בריכת ממילא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בריכת ממילא בשנת 1856. צילם: אוגוסט זלצמן
הבריכה בשלהי המאה ה-19
בריכת ממילא בשנת 1940
בריכת ממילא בקיץ 2004
שרידי משאבה בריטית. צולם ב-2007 (המכלול הוא מנוע דיזל. המשאבה - משמאל)

בריכת ממילא היא מקווה מים עירוני עתיק מעשה ידי אדם במרכז ירושלים. הברכה ממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון. הבריכה שימשה כחלק ממערך הובלת המים לירושלים מימי החשמונאים ועד ימי הבריטים. כיום, עם בינוי אגן ההיקוות שלה וסתימתן של אמות עתיקות, הברכה ריקה, אך בחורף היא מתמלאת מעט מי גשמים ומקבלת מאפיינים טבעיים של שלולית חורף.

מבנה הבריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבריכה היא בגודל 97×65 מטר ועומקה 6.6 מטרים, ובהתאם לכך נפחה הוא יותר מארבעים אלף קוב. חלק מהבריכה חצוב בסלע, וחלק בנוי. אל קרקעית הבריכה, היצוקה בטון, יורדות מדרגות. בעבר יצאה מהבריכה אמת מים שהובילה מים לבריכת חזקיהו שבתוך החומות.

במדרגות משולבות אבנים מסותתות מחורבות האזור, על כן בין אבני המדרגות נמצאים משקופים מעוטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אספקת המים לירושלים

הקמת הבריכה מתוארכת לימי הבית השני. יש המייחסים את הקמת הבריכה להורדוס ויש המאחרים את הקמתה למאה השנייה או השלישית לספירה. ייתכן שבמקום פעלה מחצבה, שבשלב מאוחר יותר הפכה לבריכת אגירה. הבריכה אגרה מי גשמים מאגן היקוות שכלל שטחים נרחבים באזור מרכז העיר של ימינו. כמו כן ייתכן שהבריכה קבלה מים מהאמה העליונה אשר הוליכה מים ממעיינות הר חברון אל ירושלים.

המים שבבריכה הועברו אל בריכת חזקיהו שברובע הנוצרי שבעיר העתיקה. נוטים להניח שאת המים הוליכה אמת מים (אקוודוקט) באורך 750 מטר. ישנה גם הנחה שהמים הולכו על ידי תעלה תת-קרקעית מהבריכה אל בריכת חזקיהו. הנחה זאת פחות מקובלת על הארכאולוגים.

בחפירות שבוצעו באזור שער יפו, התגלה רובע מגורים מהתקופה הביזנטית. אחד האתרים המרכזיים שנמצאו ברובע זה הוא בית מרחץ. הארכאולוגים מסבירים את מיקומו של בית מרחץ דווקא שם בקרבה לאמת המים שהובילה מים מבריכת ממילא אל בריכת חזקיהו.

בשלהי התקופה העות'מאנית, עם היציאה מן החומות, התפתח המרכז המסחרי של ירושלים בשטח שבין בריכת ממילא לבין שער יפו, ונודע כשכונת ממילא. בתקופת המנדט הבריטי המשיך להתפתח מרכז העסקים של ירושלים והקיף את שטח הבריכה מצפון וממערב. האזור הסמוך לבריכה שימש לאורך השנים כבית קברות מוסלמי.

ב-1947 ניסתה עיריית ירושלים המנדטורית לחבר את הבריכה אל מערכת המים המודרנית של ירושלים. כחלק מניסיון זה שופצה הבריכה. על מנת למנוע איבוד מים, נוצקה קרקעית הבריכה כולה מבטון. קירות הבריכה שופצו ומשאבת מים המונעת על ידי מנוע דיזל של חברת קטרפילר הותקנו בצד הבריכה. הניסיון לא צלח שכן הציפיות שהבריכה תאגור כמות מים משמעותית התבדו.

למרות ניתוקה של הבריכה מאגן ההיקוות הטבעי שלה, מתמלאת הבריכה בימי החורף במי גשמים. בעבר חיו בחורף אלפי קרפדות במי הבריכה. בשנים האחרונות הידלדלה מאוד אוכלוסיית הקרפדות בבריכה לכדי עשרות בודדות. אחד ההסברים שהועלו לכך הוא חומרי הריסוס נגד עשבים שפוזרו מסביב לבריכה, בתחומו של בית הקברות הסמוך. על מנת לשקם את אוכלוסיית בעלי החיים הודיעה עיריית ירושלים שתפסיק לרסס את אזור הבריכה.

עתיד ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2015 קיימה עיריית ירושלים תחרות פתוחה לציבור להגשת רעיונות לפיתוח הברכה וסביבתה, כחלק משדרוג גן העצמאות. בקול הקורא שפרסמה ביקשה העירייה להתחשב בארכאולוגיה, בטבע ובבית הקברות. מתוך כ-100 ההצעות שהוגשו זכתה ההצעה "שלולית ממילא", ועיקרה מילוי חלקי של הברכה, שמירה על הטבע וההיסטוריה שלה ופיתוח ברכות שכשוך סביבה. העירייה לא הודיעה אם ומתי תצא התוכנית לפועל.

'אילנית ממילא'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריכה התגלה בשנת 1997 מין חדש למדע של אילנית. זהו הדו-חי החדש הראשון שהתגלה בישראל זה עשרות שנים. שמה המדעי "אילנית היינץ-שטייניץ" - (Hyla heinzsteinitzi) ובשמה העממי 'אילנית ממילא'. ככל הנראה 'אילנית ממילא' כבר הספיקה להכחד בטבע אולם אוכלוסייה שלה השתמרה וגדלה על ידי מגדלים חובבים.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריכת ממילא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′40″N 35°13′14″E / 31.77778°N 35.22056°E / 31.77778; 35.22056