ברין כריסטופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברין כריסטופר
Bryn Christopher
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1985 (בן 35)
ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־24 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, זמר-יוצר, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת נשמה, R&B עכשווי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברין כריסטופראנגלית: Bryn Christopher; נולד ב-8 בנובמבר 1985) הוא זמר-יוצר בריטי.[1]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר תמך בסיבוב ההופעות של איימי ויינהאוס בסוף 2007, בעודו עדיין לא היה מוכר יחסית. הוא גם תמך במוזיקאי האמריקאי, רהסאן פטרסון (אנ'), בקפה הג'אז בלונדון.[2] כריסטופר הוחתם על ידי סוכנות ויליאם מוריס (אנ'). הוא כתב, יחד עם כריס ברייד (אנ') וקרל פולק, את הסינגל "Don't Call This Love" של ליאון ג'קסון (אנ'). ב-2008, כריסטופר הופיע בסיבוב ההופעות "Growing Pains", של מרי ג'יי בלייג' באירופה.

"The Quest"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל הראשון של כריסטופר, "The Quest", יצא ב-8 ביוני 2008 על ידי פולידור רקורדס. הסינגל נשען על הניסיון האישי של אחיו כחייל שהוצב בבצרה. שנתיים לאחר הוצאת השיר, אחיו ייפצע באפגניסטן, ויאבד את שתי רגליו. השיר "The Quest" הובלט בסצנת הסיום של העונה הרביעית של האנטומיה של גריי. צולם וידאו קליפ לשיר לרגל קידום העונה החמישית של התוכנית, עם סצינות של כריסטופר שר בלונדון, יחד עם מספר סצנות מהתוכנית. השיר הוצג גם בפרק של הדרמה הבריטית, Waterloo Road (אנ').

השיר כוסה על ידי גרגורי לפס ברוסית, ונהפך לגרסה פופולרית.

כריסטופר הפיק, יחד עם ג'ראד רוג'רס (אנ') ומידי מאפיה (אנ'), את האלבום הראשון שלו, My World. האלבום יצא בספטמבר 2008 על ידי סטאקס רקורדס (אנ').

הסינגל השני של האלבום, "Smilin", שיצא ב-2 בספטמבר 2008, הגיע למקום 31 במצעד הסינגלים הבריטי. הסינגל השלישי של האלבום, "Fearless", שיצא ב-18 בינואר 2009, לא הצליח להופיע באף מצעד. הסינגל האחרון של האלבום, "Taken Me Over", שיצא ב-4 באוגוסט 2009, לא הצליח להופיע באף מצעד.[3]

כריסטופר עזב אז את פולידור רקורדס, וחתם אצל גפן רקורדס.

הופעות בפסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2007, כריסטופר הופיע בצפון לונדון, ולאחר מכן הופיע בבר סוהו רביו, בלונדון. ב-2008, הוא הופיע בפטסיטבל ויירלס (אנ') בהייד פארק, לונדון, יחד עם אמנים אחרים, כמו ג'יי זי. הוא גם הופיע בפסטיבל גלסטונברי, T in the Park (אנ'), אוקסג'ן (אנ') ופסטיבל וי (אנ').

2010–הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר היה אחד מכותבי השיר "Out the Blue" של סאב פוקוס (אנ'), שיצא ב-27 באפריל 2012. הוא היה אחד מכותבי השיר "Superstar" של קנייף פארטי (אנ'). ב-2015, הוא היה אחד מכותבי השיר "City Lights" של Culture Shock (אנ'). הוא הוציא, יחד עם סיגלה, את השיר Sweet Lovin' (אנ'). השיר הגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הבריטי. הוא גם היה אחד מכותבי השיר "Came Here for Love" של סיגלה ואלה אייר. השיר הגיע למקום ה-6 במצעד הסינגלים הבריטי, והופיע כשיר הרשמי של מצעד הגאווה בלונדון (אנ').

ב-21 באוגוסט 2020, הוציא, יחד עם פליקס ין וניאה, את הסינגל "No Therapy".[4]

I See Monstas[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012, כריסטופר, בשם הבדוי סקאר, הקים, יחד עם המפיקים רוקי מוריס ורופיו סאנדילנדס, הרכב מוזיקה אלקטרונית בשם MONSTA, ששמה, לאחר מכן, שונה ל-"I See Monstas" ב-2013. השיר הראשון של ההרכב, "Holdin' On", הגיע למקום ה-48 במצעד הסינגלים הבריטי.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008: My World

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Featured Content on Myspace, Myspace (ארכיון)
  2. ^ Jones, Soul. "Concert Review on Soul Jones Presents "Shout Out to the Soulheds"". souljonespresents.com. אורכב מ-המקור ב-25 March 2009. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2008. 
  3. ^ "iTunes Store". Ax.itunes.apple.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2011-07-28. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2011. 
  4. ^ No Therapy, listen.tidal.com (באנגלית)