוקתי. אמר המלך: הוציאוהו. אמר לו חברו: יש לי דין [משפט] איתך. אילו אמרת תבע את מצוקת שנינו, היו מוציאים את שנינו ולא רק אותך) כך, אילו אמרת ואנו הולכים ערירים, כמה דיהב לך, כן יהב לי (כמו שהיו נותנים לך, היו נותנים לי), וכדו דאמרת (וכאשר אמרת): אנכי הולך ערירי, לך יהיב, ולי לא יהיב (לך נתנו ולא לי). משל לשני בני אדם, שהלכו ללוות זרע מן המלך. אמר לו: תשאיל לי זרע! אמר: ויהבון ליה (ונתן לו). אמר לו חבריה: יבעי דיני גבך (אמר לו חברו: יש לי דין איתך). אילו אמרת תשאיל לנו זרע, כמה דיהיב לך, כן הוה יהיב לי (כמו שנתן לך, היה נותן לי). הכי נמי (כך שרי אמרה), אילו אמרת הן לנו לא נתת זרע, כמה דיהיב לך, הוה יהיב לי (כמו שהיו נותנים לך, היו נותנים לי). וכדו דאמרת: הן לי לא נתת זרע, לך יהיב, לי לא יהיב"(לך נתנו ולא לי)

רמב"ן פירש כי שרה חטאה במעשי העינוי: ”חטאה אמנו בעינוי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עונייה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי.“[8]

בריחת הגר אל המדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסופר הגר בורחת אל המדבר בכתוב מוצא אותה מלאך ה' "עַל-עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל-הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר".[9] הכתוב בסיפור גירוש הגר וישמעאל זהה למקום המצאה בבראשית כ"א ולכן יש הסוברים כי הגר ברחה אל מדבר באר שבע. רייני סובר כי הגר ברחה למצרים דרך קדש ברנע ומדבר פארן כלומר דרך מערב חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים.[10]

התגלות מלאך ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור מעשה ידי קרל פבריציוס
הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ.

מלאך ה' מוצא את הגר " עַל-עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל-הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר".[9] פניית מלאך ה' להגר מעוררת קושי. הרי אם המלאך הוא שליח האל מדוע אינו יודע מאין באה ולאן מועדות פניה?.[11] תשובתה של הגר מעידה על כבוד שהיא רוחשת כלפי גבירתה, אך נראה כי לא יכלה לשאת את התנהגותה של שרה: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת".[11] השיחה בין הגר למלאך ה' היא חד צדדית. הגר עונה רק על השאלה מאין באה? ואינה עונה על השאלה לאן פניה מועדות. גם לציווי המלאך, הגר אינה עונה: " שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ."[12]

חז"ל למדו כי מעלתה הרוחנית של הגר הייתה גבוהה כי מלאך ה' נגלה אל הגר מספר פעמים:

וימצאה מלאך ה' על עין המים וגו' -- באורחא דחלוצה. ויאמר הגר שפחת שרי -- מתלא אמר: אם אמר לך חד, אוניך דחמר! לא תיחוש. תרין, עביד לך, פרוכי. כך, אברם אמר: הנה שפחתך בידך. המלאך אמר: הגר שפחת שרי. ותאמר: מפני שרי גברתי, אנכי בורחת. ויאמר לה מלאך ה': שובי אל גברתך והתעני וגו'. ויאמר לה מלאך ה': הרבה וגו' -- כמה מלאכים נזדווגו לה? ר' יוסי בר חנינא אמר: חמשה, בכל מקום שנאמר אמירה מלאך. רבנן אמר: ארבעה, בכל מקום שנאמר מלאך. אמר רבי חייא: בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים. מנוח אמר לאשתו (ספר שופטים, פרק י"ג): מות נמות כי אלהים ראינו. והגר שפחת שרי רואה ה' מלאכים בזה אחר זה, ולא נתייראה מהם. אמר רבי חייא: ציפרנן של אבות, ולא כריסן של בנים. אמר רבי יצחק: (משלי לא) צופיה הליכות ביתה בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו, והייתה רגילה לראות בהם

הבשורה על הולדת ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאך ה' נגלה אל הגר ובישר לה כי ירבה את זרעה. המלאך המשיך ובישר לה כי ייוולד לה בן "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן".[13] הגר לא הגיבה על דברי המלאך. ייתכן כי שתי הבשורות על עתיד בנה, שיכנעו אותה לחזור לבית אדוניה.[14]

רש"י פירש את פסוק י"ב: ”פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות , כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רבה קשת" (בר' כא , כ). ידו בכל - ליסטיס (שודדים) (ראה ב"ר מה , ט). ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו. על (בנוסחנו: ועל) פני כל אחיו ישכן - שיהא זרעו גדול.“ לדעת רש"י ישמעאל יהיה עסוק בציד חיות ושוד, מה שיגרום לאנשים לשנוא אותו ואף להתגרות בו.[15] המילים " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" עוררו מחלוקת בחז"ל וזאת עולה מדברי המדרש המובא בבראשית רבה: ”והוא יהיה פרא אדם, -רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות.“ כלומר רבי יוחנן טוען שישמעאל יהיה לאיש חשוב באזורו, המדבר אך מנגד ר' שמעון בן לקיש טוען כי ישמעאל יהיה שודד ורוצח.

המילה 'פרא' מוזכרת במקרא בהקשרים חיוביים. באיוב וירמיהו נזכר הפרא כשוכן המדבר[16] וכאדם אשר לו אהבה לחופש.[17] כמו כן ההקשרים החיוביים לחי, הבאים לידי ביטוי בברכת יעקב לבניו וברכת משה ולכן אין זה הכרח שההקשר הוא שלילי.[18] יש הטוענים[דרושה הבהרה] כי ישיבתו של ישמעאל במדבר המסופרת בסיפור גירוש הגר וישמעאל בבראשית כ"א מגשימה את הייעוד שבהבטחת ה' להגר בסיפור זה שישמעאל יהיה "פֶּרֶא אָדָם",[13] וישיבתו תהיה ישיבת קבע במדבר.[19]

הגר הודתה לה' במילים ואף כינתה את ה' בשם: "אַתָּה אֵל רֳאִי".[20] באר המים שנגלתה אליה נקראה בשם "בְּאֵר לַחַי רֹאִי".[21] הגר חזרה לבית אדוניה, וילדה את ישמעאל לאברהם. פעמיים ניתן לישמעאל שם, פעם על ידי ה' ופעם אברהם אביו נתן לבנו את השם.

השוואה בין סיפור גירוש הגר וישמעאל לבין סיפור בריחת הגר ולידת ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גירוש הגר וישמעאל

הדמיון בין שני הסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשני הסיפורים פעלו אותן דמויות.
  • שני הסיפורים פותחים בכעסה של שרה ובאיבתה כלפי הגר וישמעאל.
  • בשני הסיפורים אברהם נענה לדרישותיה של שרה.
  • בשני הסיפורים הגר עזבה את בית אדוניה.
  • בשני הסיפורים הגר איבדה את דרכה במדבר.
  • בשני הסיפורים הגר חוותה התגלות של האל ליד באר מים.
  • שני הסיפורים מסתיימים בברכת האל להגר על עתיד בנה.

השוני בין שני הסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסיפור המובא בבראשית ט"ז הגר התגרתה בשרה וזילזלה בה, שרה עינתה אותה ולכן היא ברחה. בסיפור המובא בבראשית כ"א הגר גורשה עם בנה אל המדבר.
  • בבראשית ט"ז התעלם אברהם ממצוקת הגר, ואילו בסיפור בבראשית כ"א מוצגות תחושותיו של אברהם: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ".[22]
  • הגר לא איבדה את דרכה במדבר בסיפור המובא בבראשית ט"ז, אלא רק בסיפור המובא בבראשית כ"א.
  • רק בבראשית ט"ז הגר ראתה פנים מול פנים את מלאך ה' והוא ניהל איתה דו-שיח. בסיפור המובא בבראשית כ"א הגר רק שמעה את קולו ולא התקיים ביניהם דו-שיח. הגר רק הודתה לו וקראה את שם הבאר על שם ה'.
  • באפילוג לסיפור המובא בבראשית ט"ז הגר חזרה לבית אדוניה אברהם ושרה, ואילו בסיום הסיפור בבראשית כ"א הגר וישמעאל התיישבו במדבר, ולא חזרו לאברהם ושרה.
  • בסיפור המובא בבראשית כ"א בולטת העובדה ששמו של ישמעאל אינו מוזכר, אלא רק תיאורים כגון "בן האמה", "הילד" ו-"הנער".
  • בבראשית ט"ז מכונה האל בשמו המפורש, בעוד שבבראשית כ"א מכונה האל בשם "אלוהים". לפי השערת התעודות הדבר מעיד שהסיפור בבראשית ט"ז נכתב על ידי המקור היהוויסטי הקדום יותר, והסיפור בבראשית כ"א נכתב על ידי המקור הכהני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ב'
  2. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ו'
  3. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק א'
  4. ^ אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נכריות במקרא, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 31-30
  5. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ד'
  6. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 115-114
  7. ^ עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון, 1983, עמ' 19
  8. ^ מרדכי ברויאר, פרשיות בראשית: לך לך-פרקי בראשית, ירושלים, הרצוג, תשנ"ט, עמ' 334
  9. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ז'
  10. ^ אנסון רייני, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 136.
  11. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ח'
  12. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ט'
  13. ^ 1 2 ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ב
  14. ^ פנינה גלפז-פלר, ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים, כרמל, 2006, עמ' 208
  15. ^ מקראות גדולות, פירושים על בראשית ט"ז י"ב
  16. ^ ספר איוב, פרק כ"ד, פסוק ה', ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק כ"ד
  17. ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'
  18. ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 117
  19. ^ מרדכי ברויאר, פרק ב': פרשיות וירא-ויחי - פרקי בראשית, ירושלים, הרצוג, תשנ"ט, עמ' 491
  20. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ג
  21. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד
  22. ^ ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י"א