לדלג לתוכן

ברין טרפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברין טרפל
Bryn Terfel
לידה 9 בנובמבר 1965 (בן 59)
Pant Glas, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bryn Terfel Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות מ-1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג האנה סטון (26 ביולי 2019 – ?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • זמר השנה של אקו קלאסיק (2006)
  • פרסי בריט למוזיקה קלאסית
  • Österreichischer Kammersänger
  • Knight Bachelor
  • מדליית המלכה למוזיקה (2006)
  • דוקטור לשם כבוד (3 במאי 2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר ברין טרפל ג'ונס CBE (באנגלית: Bryn Terfel Jones;‏ נולד ב-9 בנובמבר 1965), המוכר בשם הבמה ברין טרפל, הוא זמר אופרה וקונצרטים בס-בריטון ולשי. בתחילה נקשר טרפל בעיקר לתפקידים באופרות מאת מוצרט, ובמיוחד "פיגארו" באופרה נישואי פיגארו, ו"לפורלו" ו"דון ג'ובאני" באופרה דון ג'ובאני. בהמשך פנה לתפקידים מורכבים יותר, במיוחד אלה מאת פוצ'יני ו-וגנר.[1]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברין טרפל ג'ונס נולד בפאנט גלס, קרנרפונשייר, ויילס, בנו של איכר. שפתו הראשונה היא וולשית.[2] כדי למנוע בלבול עם בריטון ולשי אחר, דלמה ברין-ג'ונס, הוא בחר בברין טרפל כשמו המקצועי. היה לו עניין וכישרון במוזיקה מגיל צעיר מאוד. חבר משפחה לימד אותו לשיר, החל משירים וולשים מסורתיים.

לאחר שזכה במספר תחרויות שירה, הוא עבר ללונדון ב-1984 ונכנס לבית הספר למוזיקה ודרמה של גילדהול שם למד אצל רודולף פירניי. בשנת 1988 הוא נכנס וזכה בתחרות הזמר הוולשי הצעיר של השנה של אגודת תומכי מקהלת מוריסטון אורפיאוס.[3] סיים את לימודיו ב-1989, וזכה גם בפרס לזכרה של קתלין פרייר וגם במדליית הזהב. באותה שנה הגיע למקום השני אחרי דמיטרי חורוסטובסקי בתחרות זמר העולם בקרדיף, אך זכה בפרס לידר.[4]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-90

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הופיע טרפל לראשונה באופרה בתפקיד גוליילמו ב"כך עושות כולן" באופרה הלאומית הוולשית, ומאוחר יותר באותה עונה שר את התפקיד הראשי ב"נישואי פיגארו", תפקיד בו הופיע לראשונה באופרה הלאומית האנגלית ב-1991.

הקריירה האופראית הבינלאומית שלו החלה באותה שנה כששר את הדובר ב"חליל הקסם" מאת מוצרט בתיאטרון לה מונה בבריסל והוא ערך את הופעת הבכורה שלו בארצות הברית בתור פיגארו באופרה של סנטה פה.

בשנת 1992 קיים טרפל את הופעת הבכורה שלו בבית האופרה המלכותי, קובנט גארדן בתור מזטו ב"דון ג'ובאני", עם תומאס אלן בתפקיד הראשי. באותה שנה הוא הופיע לראשונה בפסטיבל הפסחא בזלצבורג כששר בתפקיד שליח הרוח ב־Die Frau ohne Schatten, (האשה חסרת הצל של ריכרד שטראוס). הופעה זו הוותה פריצת דרך בינלאומית בפסטיבל זלצבורג המרכזי, כששר את יוחנן ב"סלומה" של שטראוס. הוא המשיך להופעת הבכורה שלו כפיגארו באופרה הממלכתית של וינה.

ב-19 ביוני 1992 ערך טרפל את הופעת הבכורה שלו בקונצרט בארצות הברית בשירה בסימפוניה השמינית של מאהלר עם התזמורת הסימפונית של שיקגו בפסטיבל רוויניה תחת השרביט של ג'יימס לוויין. כמו כן בפסטיבל, ב-22 ביוני, הוא ולוין (בפסנתר) ביצעו את Liederkreis של שומאן (אופ. 39) ואת Schwanengesang (שירת הברבור) של שוברט. ב-27 ביוני הוא היה אבימלך ב"שמשון ודלילה" מאת סן-סנס (עם פלאסידו דומינגו ודניס גרייבס בתפקידים הראשיים), תחת שרבטו של לוין. בינואר ובפברואר 1993 שר טרפל את התפקיד של דונר באופרה זהב הריין של וגנר באופרה הלירית של שיקגו בניצוח זובין מהטה.

ב-1992, חתם על חוזה הקלטות בלעדי עם דויטשה גרמופון, וחזר לאופרה הלאומית הוולשית לבצע את תפקיד פורד באופרה "פלסטף". ב-1993 הקליט את תפקידו של וילפרד שדבולט ב"יומן המשמר" מאת גילברט וסאליבן וזכה לשבחים על ביצוע פיגארו בתיאטרון שאטלה בפריז.[5] ב-1994 שר טרפל את פיגארו בקובנט גארדן, וערך את הופעת הבכורה שלו במטרופוליטן אופרה וגם בתיאטרו נסיונל דה סאו קרלוס באותו תפקיד. עם זאת, ניתוח גב בשנת 1994 (ושוב בשנת 2000) מנע ממנו להופיע במספר אירועים מתוכננים.

ב-1996 הוא הרחיב את הרפרטואר שלו לכלול יותר וגנר, שר את וולפרם ב"טנהויזר" באופרה המטרופוליטן, וסטרווינסקי שר את ניק שאדאו ב"דרכו של הולל" באופרה הלאומית הוולשית. הופעות אלו זיכו אותו בפרס החברה הפילהרמונית המלכותית לזמר השנה.

ב-1997 קיים טרפל את הופעת הבכורה שלו בלה סקאלה כפיגארו. ב-1998 ערך רסיטל בקרנגי הול שכלל יצירות מאת וולף, פורה, ברהמס, שומאן, שוברט ואחרים. בשנת 1999 ביצע בפריז את התפקיד הראשי של "דון ג'ובאני" בפעם הראשונה ושר את הפאלסטף הראשון שלו באופרה הלירית של שיקגו; את האחרון הוא ביצע בהפקת הפתיחה בבית האופרה המלכותי שאך שופץ.

בשנת 1999 ביצע טרפל את המנון גביע העולם ברוגבי " עולם באיחוד " עם שירלי באסי באצטדיון המילניום לפני גמר גביע העולם ברוגבי 1999 .

שנות ה-2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 אמר טרפל שהוא רוצה להקליט "אלבום של אריות של גילברט וסאליבן". [6]

בשנת 2003, אירח טרפל על הבמה את הטנור חוסה קארראס והסופרן היילי וסטנרה מול קהל של 10,000 איש בפסטיבל פאנול בוויילס.[7][8]

ב- 2007 הופיע טרפל בקונצרט החגיגי הפותח לחנוכה מחדש של משכן סולט לייק עם מקהלת המשכן המורמונית ב-6–7 באפריל. מאוחר יותר, ביצע את התפקיד הראשי בגרסה קונצרטנטית של סוויני טוד שהועלתה בארבע הופעות בין ה-5 ל-7 ביולי באולם הפסטיבל המלכותי של לונדון. הרעיון הזה הגיע מטרפל והבס-בריטון האירי, דרמוט מאלון.[9]

טרפל לא נרתע גם ממוזיקה פופולרית. הוא הקליט תקליטורים של שירים של לרנר ולווה ורודג'רס והמרשטיין. בשנת 2001 הוא הזמין וביצע את "Atgof o'r Sêr" ("זיכרון הכוכבים") באיסטפדפוד הלאומי עם המלחין רובאט ארווין.

בספטמבר 2007 פרש טרפל מ"טבעת הניבלונג" בקובנט גארדן כאשר בנו בן השש נזקק למספר ניתוחים באצבעו. הוא ספג ביקורת חריפה בשל כך, אך חזר בהצלחה ל-Met בנובמבר 2007 כדי לבצע את תפקיד פיגארו. הוא אמר לכתבים בניו יורק שהוא יוציא את פיגארו מהרפרטואר שלו. הוא שר את התפקיד של ווטאן בתחיית "דר רינג" של קובנט גארדן בספטמבר עד נובמבר 2012.

טרפל התכוון לקחת את 2008 כשנת שבתון ממופעי אופרה, אבל ויתר על כך, כדי לשיר את התפקיד הראשי בפלסטאף של WNO. הוא שר בהפקה זו ב-1993, כשגילם את התפקיד של פורד.[10] בשנת 2009 שר טרפל את סקרפייה וההולנדי בבית האופרה המלכותי. [11][12]

מאז 2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, טרפל ערך את הופעת הבכורה שלו כהנס זאקס ב־Die Meistersinger (הזמרים מנירנברג) של וגנר בהפקה לאופרה הלאומית של וולשית, בקרדיף ובסיבוב הופעות.

ב-17 ביולי 2010, צוות השחקנים של הפקה זו הופיע ברויאל אלברט הול כחלק מהפרומס של ה-BBC ששודר ב־BBC Radio 3 וב- BBC Four.[13] ב-31 ביולי, שוב בנשף, הוא הופיע בקונצרט ברויאל אלברט הול שחגג את יצירותיו של סטיבן סונדהיים, בשנת יום הולדתו ה-80.[14]

טרפל לקח על עצמו את התפקיד של ווטאן עבור ביצועי הבכורה של הבמה החדשה של רוברט לפאג', "מט" של "הטבעת" מאת ואגנר 2010–2012. הוא שר את התפקיד בשלוש מארבע האופרות של "הטבעת" שמציגות את ווטאן: זהב הריין (דאס ריינגולד), הוולקירה וזיגפריד.[15]

בספטמבר 2013 טרפל שיתף פעולה עם Mormon Tabernacle Choir הוציא את האלבום Homeward Bound [16] שהגיע למקום ה-58 הרשמי של מצעד בריטניה.

בספטמבר 2014 שיחזר את תפקידו כסוויני טוד בהפקה בהופעה חיה מלינקולן סנטר ששודרה ב־PBS. בהפקה זו כיכבו גם אמה תומפסון בתור גברת לאבט, פיליפ קווסט בתור השופט טרפין ואודרה מקדונלד בתור הקבצנית.[17] טרפל, תומפסון וקווסט שרו את תפקידיהם ב-2015 עם האופרה הלאומית האנגלית עם ג'ון אוון-ג'ונס וקייטי הול בתור פירלי וג'והנה בקולוסיאום של לונדון.[18]

ב-2016 ביצע את התפקיד הראשי בהפקת בוריס גודונוב מאת מוסורגסקי, בבימויו של אנטוניו פאפאנו בבית האופרה המלכותית (קובנט גארדן).[19][20]

ב-6 במאי 2023 שר בוולשית, את קיירי אליסון מאת פול מיילור, בהכתרתם של צ'ארלס השלישי וקמילה במנזר וסטמינסטר. הייתה זו הפעם הראשונה שבה שרים בוולשית בטקס ההכתרה.[21] [22] [23] ב-7 במאי הוא שר את "You'll Never Walk Alone" בדואט עם אנדראה בוצ'לי, בקונצרט ההכתרה בטירת וינדזור.[24]

בפברואר 2024 הוציא טרפל אלבום חדש, Sea Songs, בדויטשה גרמופון.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרפל היה נשוי לאהובת נעוריו, לסלי, מ-1987 עד לגירושיהם ב-2013.[25] [26] לבני הזוג שלושה בנים.[27]

בשנת 2017 נולדה לו ולנגנית הנבל האנה סטון בת.[28] בני הזוג נישאו ב-26 ביולי 2019 בכנסייה הבפטיסטית קארסלם ניויד בעיר הולדתה של הכלה סוונסי.[29]

טרפל היה עותר מוביל בהקמת תחנת הרכבת Bontnewydd בחידוש קו הרכבת ווילס-היילנד, ונתן חסות לבנייתה.[30]

וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "גאלה מטרופוליטן אופרה ליום השנה ה-25 של ג'יימס לוויין" (1996), DVD של דויטשה גרמופון, B0004602-09

כבוד ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרפל ממשיך להיות פטרון של השפה הוולשית ושל התרבות הוולשית, היבטי חייו שאינם ידועים במידה רבה מחוץ לוויילס מולדתו. הוא זכה בכבוד, על ידי ה-Eisteddfod הלאומי, של חברות ב־Gorsedd of Bards . ה-Gorsedd נוסד בשנת 1792 לכבוד המורשת הוולשית, והחניכים נחשבים כמי שתרמו לתרבות הוולשית.

בשנת 2006 העניקה קרן אלפרד טופפר, שבסיסה בהמבורג, לטרפל את פרס שייקספיר השנתי כהוקרה על מפעל חייו.

טרפל הוענק לו תואר אבירות בטקס פרסי השנה החדשה לשנת 2017 על שירותו למוזיקה.

שָׁנָה פרס קטגוריה תוֹצָאָה
2000 Classic Brit Awards אמן השנה | style="background: #98FB98; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="yes table-yes2"|זכייה
2004 | style="background: #98FB98; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="yes table-yes2"|זכייה
style="background: #98FB98; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="yes table-yes2"|זכייה
2005 אמן השנה | style="background: #98FB98; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="yes table-yes2"|זכייה
2007 style="background: #FDD; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="no table-no2"|מועמדות
style="background: #FDD; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="no table-no2"|מועמדות
2010 אמן השנה | style="background: #FDD; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="no table-no2"|מועמדות
2011 style="background: #FDD; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="no table-no2"|מועמדות
2013 פרסי הגראמי הקלטת האופרה הטובה ביותר (הקלטה של מטרופוליטן אופרה ל- "טבעת הניבלונג" מאת ריכרד וגנר ) [35]| style="background: #98FB98; color: black; vertical-align: middle; text-align: center; " class="yes table-yes2"|זכייה

טרפל הוא גם נשיא ארגון הצדקה הוולשי לחסרי בית, Shelter Cymru, והוא פטרונו של Bobath Children's Therapy Center Wales, ארגון צדקה רשום שבסיסו בקרדיף, המספק טיפול מומחים בילדים הסובלים משיתוק מוחין מכל רחבי ויילס.

טרפל הוא סגן נשיא מקהלת הגברים דונבנט בסוונסי, המקהלה הוולשית הזמרת ברציפות, משנת 1895.[36] [37] המקהלה שרה בחתונתו של טרפל ב-2019.[38]

פסטיבל פאנול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 ייסד טרפל את פסטיבל פאנול (הידוע בוולשית בשם "גויל ופאנול"), באחוזת פאנול ליד סנודוניה, ויילס. המכונה " פסטיבל פאנול של ברין טרפל" (המכונה לעיתים קרובות "BrynFest") הפך לפסטיבל מוזיקה שנתי בהשתתפות זמרי אופרה מפורסמים בינלאומיים, כמו גם אמנים וולשים פופולריים. באותה שנה הוא הוציא "את We'll Keep a Welcome – The Welsh Album", אנתולוגיה של שירים מסורתיים אהובים. הפסטיבל נבחר לקבל מענק של 250,000 פאונד על ידי האספה הוולשית, אך לא התקיים ב-2009 או 2010 והסתיים בשנת 2010.[39] לאחר מכן, פסטיבל פאנול 2012 התקיים בלונדון.[40] [41]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רשימת מוזיקאים וולשים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברין טרפל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Bryn Terfel". Decca Records. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2011. נבדק ב-18 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ The NPR Interviews. Houghton Mifflin Company. 1996. p. 219. ISBN 9780395783238.
  3. ^ "MOCSA Young Welsh Singer of the Year Competition". morristonorpheus.com. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Bryn Terfel". classicfm.co.uk. נבדק ב-12 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Marriner/Philips Yeomen". אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ terfeliaid.co.uk, www.terfeliaid.co.uk (הקישור אינו פעיל, June 2016)
  7. ^ "Westenra on bbc radio". 17 בספטמבר 2003. נבדק ב-25 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Hayley Westenra International – That was the best festival ever in North Wales". Archive.hayley-westenra-international.com. 26 באוגוסט 2003. נבדק ב-25 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Gans, Andrew (13 ביוני 2007). "Terfel, Friedman, Evans and Quast to Star in London Sweeney Todd". Playbill.com. אורכב מ-המקור ב-16 ביוני 2007. נבדק ב-14 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Holden, Anthony (9 במרץ 2008). "Don't mess with Bryn". The Guardian. London. נבדק ב-27 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Opera Schedules from The Opera Critic". אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Opera Schedules from The Opera Critic". אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Archive/Search – Event 2010-Prom 02 of 2010 season. Held at Royal Albert Hall, London on Saturday 17 July 2010 at 4:00PM". Bbc.co.uk. נבדק ב-17 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Saturday: 31 July 2010". BBC Proms 2010 website. 2010. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2010. נבדק ב-13 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Wagner's Das Rheingold and Die Walküre". Metropolitan Opera website. 2010. נבדק ב-27 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Bryn Terfel and the Mormon Tabernacle Choir". Thetabernaclechoir.org. p. https://www.officialcharts.com/search/albums/homeward-bound/. ארכיון מ-22 באוגוסט 2019. נבדק ב-2021-09-09. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Sweeney Todd Live from Lincoln Center [Recap/Review]". The Guardian Liberty Voice. 2014. נבדק ב-27 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Full casting and extra performance announced for Sweeney Todd starring Emma Thompson
  19. ^ Maddocks, Fiona (20 במרץ 2016). "Boris Godunov review – Bryn Terfel is superb as tsar in torment". The Guardian. נבדק ב-13 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Royal Opera House (22 במרץ 2016). "Bryn Terfel and Antonio Pappano on what makes Boris Godunov a masterpiece (The Royal Opera)". ארכיון מ-2021-12-22. נבדק ב-13 במרץ 2018 – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Sir Bryn Terfel Jones performs Coronation Kyrie with Westminster Abbey Choir". Sky News. 6 במאי 2023. נבדק ב-6 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Buckingham Palace is pleased to announce further details of the twelve new compositions that have been written for the Coronation of Their Majesties The King and The Queen Consort at Westminster Abbey on Saturday 6th May 2023". The Royal Family. 16 באפריל 2023. ארכיון מ-16 באפריל 2023. נבדק ב-16 באפריל 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ ברין טרפל, בביצוע King Charles III coronation: Bryn Terfel sings Kyrie eleison: ABC News, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ Hall, Sophia Alexandra (7 במאי 2023). "Andrea Bocelli and Sir Bryn Terfel perform emotional 'You'll Never Walk Alone' at Coronation Concert". Classic FM. נבדק ב-23 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Bryn Terfel splits from wife". Express. 2013-02-11. נבדק ב-2019-05-27.
  26. ^ Helena de Bertodano (2013-08-15). "Bryn Terfel interview: 'Being an opera singer is easy'". Telegraph. נבדק ב-2013-10-28.
  27. ^ Adam Sweeting (2012-06-08). "Hay Festival 2012: An interview with Bryn Terfel". Telegraph. נבדק ב-2015-06-30.
  28. ^ "Baby for Sir Bryn Terfel and harpist Hannah Stone". BBC. 2017-05-05. נבדק ב-2018-06-30.
  29. ^ Cooper, John (26 ביולי 2019). "Bryn Terfel marries harpist Hannah Stone in Wales on 'magical' day". Walesonline.co.uk. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Welsh Mountain Railway, Notes From Hidden Britain". Classic FM. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2016. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "MOCSA Young Welsh Singer of the Year :: Morriston Orpheus Choir". Morristonorpheus.com.
  32. ^ Krebs, Lord (2008). "The Principal's Report". The Jesus College Record. Jesus College, Oxford: 7.
  33. ^ "Bryn Terfel awarded Bangor University honorary doctorate". BBC News. 29 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Wiener Staatsoper: Ehrungen auf offener BÜhne im Anschluss an Peter Grimes am 2. Februar 2022" (בגרמנית). Vienna State Opera. נבדק ב-4 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "55th Annual Grammy Awards Nominees: Classical". Grammy.com. נבדק ב-10 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "About Us". Dunvantchoir.wales. נבדק ב-17 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Côr Meibion Dyfnant". Dunvant Male Choir.
  38. ^ "Magazine 2019" (PDF). Dunvant Male Choir. p. 3. נבדק ב-17 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Stuart Jeffries (2012-06-26). "Bryn Terfel: 'I'd like to sing Citizen Kane'". The Guardian. נבדק ב-2015-06-30.
  40. ^ "Bryn's Faenol Festival comes back... in London". bbc.co.uk. 24 בינואר 2012. נבדק ב-25 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Global music festival for Faenol estate in Gwynedd". BBC News. 26 בינואר 2012. נבדק ב-25 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברין_טרפל&oldid=41295013"