חתול בריטי קצר-שיער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בריטי קצר-שיער)
חתול בריטי קצר-שיער
חתול בריטי קצר-שיער סוליד כחול
ארץ מוצא רומא
תכונות
משקל 4 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים 14 שנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיון
משפחה חתוליים
מין חתול בר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החתול הבריטי קצר-השיער הוא גזע של חתול הבית.

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהתיעוד בכתב של החתול קצר-השיער הבריטי החל רק בתחילת המאה העשרים, הגזע כבר קיים מאות שנים, ומקורו בחתולים המבויתים שחיו ברומא העתיקה. החתולים הראשונים הגיעו לבריטניה עם פלישת החיילים הרומאים והם מתוארים בתגליפים וציורים. כאשר נפלה רומא ונפסק המסחר עם בריטניה, החתולים באי הבריטי התרבו במסגרת מאגר גנים מוגבל, והתוצאה הייתה חתולים עם מאפיינים ייחודיים. במהלך המאה ה-18 בזמן שהגיעו לבריטניה חתולים אקזוטיים מהמזרח, שגשגה בבריטניה ההתעניינות בחתולים גזעיים. הדבר עורר מגדלים פטריוטיים אשר החליטו להפוך את קצר-השיער המקומי לגזע בפני עצמו. קצר-השיער התפתח בסוף המאה ה-19 כשהתחילו לקיים תערוכות חתולים. הוא נוצר על ידי גידול בררני של חתולי הרחוב הטובים ביותר.

עם התפתחות גזעי חתולים חדשים, ההתעניינות בקצר-השיער הבריטי פחתה, ובזמן מלחמת העולם השנייה הגזע היה בסכנת הכחדה. ההתעניינות המחודשת בגזע לאחר המלחמה עודדה מגדלים בריטיים לבצע שיפורים, וכך על ידי זיווגים עם חתולים פרסיים, הגזע קיבל את מראהו העגול והחסון, המוכר כיום. בשנת 1980 לאחר דיונים רבים החליטה אגודת החתולים הגדולה באמריקה להכיר בקצר-השיער הבריטי. כיום ישנם הבדלים בהגדרות הגזע בין אנגליה לארצות הברית.

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזע חזק ובריא. אין בעיות גנטיות נפוצות אופייניות לגזע.

משקל הנקבה ינוע בדרך כלל בין 3 ל-5.5 קילו ומשקל הזכר בין 4 ל-7.5. החתולים אינם פעילים במיוחד, ולכן נפוץ מאוד לראותם מעל המשקל המומלץ. הפרווה דומה בצפיפות ובמגע לחתול הפרסי, אך קצרה בהרבה. הנשירה עונתית, ורצוי לסרק את החתול לפחות אחת לשבוע כדי לעזור לתהליך הנשירה ולמנוע הופעת כדורי שיער בקיבת החתול (ניתן גם לספר את החתול לקראת הקיץ הישראלי החם).

הארגון הבריטי לטיפוח סוג חתול זה מעריך שאורך החיים הממוצע הוא 14–20 שנים,[1] אך מחקר שבדק את אורך החיים הממוצע של חתולים אשר קיבלו טיפול וטרינרי באנגליה, מצא שאורך החיים הממוצע הוא 11.8 שנים.[2] מחקרים אחרים הצביעו על אורך חיים של 12 שנים או יותר.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול טוב מזג, לרוב לא אוהב אנשים שהוא לא מכיר, רגוע, חברותי בדרך כלל ונבון מאוד. יהפוך למסור ונאמן לאחר שיתגבר על החשדנות הראשונית. טוב עם ילדים. בדרך כלל חתול זה לא דורש תשומת לב מתמדת מבעליו.

רוב החתולים הבריטים אוהבים תשומת לב וחום אך לא אוהבים להיות מוחזקים לאורך זמן על הידיים או לשבת בחיק בעליהם.

צבעים מוכרים של הבריטי קצר-השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

צבעי החתול הבריטי מגוונים מאוד. כמעט כל צבעי החתולים מוכרים לחתול הבריטי. לרוב צבע העיניים יהיה כתום.

ארגונים שעוסקים בתצוגה של חתולים מחלקים את צבעי החתול הבריטי למספר קטגוריות:

  • צבע חלק (Solid) – שחור, לבן, כחול, סגלגל, קרם, אדום, שוקולד ולילך. ללבן יכולות להיות גם עיניים בצבע כחול או ירוק. גם יכול להיות שתהיה עין אחת כתומה והשנייה כחולה.
  • שיידד (Shaded) ועשן (Smoke) – חתולים בעלי פרווה תחתית לבנה, כאשר קצות השיער צבועים בצבע שונה. שחור, כחול, אדום, קרם, טורטי, כחול-קרם.
  • כסוף וזהוב – מכונים "צ'ינצ'ילה". בעלי עיני הטורקיז. בעל פרווה תחתית לבנה וקצוות שיער שחורים. הצ'ינצ'ילה הזהוב בעל פרווה תחתית בגוון דבש וקצוות שיער שחורים. ישנם גם צ'ינצ'ילה שיידד (לבן עם שליש מהשערה צבוע בקצה) וזהוב, שקצוות שיערם עמוקים יותר. בדרך כלל לא יזווגו עם צבעים אחרים על מנת לא להרוס את צבע העיניים המיוחד.
  • טאבי (Tabby) – לטאבי שתי דוגמאות עיקריות הנבדלות ביניהן בדוגמת הפסים, טאבי מקרל וטאבי קלאסי. הטאבי יכול להיות בצבעים חום, כחול, אדום, קרם, שוקולד, לילך, כסוף, כסוף כחול, כסוף קרם, כסוף אדום, טורטי טאבי, טאבי כחול קרם, טורטי טאבי כסוף, כחול קרם טאבי כסוף.
  • פרטי קולור (Particolor) – מסיבות גנטיות, צבעים אלו יהיו כמעט תמיד נקבות. בין צבעים אלה נמנה צבע הטורטי. הטורטי הוא שילוב של שחור ואדום. הטורטי הכחול הוא שילוב של כחול וקרם. כמו כן, בקטגוריה זו נמנים גם לילך טורטי ושוקולד טורטי.
  • ביקולור וקליקו (Bicolor and Calico) – צבע הביקולור הוא למעשה כל צבע שכולל כיתום לבן, למשל שחור-לבן, סמוק-לבן וטאבי-לבן. שילוב של הכיתום הלבן והטורטי יוצר את הצבע המכונה קליקו. צבעים אלו מופיעים כמעט תמיד בנקבות, מסיבות גנטיות. בתערוכות הנערכות בישראל מבדילים בין 3 דוגמאות ביקולור עיקריות:
    • ואן - חתול לבן בעל "מסיכה", עם זנב לבן וכתם על הגוף.
    • הרלקין - לבן "גבוה", בין הוואן לביקולור.
    • ביקולור - מוגדר כשני שלישים צבע ושליש לבן.
  • בריטי כהה-חודים (Color Point) – הגוף בצבע בהיר, החודים (פנים, אזניים, רגליים וזנב) בצבע כהה יותר והעיניים כחולות. דוגמה זו חדשה יחסית, ולא כל ארגוני החתולים מכירים בה לתצוגה. החודים יכולים להיות בכל הצבעים החלקים וצבעי הטאבי, אך לא מוכרים פרטים עם דוגמת חודי ביקולור או כסופה. זהו צבע אשר תלוי בטמפרטורה ולכן החתול מתכהה עם הגיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חתול בריטי קצר-שיער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ British Shorthair Breed Advisory Committee, Breeding Policy for the British Shorthair, September 2012, pp. 10, Wayback Machine
  2. ^ O'neill et al., "Longevity and mortality of cats attending primary care veterinary practices in England", WBI Studies Repository, 2014