בריך שמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בריך שמיה

בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפוּרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא.
אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָהָא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ), וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:

זוהר, כרך ב, דף רו' עמוד א'.

בריך שמיה היא תפילה הנאמרת לפני קריאת התורה, בשעה שפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה.

במרבית עדות אשכנז,[1] נוהגים כפי שכתב המשנה ברורה[2] לאמרה בכל פעם בה מוציאים ספר תורה, ואילו בעדות המזרח יש שני מנהגים. יש אומרים אותה בכל יום שבו ישנה תפילת מוסף כגון שבת, ראש חודש וכדומה, ויש שאומרים אותה רק בשבת, יו"ט ויום הכיפורים[3]. מקור התפילה הנאמרת בארמית הוא בספר הזוהר על פרשת ויקהל.

המקור בזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור התפילה הוא בספר הזוהר, על פרשת ויקהל (חלק ב' דף רו עמוד א). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של רבי שמעון בר יוחאי להגיד אותה בזמן הוצאת ספר תורה:

אמר רבי שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...

תרגום: "כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: בריך שמיה..."

ההסבר של הזוהר לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, במקביל- נפתחים שערי השמיים.

התנגדות לתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט "ולא על בר אלהין סמיכנא" עורר מחלוקת כיוון שהמילה "בר" יכולה להיתרגם כ "חוץ" ואז יהא הפירוש "ולא על דבר חוץ מאלקים אנו סומכים", אך גם יכולה להיתרגם כ"בן" ואז יהא הפירוש "לא על בן אלקים". הביטוי בן-אלהים מזכיר את האל הבן בנצרות - ישו, ולכן בנוסח של יהדות גרמניה לא הופיעה תפילה זו.[4] פירוש אחר לביטוי הוא "מלאך", פירוש המבוסס על פסוק בספר דניאל[5]. ולכן יש שאומרים "ולא על מלאכין סמיכנא".

כמו כן אמירת התפילה היוותה אחד מסממני המחלוקת בין הדרדעים ל"עיקשים", בתימן. ובמידה זניחה אף בארץ.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך שמו של אדון העולם. ברוך כתרך ומקומך.
יהיה רצונך עם עמך ישראל לעולם. וישועת ימינך הראה לעמך בבית מקדשך. ולהביא לנו מטוב אורך ולקבל תפילותינו ברחמים.
יהי רצון מלפניך שתאריך חיינו בטובה, ושאהיה אני עבדך נזכר בתוך(יחד עם) הצדיקים, לאהבני ולשמור אותי ואת כל אשר לי ולעמך ישראל.
אתה הוא זן לכל ומפרנס את כולם. אתה הוא זה ששולט על כולם, אתה הוא זה ששולט על המלכים, והמלכות היא שלך.
אני עבד של הקדוש ברוך הוא שאני משתחווה לפניו ולפני כבודה של תורתו בכל עת ועת.
לא על אדם אני בוטח ולא על בן אלוהים[6] אני סומך.
אלא באלוהי השמים שהוא אלוהי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת, והוא מרבה לעשות טובות ואמת.
בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והיקר אני אומר תשבחות
יהי רצון מלפניך שתפתח ליבי להבין את תורתך, (ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך).
ותמלא משאלות לבי ולבם של כל עמך ישראל, לטוב ולחיים ולשלום.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה, בסצנת פתיחת התיבה, מקריאים חלק מתפילת בריך שמיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק פרנקל, תפילת ובקשת "בריך שמיה", ישורון ב',ה'תשנ"ז, עמודים תקנט - תקפ. לקריאה באתר היברובוקס.
  • יצחק סץ, בריך שמיה וגירסותיו בית אהרן וישראל מז, ה'תשנ"ג, עמודים קה - קיב. לקריאה באתר היברובוקס.
  • אביגדור ברגר, זמן אמירת בריך שמיה, כתב עת זכור לאברהם ה'תשס"ב ה'תשס"ג, עמודים אלף עט' - אלף פד'. לקריאה באתר אוצר החכמה (למנויים בלבד).
  • הרב משה לוי כריעה בבריך שמיה אור תורה גיליון תעג' ה'תשס"ז, עמודים שכט - שמד.
  • אבישי בר-אשר, בריך שמיה : לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר הזוהר ואל סידור התפילה, בתוך תרביץ כרך פו (תשע"ט), עמ' 147-198.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אך ברוב קהילות אשכנז המערבי, לא אומרים אותו כלל, לא בחול ולא בשבת. מדריך למנהג אשכנז המובהק, עמ' 24.
  2. ^ סימן קלד
  3. ^ כף החיים (אורח חיים קל"ד י"א), נתיבי עם (קל"ד ב')
  4. ^ שרשי מנהג אשכנז חלק א' עמ' 158 - 186.
  5. ^ פירוש זה מובא בסידור רינת ישראל בעריכת ד"ר שלמה טל.
  6. ^ מלאך. על פי ספר איוב, פרק א', פסוק ו'